שמירת היריון
| תחום |
מיילדות  |
|---|---|
| גורם |
היריון |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D011248 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
O26.9 |
  | |
שמירת היריון[1] היא מצב שבו אישה עובדת, שכירה או עצמאית, הנמצאת בהיריון, מתקשה להמשיך ולתפקד בעבודה כרגיל ובהמלצת הרופא היא מפסיקה את עבודתה, לפרק זמן ארוך (לפחות ל־30 יום) או עד הלידה.
הגישה הרפואית אינה רואה את ההיריון עצמו כסוג של מחלה,[2][3] אולם ההיריון יכול להיות גורם למחלה או לפגיעה גופנית או נפשית באישה, בעובר או בשניהם. בשפה הרפואית נהוג להתייחס ל"היריון בסיכון"[4] - היריון שיש בו חשד לסיכון-יתר לאישה, לעובר או לשניהם.[5]
רקע והיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיריון והלידה נחשבו לתופעות עם סיכונים אפשריים, ואכן יולדות ותינוקות לעיתים נפטרו בעת הלידה או בסמוך לה וכתוצאה ישירה שלה, וכן סיבוכים שונים קרו בזמן ההיריון, בעת הלידה או מיד לאחריה. וכן הפלות היה דבר שבשגרה.
בעת המודרנית, חלו שינויים גדולים בתחום ההיריון והלידה במקביל לתהליכים חברתיים ואידאולוגיים אחרים. עם התפתחות הרפואה המודרנית ונוצרו אפשרויות נוספות להגן על העוברים בתקופת הריון ובלידה.
הסברה כי מנוחה היא בעלת סגולות של ריפוי (rest cure), רווחה לגבי מחלות שונות, ובמאה ה-19 נפוצה הדעה שמנוחה מסייעת גם לאיחוי עצמות שבורות.[6] גישה זו עומדת בבסיס ההנחיה לגבי שמירת היריון. בעבר, נשים שנישאו או נכנסו להריון הפסיקו לעבוד, במטרה להגן עליהן ועל עוברן. כיום הגישה הרווחת ברפואה היא בדיוק ההפך מכך: משך האשפוז התקצר עד מאוד, קיימת הנחיה לקום מן המיטה ולהתהלך לאחר ניתוח, ונשים עובדות אינן חייבות להתפטר כאשר הן נישאות או נכנסות להיריון.
סיבות רפואיות לשמירת הריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לחלק את הסיבות לשמירת הריון לשלושה סוגים:
- סיבות הקשורות לאמא כגון לחץ דם גבוה, סוכרת הריון לא מאוזנת, סימפיוליזיס.
- סיבות הקשורות לעובר כגון שליית פתח או היפרדות שלייה. רעלת הריון, גם הריון מרובה עוברים יכול להוות סיבה לקבלת הנחיה לשמירת הריון.
- סיבות הקשורות לנסיבות חיצוניות כגון עבודה פיזית שאינה מתאימה לאישה בהריון.[7]
יעילות שמירת ההריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות היותה של ההנחיה לבצע שמירת ההריון הוראה נפוצה מאוד על ידי רופאים ברחבי העולם מחקרים שונים מעלים כי אין לשמירת הריון כמעט השפעה על שלמות העובר והנזק רב על התועלת[8].
כך לדוגמה במחקר שנערך בקרב נשים אשר קיבלו הוראה לנוח בתקופת ההריון ולא הקפידו ע"כ ולא נמצא נזק משמעותי יותר מקבוצת נשים שכן הקפידה[9].
יחס החוק במדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב החוקים לגבי עבודת נשים[10] בהקשר להורות, בישראל, מדובר במתן זכויות להיהפך להורה[11] כאלה הם הגנה מפני פיטורין בשל היריון,[12] הזכות להיעדר מהעבודה בשל טיפולי פוריות ותשלום שכר העבודה במלואו אם ההיעדרות הייתה בגין בדיקות הקשורות להיריון.[13] ברוח זו, המוסד לביטוח לאומי החל לשלם לאישה עובדת, גמלה לשמירת היריון, החל משנת 1991. מטרת הגמלה - פיצוי על אובדן שכר, בתקופה שאינה יכולה לעבוד, דהיינו שהיה ב"שמירת הריון".
על פי חוק הביטוח הלאומי, הזכות לגמלה מותנית בתנאים מסוימים, וכאשר לא מתקיימים תנאים אלה, זכאית האישה לדמי מחלה ממעבידה (סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים).
מספר הנשים שקיבלו את הגמלה לשמירת הריון עמד בשנת 1996 על 3,058 נשים.[14] בהמשך, מדי שנה, הייתה עלייה במספר הנשים מקבלות הקצבה, כתוצאה מגידול בשיעור הנשים שיצאו לעבוד מחוץ למשק ביתן, אך גם עקב שינויים שנעשו, לגבי גובה התשלום.
