משתמש:Etih/תנועת נשים קוראות ללדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תנועת "נשים קוראות ללדת"[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים קוראות ללדת היא תנועה חברתית שקמה במטרה לקדם חופש בחירה בלידה ולמען קידום ושמירה על זכויות היולדת והילוד בישראל. תנועת "נשים קוראות ללדת"[1] נוסדה במרץ 2001.[2] את הקריאה להקמתה נהוג לייחס לאקלים שנוצר באמצעות מכתבים שנשלחו למגזין "הורים וילדים" לכתבת נירית שפירא, לימים ממייסדות התנועה, שהעלו את המודעות בנוגע למצבן של נשים יולדות בישראל. במסגרת זו נידונו מידת חשיפתן של יולדות לפגיעות בעת הלידה בבית החולים והצורך בשינוי. הטריגר שהניע את הצורך לפעול ולשנות, עם סגירתו של בית חולים משגב לדך בשנת 2001 בהוראת משרד הבריאות בשל ניהול כושל. עד אז, בית החולים היה המוצא היחיד עבור נשים שביקשו ללדת לידה פיזיולוגית ללא התערבות רפואית.

מה שהחל כאירוע מחאה על סגירת בית החולים, בו נכחו כ-180 איש, הוביל לפגישות אינטנסיביות במערכת העיתון "הורים וילדים" ולהחלטה להקים תנועה שמטרתה לקדם מודעות וחופש בחירה בלידה.

התנועה נוצרה, אם כך, מתוך כורח והבנה כי יש לקחת אחריות וליצור מציאות שתאפשר את חופש הבחירה בלידה ותענה על הצורך המגוון של הנשים היולדות בישראל.

הקשר שבין המאבק על הלידה לייצוג אמהות על ידי תנועות פמיניסטיות בעולם ובישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריאה להשגת חופש בחירה בלידה מכילה בתוכה קריאה לשוויון זכויות ואוטונומיה של נשים על גופן. התנועה הפמיניסטית נוסדה על עקרונות החרות והשוויון וחרטה על דגלה דרישה לשוויון זכויות ככל האדם.

עם השנים החל הולך ועולה שיח המקשר בין פיקוח על הגוף לשיוך בין מין ומגדר כמנגנונים המהווים חסם לאוטונומיה של נשים[3].

תנועת "נשים קוראות ללדת" מזוהה עם השמעת קול ברור בכל הנוגע לדרישה לאוטונומיה על הגוף וחופש בחירה בלידה.

חופש הבחירה בלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לחשוב כי בישראל קיים חופש בחירה בלידה, אך בחירה זו הסתכמה בחופש לבחור באיזה בית חולים ללדת. כך היה עד הקמתה של התנועה אשר אתגרה תפישה זו בדרישותיה.

כניסתן של הלידות מהמרחב הפרטי, הביתי, אל בתי החולים הן תוצר של התפיסה ה"ביו-רפואית" של הלידה, הרואה את הלידה כאירוע רפואי פתולוגי. את הכניסה של לידות אל בית החולים מכנה ד"ר אומי לייסנר "תעשיית הלידה"[4]. בשל הקשר בין כניסתן של לידות אל בתי החולים והרווח הכלכלי שבצידן.

ניוד הלידות מהמרחב הפרטי אל בתי החולים החל עוד לפני קום המדינה. המהלך נעשה באמצעות מענקי לידה שהוענקו ליולדות שילדו רק בבית החולים. ההסבר שניתן על ידי משרד הבריאות ובתי החולים

ליולדות, הוא רצונם למנוע תמותת תינוקות בבתים שאינם ערוכים לספק רמת היגיינה מספקת ללידה ובכך לקיים תנאים ללידה בטוחה.[5] כפי שמשתקף מעבודתו של פוקו, [6]הסבר זה אינו רלוונטי לעידן הנוכחי.

מנתוני הלידות בישראל עולה כי הדרך השכיחה ביותר ללדת במדינת ישראל היא לידה בבית חולים. אחוז הנשים שיולדות בישראל בבתי חולים גבוה ומובהק, שכן על אף ש"החוק בישראל מתיר לידות בית,

המדיניות המוצהרת של משרד הבריאות היא שהמקום המיטבי ללידה הוא בית החולים, ולא בבית" [7].[8]

מנתוני דו"ח המיילדת לשנת 2014, קרוב ל-170,000 יולדות, המהוות 95.62% מסך היולדות בישראל, יולדות בבתי חולים [9], בעוד שבין 400-500 בלבד יולדות בבית. [10] [11] שיח דומיננטי זה, אשר מעודד נשים ללדת בבתי חולים, אפיין את השיח הציבורי על לידות במשך עשורים רבים במדינת ישראל. אך במקביל אליו החלו לעלות קולות אחרים הדוגלים בריבוי אפשרויות בחירה בלידה, וגורסים כי יש לאפשר בחירה הן באופן בו מתבצעת הלידה והן בחירה במקום הלידה. תפקידה של התנועה "נשים קוראות ללדת" בעלייתו של שיח אלטרנטיבי לזה המקובל והנתמך על-ידי משרד הבריאות היה מכריע.

