משתמש:Dona B Dona/ג'נדר בנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. עריכה


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. שכתוב
"האחות Trystina T. Rume" מקבוצת הג'נדרבנדינג Sisters of Perpetual Indulgence . תמונה מסן פרנסיסקו, 2012.

ג'נדר בנדינג (בעברית: כיפוף מגדר), הוא כינוי הן לתפיסה זהותית והן לאופן פעולה של אלו המבקשים להציג עצמם בצורה שמתנגדת לציפיות החברתיות מהמגדר שלהם. לעיתים קרובות הפעולה תהיה השאלה של סממנים חיצוניים משני המינים, כך שיווצר טשטוש של שייכות לזהות מינית ביולוגית [1]. כיפוף תפקידי מגדר עשוי להיקרא גם ג'נדרפאק [2] , צורה של ביטוי מגדרי החותרת תחת החלוקה הבינארית של התפקידים המגדריים. הגדרה זו יכולה להוות זהות מגדרית או תווית להופעה חיצונית.

לכיפוף מגדר מקורות פוליטיים, המיוחסים בראשיתם לגל השני של הפמיניזם  בשנות ה-60 וה-70. בבסיסו ניצב הרעיון כי 'האישי הוא הפוליטי' [3]. חלק ממבצעי כיפוף המגדר עושים זאת כדרך לביטוי עצמי, וחלק נוקטים בפעולה זו בכדי לאתגר את הנורמות החברתיות. במאמרו משנת 1974, Genderfuck and Its Delights, [4] כריסטופר לונק הסביר את המוטיבציה שלו לביצוע ג'נדרפאק: "אני רוצה למתוח ביקורת וללעוג גם לתפקידים של נשים ושל גברים. אני רוצה לנסות [להראות] כמה לא נורמלי אני יכול להיות. אני רוצה ללעוג ולהרוס את כל הקוסמולוגיה של תפקידי מין מגבילים והזדהות מינית ." [5]

בינאריות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיפוף מגדר הוא כלי התנגדות להבנייה החברתית לפיה קיימים שני מגדרים. ציפיות מגדריות הן תלויות תרבות ועשויות להשתנות בין תקופות ותרבויות, אך בבסיסן קיים הרעיון של חלוקה בינארית מגדרית, לפיה קיימים רק שני מגדרים: גברים ונשים. בתרבויות רבות, מקובל כי כל פרט יגלם את אחד משני התפקידים המגדריים הללו, שלעתים קרובות מחקים את הציפיות החברתיות מהקטגוריות המיניות של "זכר" ו"נקבה". במסגרת ציפייה תרבותית זו, אנשים המוגדרים כזכר צפויים להיות גבריים, בעוד שאלו שנקבעו נקבות צפויות להיות נשיות [6]. שיוך חברתי של פרטים לתפקידי מגדר קוטביים ידוע כ"בינאריות מגדרית".

כיפוף מגדר הוא כלי התנגדות להבנייה החברתית לפיה קיימים שני מגדרים. ציפיות מגדריות הן תלויות תרבות ועשויות להשתנות בין תקופות ותרבויות, אך בבסיסן קיים הרעיון של חלוקה בינארית מגדרית, לפיה קיימים רק שני מגדרים: גברים ונשים. בתרבויות רבות, מקובל כי כל פרט יגלם את אחד משני התפקידים המגדריים הללו, שלעתים קרובות מחקים את הציפיות החברתיות מהקטגוריות המיניות של "זכר" ו"נקבה". במסגרת ציפייה תרבותית זו, אנשים המוגדרים כזכר צפויים להיות גבריים, בעוד שאלו שנקבעו נקבות צפויות להיות נשיות [6]. שיוך חברתי של פרטים לתפקידי מגדר קוטביים ידוע כ"בינאריות מגדרית".

בתרבויות רבות, על מנת להשתייך לקטגוריה מגדרית מסוימת, על האדם לא רק להיות בעל מבנה אנטומי מסוים (כולל איברי מין), אלא הוא חייב להתאים לרעיונות של אותה תרבות לגבי סטריאוטיפים מתאימים לתפקידי מין. אלו מושפעים מאוד מתרבות, כמו גם מהשתייכות דורית [7].  סטריאוטיפ תפקיד מיני זה כולל נטייה מינית - כך שמי שפועל באופן המנוגד לאותן ציפיות מיניות סטריאוטיפיות, למשל הומואים ולסביות, עשוי להיתפס שונה מגדרית [8]. בתוך תפיסה זו, התפיסה ההטרו-נורמטיבית, כל התנהגות מינית ומגדרית מוצבת ביחס לאידיאל, שהוא המיניות הטרוסקסואלית [9].

