עדי גילת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדי גילת
עדי גילת
עדי גילת
לידה 5 בספטמבר 1978 (בת 44)
גבעתיים, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1996–הווה (כ־26 שנים)
עיסוק שחקנית, במאית, מנחה
מקום לימודים בית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים, תלמה ילין (בית ספר)
בן או בת זוג יהלי סובול עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עדי גילת (נולדה ב-5 בספטמבר 1978) היא שחקנית תיאטרון קולנוע וטלוויזיה ובמאית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה, גדלה והתחנכה בגבעתיים. למדה בבית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין. עם סיום לימודי התיכון השתתפה בסדרת הטלוויזיה "קפה פריז" לצד שמיל בן ארי ומרים גבריאלי[1]. בצה"ל שירתה כמ"כית בנות. לאחר סיום השירות הצבאי התקבלה ללימודי משחק בבית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים שם גם השלימה לאחר מכן לימודי תואר ראשון בבימוי וחינוך.

במהלך לימודיה זכתה במלגות הצטיינות שונות, בין היתר: מלגה מקרן התרבות אמריקה-ישראל ועוד. כשהצטרפה לתיאטרון הקאמרי זכתה בפרס השחקנית המבטיחה על שם עדנה פלידל[2].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם סיימה את לימודי המשחק בסמינר הקיבוצים השתלבה גילת בתיאטרון הקאמרי בהצגה "עד ראייה" כפרנקה. לאחר סיום לימודיה המשיכה לשחק בתיאטרון הקאמרי בתפקידים שונים, ובנוסף שיחקה גם בתיאטראות בית ליסין ותיאטרון חיפה. את קריירת המשחק בטלוויזיה החלה בסדרה הבורר שם שיחקה את ענבל אסולין[3]. בשנת 2022 ביימה לראשונה הפקה תיאטרלית ייחודית: צירים[4], בהשתתפות יעל שרוני ועינת הולנד.

משחק בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה הצגה תיאטרון כתיבה בימוי הערות
2004 עד ראייה תיאטרון הקאמרי יהושע סובול פאולוס מנקר בתפקיד פרנקה
2004 הצמה של אבא אמנון לוי ורמי דנון רמי דנון בתפקיד רוויטל
2006 באדנהיים אהרון אפלפלד מיכה לבינסון וועמרי ניצן הפקה מוזיקלית בשיתוף תיאטרון קליפה
2007 שמנה ניל לאביוט משה נאור בתפקיד ג'ני
2007 המלך ליר ויליאם שייקספיר רוברט סטרואה קורדליה
2009 אלמה יהושע סובול פאולוס מנקר בתפקיד אלמה מאהלר, בשיתוף תיאטרון אוסטרי ושחקנים זרים[5]
2010 מחיר הכבוד תיאטרון חיפה יעקב גורדין רוני פינקוביץ בתפקיד צילה
2016 הביצית הטובה שלי פסטיבל תיאטרון קצר לימור גינזבורג מאיה ניצן ואלה ניקולאיבסקי תפקיד ראשי
2017 להוציא את הילדה במסגרת פסטיבל תיאטרונטו ולאחר מכן בתיאטרון הקאמרי ניר שטראוס שרה פון שוורצה הצגת יחיד שיצרה בשיתוף עם הבמאית ועם ניר שטראוס[6]
הליוגבלוס תיאטרון תמונע אנטונן ארטו אריאל וולף עיבוד בימתי לספר "הליוגבלוס או האנרכיסט המוכתר"[7]
לצאת מהארון תיאטרון בית ליסין פרנסיס ובר אלון אופיר בתפקיד ורוניק[8]
שעה של שקט פלוריאן זלר משה נאור בשיתוף תיאטרון חיפה, בפקיד אלזה[9]
2018 אוסלו ג'יי טי רוג'רס אילן רונן בתפקיד מריאנה הייברג
השקר פלוריאן זלר ליאור אשכנזי בתפקיד לורנס[10]
2019 משפחה חמה ענת גוב רוני פינקוביץ בתפקיד מירי
2019 טרור תיאטרון הקאמרי פרדיננד פון שיראך שרה פון שוורצה בתפקיד התובעת נלסון
2022 ארבע אמהות תיאטרון בית ליסין דניאל לפין אילן רונן קומדיה שמתרחשת בירושלים ועוסקת במערכות יחסים[11]

משחק בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה תוכנית ערוץ תפקיד הערות
1997 קפה פריז
2004 מעורב ירושלמי ערוץ 10 בתפקיד נטע
2007 ערוץ ה-vod של הוט HOT הנחיה
2013-2007 הבורר (כל 4 העונות) HOT בתפקיד ענבל אסולין
2010 15 דקות yes בתפקיד צהלה דרמה יומית
2018 שכונה (עונה 3) הוט ניקולודאון את הסדרה יצרו גיורא חמיצר ונועה פניני
2019 מונא כאן 11 בתפקיד גל חרמוני
נחמה HOT בתפקיד נטע בבימויה של עידית שרצקי
2022 בת השוטר yes בתפקיד גלי בבימוי רועי פלורנטין תסריט דנה שץ, בערוץ teeNick
מלאך משחית כאן 11 בתפקיד טוייבלה

משחק בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסרט תפקיד הערות
2003 חיים זה חיים דניאלה בימוי מיכל בת אדם
2007 אסקימוסים בגליל לימור בבימוי יונתן פז
2019 נוקאאוט בבימוי מיקה אור
אויבת יקרה שלי תפקיד ראשי סרטה של ציפי טרופה
עד שתחזור בתפקיד אורלי תסריט ובימוי שרי תורג'מן
2021 כלב בתפקיד צרויה תסריט ובימוי יהונתן אופק

כבמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2022 ביימה גילת הפקה ייחודית של המחזה "צירים". מחזה מתורגם מאת מייק בארטלט שאותו בחרה גילת למקם במשרדי הייטק פעילים, בקומה ה-27. קהל הצופים מגיע למשרדים ולוקח חלק פעיל בהצגה, באינטראקציה עם השחקניות ובין מיקומים שונים ברחבי המשרדים. את המחזה תרגם בן זוגה של עדי, המוזיקאי והסופר יהלי סובול.[4]. את ההצגה, הבנויה מ־13 סצנות, ומתארת מערכת יחסים בין מנהלת בכירה לעובדת צעירה בחברת הייטק, הפיק תיאטרון גבעתיים בניהולו של השחקן אוהד קנולר[12].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילת היא בתו של העיתונאי מרדכי גילת. היא נשואה לזמר והמוזיקאי יהלי סובול ולהם בת ובן.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עדי גילת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קפה פריז, www.ishim.co.il
  2. ^ עדי גילת, תיאטרון בית ליסין
  3. ^ עדי גילת: "זה היה הדבר הכי קרוב לאונס שחוויתי" - וואלה! תרבות, וואלה!, ‏2019-04-24
  4. ^ 1 2 צירים | הפקה מקורית של תיאטרון גבעתיים, אתר האינטרנט של תיאטרון גבעתיים
  5. ^ תיאטרון - אלמה (הקאמרי), www.habama.co.il
  6. ^ להוציא את הילדה, תיאטרון אורתו דה, ‏2019-04-08
  7. ^ הליוגבלוס, www.tmu-na.org.il
  8. ^ לצאת מהארון, תיאטרון בית ליסין
  9. ^ שעה של שקט, תיאטרון בית ליסין
  10. ^ השקר, תיאטרון בית ליסין
  11. ^ ארבע אימהות, תיאטרון בית ליסין
  12. ^ פחד ותיעוב באופן ספייס | כלכליסט, calcalist, ‏2022-01-02