מטרות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה חרטה על דגלה מספר מטרות:

  • לאפשר מצב בו היולדת תחווה את הלידה באופן שמכבד אותה ואת בחירותיה

כנס היווסדות התנועה ופעולות ראשונות למיסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות התנועה הוצגו לראשונה בכנס ייסוד[12] התנועה, שהופק בחסות המגזין "הורים וילדים" ובתמיכת מועצת הנשים של תל אביב-יפו. באירוע נכחו חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, עורכת הדין אלה גרא העומדת בראש שדולת הנשים ועורכת הדין מיכל בראון נציגת נעמת. בסיום הכנס נקבע שאחת לשלושה חודשים יתקיים כנס עיוני שמטרתו להציף את הנושא למודעות, להקנות ידע וליצור מקום מפגש לתומכים והעוסקים בתחום.

הכנס הבא, שנערך באוגוסט 2001, נפתח בקריאה לנשים לעמוד על זכויותיהן ובמידה וחוו פגיעה בשעת לידה להצטרף לתביעה הייצוגית המשותפת שתוגש לבג"צ על ידי התנועה. כמו כן, שימש הכנס להביא אימהות לחשוף את סיפורי הלידות שלהן, ולראשונה מזה עידנים נשמע קולן של הנשים היולדות.[13] בפועל היה כנס זה יריית הפתיחה לפעילות הפוליטית של התנועה.

בטווח שבין שני הכנסים, ב-26 ביולי 2001, התקיימה פגישה עם רות לב ארי, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, אשר תמכה בחזון התנועה.

ב-20 בדצמבר 2002 התקיים כנס נוסף בנושא "זכויות היולדת וילוד".

אפיקי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמתה חרטה התנועה על דגלה מספר אפיקי פעולה על-מנת לקדם את מטרותיה, והם:

  • אפיק תקשורתי - אפיק זה שימש את המטרה של העלאת מודעות לנעשה בחדרי לידה, להציף את האפשרויות שיכולות לעמוד לרשות היולדת. במסגרת זו נחשפו סוגיות כגון מניעת מענק לידה מיולדות בית, מניעת ליווי מיולדות בבתי חולים, הפרדת תינוק מאמו בניגוד לרצונה והפרדת יולדת מילוד הזקוק לאשפוז ועוד.
  • אפיק פוליטי –אפיק זה שימש את המטרה של שינוי מדיניות באמצעות חקיקה בכנסת.
  • הקמת מרכזי לידה – התנועה הייתה אחראית להקמת מרכזי לידה מחוץ לכותלי בתי החולים בישראל שיאפשרו עבודה תומכת של מיילדות למען נשים וליווי בקהילה –לפני ואחרי לידה. כיום ישנם משקיעים ואף יולדות המעוניינים באפשרות זו, אולם תיקון החקיקה שיאפשר זאת עדיין לא הושלם ולכן התנועה עדיין מפעילה לחץ רב על המערכת הפוליטית ובמקביל מעודדת יוזמות עצמאיות מסוג זה.

הקמה והתבססות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2001 התקיים כנס היסוד הראשון של התנועה בו הוצגו החזון, המטרות והסיבה להקמת התנועה. במקביל החלה החתמה על "עצומה למען חופש בחירה בלידה והטבת התנאים המיילדותיים" , דרכה גייסה

העמותה, פעילים אותם מיינה נירית שפירא לתומכי התנועה (רובן נשים, אך יש גם גברים) ואנשי מקצוע מתחום הלידה. בכנס היסוד שנערך ביוני 2001 הוכרז כי "נשים קוראות ללדת למען חופש הבחירה בלידה"

היא תנועה חברתית הפועלת מאז מרץ 2001, בעקבות תחושה כללית של חוסר שביעות רצון מיחסה של מערכת הבריאות בישראל ליולדות וילודים. כיום מונה התנועה כארבעת אלפים פעילים ומדי יום מצטרפים

חדשים, הקוראים לחופש בחירה בלידה ולהטבת התנאים בלידה. אנשי התנועה מאמינים שהבראת הלידה הנה חלק מהותי מהבראת החברה.

