נחלת שבט אפרים
נַחֲלַת שֵׁבֶט אֶפְרָיִם היא האזור שבו התנחלו בני שבט אפרים לאחר כיבוש הארץ.
על גבולות הנחלה, ניתן ללמוד מהכתוב על נחלת שבט אפרים וכן מהכתוב על גבולות נחלות השבטים הצמודות: מנשה – מצפון ובנימין – מדרום.
גבולות הנחלה על פי המקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כיבוש הארץ, בהיות יהושע בן נון "זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים" ה' מצווה עליו לחלק את הנחלות לשבטי ישראל, על פי הגורל[1] והכתוב מתייחס לנחלת שבט אפרים, בשני מקומות. הפעם הראשונה בספר יהושע: ”א. וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף; מִיַּרְדֵּן יְרִיחוֹ, לְמֵי יְרִיחוֹ, מִזְרָחָה: הַמִּדְבָּר, עולֶה מִירִיחוֹ בָּהָר בֵּית-אֵל. ב. וְיָצָא מִבֵּית-אֵל, לוּזָה, וְעָבַר אֶל גְּבוּל הָאַרְכִּי, עֲטָרוֹת. ג. וְיָרַד יָמָּה אֶל גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי, עַד גְּבוּל בֵּית חוֹרון תַּחְתּוֹן וְעַד-גָּזֶר, וְהָיוּ תוצְאותָו – יָמָּה. ד. וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי יוֹסֵף: מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם.” (יהושע, ט"ז) ומיד לאחר מכן, הכתוב מתייחס רק לגבולות נחלת שבט אפרים:
”ה. וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם, לְמִשְׁפְּחותָם. וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, מִזְרָחָה, עַטְרוֹת אַדָּר, עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן. ו. וְיָצָא הַגְּבוּל הַיָּמָּה, הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן, וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה, תַּאֲנַת שִׁלֹה, וְעָבַר אוֹתוֹ, מִמִּזְרַח – יָנוֹחָה. ז. וְיָרַד מִיָּנוֹחָה, עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה, וּפָגַע בִּירִיחוֹ, וְיָצָא – הַיַּרְדֵּן. ח. מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה – נַחַל קָנָה, וְהָיוּ תוצְאותָיו, הַיָּמָּה... י. וְלֹא הוֹרִישׁוּ, אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר; וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם, עַד-הַיּוֹם הַזֶּה, וַיְהִי, לְמַס עֹבֵד.” (יהושע, ט"ז)
בפסוק הבא, נכתב שבנוסף, היו לאפרים ערים מסוימות, בתוך נחלת שבט מנשה: ”וְהֶעָרִים, הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-מְנַשֶּׁה--כָּל-הֶעָרִים, וְחַצְרֵיהֶן.” (יהושע, ט"ז, ט') והכתוב חוזר ומזכיר זאת בתיאור נחלת שבט מנשה: ”ט וְיָרַד הַגְּבוּל... עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה.” (יהושע, י"ז, ט')
בספר דברי הימים מוזכרים רק חלק מהמקומות:”כ. וּבְנֵי אֶפְרַיִם... וּבִתּוֹ שֶׁאֱרָה, וַתִּבֶן אֶת-בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת הָעֶלְיוֹן, וְאֵת, אֻזֵּן שֶׁאֱרָה... כח. וַאֲחֻזָּתָם, וּמושְׁבוֹתָם: בֵּית אֵל וּבְנותֶיהָ, וְלַמִּזְרָח נַעֲרָן, וְלַמַּעֲרָב גֶּזֶר וּבְנותֶיהָ וּשְׁכֶם וּבְנותֶיהָ, עַד עַיָּה וּבְנותֶיהָ.” (דברי הימים א', פרק ז)
הגבול הדרומי של נחלת שבט מנשה – שמצפון לשבט אפרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]”ז. וַיְהִי גְבוּל מְנַשֶּׁה מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי שְׁכֶם, וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל הַיָּמִין, אֶל יושְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. ח. לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ, וְתַפּוּחַ אֶל גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם. ט. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ עָרֵי מְנַשֶּׁה, וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תוצְאותָיו הַיָּמָּה. י. נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם, וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה, וַיְהִי הַיָּם, גְּבוּלוֹ.” (יהושע י"ז)
מתיאור הגבול הדרומי של נחלת מנשה, ניתן ללמוד ש:
- גבול נחלת שבט מנשה עבר "על פני שכם" ולא כלל את העיר עצמה. שכם היא עיר של אפרים, בתוך נחלת מנשה.
- אזור תפוח היה לשבט מנשה, אך העיר תפוח עצמה הייתה לאפרים. תפוח היא עיר של אפרים, בתוך נחלת מנשה
- ערוץ נחל קנה היה הגבול: מצפון – מנשה, ומדרום – אפרים.