בתרבויות המערב תפקידי המגדר השתנו במשך מאות שנים, אם כי התרבות המערבית המרכזית עדיין נוטה לצפות להתנהגויות סטריאוטיפיות "נשיות" מנשים, ולסטריאוטיפים של תפקידי מין "גבריים" מגברים. מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת פרינסטון התווה את הסטריאוטיפים המגדריים הנפוצים הללו:

  • "גברי" - פועל כמנהיג, אגרסיבי, שאפתן, אנליטי, אסרטיבי, אתלטי, תחרותי, נכון להגן על אמונותיו, דומיננטי, כוחני, בעל יכולות הנהגה, עצמאי, אינדיבידואליסט, מקבל החלטות בקלות, מסתמך על עצמו, עצמאי, חזק -אישיות, נכונות לנקוט עמדה, ומוכנות לקחת סיכונים.
  • סטריאוטיפים של תפקידי מין "נשיים", כפי שהוגדרו באותו מחקר כללו: מלאת חיבה, מעודדת, ילדותית, מלאת חמלה, אינה משתמש בשפה קשה, חנפנית, עדינה, פתית, אוהבת ילדים, נאמנה, רגישה לצרכי האחר, ביישנית, רכה, סימפטית, מבינה, חמה ומתמסרת. [1]

הניסיון לפרק את הבינאריות המגדרית מייצרת רצף המכיל בתוכו זהויות מגוונות נוספות. גֶ'נְדֶרְקְוִויר, למשל, הוא מי שזהותו המגדרית אינה רק "גבר" או רק "אישה". הזהות המגדרית הג'נדרקווירית עשויה להיות מורכבת מזהות כגבר וכאישה יחד, בשילובים שונים, או שונה ונפרדת לחלוטין משתיהן. זהות ג'נדרקווירית עשויה אף להשתנות מביטוי מגדרי אחד לאחר (Genderfluid). כיוון שהזהות המגדרית של ג'נדרקווירים לא תואמת למגדר שיוחס להם בלידה (בן או בת), ג'נדרקווירים נחשבים לרוב כחלק מהקשת הטרנסג'נדרית.

כיפוף מגדר יכול לשמש לצורך מרידה בשאיפה החברתית המקובלת, בעיקר בקהילה הטרנסית, "לעבור" (To Pass). המונח מוכר ומיושם בפרט בקרב טרנסג'נדרים, המבקשים "לעבור" בעיני החברה כשייכים למין עימו הם מזדהים. כיפוף מגדר הוא אם כן פרקטיקה מנוגדת, המבקשת להנכיח את חוסר ההתאמה המגדרית המצופה מהפרט, תוך יצירת טשטוש מכוון של הזהות המגדרית. עידו קטרי כתב בספרו "לא עוברות, לא נחמדות – המאבק הטרנסי וטקטיקות של משטור מגדרי בחוקי איסור אפליה" על הפרדוקס הטרנסי, אותו מבקש כיפוף מגדר להפר:

הפרדוקס הטרנסי :  מחד  גיסא ,  מה  שמכונן  את הטרנסיות  הוא  החוויה של  גילוי  השקריות שבקורלציה  שבין  המין  והמגדר  ושבדיכוטומיות  של כל אחת  מהקטגוריות ,  ומאידך  גיסא ,  הטרנסית תוכל  לשוב  ולהשתלב  בחברה רק  אם  תאמץ התנהגות  " נורמלית ."  כלומר ,  כדי  לקבל לגיטימציה  לשונותה המגדרית  עליה  לשאוף  להמשיך ולהשתתף  באותו  מבנה  חברתי  מגדרי  שהוא הגורם לַאי – התאמה  שלה  מלכתחילה. [9]