הכרה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אירועים מכוננים נקשרו בחייה ומטרותיה של התנועה, אשר ששיקפו את הקול אותו ביטאה. המקרה של רות דיוויס[14] מהווה אירוע מסוג זה:

טרם השינוי בחקיקה שבוצע בנובמבר 2016, חוק מענק הלידה קבע כי רק נשים שילדו בבית חולים זכאיות לקבל מענק לידה. על כן, אם יולדת בית רצתה לקבל את המענק, היה עליה להגיע לבית חולים בתוך 24 שעות מרגע הלידה בבית ולהתאשפז עם התינוק/ת ל-12 שעות. רות דיוויס, שילדה את בנה השני בבית, נאבקה על קבלת מענק הלידה שלה כ-6 שנים והגיעה עם התביעה שלה עד בית הדין הארצי לעבודה. במהלך משפט זה נחשף כי אין בידי הביטוח הלאומי נתונים המאששים את טענתם העיקרית כי הלידה בבית אינה בטוחה, הטענה בה השתמשו בכדי להצדיק את סירובם לשלם ליולדת בית את מענק לידה. המשפט כפה על הצדדים להציג נתונים קבילים והעלה את השיח לרמה חדשה, ביניהם קביעת תנאים סטנדרטים ברורים להעברת מענק ליולדות בית. מקרה זה תרם למאבקה של התנועה רבות, לאור תמיכתה הגלויה במאבקה של דייויס.


פעילותה של התנועה הייתה אינטנסיבית ועיקשת לקידום מטרותיה, אך ניכר כי בתחילת הדרך הושם דגש על הפקת כנסים, יצירה והנגשה של מידע, שינוי מודעות בקרב קהל מגוון ורחב וקידום חקיקה. במקביל לפעילויות אלו קודמו דיונים בוועדות שונות בכנסת בחלוף השנים. אחת מהוועדות הראשונות שהתכנסו לדון בנושא הייתה הוועדה לקידום מעמד האישה ב7/7/2004. הוועדה דנה בהיבטים שונים של חופש הבחירה בלידה, ביניהם במקום הלידה, זכאות למענק לידה, זכאות לבחירת מלווים בלידה ואופן הטיפול בתינוק לאחר הלידה.

אירוע מכונן נוסף שהשפיע על פעילות התנועה והצריך את תגובתה הוא הפסקת ביטוח מיילדות הבית. בעקבות תביעתה של יולדת בית נגד חברת ביטוח הופסקה בספטמבר 2005 [15] מכירת פוליסות ביטוח למיילדות הבית על ידי חברות הביטוח. הפסקת הביטוח נשענה על הטענה כי לידות הבית אינן בטוחות כמו לידות בבתי חולים, טענה שלא הסתמכה על מחקר או נתונים.

נירית שפירא, שיצאה נגד מהלך זה, ציינה כי על פי תפישתה על הממשלה לספק שירות מיילדות בית, כמו שרותים נוספים אותם היא מספקת.

תהליך ההתמקצעות בעבודת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ברור האם היה זה אירוע מסוים או ההבחנה בהתעצמות התנועה, שכן מספר לא מבוטל של פניות החלו להגיע לתנועה באוקטובר 2008 ובכולן דווח על כך שמשרד הפנים מקשה על רישום ילודים שנולדו בלידות בית. בעקבות לחץ התנועה ב-30 ביולי 2008 התקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה, בעקבות מקרה בו נדרשו בני זוג שילדו בבית החולים לשלם עבור לידתם כיוון שעזבו את המקום פחות מ-12 שעות לאחר הלידה. בעקבות הדיון הובטחה לראשונה הפרדה בין מענק הלידה למקום הלידה, והביטוח הלאומי התבקש לספק הסברים למגבלה שהציב על יולדות בית להגיע לחדר לידה תוך 24 שעות מהלידה ולהישאר 12 שעות בבית החולים על מנת שיהיו זכאיות לקבל את מענק הלידה. אז התברר כי הגדרות אלו הן תוצר של השאלה שביצעו פקידי המוסד מחקיקה אחרת ולא בהכרח רלוונטית. חשיפת מקור הנוהל, שנתפש עד אז כנורמה חקיקתית, הוביל בהמשך לשינוי. החוק החדש, שנחקק בנובמבר 2016[16], הגדיר באופן מובהק הפרדה בין מענק הלידה למקום הלידה. מיד לאחר חקיקת החוק, מצאה עצמה התנועה אל מול מאבק משפטי נוסף. כמה שבועות לאחר שעבר החוק הוצא צו סגירה למרכז הלידה "בית יולדות"[3] בגדרה[17] [18]. בעקבות צו סגירה זה קמה במרץ 2017 "זכותי ללדת", יוזמת בת של "נשים קוראות ללדת", שמטרתה הייתה להלחם בצו זה ובתפישות שעומדות מאחוריו. לשם כך נערכו פעולות לגיוס תמיכת הציבור.

