נאסד"ק (באנגלית: NASDAQⓘⒾ, ראשי תיבות: National Association of Securities Dealers Automated Quotations בתרגום לעברית: "הצגת שערים אוטומטית של האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך"), היא בורסה לניירות ערך, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, שבסיסה בניו יורק. נאסד"ק היא זירת מסחר מקוונת, ואין בה זירת מסחר פיזית.
הבורסה היא בבעלות חברת .Nasdaq Inc שבבעלותה עוד מספר בורסות ברחבי העולם.
בשנת 1970 ביקשה הוועדה לניירות ערך ובורסות של ארצות הברית להעביר את המסחר במניות למחשבים. כעבור שנה, בשנת 1971, הוקמה נאסד"ק על ידי האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך (NASD), כלוח מודעות אלקטרוני לפרסום שערי היצע וביקוש, ללא אפשרות לבצע עסקאות. באותם ימים המסחר התקיים באופן ידני והלוח האלקטרוני היה חידוש, כי הוא אפשר לסוחרים בכל הבורסות להיות מעודכנים במחירי ההיצע והביקוש, וכן בשער יציג של כל מניה, ובזכות כך נקבעו מחירי העסקאות שבהן הם התעניינו.[1] זמן קצר לאחר מכן, נאסד"ק הפכה לבורסה של רוב העסקאות מסוג מעבר לדלפק (OTC) ובשנת 1998 הפכה לבורסה הראשונה שהציעה מסחר מקוון[2] תוך שימוש בסלוגן "שוק המניות למאה השנים הבאות".[3]
פריצת הדרך של נאסד"ק פגעה בבתי ההשקעות הגדולים, שעיקר הכנסתם הייתה מהפער בין מחירי הקניה למחירי המכירה. ככל שנאסד"ק נגסה נתח שוק משמעותי יותר, כך פחתו רווחיהם.[4] בשנת 2006 נאסד"ק החלה לפעול כבורסת ניירות ערך לאומית בארצות הברית. כעבור כשנתיים, בשנת 2008, היא התחברה עם קבוצת הבורסות הסקנדינבית OMX (פינלנד, שוודיה, דנמרק) והפכה לקבוצת Nasdaq OMX. בשנת 2015, החברה שינתה את שמה ל-"Nasdaq Inc"[5]. נכון לשנת 2023 נאסד"ק מפעילה 29 שווקים המאפשרים מסחר במניות, נגזרים וסחורות בארצות הברית, קנדה, סקנדינביה והמדינות הבלטיות ובנוסף היא מפעילה מסלקה וחמישה מאגרים מרכזיים לניירות ערך בארצות הברית ובאירופה.[5]
טכנולוגיית המסחר של נאסד"ק משמשת 100 בורסות ב-50 מדינות.[5]
בועת הדוט-קום היא התקופה שבין השנים 2001-1995 ובה הונפקו בנאסד"ק מאות חברות אינטרנט והיי טק שתומחרו בסכומי עתק, על אף שטרם היו להן הכנסות, או שהכנסותיהן היו קטנות. ב-10 במרץ2000, מדד הנאסד"ק (להלן) הגיע לשיא של 5132.52 נקודות, שיא שלאחריו הייתה התמוטטות והמדד חזר לרמה כזו, רק לאחר כ-15 שנים לאחר מכן.[2][7]
בועת הדוט-קום שהחלה ב-1995 גרמה ל"ניפוח" מחירי מניות ושווי החברות, והיא "התפוצצה" כאשר חברות טכנולוגיה שהונפקו הפכו לחדלות פירעון, או איבדו עשרות אחוזים משוויים, שלכתחילה היה מנותק מערכן האמיתי. במרץ 2001 נכנסה ארצות הברית למיתון כלכלי, ובין השנים 2000–2002 שוק המניות הפסיד מערכו כ-2 טריליון דולר. ההערכה היא שפיגועי 11 בספטמבר בספטמבר 2001 האיצו והחריפו את המשבר. ב-9 באוקטובר 2002 הגיע מדד נאסד"ק לכדי 1,114 נקודות, ירידה של כ-78% משיא הבועה ב-10 במרץ 2000. שורת החלטות כלכליות מרחיקות לכת של ממשל בוש הביאו את המשק האמריקאי ואת בורסת