כיפוף מגדר ודת

בתרבות היהודית, והנוצרית תפקידי המגדר וההצגה המגדרית היוו חלק מטקסטים בכתבי הקודש ומתורות דתיות במשך אלפי שנים: ”לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה” (דברים כ"ב, ה). ההלכה היהודית, או ההלכה, מכירה בקיום אינטרסקס, (מינים בין מיניים) ובמינים שאינם תואמים בנוסף לזכר ולנקבה [11] [12]. הספרות הרבנית מכירה בשישה מינים שונים, המוגדרים על פי התפתחות והצגת מאפייני מין ראשוניים ומשניים בלידה ובהמשך החיים [13]. הספרות היהודית מתארת את מה שהיום מכונה אינטרסקס, כגון המושג טומטום שהוא אדם ממגדר ו/או מין מעורפל, כגון אנדרוגינוס, המאופיין באלמנטים משני המינים. היבט אחד של מגדר ולימודי יהדות הוא בחינת האופן שבו העמימות המוכרת בספרות הרבנית נמחקה ונבנתה לכדי בינאריות וכיצד זו תורגמה למנהגים יהודיים [14].

תרבויות משלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבויות של עמים ילידיים או תת-תרבויות המתקיימות בתרבות במערבית, מגדר נתפס לעיתים כרחב ומאפשר יותר, היכול להכיל יותר משתי האפשרויות הנהוגות בתרבות המערבית, קרי גבר או אישה [15]. תרבויות אלו רואות באנשיהן כמסוגלים לגלם יותר מתפקיד מגדרי אחד בזמנים שונים, או להיות "באמצע"- "לחבק רוח גברית ונשית כאחד" [16] .דוגמה אחת כזו היא אנשי הבוגיס של דרום סולאווסי, אינדונזיה, להם חמישה מגדרים, הכוללים את מה שבעיניים מערביות נתפס כגבר ואישה סיסג'נדרים, טרנסג'נדרים, ושמאנים אנדרוגיניים [17].

פקרטיקות של כיפוף מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאכת כיפוף המגדר נשענת לעיתים על פרודיה והגזמה, המייצרות חריגה תהומית מתפקידי מגדר, תוך חשיפתם כמלאכותיים [18]. לדוגמה, מכופף מגדר עלול להגזים בכוונה תפיסות קונבנציונליות של נשיות, או גבריות. ניתן לכופף מגדר גם באמצעות התלבשות צולבת ואנדרוגניה - המאתגרים ותורמים לפירוק הבינאריות המגדרית דרך הפרדת תפיסות של מין ביולוגי או פיזיולוגי מביטוי או ביצוע של מגדר. לפיכך, כיפוף מגדר מוחה על מהותיות מגדרית - לא רק באמצעות הופעה לא נורמטיבית, אלא גם על ידי ערעור על תפקידים, מאפיינים או התנהגויות מגדריים נורמטיביים. כיפוף מגדר מבוסס על פרפורמטיביות מגדרית: תפיסת המגדר כהצגה- הן הצגה פיזית, למשל- לבוש, שיער, איפור ומאפייני מין משניים, והן משחק התנהגותי. כיפוף מגדר, משגשג ומשיג את מטרתו באופן מובהק דווקא בחברות בהן קיימת בינאריות מגדרית מובהקת, ומגדור של ביגוד וסממנים פיזיים נוספים. הוקס, סוציולוגית של מין ומיניות , כותבת על "קוד הלבוש" הזה ועל ההזדמנות להתנגדות: "האוניברסליות של קודי לבוש ומשמעויותיהם מאפשרת חתרנות תחת 'המסרים' המרכזיים שהם מעבירים, ובאמצעותה להאיר את קיומן של זהויות [מגדריות] חלופיות" [19].

התלבשות צולבת ואנדרוגניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התלבשות צולבת ואנדרוגניה- התלבשות צולבת היא צורה של ג'נדר בנדינג (כיפוף מגדר) מכיוון שהמטרה היא "להתעסק עם תפקידי מגדר וייצוגו". אנדרוגיניה אינה בהכרח מכופפת מגדר, אבל היא יכולה להיחשב כזו אם מישהו מתנהג אנדרוגיני בכוונה. מקור המילה "אנדרוגינוס" הוא מיוונית: "זכר ונקבה באחד; גבר נשי; משותף לגברים ולנשים"[20] . אנדרוגיניה, כצורת ביטוי מגדרית, עשויה להופיע כאיחוד מעורב של תכונות גבריות ונשיות, במטרה להפוך את מין האדם לבלתי ניתן להבחנה, או כתערובת דיכוטומית המעמידה זו לצד זו פנוטיפים זכריים ונשים, במטרה לחרוג מהנורמות המגדריות [21].