לאחר אישור החוק, ב 6 ביוני 2016 פרסמה התנועה נייר עמדה[19] המבקש לבטל הגבלות נוספות מצידו של משרד הבריאות, המונעות נגישות ללידה אלטרנטיבית. נייר העמדה גורס כי ההגבלות הרבות על סוגי הלידה הקיימות מצד משרד הבריאות ללא ביסוס מחקרי, מהווים פגיעה בזכויות הנשים בישראל, בעוד שארגון הבריאות העולמי רואה בלידת בית לידה בטוחה כשזו מבוצעת בתנאים הראויים. בפברואר 2018 פורסמו המלצות ארגון הבריאות העולמי לייעול לידות. התפישה המשתקפת מהמלצות אלה עולה בקנה אחד עם תפישותיהן של "נשים קוראות ללדת" וכן של "זכותי ללדת". את חבלי הלידה של החוק ניתן לזהות כבר בדיון הוועדה משנת 2008 ובהצעות חוק שקודמו בזכות העלאתו למודעות של עיוות זה. אחת מההצעות, של חברי סיעת "ישראל ביתנו" לתיקון חוק דמי אשפוז וחוק מענק לידה, נועדה לאפשר מענק לידה לילודים ללא קשר למקום הלידה. הצעה דומה הוגשה בעבר על-ידי חברת הכנסת אורית נוקד, שנכחה בדיון והבטיחה לקדם את הנושא. ב-21/8/08 הוציא משרד הבריאות חוזר על לידות בית בבית היולדת[20] המפרט את התנאים הנדרשים לשם לידה בטוחה בבית היולדת.

משהיסודות הונחו, דרישתן של מנהיגות התנועה הייתה לקדם באופן משמעותי את הקמת מרכזי הלידה, כפי שניסחו זאת בחזון התנועה. חוברת שהופקה על ידי התנועה בנושא מרכזי לידה הונחה על שולחנו של שר הבריאות, הרב ניסים דהן. החוברת הובילה להקמת שתי וועדות בין משרדיות שמטרתן הייתה לדון בנושא זה. גם בכנס שעסק ב"זכויות היולדת והילוד" ב-20/12/02 מופיעה קריאה להקמת מרכזי לידה, מפי פרופ' יוסי לסינג, מנהל האגף למיילדות בבית החולים ליס. פרופ' ליס ציין בדבריו כי עומד להיפתח מרכז לידה, בה תוכל היולדת ללדת תוך התערבות מינימלית וקבלת ליווי צמוד בלידה ללא תשלום. בנוסף, נעשה ניסיון של ח"כ גילה גמליאל לקדם את החוק והיא אף הצליחה להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפתיחת מרכזי לידה, אך זה הוקפא כשגמליאל נתמנתה לסגנית שר.

הוועדה שקמה במטרה לקדם הקמת מרכזי לידה הפכה עורה והסבה את הדיון מהקמת המרכזים ללידות בית, ואסרה על התאגדות מיילדות לצרכיי יילוד מבלי שניתן הסבר לכך. מאידך החלו לקום חדרי לידה בבתי חולים שאפשרו לידה המכונה "טבעית"[21], כלומר, לידה לא התערבות רפואית תוך תמיכה מלאה בצורכי היולדת ובקצב הלידה הטבעי שלה. תוך זמן קצר הביקוש גרם לפתיחה של חדרי לידה מסוג זה בכל בתי החולים, מהלך ששיווה לממסד הרפואי דימוי של ממסד מכיל ומאפשר יותר[22]. על אף ההישג החשוב, הדומיננטיות של בתי החולים נשארה בעינה וב-24/5/12 הוצא חוזר מנהל הרפואה 17/2012, בו פורסמו הקריטריונים ללידת בית.

במשך כל פעילותה נעזרה התנועה במחקרים התומכים במטרותיה, בעיקר במחקרים שנערכו בחו"ל. אסטרטגיה זו שימשה את התנועה להתמודדות עם הטענה של משרד הבריאות כי לידת בית אינה בטוחה. על כן, כשבשנת 2012 פורסם מחקר בבית החולים סורוקה המצביע בבירור על כך כי אין צורך בחיתוך חיץ לצורך לידה, היה זה בגדר קו פרשת מים עבור התנועה, שכן עד אז בכל לידה היה זה הליך שגרתי. בכנס "זכויות היולדת והילוד" שנערך 20/12/02, נחשפה לראשונה הצעת חוק שתונח על שולחן הכנסת ה-16. ההצעה הוצגה על ידי חבר הכנסת מוסי רז ממפלגת מרצ וכותרתה "חוק זכויות היולדת והילוד". הצעה זו הגדירה לראשונה את זכויות היולדת כפועל יוצא מחוק זכויות החולה ומהמלצות ארגון הבריאות העולמי והיא מייצגת אבחנה חד משמעית בין יולדת ובין חולה.

