משה גולן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה גולן
גולן בכס השיפוט במשפטו של מייקל רוהאן
גולן בכס השיפוט במשפטו של מייקל רוהאן
לידה 1904
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוקטובר 1988 (בגיל 84 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה בית הספר המנדטורי למשפטים
השתייכות בית המשפט המחוזי בירושלים
תקופת כהונה 19481974
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה גולן (גולדברג) (190411 באוקטובר 1988)[1] היה משפטן ועורך דין ישראלי שכיהן כשופט והנשיא התורן של בית המשפט המחוזי בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה גולן נולד בשנת 1904 בעיר העתיקה בירושלים, בשם משה גולדברג. דור שביעי[2] למשפחה של ילידי הארץ, אחיו של הדיפלומט יהודה גולן.[3] למד בבית הספר תחכמוני בירושלים ובגמנסיה העברית רחביה. הוא גדל על ברכיו של סבו, הרב דוד הכהן ("בעל הפרטים"), מתלמידיו של הגאון מווילנה. את לימודיו התורניים רכש בישיבת עץ חיים. את לימודי המשפטים עשה בבית הספר המנדטורי למשפטים.[4] בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה מונה כעורך דין מורשה לחבר בוועדה המשפטית לענייני עליה ב' שהוקמה על ידי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי. בתוקף תפקידו נטל על עצמו בהתנדבות, להופיע במשפטיהם של עולים בלתי חוקיים ולטפל בשחרורם והשתקעותם בארץ.[5]

שליח הסוכנות היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1943 במסגרת עבודתו כעורך-דין נשלח מזרחה והיה שליח הסוכנות היהודית בטהראן ובהודו. תפקידו היה להעביר את פליטי השואה שהגיעו לשערי המזרח התיכון לארץ ישראל דרך ערבות רוסיה ודרך לבנון.

בשנת 1944 נעצר בנמל התעופה של בצרה, עיראק בחשד לרצח הלורד מוין. גולן נחת בנמל התעופה בעיר בצרה בשובו מהודו, שם שכר ספינה אשר אמורה הייתה לשאת שיירת עולים דרך תעלת סואץ ששלטונות עיראק סירבו להתיר את כניסתם מהגבול הפרסי. בעת ששהה בהודו נרצח בקהיר הלורד מוין. הבריטים ששלטו בחלקים נרחבים במזרח התיכון (וגם בעיראק), חשדו כי המתנקשים במוין היו יהודים והחלו לעצור יהודים בכל רחבי המזרח התיכון. גולן ששמו היה גולדברג (שם יהודי מובהק) העלה את חשדם של הבלשים שחיפשו שמות יהודיים במטוס בו המריא לעיראק. דרכונו של גולן נלקח ממנו. העיראקים הזמינו את גולן למחרת לקבל את דרכונו בחזרה ולפתע מצא עצמו מוקף בטבעת של חייליים חמושים. גולן, יליד העיר העתיקה ודובר ערבית על בוריה הצליח להבין משיחת טלפון של הקצין הממונה על מעצרו למפקדת המשטרה בבגדאד כי הוא עצור. גולן שהבין כי הוא עצור, ביקש מהקצין לבצע שיחת טלפון אחת לקונסול הבריטי בבצרה. לאחר התדיינות עם הממונים עליו הצליח הקונסול להבין את עילת המעצר והבהיר לגולן כי הוא עצור בחשד לרצח הלורד מוין. על אף שהבהיר כי שהה בהודו בעת שנרצח הלורד, הועבר גולן למעצר בבית מלון בעיר. בבית המלון שהה באותו הזמן ראש הבולשת הבריטית וגולן העצור מחה בפניו ויעץ לו להתקשר לציר הבריטי בטהראן ולשמוע ממנו אודותיו. לאחר השיחה ובתום שלושת ימי המעצר שוחרר גולן וחזר לטהראן. בינתיים אספה הספינה ששכר את העולים והפליגה עמהם בשלום לארץ ישראל.[3]