- על פי המפרשים השונים, פירוש המלה ”יָמָּה” הוא "לכיוון מערב" ולא עד הים עצמו.[2] בתיאור נחלת שבט מנשה מוזכר הים – במפורש. אין תיאור כזה לא מוזכר בנחלת אפרים ומכאן ניתן להבין שנחלת אפרים לא הגיעה עד לחוף הים.
הגבול הצפוני של נחלת שבט בנימין – שמדרום לנחלת אפרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]”יא. וַיַּעַל גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי בִנְיָמִן... צָפוֹנָה, מִן הַיַּרְדֵּן, וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף יְרִיחוֹ מִצָּפוֹן, וְעָלָה בָהָר יָמָּה, וְהָיוּ תּוצְאותָיו, מִדְבַּרָה בֵּית אָוֶן. וְעָבַר מִשָּׁם הַגְּבוּל לוּזָה, אֶל כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה, הִיא בֵּית אֵל. וְיָרַד הַגְּבוּל עַטְרוֹת אַדָּר, עַל הָהָר, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית חורוֹן תַּחְתּוֹן. וְתָאַר הַגְּבוּל וְנָסַב לִפְאַת יָם נֶגְבָּה, מִן הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בֵית חורוֹן נֶגְבָּה...” (יהושע, י"ח)
מתיאור הגבול הצפוני של נחלת בנימין, ניתן ללמוד ש:
- אצל אפרים כתוב "יריחו" ובתיאור הגבול של בנימין כתוב רק: "כתף יריחו".
- מבקעת הירדן לכיוון בית אל, הקו עבר דרך "מדבר בית אָוֶן".
זיהוי מקומות
[עריכת קוד מקור | עריכה](במקרה של מספר אפשרויות, הן מוזכרות זו ליד זו)
אֻזֵּן שֶׁאֱרָה: מיקום לא ידוע
בֵּית אָוֶן: האזור שממזרח להר בית אל.[3][4]
בית אל: במקום בו נמצא כיום הכפר ביתין.[5]
בית חורון עליון: מזוהה עם הכפר בית עור א-פוקה, ליד כביש 443. לידו נבנתה ההתנחלות בית חורון.[6]
בית חורון תחתון: מזוהה עם הכפר בית עור א-תחתה, ליד כביש 443. כשני ק"מ מערבית לבית עור א-פוקה.[6]
ינוחה: אזור כפר יאנון, כשני ק"מ צפונית לעקרבה.[8][3]
מכמתת: 1) ח'ירבת מח'נה, מדרום לשכם, בין כפר קליל, לעווארתא.[10] 2) ח'ירבת אבן נד'יר (נצר), כק"מ מצפון מזרח לרוג'יב, שמדרום מזרח לשכם.[3]
נחל קנה: נקרא כך גם היום. יובל של הירקון מכיוון הר גריזים.[3]
לוז: בית אל עצמה, או מקום ליד בית אל. (ראה לעיל)[3][11]
- כתף לוז: הר בעל חצור.[3]
נערה, (או נערת): כפר נועימה, כשני ק"מ מצפון ליריחו.[12]
עטרות: 1) תל שיח' א-דיאב, ממזרח ובצמוד למושב פצאל,[13][3] 2) תל א-צמאדי, באזור ג'יפתליק, כשני ק"מ צפונית למשואה.[3]
עטרות אדר: מיקום לא ידוע
שכם: העיר שכם הקדומה.[14]
תאנת שילה: 1) תל שילה ליד היישוב שילה,[15] 2) ח'ירבת טנא אל-פוקה, מזרחית לשכם, לכיוון הירדן, כשני ק"מ דרומית לבית דג'ן.[15][3]
תפוח: תל שייח' אבו זרד, שבקרבתו הוקם כפר תפוח.[16]
גבולות הנחלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קו הגבול המזרחי: הירדן. מאזור פצאל, או הג'יפתליק בצפון ועד לאזור יריחו בדרום
קו הגבול הצפוני: מהירדן, באזור פצאל או הג'יפתליק, מערבה (צפון מערבה) לכיוון שכם ומשם דרומה לכיוון תפוח ומשם מערבה ולאורך נחל קנה.
קו הגבול הדרומי: מיריחו, הקרנטל, לכיוון צפון מזרח לבית אל, הר בעל חצור ומשם דרום מערבה לבית חורון ומערבה לעבר גזר (הגבול הדרומי אינו מגיע אל הים).