תנועת "נשים קוראות ללדת" לא חדלה לרגע ליצר ידע ולהציף ידע קיים, וב-5/5/13 התקיים כנס תחת הכותרת "זכויות האדם בלידה". לראשונה צולם הכנס[23] והועלה ליוטיוב ואפשר לרבים לקחת בו חלק. בנוסף, כנס ארגון הגג של מקצועות הליווי וההדרכה הסב לידתיים [24] התקיים באפריל 2013, כחלק מחיזוק ההבנה של הצורך בליווי של יולדות על ידי אנשי מקצוע תומכים המאמינים בלידה פיזיולוגית.

ב-5/6/14 הוחלט על סגירתו של החדר ללידה טבעית בבית החולים "תל השומר".[25] אז משרד הבריאות, שפרופ' גמזו שימש בו כמנכ"ל, אסר על בתי חולים להעניק שירותי מיילדת צמודה תמורת תשלום. לטענתו, שירות שכזה מהווה שירות רפואה פרטי (שר"פ) שבית החולים אינו אמור לספק.[26] גם סגירתו של חדר הלידה הטבעי בבית החולים "מעייני הישועה"[27] נבעה מאותה סיבה. סגירת חדר הלידה גרם למחאה של יולדות שילדו במרכזים טבעיים ובתל השומר[28] ושל יולדות עתידיות בהנהגת התנועה. לאחר פניה משותפת לבג"ץ[29] המחאה הצליחה והמרכז נפתח מחדש כשנה וחצי לאחר מכן, בנובמבר 2015, וסיפק שרות ללא תשלום ליולדות. ב-20 בפברואר 2014 נערכה בשערי צדק ועידת ביו אתיקה [30] שעסקה בשאלות אתיות בדבר מניעת לידות אחרות מלידה בבית חולים. ב-4/1/14 פורסם בתפוצה רחבה מאוד חוזר מנהל רפואה נוסף בנושא לידות בית[31]. החוזר דן בזכות הבחירה בלידה הקיימת היום בישראל, מהם הקריטריונים ללידת בית, כיצד ניתן לקיימה ומי רשאי לעשותה. חוזר זה עבר שינויים ותהליכים שונים, ובימים אלו הקשיים המוערמים על קיום לידות בית רבים.

ב 2016 הקליניקה לזכויות החולה יזמה כנס שעסק בזכויות נשים בלידה[32] בו התארחה הרמן הייס קליין, [33] מייסדת ומנהלת ארגון זכויות אדם בלידה.

ב-14/12/17 פורסם בהולנד מחקר [34] נוסף שחיזק את עמדת התנועה. המחקר הצביע על סיכון נמוך יותר לתחלואת יולדות, דימום לאחר לידה והוצאה ידנית של השלייה בקרב נשים בסיכון נמוך בתחילת לידה

בלידות בית מתוכננות לעומת לידות בבתי חולים.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגיה של התנועה רבים וחשובים, בהם:

  • הצפת שיח חלופי המעניק לנשים במה להשמיע את קולן, צורכיהן ורצונותיהן, וסוללת דרכים לבחירות חדשות.
  • כניסה של מלווים לחדר לידה על פי בחירה, בין השאר דולות, מקצוע שהתמסד במקביל לצורך העולה מצידן של יולדות לקבל תמיכה בזמן הלידה.
  • הצפת הצורך בתמיכה לטובת התמודדות עם אלימות[35] בלידה ושינוי תפישות ושיחים בין כותלי בתי החולים.
  • הקמת מרכזי לידה טבעיים בתוך בתי החולים.
  • הצפת ידע ותמיכה בלידות טבעיות, כלומר לידות פיזיולוגיות ללא התערבות רפואית, בין אם בין כותלי בתי חולים, מרכזי לידה או בבתים.
  • הכרה בצרכים הרגשיים של נשים בעת הלידה ולאחריה וכן הכרה בטראומות הנגרמות בלידה בבתי חולים.
  • קיום מאבקים לשינוי חוקים כמו "חוק הביטוח הלאומי" והמאבק הקרוי "זכותי ללדת" במחאה על סגירת מרכזי הלידה העצמאיים.

פרויקטים נוספים ושיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת "נשים קוראות ללדת" ממשיכה במאבקה להשגת חופש בחירה מלא בלידה המתבטא באופן, במקום ובמגוון המאפשר בחירה מתוך ידע ותמיכה."נשים קוראות ללדת" מהווה גם קורת גג לנשים פעילות בתחום שיצרו קהילות משמעותיות ופועלות יום יום לשינוי בשדה הלידה בישראל. התנועה משתפת פעולה עם ארגון המיילדות, ארגון מיילדות הבית (אמה"י) וקרן בריאה.

