פוסום זנב-טבעת מסיכתי

פוסום זנב-טבעת מסיכתי
	פרווה של פוסום זנב-טבעת מסיכתי
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	קנגוראים
תת־סדרה:	דמויי-קוסקוס
משפחה:	פוסומי זנב טבעת
סוג:	פוסום זנב-טבעת דק
מין:	פוסום זנב-טבעת מסיכתי
שם מדעי
	Pseudochirulus larvatus; ‏רוטשילד, 1911
תחום תפוצה

פוסום זנב-טבעת מסיכתי (שם מדעי: Pseudochirulus larvatus) הוא מין פוסום ססגוני בסוג פוסום זנב-טבעת דק שאנדמי לצפון ומרכז גינאה החדשה. הוא תואר מדעית בשנת 1911 על ידי הזואולוגים וולטר רוטשילד ופרידריך פורסטר. הפוסום המסיכתי נחשב בעבר כתת-מין של פוסום זנב-טבעת מצויר שזהה לו כמעט לחלוטין, אולם משנת 2005 ואילך הוא קיבל מעמד של מין נפרד על ידי הממולוג האוסטרלי קולין גרובס.

אנטומיה ומראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסום המסיכתי בעל גוף כדורי וגמיש, צוואר קצר וראש עגלגל שמחודד בקצהו. אוזניו קצרות ועגלגלות, עיניו גדולות וחומות, ופניו רחבות. זנבו ארוך ושעיר עם משטח אחיזה חשוף בקצהו שמתעגל כטבעת ומסוגל ללפות ענפים. כפותיו רחבות עם כריות הדבקה, ולאצבעותיו טפרים ארוכים וחזקים. אורך ראשו וגופו של הפוסום המסיכתי: 35-33 סנטימטרים ואורך זנבו 23–25 סנטימטרים. מאפיין ייחודי אצל מין זה, הוא הדו-צורתיות הזוויגית הבולטת בין הזכרים לנקבות במסת הגוף: משקל הזכר כ-600 גרם, בעוד שמשקל הנקבה 490 גרם.

לפוסום המסיכתי פרווה צפופה ועבה וצבעה נע בין אפור-כסוף לאפור כהה או אפור-מעושן. המותניים, הגחון והצוואר בצבע לבנבן או צהבהב-קרמי ולאורך הגב פס כהה. הגפיים הקדמיות בצבע חום בהיר, לעומת הגפיים האחוריות שצבען חום-אפרורי. פניו של הפוסום בצבע כתום-אדמוני, חוטמו ורוד ולחייו וסנטרו לבנבנים. סביב החוטם יש כתם שחור גדול שלתוכו מתמזגים זוג פסים שחורים מצדדי הפנים ופס שחור שחוצה את המצח, והם יוצרים יחדיו מעין מסיכה שחורה שנראית כאילו הולבשה על פניו ומהווה סימן היכר בולט. האוזניים חומות בצידן החיצוני, ורודות בצידן הפנימי עם כתמים שחורים בבסיס. הזנב אפור בבסיסו, שחרחר באמצעו וורוד בקצהו.

הפוסום המסיכתי דומה כאמור מבחינה חיצונית לפוסום המצויר; מלבד טווח התפוצה השונה, ההבדל העיקרי ביניהם בא לידי ביטוי בכך שצבעיו של הפוסום המסיכתי עזים יותר ויש לו מסיכה ברורה על הפנים, לעומת סימוני הפנים הקלים אצל הפוסום המצויר.

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסום המסיכתי אנדמי לאי גינאה החדשה; האוכלוסייה העיקרית שלו, נמצאת בפפואה בחלק המזרחי של הקורדילרה המרכזית: מחצי האי הואון דרך רכס קרטקה וכלה ברכס ביסמרק, עם גלישה קטנה לצד האינדונזי, ויש אוכלוסייה נוספת בהרי טוריצ'ילי בצפון הצד הפפואני; בשנת 2007, משלחת זואולוגים גילתה אוכלוסייה קטנה מבודדת של המין בהרי פוג'ה הנמצאים בצפון-מערב הצד האינדונזי. בית הגידול של הפוסום מורכב מיערות גשם טרופיים על מדרונות הרריים ברום 2,800-500 מטר מעל פני הים.

הפוסום המסיכתי הוא שוכן עצים מובהק, שמבלה את שעות היום בשינה בקינים מוגנים, ויוצא לתור אחר מזון עם רדת החשיכה. הוא ניזון בעיקר מעלים, וצורך באופן חריג גם כמויות ניכרות של קליפות עצים דוגמת סיזיגיום וסלואניאה. אין מידע אודות אורח החיים והרבייה של הפוסום, וסביר להניח שהוא דומה בפרטים רבים לבני מינו. עונת הרבייה אינה קבועה, והפוסומית ממליטה 1–2 צאצאים בשנה.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסום המסיכתי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), היות שהוא נפוץ למדי, סובלני במידה מסוימת לשינויים בבית הגידול, ובעיקר בזכות קצב הרבייה הגבוה שלו. אף על פי שהמין מושפע מציד על ידי האדם למזון, לא מדובר באיום משמעותי כל כך לעומת פוסומים אחרים. הפוסום המסיכתי מצוי במספר אזורים מוגנים, שהבולט שבהם הוא אזור השימור YUS בחצי האי הואון שהוקם עבור קנגורו אילני הואון. יש צורך במחקרים נוספים אודות הטקסונומיה והתפוצה של מין זה.