דאון צפוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןדאון צפוני
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: קנגוראים
תת־סדרה: דמויי-קוסקוס
משפחה: פוסומים מפוספסים
סוג: דאון
מין: דאון צפוני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Petaurus abidi
זיגלר, 1981
תחום תפוצה
תפוצת הדאון הצפוני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דאון צפוני (שם מדעי: Petaurus abidi) הוא מין כיסאי גדול ונדיר בסוג דאון שאנדמי לאזור מצומצם בצפון גינאה החדשה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1981 על ידי הזואולוג האמריקני אלן קונרד זיגלר (Alan Conrad Ziegler), והוא הכיסאי בעל טווח התפוצה הקטן ביותר.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדאון הצפוני הוא המין השלישי בגודלו בסוג לאחר דאון צהוב-בטן ודאון מהגוני; אורך ראשו וגופו: 28-25 סנטימטרים, אורך זנבו: 38-35 סנטימטרים, ומשקלו: 0.3 קילוגרם (332-228 גרם). הוא גדול וצר יותר מדאון הסנאי, וגדול פי שניים מדאון הסוכר. מבנה גופו ארוך וגלילי, וראשו קצר ומעוגל. אוזניו קצרות ומשולשות וחוטמו מחודד. כפי שמרמז שמו, לדאון הצפוני יש קרומי דאייה בכל אחד מצדדי הגוף, שמורכבים מקפלי עור עבים ונמתחים מכף היד לכף הרגל; בין הרגליים האחוריות יש קרומי דאייה קטנים נוספים. זנבו של הדאון ארוך, גלילי ועבה, אך אינו סבוך כאצל מינים אחרים.

הפרווה של הדאון הצפוני ארוכה וצפופה ודמויות משי, וצבעה אפור בהיר עד חום-צהבהב בצד העליון, ולבן בוהק בצד התחתון. לאורך הגב, יש לו פס שחור עבה במיוחד, ולעיתים יש שני פסים בהירים משני צדדיו. פניו של הדאון הצפוני בצבע לבן בוהק, להוציא סימונים דהויים קלים ליד העיניים ופס שחור ספירלי קצר על המצח. האוזניים והצד החיצוני של הרגליים שחורים, בעוד שהכפות והאף ורודים. מלבד סימוני הפנים הייחודיים, הדאון הצפוני נבדל מדאון הסוכר ומדאון הסנאי בכך שזנבו שחור לחלוטין משני צדדיו, וזהו סימן הזיהוי העיקרי בין המינים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדאון הצפוני אנדמי לגינאה החדשה; טווח התפוצה שלו מצומצם במיוחד ומוגבל להר סומורו והאזורים הסמוכים אליו שנמצאים בתוך הרי טוריצ'ילי במחוז סנדון שבפפואה; ככל הנראה, התפוצה של הדאון הצפוני הייתה מוגבלת מאז ומתמיד, בהתחשב בכך שלא נמצאו שרידים שלו בהרי בוואני הסמוכים לטוריצ'ילי.

בית הגידול שלו מורכבת מיערות גשם טרופיים לחים ויערות עננים בגבהים של 1,220-800 מטר מעל פני הים; יש תצפיות לא מאומתות גם מתחת ל-300 מטר במטעים סביבות הכפרים. אין מידע זמין אודות אורח החיים של הדאון הצפוני, בהתחשב בנדירותו ובבית גידולו המיוער וההררי; למעשה, רק שבעה דאונים נתפסו על ידי חוקרי טבע מערביים מאז גילויו של המין ועד העשור השני של המאה ה-21.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדאון הצפוני מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור סכנת הכחדה חמורה (CR), מכיוון שטווח התפוצה שלו קטן מ-100 קילומטרים רבועים, יש לו אוכלוסייה יחידה שמוגבלת למקום אחד בלבד, ובגלל הפגיעה המתמשכת בבית הגידול שלו על ידי בירוא יערות, התיישבות אנושית וציד. ישנן תוכניות להקמת אזור שימור קהילתי בתחומי המחיה של המין ולהעלות את המודעות למצבו בקרב האוכלוסייה המקומית, כפי שנעשה בהצלחה עבור הטנקיל וקנגורו אילני עטוי-זהב שחיים אף הם בהרי טוריצ'ילי. ארגון השימור IUCN, ממליץ לבצע בדחיפות מחקרים מקיפים אודות הביולוגיה והתפוצה של הדאון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאון צפוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דאון צפוני באתר הרשימה האדומה של IUCN