דמויי-קוסקוס

דמויי-קוסקוס
	מימין לשמאל: ; שורה ראשונה: כיסנאי דואה, דאון ענק. ; שורה שנייה: קוסקוס נמרי אוסטרלי, פוסום זנב-מברשת. ; שורה שלישית: דאון מנוצה-זנב, פוסום ננסי מזרחי.
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
תת־מחלקה:	כיסאים
על־סדרה:	כיסאים אוסטרליים
סדרה:	קנגוראים
תת־סדרה:	דמויי-קוסקוס
משפחות
	קוסקוסיים; כיסנאיים; פוסומים זנבות-טבעת; פוסומים מנוצי-זנב; פוסומים ננסיים; צופוניים;
שם מדעי
	Phalangeriformes; ‏Szalay, 1982

דמויי-קוסקוס (שם מדעי: Phalangeriformes), היא תת-סדרה של כיסאים אוסטרליים בסדרת הקנגוראים, המצויים ביבשת אוקיאניה ובמידה פחותה גם בדרום-מזרח אסיה. בתת-סדרה זאת קיימים כיום 6 משפחות, ובכך היא גדולה יותר מתת-הסדרות האחרות: דמויי-קנגורו (3 משפחות) ודמויי-וומבט (2 משפחות). בניגוד לתת-הסדרות האחרות שמצויות בעיקר באוסטרליה, תת-סדרת דמויי הקוסקוס מצויה באופן נרחב גם בגינאה החדשה, ארכיפלג ביסמרק ואיי מאלוקו, ואף במספר איים מקבוצת איי סונדה בדרום-מזרח אסיה.

בני קבוצה זו מכונים בשם העממי פוסומים (המבלבל בינם לאופוסומיים האמריקאים).

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל המאפיינים הגופניים והאקולוגים שלהם, דמויי הקוסקוס ממלאים ביבשת אוקיאניה תפקיד אקולוגי דומה לפרימטים, וניתן להבחין בדמיון רב בינם לבין הלמורים ממדגסקר, הלוריסים, הגלשנאים והקופיפים מדרום-מזרח אסיה והאופוסומים מאמריקה. כל המינים בתת-סדרה זאת בעלי זנב גמיש ששווה לאורך הגוף או למעלה מזה, והם משתמשים בו לאיזון, ייצוב, או כ"רגל חמישית" בדומה לקופים רבים. לרוב המינים יש טפרים חדים ומעוקלים שהופכים אותם לטפסני עצים מצוינים. דמויי הקוסקוס מתאפיינים במבנה גוף קומפקטי ועגלגל, ויש להם רגליים וגפיים קצרים. הראש שלהם חרוטי והאף קטנטן וחלק. באזור החוטם יש להם זיפי מישוש ארוכים מאוד שחיוניים במיוחד לפעילות הלילית שלהם. אוזניהם עגלגלות או משולשות ומשתנות בגודלן בין המינים.

כל המינים בתת-הסדרה פעילים בשעות הלילה - חלקם אך ורק בזמן זה, וחלקם יהיו פעילים במידה פחותה יותר גם בבין השמשות ובשחר. במהלך היום הם נוטים לנוח מכורבלים בפרוותם בתוך חורים נטושים בעצים ובסלעים. מרבית דמויי הקוסקוס חיים בבדידות, אך יש מספר מינים חברותיים. הרגלי האכילה של המשפחות בסדרה משתנים בין המינים: חלקם אוכלי כל או אוכלי עלים בעוד שאחרים יהיו אוכלי חרקים או יונקי צוף. באופן כללי, המינים הגדולים יאכלו בעיקר פירות, עלים, ופרוקי רגליים והקטנים יאכלו בעיקר חרקים זעירים וזרעים או ילקקו שרף וצוף. כמעט כל מיני הפסומים חיים ביערות ושיחים סבוכים, אך יש מספר מינים שמותאמים היטב גם לאזורים עירוניים.

תת-סדרת דמויי הקוסקוס מכילה 3 קבוצות לא טקסונומיות: קבוצת הפוסומים, קבוצת הדאונים וקבוצת הקוסקוסים. הפוסומים בעלי זנב דקיק וגמיש עם פנים חרוטיות ואוזניים משולשות, הדאונים מפורסמים בקרומי הדאייה שלהם והקוסקוסים ידועים במבנה גופם המוצק והחזק, בזנבם הקירח ובראשם האגסי.

מבחינה אקולוגית וחיצונית, ניתן למצוא קווי דמיון בין משפחות מסוימות בדמויי-הקוסקוס: הפוסומים הטבעתיים והקוסקוסיים מתאפיינים במידות גוף גדולות יחסית, יש להם ראש וגוף עגלגלים יותר, פרווה שעירה, או צמרירית בגווני חום, שחרחר, אפרפר וזית ולרובם אוזניים קטנות. לרובם זנב חזק ועבה. הכיסנאיים קטנים יותר ומתאפיינים בפרווה חלקה ורכה בצבע אפרפר-כסוף עם סימונים שחורים ולבנים על הפנים. בנוסף לכך לכל המינים במשפחות אלו ישנו קרום עבה בין המפשעה לבית השחי שמאפשר להם לבצע דאייה באוויר למשך זמן קצר או ארוך. הפוסומים המנוצים, הפוסומים הננסיים והצופוניים (פוסומי הדבש) זעירים יותר - גודלם לא עולה על 15 סנטימטרים. הם מתאפיינים בפרווה עדינה בצבע חום-אפרפר, יש להם ראש קטנטן ומחודד יותר ואף ועיניים זעירים. למינים אלו יש זנב דקיק שמשמש אותם לאחיזה בגבעולים דקים ובתפרחות עליהם הם מסוגלים לטפס בשל משקלם הנמוך.

מבחינה פילוגנטית וגנטית, המשפחות בסדרה מחולקות בצורה שונה לגמרי: הקוסקוסיים והפוסומים הננסיים מסווגים תחת על-משפחת הפלנגרים, והשאר מסווגים תחת על משפחת הפטאורים. המין הגדול ביותר בתת-סדרת דמויי-הקוסקוס הוא המין קוסקוס דובי סולוואסי שעשוי להגיע למשקל של 10 קילוגרם, והמין הקטן ביותר פוסום ננסי זוטי שמשקלו כ-10 גרם בלבד.