נאסד"ק, חזרה למסלול צמיחה ברבעון האחרון של 2001. המשבר הכלכלי העולמי של 2008 השפיע על נאסד"ק כמו גם על שוקי מניות אחרים. עם זאת, ערכן של מניות טכנולוגיה עלה חזרה בשנים שלאחר מכן. נאסד"ק המשיכה להיות ביתם של רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות והמשפיעות בעולם, כמו חברות הביג טק: אמזון, אפל, מטא, מיקרוסופט ואלפאבית, והן אלו שהניעו חלק גדול מהצמיחה של נאסד"ק. חידושים טכנולוגיים בבורסת נאסד"ק: מסחר אלקטרוני, נתוני שוק ואנליטיקה המסייעים לסוחרים ולמשקיעים לקבל החלטות מושכלות (כפי שפורט לעיל). נאסד"ק ביססה את מעמדה העולמי והיא יעד מוביל לרישום חברות, במיוחד טכנולוגיות, מכל רחבי העולם, כמו סין, ישראל ואירופה. בין החברות אפשר למנות את: Baidu (סין, 2005) MercadoLibre (ארגנטינה, 2007) יאנדקס (רוסיה, 2011) וויקס.קום (ישראל, 2013) סייברארק (ישראל, 2014) JD.com (סין, 2014) קבוצת עליבאבא (סין, 2014) ננו דיימנשן (ישראל, 2015) ניאו (סין, 2018) Fiverr (ישראל, 2019) תנודתיות היא חלק אינטגרלי מהמסחר בבורסה, המושפעת ממשברים כלכליים, מדיניים, פוליטיים וכן בריאותיים. לדוגמה, בזמן מגפת הקורונה בתחילת 2020 היה מיתון משמעותי בשוק המניות, אך נאסד"ק התאוששה במהירות, בין היתר כתוצאה מהסתגלות חברות טכנולוגיה לעבודה בסביבות דיגיטליות ומרוחקות.
המדד המשולב של נאסד"ק הוא מדד המשקלל את שווי השוק של יותר מ-2,500 מניות וניירות ערך (כמו קרנות ריט ו-ADRs - American Depositary Receipt, קרי: תעודות פיקדון שמונפקות על ידי חברות מחוץ לארצות הברית כדי שמניותיהן ייסחרו גם בבורסות האמריקאיות.[8] בשל אופי המניות שנסחרות בבורסה זו, המדד כולל כ-50% מניות של חברות טכנולוגיה והיתר הן מניות מתחומים כמו: שירותים צרכניים, בריאות ופיננסים.[8][9]
שנת הייסוד של נאסד"ק נקבעה כ"בסיס" של 100 נקודות. להלן שיעורי המדד (בחלק מ) השנים שעברו:[10]
מדד נאסד"ק 100 הוא מדד בורסה המורכב מ-100 מהחברות הגדולות ביותר הרשומות למסחר בנאסד"ק. מדי שנה, הבורסה אומדת את שוויין של החברות הגדולות על מנת לקבוע במדויק את רשימת ה-100.
כבכל מדד מגזרי יש יתרון לפיזור השקעות (פיזור סיכונים) ומנגד החיסרון הוא במיתון הרווחים הנובע מ:שקלול תמורות" (באנגלית: trade off).
מאז שנת 2017 מנהלת את נאסד"ק אדנה פרידמן, שהיא גם נשיאת החברה. לצדה פועלים מנהל כספים ראשי ועוד כמה מנהלים במעמד "סגן בכיר לנשיא": מנהל אסטרטגיה תאגידית ויועץ משפטי, מדען ראשי (מערכות טכנולוגיות ומערכות מידע), מודיעין השקעות, פלטפורמות תאגידיות (פתרונות עסקיים וארגוניים), מנהל סיכונים ראשי, מנהל משאבי אנוש, מנהלות ותנאי עבודה.[11][12]
ב- 28 בספטמבר 2022 הודיעה החברה על ארגון היחידות העסקיות שלה בשלוש חטיבות:[13]
פלטפורמות שוק (Market Platforms) הכוללות: שירותי השוק בצפון אמריקה ואירופה. השינוי נדרש לאור העובדה שנאסד"ק מפעילה יותר מ-130 "ארגוני תשתית שוק", בלמעלה מ-50 מדינות רחבי העולם. החטיבה עוסקת גם בקידום המודרניזציה של השווקים, כמו: ענן ובלוקצ'יין.
