ספר רזיאל המלאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רזיאל המלאך
גרסה מיניאטורית של הספר רזיאל המלאך, כסגולה לשמירה
גרסה מיניאטורית של הספר רזיאל המלאך, כסגולה לשמירה
מידע כללי
סוגה קבלה

ספר רזיאל המלאך הוא ספר קבלה קדום המתבסס על יסודות מיסטיים ומאגיים. נדפס לראשונה בשנת תס"א באמסטרדם.

קדמות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הנאמר בהקדמת הספר, ולפי ספר הזוהר,[1] הספר נמסר לאדם הראשון על ידי המלאך רזיאל. חלקים מהספר ודאי נכתבו בתקופה מאוחרת, שכן מוזכרים בו תנאים ומושגים אחרים מאוחרים. ככל הנראה, הספר במתכונתו הנוכחית, נכתב בסביבות המאה ה-12.
הספר הוזכר כבר בימי הביניים, על ידי האבן עזרא,[2] ובעקבותיו, בספר תולדות יצחק[2] מרבי יצחק קארו.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוא מאסף של ספרים וקטעי ספרים[3] תוך השמטה של תכנים שאינם הולמים את היהדות, הוא מכיל גם ברייתות מענייני מעשה מרכבה. החוקר מרדכי מרגליות[4] חילק את הספר לששה חלקים (דפוס אמסטרדם תס"א):

  1. ספר המלבוש (דפים ב-ז)
  2. ספר "סודי רזיא" של רבי אלעזר מוורמייזא (דפים ז-כד)
  3. פירוש שם המפורש (דפים כד-לג)
  4. ליקוט מספר הרזים (דפים לד-לה)
  5. ספר מעשה בראשית וספר שיעור קומה (דפים לה-מ)
  6. קמיעות והשבעות (דפים מ- עד הסוף)

מאגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר ישנם רעיונות חריגים רבים, שאף גובלים בדברי מינות ועבודה זרה, כגון השבעת ה' על ידי מעשים מסוימים,[5] הקרבת קרבנות ותפילה אל מלאכים,[6] וכן צורות צלב המופיעות בו (בפרט צלב אנדראס הקדוש),[7] יש שהסיקו מכך כי אין בספר כל קדושה. אך יש שסברו שהספר במקורו לא כלל דברים אלו, וכי הם סופחו אליו בהמשך.[8]

דף מתוך הספר בו מופיעים צורות וסמלים שונים

הספר עשיר בקבלה מעשית, ובסופו רשומים מספר קמעות. יש שכתבו שהשתרבבו לספר הרבה טעויות, ואין לסמוך על הקמעות שבו.[9] הספר הוא מהמוקדמים במקורות היהודיים המציירים צורת כוכב משושה (הקסגרמה, המכונה מגן דוד). צורה זו מופיעה רבות בספר בשילוב מונחים קבליים.

יש המחזיקים את הספר בביתם כסגולה מפני סכנות שונות, כמו מניעת שריפה,[10] אך יש המפקפקים בסגולה.[11] סגולה נוספת המיוחסת לספר, היא הנחתו תחת ראש החולה או היולדת, על מנת להגן עליהם.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר הזוהר, חלק א', דף נ"ה, עמוד ב'; זוהר חדש, תיקונים, חלק ב',דף ס"ב, עמוד א'.
  2. ^ 2.0 2.1 שמות, פרק י"ד, פסוק י"ט.
  3. ^ הרב יעקב משה הלל, שו"ת וישב הים, חלק א', סימן י"ג.
  4. ^ ספר הרזים הוצאת מרדכי מרגליות מבוא עמוד 44
  5. ^ חיד"א, מעגל טוב
  6. ^ דף ג'
  7. ^ הרב מאיר איזנשטט, שו"ת פנים מאירות, חלק א', סימן מ"ה.
  8. ^ הרב מאיר איזנשטט, שו"ת פנים מאירות, חלק א', סימן מ"ה; הרב חנוך הניך טייטלבוים, שו"ת מפענח נעלמים, סימן ג'; הרב יעקב הלל, שו"ת וישב הים, חלק א', סימן י"ג; רפאל המלאך דף נ"ח, עמוד א'.
  9. ^ רבי חיים ויטאל, עץ חיים, שער רוח הקודש, שער ז', ובשולחן ערוך האר"י.
  10. ^ כך לפי שער הספר.
  11. ^ חיי מוהר"ן, אות תע"ח.
  12. ^ שו"ת דברי מלכיאל, חלק ה', סימן קס"ו.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.