דראג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דראג- מופעי דראג הם מופעי במה שבהם אנשים מופיעים בדראג, כלומר בתלבושות ואיפור הכוללים גילום דמות ממין או מגדר שונה משלהם, ולעיתים ההופעה עצמה עשויה להיות פרודיה או ביקורת על מגדר ותפקידיו. לעתים קרובות סטריאוטיפים מגדריים "נשיים" או "גבריים" מוגזמים בשל אפקט קומי או סאטירי. המופיעים יכולים לקרוא לעצמם מלכי דראג או מלכות דראג. מופע דראג יכלול לרוב תלבושות משוכללות וזוהרות והופעה מוזיקלית וריקוד[22]. 'פרפורמר דראג מזויף' הוא זה המופיע במגדר שהוא מזדהה עמו בחיי היום-יום, אם כי בצורה מוגזמת בדרך כלל. למשל אישה סיסג'נדרית שמופיעה כדראג קווין היא מלכת מזויפת [23].

פרפורמר דראג מזויף הוא זה המופיע כמגדר שהוא מזדהה עימו בחיי היום-יום, אם כי בצורה מוגזמת בדרך כלל. למשל אישה סיסג'נדרית שמופיעה כדראג קווין היא מלכת מזויפת . [2]

סִפְרוּת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סִפְרוּת- ספרות, ואירוטיקה במיוחד, היא שיטה נוספת ששימשה כדי לחקור תרחישים מגדריים. הבסיס לז'אנר הספרותי של ג'נדרפאק הוא שאין חשיבות למינו של הפרטנר במהלך האקט המיני, רעיון שמאתגר למשל את התיאולוגיה הקתולית של המיניות . דוריס ליבצדר מצביעה על סיפורה הקצר של קרול קווין, אבא-עור והפם, שבו פאם לסבית משתמשת בדילדו עם רצועה כדי לקיים יחסי מין עם אבא-עור הומוסקסואל כדוגמה הולמת לז'אנר הג'נדרפאק. [24]

תוֹכנָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ודית באטלר ומגדר כהופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באטלר היא תיאורטיקנית המאמינה ברעיון שמגדר הוא דבר המבוצע על ידי יחידים. המושג "פרפורמטיביות מגדרית", שתבעה, הוא הרעיון שאנשים בוחרים לבצע מגדר בהקשר בו ניתנות מעט מאוד בחירות מקובלות חברתית. ניתן להבין זאת כדומה למה ששחקנים עושים מול מצלמה. בשל החשיבות שאנו מייחסים לאמונה שגברים צריכים להתנהג כמו גברים ונשים צריכות להתנהג כמו נשים, מגדר נתפס לעתים קרובות תכונה מולדת ולא כמבנה חברתי. במאמרה Performative Acts and Gender Constitution: An Essay in Phenomenology and Feminist Theory, מסבירה באטלר שאם מגדר הוא משהו שגופים ששויכו לקטגוריה מינית נטמעים אליו כדי לעקוב אחר הקודים החברתיים של מהי התנהגות הולמת, אזי ניתן להמשיג את הפעולות הללו בדרכים שונות, בכדי לאפשר יותר גמישות. באותו מאמר היא טוענת שבתרבות האמריקאית קיימת בינאריות מגדרית יחד עם השלכות חברתיות קפדניות על אלה שפועלים נגד התסריט ה"נורמלי". התסריט הזה מפוקח על ידי הטרדה, לחצים הוריים למלא ציפיות והשפעה של עמיתים. כל אלה הם דרכים להבטיח שהתרבות תחזור על עצמה מדור לדור [26].

התיאוריה של ג'ודית באטלר לגבי תפקידי המגדר, ההשלכות החברתיות שלהם והצורך בשחזור מובאת בספרה,(Gender Trouble 1990) בו היא טוענת שהחוסר במגוון בתפקידים מגדריים גורמת נזק רב לביטוי הפרט. עם האפשרויות המצומצמות לגברים ולנשים כאחד, יש מעט מקום לכוחות המשולבים שלהם, מכיוון שגברים מתמקדים כל הזמן בלהיות התומכים הפיננסיים של משפחותיהם, מה שמותיר לנשים רק את האפשרות להיות האם המומחית, כפי שהיא מצופה להיות. רעיון זה מוציא את הנשים הגבריות או הגברים הנשיים מלהיות דמויות הוריות מקובלות על ילדיהם מכיוון שהוא עלול להוביל לילד לגדול ולהמשיג את העולם בצורה שונה [26].