פלטפורמות גישה להון (Capital Access Platforms) ובעיקר: שילוב הפלטפורמות התאגידיות של נאסד"ק עם "מודיעין השקעות" עבור כלל לקוחות החברה.
מאבק בפשיעה פיננסית (Anti-Financial Crime) הכולל: מוצר הדגל של נאסד"ק לאיתור הונאות ולמניעת הלבנת הון הוא Verafin, המשרת מעל 2,200 בנקים ואיגודי אשראי. המאבק נגד פשיעה פיננסית מייצג מגמה הולכת וגוברת הן במערכת האמריקאית והן בכל רחבי העולם.
פעילות של סחר במניות וניירות ערך החלה בניו-יורק כבר במאה ה-17, אולם הבורסה במתכונת מאורגנת ומעוגנת בנהלים - NYSE, החלה ב-8 במרץ 1817, כ-154 שנה לפני הנאסד"ק.[14]
סימול המניות של רוב החברות שמניותיהן נסחרות בנאסד"ק הוא בן 4 או 5 אותיות, כמו: פריון נטוורק (PERI) ואילו ב-NYSE הסימול הוא לרוב עם 1–3 אותיות, כמו: ויזה (V), פורד (F), בואינג (BA), איי.בי.אם (IBM).
בשנת 2005 היה מחזור המסחר היומי הממוצע בנאסד"ק 1.8 מיליארד מניות, לעומת 1.45 מיליארד מניות במחזור המסחר היומי הממוצע, ב-NYSE. עם זאת שווי ממוצע של עסקאות יומיות ב־NYSE היה כ-52 מיליארד דולר, לעומת 36 מיליארד בנאסד"ק.[15]
בחמש השנים שבין 2019–2023 נאסד"ק עקפה את הבורסה הוותיקה NYSE, שנוסדה ב-1792, בשווי גיוסי ההון, בהנפקות. כך למשל, בשנת 2021 הנפקות בנאסד"ק גייסו כ-198 מיליארד דולר, לעומת כ-116 מיליארד דולר שגייסו הנפקות ב-NYSE.[16]
ישנן חברות נוספות הנסחרות בנאסד"ק אשר נוסדו על ידי ישראלים והן מנוהלות על ידי ישראלים, אך נרשמו בארצות הברית ולפיכך אינן נחשבות ישראליות, כמו: EFI שנוסדה על ידי אפי ארזי, סנדיסק (SanDisk) שנוסדה על ידי אלי הררי וקנתה את מתחרתה הישראלית M-Systems. וכן ננוקס, חברה שעוסקת בפיתוח ציוד רפואי.
המסחר בבורסת נאסד"ק מתקיים בימים שני עד שישי, למעט 10 ימי חג שבהם אין מסחר, ו-3 ימים שבהם מתקיימת סגירה מוקדמת. שעות המסחר מצוינות לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית[19]. שעות המסחר לפני פתיחת השוק הן בין 04:00 ל-09:30 בבוקר, שעות הפעילות העיקריות הן בין 09:30 ל-16:00, ולאחר סגירת השוק מתקיים מסחר בין השעות 16:00 ל-20:00.
כלל גילוי הגיוון במועצות המנהלים (Board Diversity Disclosure Rule) הוא כלל שאימצה נאסד"ק ב-1 בדצמבר 2020 ולפיו חייבת כל חברה הנסחרת בבורסה, לדווח על "גיוון הדירקטוריון" שלה, כלומר, לכלול לפחות דירקטורית אחת וכן אדם להט"ב. לחלופין, על החברה להסביר בפומבי מדוע לא עשו זאת. (ה-SEC אישר את כלל גילוי הגיוון של נאסד"ק, באוגוסט 2021).[21]
ערך מורחב – בועת הדוט-קום
אתר האינטרנט הרשמי של נאסד"ק
נאסד"ק, ברשת החברתית פייסבוק
נאסד"ק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