הפרויקטים שהתאחדו תחת גג העמותה הם:

  • קו ליולדת [4]– קו המספק מענה ותמיכה ליולדות אשר חוו פגיעה בלידה, במטרה לאפשר מקום להכרה בכאב וכן סיוע ראשוני, רגשי או משפטי, לנשים שחוו פגיעה והפרת זכויות בזמן ההיריון או הלידה.
  • זכותי ללדת [5]– מחאה שקמה בעקבות סגירת מרכזי הלידה העצמאיים, אשר הותירה יולדות רבות ללא חופש בחירה בלידה. מטרת הפרויקט לנרמל את לידות הבית ולהסדיר את מרכזי הלידה העצמאיים בישראל.
  • אפס הפרדה – פרויקט הפועל להעלאת מודעות אצל הורים לפני לידה, על כך שיש בידם הזכות המלאה להישאר עם תינוקם לאחר הלידה ולא להיפרד ממנו עד השחרור הביתה, על אף ששינוי זה כבר מחלחל למערכת.
  • קיסר נולד – שיפור זכויות נשים וילודים בניתוח קיסרי, וכן העלאת מודעות לאפשרויות השונות בזמן ניתוח אלקטיבי. כמו-כן מציע הפרויקט תמיכה בנשים שעברו ניתוח קיסרי.
  • עגולה – קידום הרצף הטיפולי על היבטיו הרגשיים סביב הריון ולידה ומתן שרותי תמיכה וטיפול לנשים בתקופות היריון, לידה וחופשת לידה.
  • מיילדות מדברות – קידום התפישה לפיה יש לחבר מיילדת לכל אישה לכל אורך הדרך וקידום השיח בין המיילדות לשם הבנה כיצד לקדם לידות טובות יותר.
  • שאלון רצונות - ביוני 2018 הושק בשיתוף עם קרן בריאה שאלון העוסק ברצונן של נשים בעת הלידה, עליו ענו יותר משלושת אלפים נשים, במטרה ליצר נתונים מהימינים עבור יולדות וקידום יוזמות התנועה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר "בית יולדות" - http://bet-yoldot.co.il/?page_id=95

"נשים קוראות ללדת", האתר הישן – http://www.leida.co.il/nashimko/show.asp?art=5&t=l

אתר "נשים קוראות ללדת" http://nashimkorot.org.il/ אתר פייסבוק "נשים קוראות ללדת" https://www.facebook.com/NashimKorot/

קבוצת הפייסבוק "לא מוותרים על מרכז הלידה הטבעי בתל השומר" https://www.facebook.com/groups/leida.tivit.th/?fref=nf http://www.israelhayom.co.il/article/496849: https://news.walla.co.il/item/2905627

קו ליולדת - http://nashimkorot.org.il/%D7%A7%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA/

זכותי ללדת - https://www.facebook.com/ZCHUTILALEDET/

אפס הפרדה - https://www.facebook.com/zero.separation.il/

קיסר נולד- https://www.facebook.com/keisarnolad/

חוזרים ופרוטוקולים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוזר מנהל הרפואה 17/2012 https://www.health.gov.il/hozer/mr17_2012.pdf חוזר משרד הבריאות ללידות בבית היולדת הוצא ב21/1/08 https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/18042012_1.aspx מנהל הרפואה: https://www.health.gov.il/hozer/mr01_2008.pdf ראה פרוטוקול הוועדה: https://www.health.gov.il/Services/Committee/bioethics/second/Documents/bioethics_p_20022014.pdf

כנסים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנס זכויות האדם בלידה

 https://www.youtube.com/watch?v=4bAudqfMu1k

עיתונות:[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגירת חדר הלידה הטבעי בתה"ש – פברואר 2014 https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3632879,00.htmlhttps://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4350307,00.html https://news.walla.co.il/item/2905627

סוף למיילדות הפרטיות – 26/3/14 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4503588,00.html

פורומים ובלוגים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהר כבר בדקה:http://www.zoharbadka.co.il/topics/%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96/

שיחה בבלוג באופן טבעי על ביטול ביטוח מיילדות הביתhttp://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E4%F4%F1%F7%FA_%E1%E9%E8%E5%E7_%EC%EE%E9%E9%EC%E3%E5%FA_%E1%E9%FA


גיוס המונים לטובת המאבק המשפטי https://www.giveback.co.il/project.aspx?id=1034

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תחילה כינו עצמן "נשימיקו" גלגול השם "נשימיקו" - בתחילת הדרך כינו עצמן "נשמיקו" –בשלב מסוים הפך השם שהתמסד  "נשים קוראות ללדת". ניתן לראות כי בקורות חיים של ליאה רכזת הקורס מצורף השם עם המקף. http://members.viplus.com/LandingPage,acaa228d-8996-4a8b-a820-6a7d3465872f,10832.aspx ראה גם התכתבות בפורום שנושאו נשימקו – מחשבות לעתיד http://www.leida.co.il/message.asp?qt=12100
  2. ^ רשומה כעמותה ברשם העמותות משנת 2004, https://www.guidestar.org.il/organization/580429264 במפגש הייסוד של "נשים קוראות ללדת, למען חופש בחירה בלידה" ב26-7-2001 שנערך עם רונית לב ארי, מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה התבשרו הנוכחים על הפיכת התנועה  ואימוץ המלצות אירגון הבריאות העולמי לתנאים המאפשרים לידה ידידותית ליולדת ולילוד, מיסוד לידות הבית, פתיחת מרכזי לידה, פעילות למען שיפור הסיעוד המיילדותי בבתי חולים, מתן אפשרות לנשים לבחור היכן תלדנה, מי יהיו המלווים, מה יהיה אופי הלידה וכמובן האם התינוק יישאר איתן או לא. פתיחת מרכזים לתמיכה בתקופה שלאחר הלידה ועוד.
  3. ^ (דה בבואר, (1949)2001), (סנוף-פילפול ,זאבי, לא צוינה שנה).  
  4. ^ (לייסנר , 2009)
  5. ^ (לייסנר, 2009).
  6. ^ פוקו היה זה שהצביע על הקשר שבין פוליטיקה לפיקוח על הלידה. פוקו חושף מנגנוני פיקוח הפועלים באמצעות ניהול הקיום הביולוגי של החברה, אותה כינה ביו-כוח (Bio-power) n) (פוקו מישל 1996 (1976))
  7. ^ (לוטן, 2008)
  8. ^ חוזר המנהל הכללי מס' 14/2000 מיום 13/11/2000
  9. ^ (דו"ח המיילדות, 2015)
  10. ^ (לוטן, 2008).
  11. ^ שיעור הלידות בבתי החולים בישראל, גבוה משמעותית גם בהשוואה למדינות מערביות רבות, כך למשל בהולנד 30% מהלידות מתקיימות בבית, בבריטניה נשים בסיכון נמוך רשאיות לבחור ללדת בבית או ביחידת לידה (וקיים מגוון לידות בניהן לידת מים), הנתונים מראים כי כ2% יולדות בבית. בניו זילנד קיים מגוון לידות מלידה בבית, לידה בבית-חולים ללא שירות מומחים, לידה בבית חולים שיש בו שירות מומחים ועוד, 2%- 1 מהלידות מתרחשות בבית.  (שחק, 2004)
  12. ^ ראה סיכום הכנס: http://www.leida.co.il/nashimko/show.asp?art=9&t=l
  13. ^ סיכום הכנס ניתן לקרא מהפורום "באופן טבעי", בלוג שהיה פעיל מאוד בתקופה בה קמה והתבססה התנועה, הבלוג ליווה את התהליך בתהליך שיח אינטרנטי משותף, ומאפשר הצצה לרגע היצירה, ולהלך המחשבה בזמן התהוותה. להלן הלינק הרלוונטי מהפורום. http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?laledet:%F1%E9%EB%E5%ED_%EB%F0%F1_%E6%EB%E5%E9%E5%FA_%E4%E9%E5%EC%E3%FA_%E5%E4%E9%EC%E5%E3
  14. ^ פתיחת משפט ב30/10/20027/11/200  קבלת פס"ד במשפט, הגשת ערעור 23/12/12 ראה פס"ד מתוך אתר תקדין: http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A1_s.html כמו כן, סיכום נוסף ניתן למצוא באתר דוקטורס – https://www.doctors.co.il/medical-articles/213581/ דיווח נוסף ראה: https://xnet.ynet.co.il/family/articles/0,14566,L-3100852,00.html
  15. ^ דיון על ביטול ביטוח מיילדות הבית התקיים בפורום באופן טבעי, ראה: http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E4%F4%F1%F7%FA_%E1%E9%E8%E5%E7_%EC%EE%E9%E9%EC%E3%E5%FA_%E1%E9%FA
  16. ^ ב14/11/16 הוצע חוק לידות הבית לקריאה ראשונה על ידי ח"כ תמר זיינדברג
  17. ^ סגירת בית היולדות בגדרה (כתבה מה18/5/17) https://news.walla.co.il/item/3065659
  18. ^ גיוס המונים לטובת המאבק המשפטי https://www.giveback.co.il/project.aspx?id=1034
  19. ^ ראה: http://nashimkorot.org.il/wp-content/uploads/2017/06/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf
  20. ^ [1]
  21. ^ רשימת מרכזי הלידה הטבעיים בבתי החולים https://www.hevra.org.il/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA/ וגם בזוהר כבר בדקה: http://www.zoharbadka.co.il/topics/בתי-חולים/בתי-חולים-מרכז/ ראה גם : פורום  - לידה פעילה וביתית שהפעיל ד"ר אילן הלוי פורום המספק תמיכה מידע לכל אישה הרוצה ללדת בבית או ללדת לידה פעילה טבעית בבית חולים. (לידה פעילה היא לידה שבה היולדת מחוברת לתהליך הלידה, קשובה לצורכי הגוף שלה ופועלת על פיהם. זו לידה טבעית, ללא משככי כאבים ועם מינימום הפרעות והתערבויות לא הכרחיות. http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/1345/163993685/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94/%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA
  22. ^ בבתי חולים נפתחו חדרי לידה טבעי (העונה לחוזר משרד הבריאות מ2017 בנושא). לעומת זאת, מרכזי לידה, כלומר מרכזים המנוהלים על ידי מיילדות בלבד, אינם קיימים היום בישראל.
  23. ^ ראה: https://www.youtube.com/results?search_query=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D+%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94
  24. ^ מתייחס לתקופה של שבועות אחדים לפני הלידה עד שבועות מספר אחרי הלידה
  25. ^ סגירת חדר הלידה הטבעי בתה"ש – פברואר 2014 https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3632879,00.htmlhttps://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4350307,00.html
  26. ^ [2]
  27. ^ סוף למיילדות הפרטיות – 26/3/14 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4503588,00.html
  28. ^ קבוצת הפייסבוק "לא מוותרים על מרכז הלידה הטבעי בתל השומר"  https://www.facebook.com/groups/leida.tivit.th/?fref=nf
  29. ^ http://www.israelhayom.co.il/article/496849
  30. ^ ראה: הזמנה - https://www1.biu.ac.il/File/events/adam_leida.pdf
  31. ^ ראה פרוטוקול הוועדה: https://www.health.gov.il/Services/Committee/bioethics/second/Documents/bioethics_p_20022014.pdf
  32. ^ כנס זכויות האדם בלידה, ראה: https://www.youtube.com/watch?v=4bAudqfMu1k ניתן למצוא סרטונים נוספים רבים ברחבי הרשת של התנועה ותכנים שלה.
  33. ^ סיכום דבריה של הרמן הייס קליין: http://nashimkorot.org.il/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%9B%D7%A0%D7%A1-2016-women-deliver/
  34. ^ ראה: http://nashimkorot.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%A9%D7%99/ וכן: https://www.bmj.com/content/346/bmj.f3263
  35. ^ אלימות בלידה יכולה להתבטא באופנים שונים כגון, אלימות מילולית, הפעלת לחצים, זלזול התנשאות התעלמות מצרכים ורגשות ועוד

