פוסום זנב-טבעת נזירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפוסום זנב-טבעת נזירי
פרווה של פוסום זנב-טבעת נזירי
פרווה של פוסום זנב-טבעת נזירי
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: בעלי סנפירים בשרניים
סדרה: קנגוראים
תת־סדרה: דמויי-קוסקוס
משפחה: פוסומי זנב טבעת
סוג: פוסום זנב-טבעת מדומה
מין: פוסום זנב-טבעת נזירי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Pseudochirops coronatus
‏(תומאס, 1897)
תחום תפוצה
Reclusive Ringtail Possum area.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פוסום זנב-טבעת נזירי (שם מדעי: Pseudochirops coronatus; קרוי גם פוסום זנב-טבעת מתבודד), הוא מין פוסום בינוני ונדיר בסוג פוסום זנב-טבעת מדומה שאנדמי למערב גינאה החדשה. הוא תואר מדעית בשנת 1897 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס ונחשב בעבר כתת-מין של פוסום זנב-טבעת אלברטיס עד שהוכר כמין נפרד בשנת 1993.

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסום הנזירי הוא המין השני בגודלו בסוג; מבנה גופו כבד וחסון וראשו חרוטי וקטן יחסית. אוזניו קצרות ושעירות, עיניו גדולות וחוטמו ריבועי ומוקף בזיפים ארוכים. זנבו של הפוסום ארוך, גמיש ועבה, ובניגוד לפוסומים טבעתיים רבים הוא שעיר לכל אורכו; בקצהו טבעת לפיתה האופיינית למשפחה. לפוסום טפרים ארוכים וחזקים וכריות הצמדה בכפות הרגליים שמסייעות לו בטיפוס על עצים. רגליו עבות ושרירות, ובאצבעות היד והרגל בהונות מנוגדות (1 ברגל 2 ביד) שמשפרות את האחיזה בענף. אורך ראשו וגופו של הפוסום הנזירי כ-35 סנטימטרים, אורך זנבו 28–33 סנטימטרים ומשקלו עד 1.5 קילוגרם.

הפרווה של הפוסום הנזירי עבה, צפופה ושעירה במיוחד. צבעה הכללי חום-קפה או חום-שוקולד כהה, והיא נוטה לגוון אפרורי בצדדים ולגוון קקאו במותניים. לאורך הגב יש פס שחור עבה שמסתיים באזור המצח, והחלק האחורי של הגוף מתכהה בהדרגה עד שהופך לשחור באזור הזנב. צידו התחתון של הפוסום בצבע לבן-שמנת או כתמתם-קרמי והגפיים והסנטר זהובים. הראש זהה בצבעו לגוף עם כתמים אפלים סביב האוזניים, העיניים והחוטם, והאף ורוד כהה. הכפות שחרחרות והטפרים בהירים. הפוסום הנזירי דומה חיצונית לפוסום זנב-טבעת אלברטיס שאף חופף איתו בטווח התפוצה, אך יש בין השניים מספר הבדלים: הפוסום הנזירי גדול וכבד משמעותית, פרוותו כהה וארוכה יותר, שיניו הטוחנות גדולות יותר ועצמות החוטם צרות.

הפוסום הנזירי אנדמי להרי ארפק בחצי האי ראש-ציפור (ווגלקופ) הנמצא במחוז פפואה המערבית שבשליטת אינדונזיה. בית הגידול של פוסום זה מורכב מיערות גשם ממוזגים, יערות עננים ויערות טחב ברום 2,250-1,000 מטר מעל פני הים. האקולוגיה והביולוגיה של הפוסום טרם נחקרה, ויש להניח שהיא דומה בפרטים רבים לקרוביו. כפי שמרמז שמו, הפוסום הנזירי חי בבדידות לאורך השנה להוציא מפגש קצר עם בן זוג בעונת הרבייה. מין פוסום אחר שאנדמי להרי ארפק הוא פוסום זנב-טבעת שלגל שמשתייך לסוג אחר, קטן משמעותית מהפוסום הנזירי ומאכלס אזורים נמוכים יותר.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסום הנזירי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור פגיע (VU), היות שטווח התפוצה הכולל שלו קטן מ-7,500 קילומטרים רבועים, הוא מצוי ב-5 מקומות בלבד, בית הגידול שלו מצטמצם בהדרגה כתוצאה מבירוא יערות והפרעה אנושית, ובנוסף יש ירידה במספריו כתוצאה מציד למזון על ידי הילידים המקומיים. הפוסום הנזירי מצוי באזור מוגן אחד. ארגון השימור IUCN ממליץ לבצע מחקר אודות האקולוגיה, הביולוגיה והתפוצה המדויקת של המין, על מנת להעריך טוב יותר את האיומים המרחפים עליו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוסום זנב-טבעת נזירי באתר הרשימה האדומה של IUCN