משה מאירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה מאירי
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 2 באוגוסט 1944 (בן 77)
פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
עמדה קשר
מועדוני נוער
1954–1961 מכבי פתח תקווה
מועדונים מקצועיים כשחקן
1961–1962 מכבי פתח תקווה
קבוצות כמאמן
1964–1976
1974
1976–1977
1977–1979
1979–1982
1982–1983
1983–1986
1986–1987
1987–1988
1988–1989
1989–1990
1991
1991–1992
1992–1993
1993–1994
מכבי פתח תקווה (מחלקת נוער)
מכבי פתח תקווה
בית"ר אשדוד
הפועל פתח תקווה (נוער)
נבחרת הנוער
מכבי רמת עמידר
מכבי פתח תקווה
מכבי יבנה
הפועל רמת גן
מכבי פתח תקווה
מכבי רמת עמידר
בית"ר נתניה
הפועל רמת גן
מכבי קריית גת
הפועל פתח תקווה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה מאירי (נולד ב-2 באוגוסט 1944) הוא כדורגלן עבר, מאמן כדורגל ופרשן כדורגל ישראלי. מאירי מזוהה בעיקר עם אגודת מכבי "אבשלום" פתח תקווה והוא יקיר העיר פתח תקווה ויקיר מכבי ישראל.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה מאירי נולד וגדל בפתח תקווה ובצעירותו שימש מדריך במכבי צעיר. שיחק במחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה ובגיל 18 נפצע כששיחק בקבוצת הבוגרים. מאיר עבר שני ניתוחים ולבסוף פרש ממשחק מוקדם מהצפוי.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק עבר מאירי קורס מאמנים אצל המדריך עמנואל שפר וקורס השתלמות נוסף בקבוצת נוטינגהאם פורסט. מאירי החל לאמן במחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה וזכה להישגים רבים. באפריל 1967 זכה עם קבוצת מכבי "שמואל" פתח תקווה בגביע המדינה לנערים[1]. לאחר מכן אימן את קבוצת הנוער של המועדון.

בינואר 1974 אימן לראשונה את קבוצת הבוגרים של מכבי פתח תקווה בליגה הלאומית, כשהחליף את משה ליטבק[2]. לאחר חצי עונה חזר לנהל את מחלקת הנוער באגודה[3].

בעונת 1976–1977 החליף את מישל סרוסי כמאמן בית"ר אשדוד בליגה א' דרום, איתה סיים במקום השמיני[4]. בעונות 1977–1979 שימש כמאמן קבוצת הנוער של הפועל פתח תקווה. בעונת 1982–1983 אימן את מכבי רמת עמידר והעפיל איתה לליגה הבכירה. בעונת 1983–1984 חזר מאירי לקבוצת הבוגרים של מכבי פתח תקווה ואימן בה שלוש עונות בליגה הלאומית. בתחילת עונת 1986–1987 חתם במכבי יבנה[5]. ב-ינואר 1987 הוחלף על ידי אליהו עופר. את חצי העונה שנשארה, המשיך בהפועל רמת גן וסיים איתה עונה מוצלחת בצמרת ובפלייאוף העליון[6].

מאירי נשלח על ידי ארגון פיפ"א לטורניר יורו 1988 כחלק מצוות העוקב אחר נבחרת הולנד[7][8].

בעונת 1988–1989 חזר מאירי למכבי פתח תקווה בליגה הארצית[9]. את העונה סיימה הקבוצה במקום השלישי. בעונה שלאחר מכן פוטר מאירי לאחר 4 מחזורים עקב אי שביעות רצון מתפקודו[10]. בינואר חתם במכבי רמת עמידר שהייתה במאבקי תחתית[11]. עמידר נשארה בליגה לפני סיום העונה ומאירי התכונן להמשיך עונה נוספת, אך התפטר לפני תחילת המשחקים עקב סחבת בתשלומים[12]. מאירי דחה הצעה לחזור לרמת עמידר והצעת אימון בהפועל טבריה ונותר ללא קבוצה עד לחודש מרץ כשחתם בבית"ר נתניה עד סוף העונה וסיים במקום ה-12.

בעונת 1991–1992 חזר לאמן את הפועל רמת גן וסיים במקום העשירי בליגה הארצית. בהמשך אימן מאירי את קבוצת מכבי קריית גת בליגה א' דרום. בעונת 1993–1994 אימן את הפועל פתח תקווה בליגה הלאומית והתפטר בינואר בעקבות חילוקי דעות מקצועיים.

מאז סוף שנות ה-90 משמש מאירי כפרשן כדורגל בשידור משחקי הבונדסליגה מטעם חברת צ'רלטון.

אימון נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 אימן מאירי את נבחרת הנוער[13] ובהמשך אימן את נבחרת הילדים של ישראל עד גיל 13 במסע לאליפות העולם בארגנטינה[14].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאירי נשוי לפנינה ואב לשלושה, אלעד, ישראלה, עורכת דין, ומורן, עורך דין במקצועו וחבר הנהלה והוועדה המקצועית של ההתאחדות לכדורגל. בעבר שימש מאירי כחבר הנהלת קופת חולים מאוחדת. בשנת 2017 קיבל את אות "יקיר העיר פתח תקווה" ובשנת 2019 קיבל את עיטור "יקיר מכבי ישראל"[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]