עמק גלילות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עמק גלילות בסוף המאה השמונה עשרה ותואר במפת ז'אקוטן ששורטטה בשנת 1799. יער השרון עוטר את הגבעות מצפון וממזרח לעמק
עמק גלילות בסוף המאה התשע עשרה במפת ה-PEF ששורטטה בסביבות 1880. בחלקה העליון של התמונה ניתן להבחין בביצת הבאסה, שרידי יער השרון, רכסי הכורכר ולכפר א ג'ליל המפה נלקחה מ[https://amudanan.co.il/ אתר עמוד ענן
עמק גלילות בשנות השלושים של המאה העשרים. פרדסים תפסו את מקומו של יער השרון. מושבות רמת השרון, הרצליה וקריית שאול צמחו על דפנות העמק
עמק גלילות במחצית המאה העשרים. הבניינים מתחילים לתפוס את מקום הפרדסים

עמק גלילות הוא שמו של עמק במישור חוף השרון הנמצא בין תל אביב, רמת השרון והרצליה.

נרקיסים בעמק גלילות

העמק נחלק בין מספר תאי שטח במרזבות שבין הרכס הראשון, המצוק מעל קו החוף - רכס הכורכר הצפון-מערבי של תל אביב, לרכס השלישי עליו בנויות רמת השרון ומרכז הרצליה. למרות שחלקו הדרומי מנוקז על ידי נחל אחיה לירקון וחלקו הצפוני מנוקז על ידי נחל גלילות לים, התהוו בעמק אזורים של אדמה כבדה הכלואים בין רכסי הכורכר ללא מוצא לים האוגרים נגר עילי ממזרח וממערב. המים הכלואים יצרו בית גידול לח מסוג ביצות ובריכות חורף, ושרידיהם נשתמרו בבאסה בהרצליה, עמק הנרקיסים חלקו תל אביב חלקו רמת השרון ובריכת נאמן בתל אביב.

כיום מרבית העמק בנוי, אולם חלקו המרכזי, הדרומי והדרומי מערבי לא הופר בעיקר בשל הקרבה לאתר אחסון הגז פי גלילות ושדה התעופה דב הוז. חלקים אלו נמצאים במוקד של ויכוח ציבורי על תוכניות בינוי עתידיות.

בעבר שכן על רכס הכורכר השני הכפר הערבי א- ג'ליל, שככל הנראה שמר את שמו של הכפר גליל הנזכר בהקשר לאזור בספרות השומרונית הקדומה והם שנתנו את שמם למעברת גלילות, צומת (כיום מחלף גלילות), פי גלילות, מחנות גלילות, נחל גלילות, משטרת גלילות, קיבוץ גליל ים.

גבולות העמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרום אזורי חן, רמת אביב ג' וקריית שאול, בצפון הרצליה וכפר שמריהו, במזרח רכס הכורכר השלישי שעליו יושבות רמת השרון ומרכז הרצליה ובמערב רכס הכורכר החופי ממערב ומצפון לשכונת אזורי חן בואכה הרצליה.

יישובים בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית העיר הרצליה, מערב רמת השרון (השכונות קריית יערים, נווה רום, הכפר הירוק ונווה נאמן) וקיבוץ גליל ים שוכנים בעמק, תל אביב נמצאת מדרומו אך קיימות לה תוכניות פיתוח לשטחו.

במרכז העמק נמצא גוש מחנות צבאיים, מחנות גלילות, אזור פי גלילות ומרכז קניות ובילוי (סינמה סיטי).

דרכים בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתיבי האיילון (כביש 20) עוברים בעמק לכל אורכו מדרום לצפון וכביש 5 עובר לכל אורכו ממזרח למערב.

רחוב 2040 בתל אביב עובר בגבולו הדרום מערבי למרגלות המצוק החופי, דרך תל אביב-רמת השרון- הרצליה (כביש 482) עובר בגבולו המזרחי, דרך רעננה-הרצליה (כביש 541) וכביש 531 עוברים בגבולו הצפוני.

פארק הרצליה לשעבר הביצה "באסה" או "ברכת קטוריה"

אתרים בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת יד למעפיל האלמוני הניצבת על רכס הכורכר השני

בעבר היה נוף של שדות המוצפים בחורף מאפיין את העמק, מנוף זה שרדו אזור הבאסה בהרצליה (פארק הרצליה), עמק הנרקיסים מצפון לרמת אביב ג', בריכות החורף של הכפר הירוק ובריכת החורף של נווה נאמן בהוד השרון.

