קוסקוס גמדי פלנג

קוסקוס גמדי פלנג
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	קנגוראים
תת־סדרה:	דמויי-קוסקוס
משפחה:	קוסקוסיים
סוג:	קוסקוס גמדי
מין:	קוסקוס גמדי פלנג
שם מדעי
	Strigocuscus pelengensis; ‏טייט, 1945
תחום תפוצה

קוסקוס גמדי פלנג (שם מדעי: Strigocuscus pelengensis; קרוי גם קוסקוס בנגאי), הוא מין של יונק כיס קטן-בינוני בסוג קוסקוס גמדי שאנדמי למספר איים במרכז אינדונזיה. מעט מאוד ידוע על מין זה, וחרף תפוצתו המצומצמת מצב שימורו נחשב ליציב בשל העדר איומים משמעותיים.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוסקוס הגמדי הפלנגי תואר מדעית בשנת 1945 על ידי הזואולוג האמריקני ג'ורג' הנרי המילטון בתור תת-מין של קוסקוס גמדי סולאווסי ובהמשך קיבל מעמד של מין עצמאי. השניים הם המינים היחידים בסוג קוסקוס גמדי שלו קרבה פילוגנטית עם הסוג קוסקוס דובי - גדול הקוסקוסים. למרות הדעה הרווחת שהקוסקוס הפלנגי משויך לסוג קוסקוס גמדי, יש הסבורים שהוא מהווה מין בסוג קוסקוס וקרוב למינים קוסקוס מקושט, קוסקוס אובי וקוסקוס ג'ב החולקים עימו קווי דמיון חיצוניים.

לקוסקוס הפלנגי שני תת-מינים השוכנים על קבוצות איים נפרדות:

S.p.pelengensis - איי בנגאי.
S.p.mendeni - איי סולה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה גופו של הקוסקוס הפלנגי גוצי ועגלגל, וראשו המעוגל חרוטי בקצהו. עיניו ואפו גדולים ואוזניו זעירות. זנבו הארוך והגמיש מסוגל ללפות ענפים בחוזקה ומשמש כרגל חמישית. בכפות ידיו ורגליו של הקוסקוס יש כריות הצמדה וטפרים חזקים המסייעים לו לטפס על העצים. הקוסקוס הפלנגי קטן יחסית למינים במשפחה: אורך ראשו וגופו 35–37 ס"מ, אורך זנבו: 30-25 ס"מ ומשקלו 1.2-1.1 ק"ג. הוא דומה מאוד לקרובו מהאי סולאווסי, אך צבעו רבגוני יותר.

הפרווה של הקוסקוס הפלנגי צפופה ורכה. צבעה הכללי נע בין חום אדמוני לכתום או חום זהוב בחלק העליון, וצהוב עז או צהבהב בחלק התחתון (החזה, הגרון, הבטן והמפשעה). הפס השחרחר בגב שמאפיין קוסקוסים רבים נעדר אצל מין זה. ראשו של הקוסקוס הפלנגי בצבע צהוב-כתום, עם חריץ שחור על המצח, כתמים אפלים סביב העיניים וכתם אפור סביב הלוע. האף, פנים האוזניים והכפות בצבע ורוד כהה. הזנב זהוב בבסיסו, וחלקו הקירח בצבע כתמתם או בורדו.

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסקוס פלנג אנדמי לאינדונזיה; הוא מוגבל למספר איים בשתי קבוצות נפרדות שממוקמות בין ים מולוקה לים בנדה: איי בנגאי הנמצאים במפרץ טולו בסמוך לחצי האי המזרחי של סולאווסי, ואיי סולה הנמצאים בקצה הצפון-מערבי של איי מאלוקו. באיי בנגאי הוא מצוי באי הגדול פלנג, ובאיי סולה בשני האיים הגדולים: טאליאבו ומנגול. טרם נודע האם קוסקוס זה מצוי גם באיים הקטנים יותר שפזורים בין איי בנגאי לאיי סולה.

בית הגידול של הקוסקוס הפלנגי כולל יערות גשם טרופיים בשפלות או על מדרונות הרריים עד רום 1,000 מטר מעל פני הים; בנוסף, הוא נראה לעיתים קרובות במטעי קוקוס ובאזורים כפריים בתורו אחר עצי פרי.

המידע על המין מועט מאוד. ידוע שהקוסקוס הפלנגי הוא יונק פעיל לילה שמבלה את היום בשינה על העצים. הוא ניזון בעיקר מפירות ועלים. אין עונת רבייה קבועה, והקוסקוסית ממליטה גור יחיד מדי שנה שמבלה מספר חודשים בכיס המכיל 2–4 פטמות.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוסקוס הפלנגי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), שכן למרות טווח התפוצה המצומצם שלו הוא שכיח למדי, חסר איומים משמעותיים ולא צפויה ירידה במספריו לעת עתה. התושבים המוסלמים באיים אינם צדים את הקוסקוס למאכל מאחר שהוא נחשב בעיניהם למין קוף שאכילתו אסורה על פי האסלאם. איום אפשרי הוא הכנסה של קוסקוס מקושט לאיים (כפי שאירע באיים שכנים) שעלול להוביל לתחרות על מקורות מזון. הקוסקוס הפלנגי מצוי במספר שמורות טבע ברחבי האיים.

נדרשים מחקרים נוספים אודות התפוצה, הביולוגיה והאיומים המרחפים עליו.