כעבור שנת שליחות החליפו אחיו יהודה ששימש מזכירו של משה שרת.[3] עו"ד גולן פעל למימוש פסקי דין שניתנו כנגד שופטים בריטיים, עיקולים על משכורותיהם ורכושם.[4]

שופט בית משפט השלום בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד אוגוסט 1948 עסק בעריכת דין במשרד משותף עם ד"ר דוד גויטיין (מונה מאוחר יותר לשופט בית המשפט העליון). משרדם של השניים היה למקום מפגש של מפקדת ההגנה. באחת הפגישות, הורעשה ירושלים מתותחי הלגיון הערבי. גולן הציע למפקדים להמשיך את הפגישה בחדרו של גויטיין. כעבור מספר רגעים נחת בעוצמה רבה על שולחנו של גולן בחדרו רסיס פגז ירדני שהתפוצץ בקרבת הבית.[3] באוגוסט 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות מונה על ידי דב יוסף, ששימש כשר צבאי, לכהונת שופט-חוקר[6] בבית משפט השלום בירושלים, כתב המינוי הגיע לירושלים הנצורה מתל אביב דרך האוויר. תפקידו נקרא "שופט השלום הראשי" (מקביל לנשיא בית המשפט היום).[7][8][9][10][11]

הפרשות המרכזיות בה עסק בעת שכיהן כשופט השלום הראשי הייתה פרשת החזקת המסמכים הצבאיים הסודיים שהועברו לחברי המפלגה הקומוניסטית אורי וינטר וגוסטב גולבנר. בשנת 1950 היה השופט החוקר שלה במשך כחצי שנה.[12][13] גולבנר שוחרר מחוסר ראיות ולאחר שמצא כי יש ביסוס מספיק להעמדתו לדין של וינטר, הועבר המשך דינו לבית המשפט המחוזי, בו הורשע לבסוף.[13][14] ופרשת סילבסטר, בה לאחר משפט מתוקשר ובחינה של העדויות וחומר הראיות העביר את המשך דינם של הבריטים שהואשמו בריגול לבית המשפט המחוזי בירושלים. הפרשה הגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון והיוותה את התיק הראשון שהונח על שולחנו ואת משפט הריגול הראשון בתולדותיו.[15][16][17]

מספר פעמים נשלחו איומים כנגד השופט גולן. ביוני 1951 נשלח לשופט מכתב איומים אנונימי בו נכתב כי: "השופט הגדול עוד ישפוט אותך". המכתב נשלח לאחר שגולן שישב במשפט מפגיני השבת ודן אותם למאסר ולקנסות.[18] במרץ 1953 נשלח מכתב איומים לגולן בו איים הכותב לרצוח את גולן על ששלח את חברו יהודה וינברגר למאסר של 6 שנים לאחר שהורשע בגנבת שכיות החמדה[19] בבית האבות "בצלאל" בירושלים.[20][21][22]

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 מונה פעמיים על ידי שרי המשפטים פנחס רוזן ודב יוסף לכהונה זמנית כשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים.[23][24][25] ביולי 1952 מונה לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים.[26] במהלך שנות החמישים והשישים, בשבתו כשופט בבית המשפט המחוזי שפט במספר משפטים בעלי פרופיל ציבורי גבוה. משפטו של ראובן גרינברג (רומק),[27][28] משפטם של הזוג קוט שהואשמו בחטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר,[29][30] משפטו של הכומר הקופטי יואכים אל אנטוני שנאשם והורשע בריגול.[31][32][33] משפטו של משליך הרימון בכנסת, משה דואק,[34][35][36] משפטם של שושנה ברזני וסלאח מזרחי שהורשעו ברצח במנזר רטיסבון[37][38] ופרשת תל גיבורים בה מונה על ידי ראש הממשלה לוי אשכול בעת שהיה הנשיא התורן של בית המשפט המחוזי בירושלים, ל"וועדת חקירה" ובמסגרתה הופקד על חקירת פגמים בתפקודם של עובדים במשרד הבריאות. לאחר פרסום מסקנותיו בפרשה, התפטר סגן שר הבריאות, יצחק רפאל מתפקידו, לאחר שנמצא דופי במעשיו בפרשה.[39][40][41] בשנת 1969 היה חבר בחבר השופטים במשפטו של מצית מסגד אל אקצא, מייקל רוהאן.[42]

