תל ירמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Disambig RTL.svg המונח "ירמות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ירמות'.
תל ירמות
תל ירמות.jpg
מידות
שטח 180 דונם
גובה מעל פני הים 490 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
התרבות הפלישתית.
תקופות התקופה הכלקוליתית
תקופת הברונזה הקדומה
תקופת הברזל I
תקופת הברזל II
התקופה הפרסית
ננטש התקופה הפרסית בארץ ישראל
סוג תל
אתר ארכאולוגי
מצב בתהליכי שימור והנגשה
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רמת בית שמש ד'
קואורדינטות 31°42′30″N 34°58′30″E / 31.7083°N 34.975°E / 31.7083; 34.975
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תֵּל יַרְמוּתערבית: חִ'רבּת אל-יַרְמוּך) הוא תל גדול המשתרע על שטח של כ-180 דונם בשפלה, בתוך שטחי העיר בית שמש, בין תל בית שמש לגן לאומי תל עזקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר, תל ירמות נמצא באזור השפלה, בסמוך לעיר בית שמש המודרנית. האתר משתרע על פני כ-180 דונם, בהם העיר העליונה (האקרופוליס) והעיר התחתונה (המדרון המערבי) שבשטחו נמצא הארמון [1]. העיר העליונה הייתה מוכרת במחקר כבר משנת 1867, והפעם הראשונה בה יש התייחסות לעיר התחתונה היא על ידי מחלקת העתיקות הישראלית ב-1963, את החפירה הראשונה במקום ערך אמנון בן-תור. בן-תור ביצע חפירת בדיקה באתר מטעם האוניברסיטה העברית ירושלים. בחפירה זו נבדקו שלושה שטחים בעיר התחתונה, מבני מגורים ומבני ציבור מתקופת הברונזה הקדומה[2].  החל משנת 1980 חקר פייר דה-מירשודג'י. מירשודג'י חפר חלקים משטח המגורים J, שטח המגורים G, שטח התעשייה H[3]

לאחר תקופת הברונזה הקדומה 3 יש שפל ישובי בכל המרחב של ארץ ישראל וכך גם בתל ירמות. מירושדג'י התייחס לדלות הממצאים באתר וטען שייתכן שדבר זה הוא תוצאה של נטישה שלווה או מתוכננת של המקום. ההשערה היא שהמתיישבים האחרונים של תקופת הברונזה הקדומה 3 נטשו את המקום. ככל הנראה שהם לקחו עימם את כל חפצי היוקרה ואת כל הכלים שהצליחו לשאת. המעט שנשאר באתר הם הכלים הכבדים, שברי חרסים ודברים קטנים שככול הנראה היו בעלי חשיבות נמוכה לבעליהם [4].

התל מזוהה עם העיר המקראית יַרְמוּת שמלכה פִּרְאָם נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כשנחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון בני בריתו, כפי שכתוב: "וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר. עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן..."(יהושע י', ג-ה).

בתקופת התנחלות השבטים נכללה ירמות בנחלתו של שבט יהודה, כאמור: "זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם...יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה..." (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ'-ל"ה), מה שהועבר על פי הגורל במשכן שילה אל שבט לוי כאחת מערי הלויים שהשתמש גם לעיר מקלט.

כפי הנראה גם נבואת מיכה (ספר מיכה, פרק א', פסוקים ט'-ט"ז) העוסקת בערים שנחרבו בזמן מסע סנחריב, ומזכירה את "יושבת מרות" (שם, יב), כוונתה לעיר יַרְמוּת.

ירמות נזכרת פעם נוספת בתקופתו של נחמיה ברשימת הערים בהן חזרו להתגורר בני שבט יהודה: "וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ...וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת" (נחמיה י"א, כ"ה-כ"ט), אך ככל הנראה התקיימה התיישבות רציפה במקום מתקופת ההתנחלות ועד סוף תקופת ממלכת יהודה במאה ה-6 לפנה"ס. היישוב מוזכר גם באונומסטיקון של אוזביוס.

היישוב המחודש התקיים עד לתקופה הביזנטית ונקרא בשם ירמס (ΊЄρμοхώς).

בחפירות הרבות שנערכות בתל, מ-1970 ועד ימינו אנו, נחשפה מערכת ביצורים הכוללת חומת אבן וחפיר, ארמון רחב ממדים ואזורי מגורים מהתקופה הכנענית הקדומה ואפילו אקרופוליס מהתקופות המאוחרות יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל ירמות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיליון 130 לשנת 2018תל ירמות, www.hadashot-esi.org.il
  2. ^ Ben-Tor Amnon, Two Burial Caves of the Proto-Urban Period at Azor, 1971; The First Season of Excavations at Tell-Yarmuth, Qedem 1, עמ' 1-86
  3. ^ דה-מירשודג'י פייר, החפירות בתל ירמות, קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, 1995, עמ' 27-38
  4. ^ Pierre de Miroschedji, The late EB III palace at Tel Yarmuth: A descriptive summary, Eretz-Israel 27, 2003, עמ' 153-170