פוסום זנב-טבעת זהוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפוסום זנב-טבעת זהוב
איור של פוסום זנב-טבעת זהוב
איור של פוסום זנב-טבעת זהוב
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
קרוב לסיכון (NT)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: קנגוראים
תת־סדרה: דמויי-קוסקוס
משפחה: פוסומי זנב טבעת
סוג: פוסום זנב-טבעת מדומה
מין: פוסום זנב-טבעת זהוב
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Pseudochirops corinnae
תומאס, 1897
תחום תפוצה
Plush-coated Ringtail Possum area.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פוסום זנב-טבעת זהוב (שם מדעי: Pseudochirops corinnae; קרוי גם פוסום זנב-טבעת עטוי-פילוסין), הוא מין של פוסום גדול בסוג פוסום זנב-טבעת מדומה שאנדמי לקורדילרה המרכזית של גינאה החדשה. הוא תואר מדעית בשנת 1897 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס ולו 3 תת-מינים. הפוסום הזהוב הוא המין השלישי בגודלו בסוג לאחר פוסום זנב-טבעת נחושתי ופוסום זנב-טבעת נזירי.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה גופו של הפוסום הזהוב כבד ומגושם, ראשו רחב, נפוח וחרוטי וגפיו עבות. עיניו גדולות ואפו גדולים ואוזניו קצרות ועגלגלות. כפות ידיו ורגליו של הפוסום גדולות ורחבות עם כריות הצמדה וטפרים ארוכים וחזקים. בכל אחת מהכפות יש בהונות מנוגדות (אחת ברגל ושתיים ביד) שמאפשרות לו לתפוס בענף משני צדדיו. זנבו ארוך, שעיר ועבה עם טבעת לפיתה בקצהו. אורך ראשו וגופו של הפוסום הזהוב: 34-31 סנטימטרים; אורך זנבו: 34-28 סנטימטרים ומשקלו: 1.3-0.9 קילוגרם.

פוסום זהוב בטיפוס על ענפים.

הפרווה של הפוסום הזהוב צפופה ועבה, והיא בעלת מרקם פילוסין רך ומבריק שהעניק למין את אחד משמותיו הנפוצים. הפרווה מנומרת בצבעי קפה ופשתן, וצבעה הכללי נע בין זהב-מתכתי לחום-זהוב בהיר, כהה או זיתני; בכך הוא נבדל בנקל מהמינים האחרים בסוג שמצויים בגינאה החדשה ובעלי פרווה ערמונית-נחושתית ודומה יותר לפוסום הטבעת הירוק מאוסטרליה. לאורך הגב יש רצועה בהירה שבמרכזה פס שחור צר ועל הצלעות שברי פסים בצבע חום כהה. המפשעה והבטן בצבע זהב חיוור או חאקי, וסביב החזה והצוואר יש סינר או כתם יהלום בצבע לבן בוהק.

הראש בצבע זהוב כיתר הגוף, והפנים והכפות אפרפרים. סימוני הפנים כוללים פס שחור על המצח, שברי פסים בצדדי הגולגולת, לחיים וסנטר לבנבנים. האוזניים זהובות ומוכתמות בחום ולבן. הזנב חום-זהוב בבסיסו ומתכהה בהדרגה בקצהו.

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסום הזהוב מצוי לאורך רכסי ההרים של גינאה החדשה המחולק בין פפואה ואינדונזיה: החל מרכס אואן סטנלי דרך רכס ביסמרק וכלה ברכס מאוקי; אוכלוסייה מבודדת נוספת נמצאת בחצי האי הואון. בית גידולו של הפוסום הזהוב כולל יערות גשם ממוזגים וטרופיים או יערות עננים ברום 2,900-900 מעל פני הים.

הפוסום הזהוב ישן במהלך היום בחללי עצים או הצטלבות עצים, ויוצא לתור אחר מזון לאחר רדת החשיכה. הוא ניזון בעיקר מעלים ופירות. הפוסומית ממליטה גור יחיד לאחר תקופת היריון קצרה. מין זה ידוע במזגו הנוח שאינו חושש מן האדם, מה שהופך את לכידתו או הריגתו לקלה מן הרגיל. מעבר לכך, אין מידע נוסף על הביולוגיה של הפוסום הזהוב.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסום הזהוב מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור קרוב לסיכון (NT), ועשוי להעפיל למצב פגיע (VU) בשל ירידה משמעותית בגודל האוכלוסייה שקרובה לרמה של 30% במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20. למרות התפוצה הרחבה של הפוסום, מספריו מצטמצמים בחלקים מסוימים בשל רגישות גבוהה לבירוא יערות וציד. הפוסום מצוי במספר אזורים מוגנים שהבולט שבהם הוא YUS בחצי האי הואון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוסום זנב-טבעת זהוב בוויקישיתוף

Gnome-emblem-photos.svg ‏ תמונה של פוסום זנב-טבעת זהוב בטבע.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוסום זנב-טבעת זהוב באתר הרשימה האדומה של IUCN