עד לחודש נובמבר 1995 שיעור הגמלה המרבי, עמד על 25% מהשכר הממוצע במשק, לכן, רבות מן הנשים, העדיפו לקבל דמי מחלה מן המעסיק (אם הסכים), כיוון ששכרן היה גבוה יותר מהגמלה. בנובמבר 1995 הוגדל הסכום המרבי של הגמלה ל־70% ובאפריל 2000,הוגדל שוב, ל-100%, מהשכר הממוצע במשק.[15] קבלת מלוא השכר מהמוסד לביטוח לאומי ללא צורך לנצל ימי מחלה אצל המעסיק, היווה שינוי משמעותי וגרם לעלייה בפניות לקבלת הגמלה.[14] בשנת - 2014, כ־12,000 נשים קיבלו גמלה לשמירת היריון ובשנת 2017 שילם המוסד לביטוח לאומי ל־13,108 נשים.[16][17]
שיעור הלידות המוקדמות בישראל, עומד על כ־7% מכלל הלידות חי[18] כאשר חלק מהסיבות למגמת העלייה של לידות מוקדמות, נובע מהריונות מרובי עוברים (תאומים ושלישיות),[19] אך גם בגלל תנאי העסקה כגון: שעות העבודה הרבות, מתח, לחץ, תחרותיות, כמו גם סוג העבודה והתפקיד.
ככל שחלו שינויים בעולם התעסוקה, גם המוסד לביטוח לאומי התאים עצמו לתשלום גמלת שמירת ההיריון: לאוכלוסיות שונות - תשלום לנשים עצמאיות;[20] תשלום לעצמאיות שמאיזו שהיא סיבה לא שילמו את דמי הבטוח הלאומי ולכאורה אינן זכאיות;[21] הכנסת אמצעים דיגיטליים להגשת הבקשות, מחשבונים לחישוב זכאות וכו'.
שמירת הריון בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון העבודה העולמי (ILO), פרסם בשנת 1952 שורה של תקנות המתייחסות לנשים בתקופת ההיריון.[22] בהמשך, בתקנות הבאות נעשו עדכונים והתאמות ונוספה התייחסות ייחודית לשמירת הריון.[23]
במדינות שונות "חופשת הלידה" ארוכה וניתן לקחת אותה עוד בטרם התרחשה הלידה,[24] כחלק ממדיניות שנועדה לאפשר הפחתת מתחים שנגרמים בעקבות העבודה. שינוי בסביבת העבודה, כאמצעי להפחתת גורמי סיכון לנשים בהיריון, היא דרך נוספת של התמודדות עם סוגיית שמירת ההיריון או הימנעות ממנה. מדיניות מוצהרת לגבי שינויים בסביבת העבודה קיימת במדינות שונות,[25] אולם מעסיקים נוקטים באמצעים על פי ראות עיניהם.
קריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם דורון, ביטוח אימהות: יחסי גומלין בין חקיקה, מדיניות, יישום והפעלה, חברה ורווחה, י"ד/2 1994.https://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/Magazine/Lists/ArticlesList/Attachments/11/
- אומי לייסנר, לידה וחוק, הביצה והתרנגולת, האם המשפט חשוב, בעריכת נטע זיו ודפנה הקר, אוני' תל אביב, 2010.https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/Law_Society_Culture/books/is_law_important/
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמירת היריון, באתר המוסד לביטוח לאומי
- אריאלה אילון, מי צריך שמירת הריון, באתר ynet, 24 באפריל 2003
- חנה קטן ויואל קטן, שמירת הריון – היבטים רפואיים והלכתיים
הריון - סיבוכים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שמירת הריון איננו מושג רפואי והוא נוצר כחלק משמירה על זכויות נשים עובדות אשר בזמן ההיריון נאלצות להפסיק את עבודתן לפרקי זמן ארוכים בגלל סיבות הקשורות למצבן - ההיריון. ההגדרה עליה נסתמך נובעת מחוק הביטוח הלאומי הדן בשמירת היריון בסעיף 58 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_002.htm
- ↑ בפסק דין עקרוני בבית הדין הארצי לעבודה, משנת 1988 נקבע שהריון אינו מחלה. (רייזמן נגד תלם מחשבים בע"מ דב"ע מח 3–61 פדע כ־14) כפי שהוזכר בישיבת הכנסת המאתיים-ואחת של הכנסת השתים-עשרה מיום שלישי, כ"ד בתמוז התש"ן (17 ביולי 1990), ירושלים http://fs.knesset.gov.il/12/Plenum/12_ptm_236832.DOC
- ↑ ד"ר מירב פז, הריון וגם עבודה, ציפייה בטוחה - המדריך לאימהות שבדרך ולמעסיקיהן, ישראל: המוסד לבטיחות ולגהות, 2015
- ↑ היריון בסיכון נחלק לשתי קטגוריות: סיכון הידוע מראש עקב מחלה כגון סוכרת נעורים למשל ולסיכון שהתפתח תוך כדי ההיריון כגון: סוכרת הריונית.
