עמדת הסנטוריום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמדת הסנטוריום
Sanatorium Outpost-1.JPG
לזכר ישראל שפירא
מיקום הרי יהודה, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 31°48′58″N 35°07′22″E / 31.816022°N 35.122776°E / 31.816022; 35.122776
שנת חניכה 1979 עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר מיכאל שפירא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוחית זיכרון לקרב על גבי קיר העמדה
הפסל על גג עמדת הבטון שבכניסה לבית הקברות בקריית ענבים

עמדת הסנטוריום, המוכרת גם בשם אנדרטת הצבי היא מצדית בטון, ששימשה כמוצב חוץ של קיבוץ קריית ענבים בימי המנדט הבריטי ומלחמת העצמאות. היא משמשת כיום כאנדרטה.

תולדות האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמדה הוקמה עוד בשנת 1936, בימי המרד הערבי הגדול, כדי לחזק קטע חשוף בקו ההגנה של קריית ענבים. היא מוקמה במעלה מדרון ההר הידוע כיום כהר ההגנה, המתנשא מעל קריית ענבים. שמה ניתן לה מהעובדה שעל אותו הר ניצבו בתי מרגוע של קיבוץ מעלה החמישה. העמדה ניצבה כ-400 מטרים מצפון לקריית ענבים, כ-800 מטרים ממערב למעלה החמישה וכ-1,100 מטרים מדרום-מערב למוצב הבריטי בגבעת הרדאר (כיום – היישוב הר אדר), ובינו לבינה השתרע גיא עמוק.

המצדית מוקמה באופן בולט על מדרון ההר, שהיה אז חשוף מעצים. היא נבנתה כמבנה בטון רבוע באורך וברוחב של כשלושה מטרים ובעל שלושה מפלסים. בקירות הבטון שלה נפערו חרכי תצפית וירי. קיר מגן בצורת האות ר' חיפה על פתח הכניסה למצדית. המצדית חוזקה עם השנים ועובי קירותיה הגיע ל-40 סנטימטרים. למרות זאת היא הייתה עמידה בפני אש נשק קל בלבד.

העמדה במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 במאי 1948 כבש הגדוד הרביעי של הפלמ"ח את מוצב גבעת הרדאר. בבוקר ה-26 במאי תקף הלגיון הירדני את גבעת הרדאר וכבש אותה מידי כוחותינו. החיילים הישראלים נסוגו מהמוצב אל קריית ענבים דרך הגיא שבינה לבין עמדת הסנטוריום. הלגיון ניסה לנצל את ההצלחה ולהתקדם מגבעת הרדאר אל מעלה החמישה והכביש לירושלים. בראש הכוח הירדני המתקדם נעו ארבע שריוניות נושאות תותח.

בעמדת הסנטוריום נמצא מקלע אחד של מגיני קריית ענבים. מהקיבוץ נשלח לעמדה כוח עתודה עם המקלע השני של הקיבוץ, בפיקודו של סגן המא"ז (מפקד אזור) של הקיבוץ, ישראל שפירא (זוזיה).

כוח עתודה של הגדוד הרביעי נשלח לבלום את הירדנים המתקדמים. השריוניות עצרו ופתחו באש תותחים ומקלעים לעבר מעלה החמישה, הגיא שבו נעו הנסוגים ועמדת הסנטוריום החשופה והבולטת בשטח, שנמצאה כ-500 מטרים מהן.

המפקד שפירא פקד על אנשיו לצאת את המצדית ולתפוס מחסה סביבה. הוא נשאר במפלס העליון של העמדה כדי לצפות בירדנים ולכוון את האש נגדם. מיד לאחר מכן פגעו מספר פגזי תותחים מהשריוניות במצדית, ומאחת הפגיעות נהרג שפירא.

בהמשך הצליחו חיילי הגדוד הרביעי לבלום את ההתקפה הירדנית, לאחר שהטילו על השריוניות בקבוקי מולוטוב ושקיות חומר נפץ. בקרב נהרגו 19 חיילי צה"ל.

ב-30 במאי עמדו שוב חיילי עמדת הסנטוריום בקרב והשתתפו בהדיפת התקפה מגבעת הרדאר על קריית ענבים.

לאחר המלחמה התמשך קו שביתת הנשק (הקו הירוק) בגיא שבין עמדת הסנטוריום לבין גבעת הרדאר.

האתר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ניצבת עדיין המצדית על כנה, וסביבה משתרע יער שניטע בשנות החמישים. בקיר המצדית פעורים מספר חורים שהותירו פגיעות הפגזים בה.

בשנת 1979 פיסל הפסל מיכאל כץ פסל מתכת של צבי על פי דגם שיצר מיכאל שפירא, בנו של ישראל שפירא. הפסל הוצב על גבי גג העמדה ובשלו ניתן לה הכינוי "אנדרטת הצבי". הפסל, שהחליד עם השנים, הוחלף בשנת 2010 על ידי קרן קיימת לישראל בהעתק חדש שלו.

שלט זיכרון לשפירא, המעוצב ממתכת כספר תורה, נקבע בקרבת המבנה. לימים נקבעו לוחות זיכרון נוספים לזכר שפירא על הקיר האחורי של המצדית.

שביל ביער מוביל אל המצדית מן הכביש ממעלה החמישה להר אדר. בצד השביל אל האנדרטה ניצבת מצדית בטון נוספת, המשקיפה דרומה.

העתק נוסף של פסל הצבי ניצב על גבי מצדית בטון הניצבת ליד שער בית הקברות הצבאי בקריית ענבים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה יצחקי, בעקבות לוחמים: מדריך לאתרי גבורה בישראל, תל אביב: בר, 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמדת הסנטוריום בוויקישיתוף