קוסקוס דרומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקוסקוס דרומי
קוסקוס דרומי
קוסקוס דרומי
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: קנגוראים
תת־סדרה: דמויי-קוסקוס
משפחה: קוסקוסיים
סוג: קוסקוס
מין: קוסקוס דרומי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Phalanger mimicus
פלס, 1766
תחום תפוצה
Southern Common Cuscus area.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוסקוס דרומי (שם מדעי: Phalanger mimicus; קרוי גם קוסקוס אפור/מצוי דרומי או קוסקוס אוסטרלי), הוא מין קוסקוס קטן-בינוני שנפוץ בדרום גינאה החדשה ובצפון אוסטרליה. הוא תואר מדעית בשנת 1922 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס ובעבר נחשב כתת-מין של קוסקוס צפוני. שמו המדעי ניתן לו על שם נהר מימיקה בגינאה שבקרבתו נאספה הדגימה הראשונה של המין. זהו המין היחיד בסוגו שנמצא באוסטרליה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקוסקוס הדרומי גוף גוצי וגמיש, ראש חרוטי דמוי אגס ואוזניים קצרות ועגולות. עיניו גדולות ומותאמות לראיית לילה, זנבו ארוך, דק ושרירי ומשמש לאחיזת ענפים. בדומה ליתר הקוסקוסים, גם למין זה יש טפרים חזקים ומעוקלים וכריות הדבקה שמאפשרות לו לטפס בקלות על עצים. אורך ראשו וגופו של הקוסקוס הדרומי: 40-33 סנטימטרים; אורך זנבו: 35-28 סנטימטרים ומשקלו: 2-1.5 קילוגרם.

הפרווה של הקוסקוס הדרומי קצרה ודלילה. צבעה הכללי נע בין חום-אפרורי לחום כהה או אפור-צפחה עם פס שחור דק לאורך הגב. הצד התחתון בצבע לבנבן שמתרחב לעיתים לעבר פלג הגוף האחורי. באזור הצוואר יש לעיתים סינר כתמתם דהוי. הראש בצבע זהה לגוף, והפנים עשויות להיות חיוורות יותר. על המצח פס שחור דקיק והסנטר ובסיס האוזניים לבנים. חלקי הגוף החשופים (האף, הכפות, פנים האוזניים ורוב הזנב) בצבע ורוד כהה או בהיר.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין כולל כיום 2 תת-מינים:

  • P. m. mimicus - גינאה החדשה.
  • P. m. peninsulae - אוסטרליה.
  • P. m. intercastellanus - מוכר כיום כמין עצמאי (קוסקוס מזרחי).

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוסקוס הדרומי מצוי בגינאה החדשה ובאוסטרליה; בגינאה, הוא נמצא לאורך השפלה הדרומית של האי - הן בצד הפפואני והן בצד האינדונזי, עם גלישה קטנה למדרונות הדרומיים של הקורדילרה הניו-גינאית. באוסטרליה, הוא מוגבל לאזור מצומצם בחצי האי כף יורק שבקווינסלנד. נוסף על כך, הקוסקוס הדרומי מצוי גם באיי ארו ובאי יוס סודארסו בחלק הצפוני של ים אראפורה הסמוך לגינאה (כול האיים שייכים לאינדונזיה).

בגינאה, בית הגידול של הקוסקוס הדרומי מורכב מיער גדותיים טרופי ליד נהרות, וכן יערות מקוטעים ומטעים; באוסטרליה, בית הגידול כולל יער גשם טרופי ויער גפן נשיר למחצה, נוטופילי או ירוק-עד בתוך הפארקים הטרופיים הגשומים של קווינסלנד.

הקוסקוס הדרומי פעיל בשעות הלילה וחי בגפו בטריטוריה קבועה. את שעות היום הוא מבלה בשינה בעץ חלול. הוא נע על העצים בחיפוש אחר מזונו הצמחוני - עלים, פירות ופרחים. הקוסקוסית ממליטה גור יחיד לאחר היריון של 13 יום, והוא מבלה בכיס שלה מספר חודשים.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוסקוס הדרומי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), עקב טווח התפוצה הרחב, אוכלוסייה גדולה, התרחשות באזורים מוגנים רבים וסובלנות במידה מסוימת לשינויים בבית הגידול. מגמת האוכלוסייה בירידה, אך לא ברמה המצדיקה שינוי במצבו לרמה מאוימת יותר. בגינאה, המין מאוים בעיקר על ידי ציד לבשרו, סחר בחיות מחמד וכריית מינרלים. באוסטרליה הוא מוגן לחלוטין בתוך אתר מורשת עולמית.

המין רשום בנספח ג' של אמנת CITES.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוסקוס דרומי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קוסקוס דרומי באתר הרשימה האדומה של IUCN