בשנים 19701972 כיהן כנשיא התורן של בית המשפט המחוזי בירושלים.[43][44][45] בשנות כהונתו האחרונות בבית המשפט המחוזי בירושלים שימש ראש הרכב פשע חמור. לאחר פרישתו מכס השיפוט של השופט צבי עלי בקר במאי 1974, מונה פעם נוספת לנשיא התורן של בית המשפט.

ב-7 באוקטובר 1974 פרש לגמלאות.[4] החליפה אותו שופטת בית המשפט המחוזי, מרים בן-פורת.[46]

משה גולן נפטר ב-11 באוקטובר 1988 והובא למנוחות בהר המנוחות בירושלים.[4][47][1]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי ללילי ולהם שני ילדים, עו"ד יאיר גולן, פרקליט פלילי בכיר[48] והאדריכל דוד גולן.[47]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה גולן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 GRAVEZ, משה גולן (גולדברג) ז"ל, gravez.me
  2. ^ מקור אחר מציין דור חמישי
  3. ^ 1 2 3 4 צבי לביא, מעריב, השופט גולן על עצמו ועל החקירה, jpress.org.il, ‏23 במרץ 1965
  4. ^ 1 2 3 4 האתר הרשמי של הרשות השופטת – קורות חיים של משה גולן, judgescv.court.gov.il
  5. ^ צבי לביא, מעריב, השופט גולן על עצמו ועל החקירה, jpress.org.il, ‏23 במרץ 1965
  6. ^ הארץ, בירושלים-דין האב ובתו הנאשמים בהחזקת שיקים מזויפים-לביה"ד המחוזי, jpress.org.il, ‏9 בינואר 1950
  7. ^ הארץ, משפטים הועברו לדין מחוזי, jpress.org.il, ‏23 בנובמבר 1949
  8. ^ הארץ, תביעה פזיזה נגד ירקן, jpress.org.il, ‏2 בספטמבר 1949
  9. ^ הארץ, החלה חקירת האב ובתו הנאשמים בזיוף, jpress.org.il, ‏29 בספטמבר 1949
  10. ^ הארץ, בירושלים - נאשם בשוטטות ובתקיפת שוטר, jpress.org.il, ‏30 באוגוסט 1949
  11. ^ הארץ, נקנס בעל מלון "עדן" בירושלים, jpress.org.il, ‏19 בינואר 1950
  12. ^ חרות, התחיל משפט הנאשמים בריגול, jpress.org.il, ‏26 במרץ 1950
  13. ^ 1 2 הבקר, דינו של אורי וינטר - לביה"ד המחוזי, jpress.org.il, ‏1 לספטמבר 1950
  14. ^ זאב אפלבוים, חרות, וינטר נדון לשש שנות מאסר, jpress.org.il, ‏24 לנובמבר 1950
  15. ^ מעריב, שני הבריטים - לביה"ד המחוזי, jpress.org.il, ‏20 באוגוסט 1948
  16. ^ הבקר, נסתיימה גביית העדויות במשפט האנגלים, jpress.org.il, ‏19 באוגוסט 1948
  17. ^ קול העם, התחיל משפט הבריטים הנאשמים בריגול, jpress.org.il, ‏17 באוגוסט 1948
  18. ^ חרות, השופט הגדול עוד ישפוט אותך, jpress.org.il, ‏29 ביוני 1951
  19. ^ חפצים נחמדים, אוצרות יקרי המציאות, חפצים מיוּחדים ביופיים וּבעֶרכּם
  20. ^ שערים, נעצר חשוד באיומי רצח על סגן פרקליט המדינה ושופט מחוזי, jpress.org.il, ‏30 במרץ 1953