שטח חקלאי פתוח עדיין נמצא במרכז וצפון העמק מסביב לכפר הירוק, למחנות גלילות ועד לדרומה של הרצליה.

בעמק עוברים נחל גלילות בצפונו ונחל אחיה בדרומו, בתקופה הביזנטית נחצבה ברכס הכורכר מנהרה לניקוז העמק ולמעבר נחל גלילות (מערת העטלפים/המנהרה הרומית), בסמוך לנחל אחיה מצויות מערות קבורה שומרוניות הידועות כיום בשם מערות אפקה (בעבר מערות תל ברוך).

במרכז העמק בגוש מחנות גלילות נמצא אתר ההנצחה של חיל המודיעין ובדרומו כפר נוער הכפר הירוק.

על רכס הכורכר השני ניצבת אנדרטת יד למעפיל האלמוני.

בריכת נאמן.

חי וצומח בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודו של העמק הוא בנוף הביצות ובריכות החורף שהשתמרו במרכזו בו ובנוף גבעות החמרה והכורכר שמהוות את דפנות העמק, הפיתוח המואץ במישור החוף הפך נופים אילו לנדירים ואת בעלי החיים שבהם לנמצאים בסכנת הכחדה ולכן ראויים להגנה.

חלקו הדרומי של העמק נסקר במסגרת סקר טבע עירוני של תל אביב, בסקר אותרו מצפון לשכונת אפקה שלושה אתרי טבע עירוני ראויים לשימור : אפקה מזרח, אפקה מרכז ואפקה מערב., באתרים חורשת אקליפטוסים ואלון התבור (נטועים) המהווים מקום קינון ולינה לציפורים, בית גידול לח (נחל אחיה) לדו-חיים וממיני הצומח המוגנים סייפן התבואה ותורמוס צר עלים[1]

במרכזו של העמק נמצאים שדה הנרקיסים של עמק גלילות המהווים את ריכוז הנרקיסים הגדול ביותר ששרד במישור החוף[2].

חלקו הצפוני של העמק נסקר במסגרת סקר תשתיות טבע עירוני הרצליה, בסקר ובעיקר בפרק הרצליה ובריכת החורף "הבאסה" אותרו דו-חיים כמו קרפדה ירוקה, צפרדע הנחלים ואילנית מצויה, חסרי חוליות שונים כסרטנים ירודים ומעט יונקים כמו נמייות, מבחינת הצומח ניתן למצוא חברת הצומח של בתי-גידול לחים כמו אגמון ימי, בצעוני מצוי, קנה מצוי ובין הצמחים נדירים שניתן לראות באתר כוללים בוציץ סוככני המגיע באזור זה לגבול תפוצתו הדרומי[3].

אדם בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערות אפקה- מערות קבורה שומרוניות מהתקופה הביזנטית
מנהרת גלילות/המנהרה הרומית בשנות העשרים

העמק נסקר במסגרת הסקר הארכאולוגי של ישראל -מפת הרצליה (69)[4]

מהסקר עולה כי שפע המים, הצמחייה ובעלי החיים בעמק משכו אליו את בני האדם כבר מתקופות קדומות וכי האתר המרכזי בו היה הכפר גלילות/א ג'ליל.

בתקופה האפיפלאוליתית, שהתאפיינה בעושר של צמחייה ובעלי־חיים, סבבו באזור, בעיקר בגבעות המיוערות, קבוצות קטנות של ציידים ולַקָּטִים מהתרבות הכבארית 23-18 אלף שנה לפני זמננו, נראה שהאזור המשיך למשוך ציידים בעיקר בתקופה הנאוליתית ובתקופה הכלקוליתית נוספו אליהם גם הרועים שמספרם גדל בתקופת הברונזה הקדומה.

היישוב הראשון נוסד על גבעות הכורכר בשוליים הדרומיים של העמק בתקופת הברונזה הקדומה א' (אתר רמת אביב ג, מספר 90 במפת הסקר), יישובים אחרים נוסדו בתקופות הבאות אך האזור המשיך להיות בשולי האזור המיושב.

תמונה זו התחילה להשתנות בתקופה ההלניסטית ובתקופה הביזנטית הגיע היישוב בעמק לשיא.

בעמק אותרו שבעה כפרים, ומספר חוות חקלאיות שהיו חלק מהעורף הכלכלי של ארסוף/אפולוניה, הַבִּצָּה (׳בִּצַּת הרצליה/הבאסה/ברכת קטוריה׳) נוקזה במבצע מרשים של חציבה ובניית מנהרה,(מנהרת גלילות) שאורכה 200 מ' בקירוב, וכריית תעלה, שהִזרימה את מֵי הַבִּצָּה לים, בין תושבי העמק היו שומרונים שמערות קבורה שלהם אותרו במערות אפקה וכתובת שומרונית התגלתה ב גלילות/אל גליל.