- ↑ הריון בסיכון גבוה
- ↑ כפי שכתבה בספריה Jacqueline Wolf, a professor of the history of medicine at Ohio University https://www.npr.org/sections/health-shots/2018/11/26/669229437/rethinking-bed-rest-for-pregnancy
- ↑ יעל ירושלמי, שמירת הריון בקלות - המדריך המלא לאשה בהריון, באתר הריונית, 2023-09-11
- ↑ שמירת הריון – היבטים רפואיים והלכתיים, באתר מכון שלזינגר
- ↑ LaVohn E. Josten, Kay Savik, Sara E. Mullett, Ronald Campbell, Pauline Vincent, Bedrest Compliance for Women with Pregnancy Problems, Birth 22, 1995-03, עמ' 1–12 doi: 10.1111/j.1523-536x.1995.tb00546.x
- ↑ כיום השיח מדבר על הורות, מתוך ראייה כי גם האבות צריכים לקחת חלק ולכן נחקקו חוקים או תקנות המסדירות למשל חופשה בגין לידת ילד גם לאבות ו"חופשת הלידה" משנה את שמה ל"חופשת הורות", למשל.
- ↑ מיכל פרנקל, [http://www.economy.gov.il/Research/Documents/X9998.pdf לקראת יישום החוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים (2008) רקע והיבטים השוואתיים], אפריל 2010
- ↑ חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח 1988 https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p214m1_001.htm וחוק עבודת נשים, סעיף 9 ג' תשי"ד(1954), https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif15
- ↑ היעדרות מהעבודה וימי מחלה בגין טיפולי פוריות, באתר כל זכות
- 1 2 עמוס אולצוור, [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/8af388e9-9632-e811-80de-00155d0a0235/2_8af388e9-9632-e811-80de-00155d0a0235_11_8641.pdf הרחבת הזכאות לגמלה לשמירת היריון והבטחת המשך הפרשות המעביד לקרן פנסיה ולקרן השתלמות בתקופת שמירת ההיריון - אומדן עלות], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר 2004
- ↑ משנת 2006 הופסקה ההצמדה לשכר הממוצע במשק ונקבע מושג חדש - "סכום בסיס" "הסכום הבסיסי הוא סכום אשר לפיו מחושבות מרבית הגמלאות, החל מינואר 2006. הסכום הבסיסי מתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שחלה בשנה שקדמה לה. לסכום הבסיסי תעריפים שונים לצורך עדכון הגמלאות השונות. https://www.btl.gov.il/Mediniyut/GeneralData/Pages/
- ↑ שנטל וסרשטיין, מקבלות גמלאות אימהות,, ישראל: מוסד לביטוח לאומי, מרץ 2015, סקרים תקופתיים 265
- ↑ שרון אסיסקוביץ, מקבלות גמלאות אימהות בשנת 2017, סקרים תקופתיים 305, המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון, יולי 2019, עמ' 24-30
- ↑ לידת חי - " לידה של עובר, ללא קשר למשך ההריון, שאחרי היפרדו מהאם בין אם חבל הטבור נחתך ובין אם לא, בין אם השלייה עדיין קשורה ובין אם לא, המגלה לפחות אחד מסימני החיים הבאים: נשימה, דפיקות לב, דופק חבל הטבור או תנועות ברורות של שרירים רצוניים." לידות חי בישראל 2000–2017, משרד הבריאות אגף המידע חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר המחלקה לאם ולילד שירותי בריאות הציבור. אגף המידע: ציונה חקלאי, ד"ר שולמית גורדון, גלי שליצ'קוב. המחלקה לאם ולילד: ד"ר ליזה רובין נירה פישר, דצמבר 2019.
- ↑ הריונות מרובי עוברים הם תוצאה של טיפולי פוריות שמדינת ישראל מעודדת ומאפשרת.
- ↑ חשיבות התשלום של גמלת שמירת היריון לעצמאיות נובעת מן הסיבה ש - "זכויותיהן של עובדות עצמאיות בהריון, בניגוד לעובדות שכירות, אינן מעוגנות בחוקים כגון חוק שוויון זכויות בעבודה או חוק עבודת נשים.", https://ziv-alon-cpa.com
- ↑ בקשה לתשלום מטעמי צדק, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
- ↑ International Labor Organization, Maternity Protection Convention (Revised), 1952 (No. 103), 1952
- ↑ International Labour Organization, (Maternity Protection Convention (No. 183, 2000
- ↑ AMY RAUB ARIJIT NANDI ALISON EARLE NICOLAS DE GUZMAN CHORNY ELIZABETH WONG PAUL CHUNG PRIYA BATRA ADAM SCHICKEDANZ BIJETRI BOSE JUDY JOU DANIEL FRANKEN JODY HEYMANN, [https://www.worldpolicycenter.org/sites/default/files/WORLD Report-Parental Leave OECD Country Approaches.pdf#page=2 Paid Parental Leave: A Detailed Look at Approaches Across OECD Countries], WORLD Policy Analysis Center, 2018, עמ' 2
- ↑ Health and safety during pregnancy and on return to work
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.