  21. ^ הבקר, נעצר חשוד בשליחת מכתבי איום לשופט, jpress.org.il, ‏30 במרץ 1953
  22. ^ שערים, החל דין נאשם במשלוח מכתבי איום, jpress.org.il, ‏29 ביוני 1953
  23. ^ הארץ, ד"ר י. קיסטר ומ. גולן - לבית המשפט המחוזי בירושלים, jpress.org.il, ‏9 לינואר 1951
  24. ^ חרות, מינויי שופטים, jpress.org.il, ‏23 בספטמבר 1951
  25. ^ הארץ, שינויים בהרכב בתי המשפט, jpress.org.il, ‏16 בספטמבר 1951
  26. ^ חרות, שופטים עלו בדרגה, jpress.org.il, ‏23 ביולי 1952
  27. ^ הבקר, מנהל "עומר" מעיד במשפט "רומק", jpress.org.il, ‏15 לספטמבר 1955
  28. ^ חרות, רומק "מכחיש", jpress.org.il, ‏9 לספטמבר 1955
  29. ^ למרחב, יוסל'ה יוזמן להעיד במשפט קוט, jpress.org.il, ‏5 ביולי 1962
  30. ^ דבר, בני הזוג קוט נדונו למאסר שנה על-תנאי, jpress.org.il, ‏8 לנובמבר 1962
  31. ^ הצפה, נסתיימו עדויות ההגנה במשפט הכומר הקופטי, jpress.org.il, ‏11 לאפריל 1957
  32. ^ שערים, השומר אמר כי את המסמכים העיקריים הצליח להעביר לירדן, jpress.org.il, ‏15 במרץ 1957
  33. ^ הארץ, הכומר הקופטי הורשע בדין, jpress.org.il, ‏30 ביולי 1957
  34. ^ חרות, מתחיל משפט המתנקש בכנסת, jpress.org.il, ‏3 במרץ 1958
  35. ^ הארץ, משה דוויק הורשע בדין, jpress.org.il, ‏11 במאי 1958
  36. ^ על המשמר, העונש ייקבע לאחר התייעצות עם רופאים, jpress.org.il, ‏11 במאי 1958
  37. ^ הארץ, מאסר עולם לברזני ומזרחי, jpress.org.il, ‏17 בדצמבר 1958
  38. ^ הארץ, נסתיים משפט שושנה ברזני, jpress.org.il, ‏3 במרץ 1958
  39. ^ הצפה, סגן שר הבריאות י. רפאל התפטר, jpress.org.il, ‏22 במרץ 1965
  40. ^ למרחב, התפטר סגן שר הבריאות י. רפאל, jpress.org.il, ‏22 במרץ 1965
  41. ^ טדי פרויס, דבר, רפאל ידע על עסקת השוחד בפרשת ביה"ח בתל-גבורים, jpress.org.il, ‏5 לאוקטובר 1965
  42. ^ למרחב, שלחתי אש במסגד אל אקצא - לא מתוך דחף אלא לאחר תכנון ומחשבה, jpress.org.il, ‏2 בנובמבר 1969
  43. ^ למרחב, משפט הנאשמים ברצח חברם - בדלתיים סגורות, jpress.org.il, ‏9 בפברואר 1970
  44. ^ אבישי אמיר, מעריב, שנה וחצי מאסר ו-15,000 ל"י לתייר שקנה סמים בחברון, jpress.org.il, ‏28 באוקטובר 1971
  45. ^ אבישי אמיר, מעריב, פקד לשעבר שמואלי - ל-6 חודשי מאסר, jpress.org.il, ‏12 בנובמבר 1972
  46. ^ מעריב, גב' בן פורת - נשיא תורן, jpress.org.il, ‏4 באפריל 1975
  47. ^ 1 2 מעריב, פטירות - משה גולן ז"ל, jpress.org.il, ‏14 לאוקטובר 1988
  48. ^ עו"ד יאיר גולן אמר לא לנתניהו, ynet, ‏2018-03-29