תקופה הערבית הקדומה, בעיקר במאות הח'-הט' לסה"נ, פקד את הארץ כולה, ובכללה את האזור הנסקר, משבר חריף ומואץ, רובם של הכפרים והחוות ניטש ומשניטשו השטחים החקלאיים ורוב היישובים שב היער וצמח, והביצות שבו והתפשטו, מערך ההתיישבות הצטמצם, והֶקֵּפו שב ודמה לזה שאִפיין את האזור בתקופת הברזל והברונזה, מצב זה המשיך גם בתקופות הבאות אחריה והישוב בעמק כלל במרבית הזמן רק את הכפר אל ג'ליל וכן אזורי מרעה וחקלאות מזדמנת של שבטי בדואים.

חגיגות עלייה לקרקע של קיבוץ גליל ים, שימו לב לתושבים הערביים בשורת המוזמנים

ריקנותו של העמק שהביצות, אדמות החמרה והכורכר נחשבו שוליים מבחינה חקלאית אפשרו ליישוב היהודי המתחדש להקים יישובים על גבעות הכורכר המהוות את דפנות העמק, ראשונה הוקמה (וניטשה) קריית שאול (1922) אחריה רמת השרון (1923), הרצליה (1924) וכפר שמריהו (1937), קיבוץ גליל ים (עלייה לקרקע 1943) מנהרת גלילות נוקתה, הביצה נוקזה שוב והעמק נמלא בשנית בשדות ומטעים.

למרות היחסים הטובים בעיקרם ששררו בין התושבים הערביים ליהודים, ניטש הכפר אל ג'ליל במלחמת העצמאות ולאחריה התחילה תל אביב להתקרב לעמק מדרום ואילו רמת השרון והרצליה שנוסדו בגבעות בשולי העמק החלו לגלוש למרכזו.

המאבק לשימור העמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תוכנית המתאר הארצית אמור העמק להישאר כריאה ירוקה לתושבי הערים שמסביב[5] אך הרחבת השטח הבנוי של תל אביב, רמת השרון והרצליה[6] שהפכו ערים מאיימת על אופיו ועל יכולתו לשמש כריאה ירוקה ולשמר את החי והצומח הייחודי לו[7]

כחלק ממאמצי ההסברה לחשיבות שימור העמק מקיימים תלמידי הכפר הירוק צעדה שנתית "צעדת הנרקיסים" להכרת החי והצומח באזור[8].

מסלולי טיול בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שלא מסומן שביל טיולים לכל אורכו של העמק הוא נגיש מהערים הסמוכות לו.

למערות אפקה ניתן להגיע מרמת אביב ג'[9], לעמק הנרקיסים ניתן להגיע מאזור סמינר לווינסקי בתל אביב[10], לברכת החורף של הכפר הירוק ניתן להגיע מכפר הנוער הכפר הירוק[11], וביצת הרצליה/הבאסה/ברכת קטוריה היא חלק מפארק הרצליה[12].


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניר מעוז, [סקר תשתיות טבע עירוני תל אביב - יפו 2102 סקר תשתיות טבע עירוני תל אביב - יפו 2102], ‏2012
  2. ^ נרקיסים בעמק גלילות - מהר לפני שייגמר, החברה להגנת הטבע
  3. ^ פארק הרצליה ובריכת חורף "הבאסה" - טבע עירוני בהרצליה, החברה להגנת הטבע, ‏2019
  4. ^ רם גופנא ואיתן איילון, מפת הרצליה (69), הסקר הארכיאולוגי של ישראל
  5. ^ מצומת מורשה ועד הים - פארק מטרופולני מישור החוף: מתווה תכנוני ועקרונות פעולה, החברה להגנת הטבע
  6. ^ אורה קורן, התוכנית החדשה: 10,000 דירות בין רמת השרון לצפון תל אביב, דה מרקר, ‏02/09/2018
  7. ^ אמנון דירקטור, עמק השווה, Timeout
  8. ^ מרבדי נרקיסים ריחניים לסוף השבוע, וואלה
  9. ^ עמית מנדלסון, מערות אפקה, iNature
  10. ^ עמית מנדלסון, נרקיסים בעמק גלילות, Inature
  11. ^ עמית מנדלסון, בריכות הכפר הירוק
  12. ^ עמית מנדלסון, Inature