מגדר וגידול ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מחקרה של סוזן וויט משנת 1997, ילדים מגיעים בדרך כלל למסקנות הראשונות לגבי היותם זכר או נקבה מהוריהם, כיוון שאלו לרוב הראשונים אליהם הילד מתייחס, ואופי הקשר הוא אינטנסיבי. מלבד בחירת ביגוד וצעצועים עבורו, תוך הנחלת ציפיות ספציפיות למגדר שלו, קיימים מסרים עדינים לגבי מה מקובל או לא לגבי מגדר. המחקר של וויט הראה שילדים שגדלים עם הורים אנדרוגינים, ממוקדים יותר בהישגים ובדרך כלל יש להם תחושת עצמי טובה יותר. [27] לעומת זאת, במקרים של אי התאמה מגדרית, כאשר ילד מציג ביצועים מגדריים שאינם אופייניים לתפקיד המגדר שנקבע לו, קרי רובינסון וכריסטין דייויס מדווחים כי דמות הורית עלולה להגיב בעוינות. [28] לפי רוברטס ושות' ברפואת ילדים, אלו שאינם תואמים את הבינאריות המגדרית חשופים להתעללות מצד החברה, מצד המשפחה ובתוך הקהילה שלהם. סוגי התעללות נעים בין התעללות פיזית ומינית להתעללות פסיכולוגית . [29]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוויד בואי ולו ריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיוויד בואי ולו ריד- כשהוא מנצל את המראה האנדרוגיני שלו, כוכב הרוק דיוויד בואי לבש שמלה על עטיפת בריטניה של אלבומו משנת 1970, האיש שמכר את העולם, ולעתים קרובות לבש שמלות, איפור ובגדי גוף הן על הבמה והן בזמן ראיונות. בתקופה שבה מעט מאוד אנשים השתייכו באופן פומבי לקהילה הגאה, הוא הכריז שהוא ואשתו שניהם ביסקסואלים[30][31]. בשנת 1972 בואי היה שותף להפקה של אלבומו של לו ריד Transformer, הכולל מספר שירים של כיפוף מגדר, בעיקר את הקלאסי " Walk on the Wild Side ".

אביב גפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביב גפן- גפן הוא אמן ישראלי פופולרי משנות התשעים, שהיה נודע באיפור הכבד שלו. ביחס לחברה הבינארית של שנים אלו, ניתן לראות בלבישתו איפור, שנחשבה אקט נשי בלבד, כחתרנית וכמהווה כיפוף מגדרי.

המופע של רוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המופע של רוקי -ד"ר פרנק-נ-פורטר מהמחזמר "The Rocky Horror Show" משנת 1973, ומאוחר יותר סרט הפולחן/סרט חצות, Rocky Horror Picture Show, הוא אדם בעל גוף גברי אך לובש הלבשה תחתונה, ביגוד ואביזרים הנחשבים נשיים בתרבות האמריקאית של התקופה. הדמות גם לובשת איפור כבד בהשפעת כוכבות קולנוע משנות הארבעים. באחד השירים המופיעים במחזמר שר "אני פשוט טרנסווסטיט מתוק מטרנססקסואל, טרנסילבניה".

מרגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרגי - יונתן מרגי הוא אמן פופ ישראלי צעיר, שאופן הלבוש הטרנסוויסטי שלו מאפיין אותו ומזכה אותו בתשומת לב ציבורית. מרגי נמצא בלב המיינסטרים הישראלי, והשאלת מאפייני לבוש נשיים מהווה אקט של כיפוף מגדרי בו.

רופול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רופול- מלכת הדראג האמריקאית, זמר, שחקן ומנחה/כוכב של RuPaul's Drag Race, רופול התחיל את דרכו בהופעה ב- Genderfuck, פרפורמנס, קליפים ולהקות פאנק באטלנטה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה90.

ליידי גאגא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליידי גאגא ידועה בבחירותיה האופנתויות, שלעיתים שנויות במחלוקת. בעבר הצהירה כי "אבל במובן מסוים, אני מציגה את עצמי בצורה מאוד אנדרוגנית, ואני אוהבת אנדרוגניות." [32]

קטגוריה:קרוס-דרסינג

  1. ^ .
  2. ^ .