קו הגבול המערבי: לא ידוע
ניסיון של "בית יוסף" להרחיב את גבולות הנחלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפרים ומנשה – "בני יוסף" מנסים לערער על גודל נחלתם ומבקשים נחלה גדולה יותר: ”וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף, אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: 'מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה, גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד, וַאֲנִי עַם רָב, עַד אֲשֶׁר, עַד כֹּּה, בֵּרְכַנִי ה'?'” (יהושע, פרק י"ז, י"ד)
יהושע מסרב ושולח אותם להפיק יותר מהשטח שקיבלו: ”וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ: 'אִם עַם רַב אַתָּה, עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה, וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם, בְּאֶרֶץ הַפְּרִיזִּי וְהָרְפָאִים, כִּי אָץ לְךָ, הַר אֶפְרָיִם'.” (יהושע, י"ז, ט"ו)
אפרים ומנשה לא מוותרים: ”וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף: לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר, וְרֶכֶב בַּרְזֶל, בְּכָל-הַכְּנַעֲנִי הַיֹּושֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק, לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ, וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל'.” (יהושע, י"ז, ט"ז) אך יהושע לא נענה לבקשתם וחותם את הוויכוח, בתשובתו: ”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּית יוֹסֵף, לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹור: 'עַם-רַב אַתָּה, וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ! לֹא יִהְיֶה לְךָ, גּוֹרָל אֶחָד. כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ, כִּי יַעַר הוּא, וּבֵרֵאתוֹ, וְהָיָה לְךָ תֹּוצְאֹותָיו, כִִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי, כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ, כִּי חָזָק, הוּא'.” (יהושע, י"ז, י"ז–י"ח)
התחלת התנחלות בית יוסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם אטלס דעת מקרא מביאים את הפירוש הקדמון המיוחס לתלמיד רב סעדיה גאון בספר דברי הימים. לפיו, כיבושי שבט מנשה בעבר הירדן המזרחי, בגלעד ובבשן הן "ספורות לשעבר" – כלומר המקרא מספר דברים מן העבר, מימי שֶבֶת בית יוסף בארץ מצרים. מכיר בן מנשה, המכונה "איש מלחמה" ולימים יקרא בית מכיר "אבי גלעד" על שם אחוזתו בעבר. לכן, לפי הסבר זה, משה לא בא בטענות לשבט מנשה על בקשתם להתנחל בעבר הירדן המזרחי (הוא בא בטענות רק נגד שבט ראובן ושבט גד). תימוכין לסיפור זה אפשר למצוא בספר דברי הימים א', שם ניתן להבין שלשבט אפרים ולשבט מנשה, היו נחלות בארץ ישראל, עוד לפני כיבוש הארץ. ”בְּנֵי מְנַשֶּׁה... מָכִיר אֲבִי גִלְעָד... וּבְנֵי אֶפְרַיִם... וַהֲרָגוּם, אַנְשֵׁי-גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ, כִּי יָרְדוּ, לָקַחַת אֶת-מִקְנֵיהֶם... וּבִתּוֹ שֶׁאֱרָה, וַתִּבֶן אֶת-בֵּית-חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת-הָעֶלְיוֹן, וְאֵת, אֻזֵּן שֶׁאֱרָה.” (דברי הימים א', פרק ז', י"ד–כ"ה)
תרשים סכמתי של הנחלה
[עריכת קוד מקור | עריכה].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 1993.
- זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, ירושלים: מוסד ביאליק, 1967.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה אליצור, "ויצא מבית אל לוזה": למהלכו של גבול בנימין-אפרים, באתר "דעת"
- יהודה אליצור, בעריכת עמוס פרומקין, גבולות נחלת אפרים, באתר "דעת"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהושע, י"ג, א
- ^ רש"י, על המלה: "לצד המערב", מצודת דוד, על המלה: "כלפי המערב", מלבי"ם על המלה: "הלך למערב",
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 גבולות נחלת אפרים / יהודה אליצור, באתר www.daat.ac.il
- ^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 613
- ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 618-616
- ^ 1 2 זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 722-717
- ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 1303-1290
- ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 2873
- ^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 3436-3395
- ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 4386-4385
- ^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 3966
- ^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 5207-5200
- ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 5697-5696
- ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 7856-7831
- ^ 1 2 זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 8041-8040
- ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 8151
ספר יהושע | ||
---|---|---|
הכניסה לארץ | שליחת המרגלים ליריחו • מעבר הירדן • ברית המילה בגלגל • מפגש יהושע עם המלאך | |
כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מעשה עכן ולכידתו • כיבוש העי • מעמד הר גריזים והר עיבל • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט יהודה (רשימת ערי יהודה) • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט דן • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט גד • נחלת שבט אשר • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט בנימין • ערי הלויים • ערי המקלט | |
סיום ספר יהושע | מזבח שניים וחצי השבטים • נאום יהושע • הברית בשכם | |
דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה |