משתמש:Hadracha10/תרזה מיי 14

תרזה מיי
Theresa May
	אין תמונה חופשית
לידה	1 באוקטובר 1956 (גיל: 67); איסטבורן, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
מפלגה	המפלגה השמרנית
	משרד ראש הממשלה
	13 ביולי 2016 – מכהנת; (7 שנים ו־39 שבועות)
מונרך בתקופה	אליזבת השנייה
	→ דייוויד קמרון
	12 במאי 2010 – 13 ביולי 2016; (6 שנים ו־9 שבועות)
תחת ראש ממשלת בריטניה	דייוויד קמרון
	→ דייוויד קמרון אמבר ראד ←
; שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג ; פרמטרים ריקים [ תחת תפקיד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית; פרמטרים [ תפקיד מעל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית	1 במאי 1997 – מכהנת; (27 שנים)
	1 במאי 1997 – מכהנת; (27 שנים)

שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים [ בן-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

תרזה מרי מיי (באנגלית: Theresa Mary May; נולדה ב-1 באוקטובר 1956) היא פוליטיקאית בריטית המכהנת כראש ממשלת בריטניה מאז יולי 2016. כמנהיגת המפלגה השמרנית, מיי משמשת כנציגת מחוז מיידנהד בבית הנבחרים הבריטי. לפני כן כיהנה כשרת הפנים בממשלת בריטניה בראשות דייוויד קמרון בשנים 2010–2016, והחליפה אותו בתפקיד לאחר שפרש מהפוליטיקה לנוכח תוצאות משאל העם על עזיבת האיחוד האירופי. היא האישה השנייה המכהנת כראש ממשלת בריטניה, אחרי מרגרט תאצ'ר.

בשנת 2017 נבחרה על ידי הטיים מגזין כאחת ממאה האנשים המשפיעים בעולם.^[1]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיי, בתם היחידה של זיידי (לבית ברנס) והוברט ברייז'ר, נולדה באיסטבורן שבסאסקס וגדלה באוקספורדשייר.^[2] אביה, שהיה כומר בכנסייה האנגליקנית, נהרג בתאונת דרכים ב-1981.^[3] אמה, תומכת המפלגה השמרנית,^[4] מתה בשנת 1982. ב-1977 סיימה תואר ראשון בגאוגרפיה בקולג' סנט יו שבאוניברסיטת אוקספורד. היא עבדה בבנק אנגליה עד 1983 ולאחר מכן עבדה כיועצת פיננסית במסלקת תשלומים עד 1997. מיי נישאה לאיש העסקים פיליפ מיי ב-1980. לזוג אין ילדים. ב-2013 חשפה כי אובחנה כסובלת מסוכרת מסוג 1.^[5]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1986 עד 1994 כיהנה מיי כחברת מועצה ברובע מרטון של העיר לונדון מטעם המפלגה השמרנית, ושימשה יו"ר ועדת החינוך. בבחירות הכלליות בשנת 1992 התמודדה על מקום בפרלמנט מטעם מחוז צפון-מערב דרהאם אך לא נבחרה,^[6] ובבחירות המיוחדות ב-1994 הפסידה בהתמודדות על מושב בפרלמנט מטעם מחוז בארקינג.^[6]

בבחירות הכלליות במאי 1997 נבחרה לנציגת מחוז מיידנהד שבברקשייר בפרלמנט הבריטי. היא נבחרה מאז ברציפות עוד מספר פעמים, וב-2015 זכתה ברוב של 65.8% מקולות המצביעים. בשנת 2002 מונתה לראשת מטה המפלגה השמרנית והייתה בכך האישה הראשונה לכהן בתפקיד זה. חודשים ספורים לאחר מינויה, נשאה נאום חריף בו הזהירה מפני עתיד המפלגה בעקבות מה שתיארה כבסיס התמיכה הצר עליו היא נשענת ותדמית של חוסר חמלה כלפי הציבור הרחב, שהביא לכינויי גנאי כגון "המפלגה הנבזית" ("Nasty Party"). היא הכריזה שעל המפלגה לנקות את שורותיה, להתנער מחבריה הסוררים, ולזכות מחדש בקולות המצביעים שאבדו.^[7]

עד שנת 2010 מילאה תפקידים שונים בממשלות הצללים של המפלגה השמרנית שהייתה באופוזיציה, בהם שרת החינוך והתעסוקה, שרת התחבורה והממשל המוניציפלי, שרה לענייני משפחה, שרת התרבות, תקשורת וספורט ומנהיגת המפלגה השמרנית בבית הנבחרים הבריטי.

שרת הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2010 מונתה על ידי ראש הממשלה דייוויד קמרון לשרת הפנים וחברה בקבינט ממשלת בריטניה, ובמקביל כיהנה עד אוקטובר 2012 גם כשרה זוטרה לענייני נשים ושוויון זכויות. כשרת הפנים התאפיינה מדיניותה ביד קשה נגד הגירה לבריטניה, בין השאר בהטלת מגבלות על איחוד משפחות של מהגרים לא אירופאים^[2] ופעילות נגד מוסלמים קיצונים, שכללה שלילת אזרחותם וגירושם, כולל הוצאת צו גירוש לראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל.^[8]^[9]

ראשות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2016, לאחר התפטרותו של קמרון מראשות הממשלה בעקבות משאל העם שבו החליטו אזרחי בריטניה על פרישה מהאיחוד האירופי, הודיעה מיי, שקודם לכן נמנתה עם המתנגדים לפרישה, על כוונתה להתמודד על ראשות המפלגה השמרנית וראשות הממשלה.^[10] היא זכתה ברוב של 50.2% בסיבוב הבחירות הראשון בקרב חברי הפרלמנט מהמפלגה השמרנית ו-60.5% בסיבוב השני. יריבתה האחרונה, אנדראה לדסם, פרשה ב-11 ביולי, ומוסדות המפלגה החליטו על מינויה של מיי ללא צורך בבחירות מקדימות בקרב כלל חברי המפלגה.^[11]

ב-13 ביולי 2016 החלה לכהן כראש הממשלה. עם כינון ממשלתה יצרה משרדי ממשלה חדשים – שר ברקזיט (עזיבת האיחוד האירופי) ושר לסחר בינלאומי, כשהאחרון הוא תחום שהיה קודם בסמכות האיחוד האירופי. היא גם ערכה שינויי תפקידים בקבינט: ג'ורג' אוסבורן ומייקל גוב הם הבכירים ביותר שנאלצו לעזוב את הממשלה החדשה; שר החוץ טרם מינויה פיליפ המונד מונה לשר האוצר במקומו של אוסבורן, ובוריס ג'ונסון החליף את המונד כשר החוץ.

באפריל 2017 הודיעה מיי על הקדמת הבחירות הכלליות ל-8 ביוני, בטענה כי הדבר נחוץ על מנת לקדם את הפרישה מהאיחוד האירופי. בשבועות שלפני יום ההצבעה התרחשו בבריטניה מספר פיגועי טרור אסלאמי בהם נהרגו אזרחים ושוטרים. בבחירות עצמן זכתה המפלגה השמרנית ב-318 מושבים (ירידה של 13 מושבים) לעומת 261 מושבים של מפלגת הלייבור (עלייה של 30 מושבים), והיא הקימה ממשלת מיעוט על סמך שותפות עם מפלגת DUP הצפון-אירית.^[12]

ב-12 בדצמבר 2018 דחתה מיי את ההצבעה בפרלמנט על ההסכם שלה עם האיחוד האירופי בנוגע לברקזיט, מחשש לתבוסה. יום למחרת, לפחות 48 חברי בית הנבחרים הבריטי מהמפלגה השמרנית תמכו בהצבעת אי אמון בנוגע למיי, דבר שהוביל להצבעת אי אמון במיי ב-12 בדצמבר 2018, בה מיי ניצחה עם כ-200 חברי בית הנבחרים מהמפלגה השמרנית אשר הצביעו כי יש להם אמון בה לעומת 117 אשר הצביעו כי אין להם אמון במיי. בעקבות העלאת הצבעת אי האמון מיי הודיעה לפני ההצבעה כי לא תרוץ לקדנציה נוספת.^[13]

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום מדיניות החוץ הצביעה מיי בעד מעורבות בריטית במלחמת עיראק, תמכה בתקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב ב-2011 ובמעורבות צבאית בריטית במלחמת האזרחים בסוריה ב-2013 וב-2015. היא תמכה בהישארות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי, אך לאחר תוצאות משאל העם בו הוחלט על עזיבת האיחוד הכריזה כי לא יהיה כל ניסיון להימנע מהעזיבה, לחזור לאיחוד בדלת אחורית או לקיים משאל עם נוסף.^[14]

מיי הצביעה בעד התרת נישואים חד-מיניים אך נגד התרת אימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים.^[14] היא תומכת בהורדת התקופה המותרת לביצוע הפלות מ-24 שבועות ל-20 שבועות.^[15]

מיי מציגה את עצמה כ"שמרנית רחומה", ומייצגת היטב את הדור של דייוויד קמרון, שהיא נחשבה לבעלת בריתו. היא משתדלת לבטא סנטימנט שמרני ספקני כלפי תפיסות אוניברסליות: ""בימינו, יותר מדי אנשים בעמדות כוח מתנהגים כאילו יש להם מכנה משותף רחב יותר עם האליטות הבינלאומיות מאשר עם אנשים בשכונה שלהם, אנשים שהם עובדיהם או חולפים על פניהם ברחוב. אבל אם אתה מאמין שאתה אזרח העולם, אתה אזרח של שום מקום".^[16]

יחסה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיי נחשבת לפרו-ישראלית, ותומכת בפתרון שתי המדינות. היא ביקרה בישראל ביוני 2014, בעת מבצע צוק איתן, והביעה תמיכה בישראל. היא זכתה לשבחים מהקהילה היהודית בבריטניה על מאבקה באנטישמיות והגנתה על הקהילה היהודית.^[17] כשרת הפנים אסרה על כניסתו לבריטניה של הקומיקאי האנטישמי דיידונה מ'באלה מ'באלה.^[18] בדצמבר 2016 השתתפה בכנס ידידי ישראל במפלגה השמרנית כראש ממשלת בריטניה ותקפה את הסיוע לרשות הפלסטינית (שחלקו מועבר לתשלום קצבאות למחבלים פלסטינים), את ה-BDS ואת האנטישמיות, ואמרה כי: "ישראל היא מדינה יוצאת דופן, עם דמוקרטיה משגשגת, מגדלור של סובלנות, מנוע לשגשוג ודוגמה לשאר העולם כיצד לקרוא תיגר על המצוקות". מיי גם גינתה את ג'ון קרי בגין נאומו בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני בסוף כהונתו.