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומי לייסנר. (2009). תעשיית הלידה בישראל.

המשפט (27), 20-33. אורלי אלמגור לוטן. (2008).

לידות בית בישראל ובעולם. ירושלים: הכנסת מרכז המחקר והלידה מוגש לוועדה לקידום מעמד האישה.

אליזבת קיידי סטנטון , הצהרת העמדות - סנקה פולס , 31 / 1848 ( Declaration of sentiments - Seneca falls , 1848תרגום : שרון הלוי , הקדמה : שרון הלוי ), מתוך: ללמוד פמיניזם : מקראה - מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית (2006), עורך/כים: סילביה פוגל-ביז'אווי, יפה ברלוביץ, דלית באום, דלילה אמיר, רונה ברייר-גארב, דבורה גריינימן, שרון הלוי ודינה חרובי ,רעננה' הקיבוץ המאוחד האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר

בבואר סימון. (1949) המין השני, כרך ראשון עובדות ומיתוסים, מצרפתית שרון פרמינגר, הוצאת בבל (2001). דוח המיילדות. (2015).

המיילדות בישראל דו"ח לשנת 2014. החברה הישראלית לאם ולעובר בשיתוף האיגוד למיילדות וגניקולוגיה. יפעת שחק. (2004). מסמך רקע בנושא לידות בית בהולנד,בבריטניה,בניו זחלנד ובקנדה. ירושלים: הכנסת מרז מחקר ולידה, מוגש לוועדה לקידום האישה.

כריסססטיאן נורת'ופ. (1998). גופה של אישה תבונתה של אישה. תל אביב: אור עם. לקסיקון מגדר, אורפה סנוף-פילפל ומיכל זאבי, אוניברסיטת תל אביב, לא צוינה שנה. מדינת ישראל משרד הבריאות. (2008).

סקר שירותי בריאות מילדותיים חוזר 01/2008 תיק מס' 4/1/14. ירושליים: מנהל רפואה-משרד הבריאות, החטיבה לענייני בריאות.

פוקו, מישל 1996 (1976) . תולדות המיניות, כרך1 :הרצון לדעת. תרגם: גבריאל אש. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, עמ' .101-91 ,71-64 ,38-7

קייט מילט. (1970). תאוריה של פוליטיקה מינית. פוליטיקה מינית .

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Etih/תנועת_נשים_קוראות_ללדת&oldid=37997859"