עיראק אל-מנשייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיראק אל-מנשייה (יישוב לשעבר)
عراق المنشيّة
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
מחוז מחוז עזה
נפה נפת עזה
שפה רשמית ערבית
שטח 13,838 דונם עות'מאני (1945)
תאריך נטישה 1949
יישובים יורשים קריית גת
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 2,010 (1945)
קואורדינטות 31°36′17″N 34°46′59″E / 31.60472222°N 34.78305556°E / 31.60472222; 34.78305556 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מוכתר הכפר עיראק אל-מנשייה עם גמאל נאצר

עיראק אל-מנשייהערבית: عراق المنشيّة; תעתיק מדויק: עראק אלמנשיה), היה כפר ערבי גדול בשפלה כ-20 קילומטרים ממזרח למג'דל (היום אשקלון), בצד הכביש מג'דל-חברון (היום כביש 35, במיקום של אזור התעשייה של קריית גת). הכפר היה שייך לנפת עזה שבמחוז עזה.

בימי בית שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום שכן אחד היישובים היהודים הגדולים ביותר בימי בית שני, כפר שחליים (עליו נאמר שמספר יושביו היה "כפלים כיוצאי מצרים"), שאדמותיו השתרעו בין שדה משה לבין צומת פלוגות של היום. לאחר הכיבוש הערבי הובאו פלאחים להתיישב על חלקן המזרחי של חורבות כפר שחליים. הכפר נקרא בשם מנשיית א-שחלין, ושמו התגלגל ברבות השנים לעיראק אל-מנשייה.

במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרבת הכפר הוקמה ב-1915 אחת מתחנות הרכבת הצבאית העות'מאנית על מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה וב-1917 המנחת הראשון של הטייסת הבווארית ה-304 על אדמת ארץ ישראל.

תקופת המנדט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן המנדט, ובמיוחד בימי מלה"ע II, התיר השלטון הבריטי לעשרות אלפי פועלים ערבים להגר לא"י[1], ועל פי סקר הכפרים שנערך בשנת 1945 שכלל את נתוני הכפר ביחד עם גת, שטחי אדמותיו היו 17,901 דונם טורקי, מתוכם 13,838 בבעלות פרטית של ערבים, והוא מנה 2,010 תושבים ערבים[2].

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות במאי 1948, זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות ופלישת צבאות מדינות ערב נתפס הכפר על ידי חטיבה 9 של חיל המשלוח המצרי (1948) שהתבססה באזור הכפר והעיירה אל-פאלוג'ה הסמוכה.

ב-16 באוקטובר 1948 עם תחילתו של "מבצע יואב" הותקף חיל המשלוח המצרי. הכוח התוקף הורכב מהגדוד השביעי של חטיבת הנגב ומגדוד הטנקים של חטיבה 8. לכוח התוקף לא היה ניסיון בתקיפה משולבת של חיל רגלים ושריון. כוח הרגלים נתקל בהתנגדות קשה ונאלץ לסגת. המצרים החלו להפגיז את הכוח התוקף בתותחים. תוך זמן קצר נגרמו אבידות כבדות והחלה נסיגה מבוהלת. ארבעה טנקים מסוג "הוצ'קס" נפגעו וגם האחרים יצאו מכלל שימוש.

ב-22 באוקטובר עם סיומו של "מבצע יואב" נותקה חטיבה 9 המצרית משאר הצבא המצרי שהיה בעזה ונשארה בשטח שנודע כ"כיס פלוג'ה". הכיס כלל בחלקו המערבי את העיירה פלוג'ה ובחלקו המזרחי את הכפר עיראק אל-מנשייה.

ב-28 בדצמבר 1948, נר שני של חנוכה, הותקף הכפר עיראק אל-מנשייה על ידי חטיבת אלכסנדרוני במסגרת "מבצע חיסול". ההתקפה נהדפה באבידות כבדות – 87 הרוגים, רובם בני הפלוגה הדתית.[3]

עם התפנות כיס פאלוג'ה, שתחם גם את עיראק אל-מנשייה, מחטיבה 9 המצרית המכותרת, עזבו תושביו את הכפר[4] בחסות כוח בינלאומי[5], ככל הנראה, אונטס"ו. על חורבות כפר שחליים (עיראק אל-מנשייה בשמה הערבי) נמצא היום חלק מהעיר קריית גת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיראק אל-מנשייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ואן פיטרס, מאז ומקדם, ניו יורק: הקיבוץ המאוחד, 1984
  2. ^ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970 דפים סרוקים באתר פלסטין רממברד המתייחס לעיראק אל מנשיה וגת
  3. ^ החללים נקברו בפלוג'ה ובדצמבר 1949 הועברו לקבורה בבית הקברות הצבאי נחלת יצחק (חללי עיראק אל-מנשיה הובאו למנוחת עולם, דבר, 9 בדצמבר 1949).
  4. ^ לא ברור מתי התרוקן הכפר, מקורות שונים מציינים תאריכים שונים ביניהם סוף פברואר, 1 במרץ ומרץ-אפריל 1949
  5. ^ הגר שיזף, מערכת הביטחון מסתירה בכספות מסמכים על הנכבה. זה מה שהם מספרים, באתר הארץ, 4 ביולי 2019