קוסקוס שטיין

קוסקוס שטיין
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	קנגוראים
תת־סדרה:	דמויי-קוסקוס
משפחה:	קוסקוסיים
סוג:	קוסקוס
מין:	קוסקוס שטיין
שם מדעי
	Phalanger vestitus; ‏מילנה-אדואר, 1877
תחום תפוצה

קוסקוס שטיין (שם מדעי: Phalanger vestitus) הוא מין כיסאי דמוי שפן בסוג קוסקוס שאנדמי לגינאה החדשה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1877 על ידי הזואולוג הצרפתי אנרי מילנה-אדואר (אנ') ויש לו 3 תת-מינים שחיים באזורים גאוגרפים נפרדים לחלוטין ועשויים לקבל בעתיד מעמד של מינים עצמאיים. בצבעי פרוותו, קוסקוס שטיין מזכיר מאוד כיסאי אחר מאוסטרליה - פוסום זנב-טבעת נהר-הרברט.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה גופו של קוסקוס שטיין עגול ושמנמן, ראשו בינוני בצורת אגס, ופניו חרוטיות עם לחיים נפוחות. אוזניו קצרות ועגלגלות, ועיניו גדולות יחסית ומותאמות לראיית לילה. יש לו זנב ארוך וגמיש שחשוף בקצהו ומתפקד כרגל חמישית, וטפרים ארוכים וחדים בכפות שמשמשים אותו לטיפוס על עצים. אורך ראשו וגופו של קוסקוס שטיין: 48-35 סנטימטרים, אורך זנבו: 36-29 סנטימטרים, ומשקלו 2.4-1.4 קילוגרם.

הפרווה של קוסקוס שטיין קצרה ורכה. צבעה הכללי נע בין אפור-כחלחל לאפור-סגלגל, אפור-מרנגו, אפור-פחם או שחור-כחלחל. בניגוד מוחלט לצד העליון האפלולי, הצד התחתון (המותניים, המפשעה, הבטן והחזה) מתאפיין בצבע לבן בוהק, ויש סינר לבן בולט סביב הגרון, הצוואר והסנטר. הראש חיוור במעט ביחס לשאר הגוף, והחרטום כהה יותר. חלקי הגוף החשופים דוגמת הכפות, האף ופנים האוזניים בצבע סגול-כהה. הזנב שחור בבסיס הפרווה, בעוד שקצהו החשוף חצוי בין סגול-כהה לוורוד-בהיר. אוכלוסיות הקוסקוס השונות נבדלות זו מזו בצבעוניותן. במרכז ומערב גינאה החדשה, יש להם נקודה לבנה מעל המרפק שאינה מצויה אצל אף קוסקוס אחר זולתם.

קוסקוס שטיין מחולק ל-3 תת-מינים שעשויים לייצג מינים נפרדים:

P. v. vestitus - רכס ארפק.
P. v. interposiotus - רכס מאוקי.
P. v. permixtio - רכס ביסמרק ורכס אואן סטנלי.

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסקוס שטיין אנדמי לגינאה החדשה; טווח התפוצה שלו מחולק ל-4 אזורים מבודדים זה מזה, והם עשויים לייצג מינים נפרדים. בצד של פפואה קיימת אוכלוסייה קטנה מבודדת ברכס אואן סטנלי בקצה המזרחי של האי (חצי האי זנב-ציפור) ואוכלוסייה גדולה במיוחד ברכס ביסמרק במרכז פפואה; בצד של אינדונזיה, קיימת אוכלוסייה קטנה באזור רכס מאוקי ואוכלוסייה בינונית ברכס ארפק בחצי האי ראש-ציפור (ווגלקופ) במערב האי.

בית הגידול של קוסקוס שטיין מורכב מיער גשם טרופי, יער עננים ויער אלונים על מדרונות הרריים גבוהים ברום 2,200-1,200 מטר מעל פני הים.

קוסקוס שטיין הוא יונק סוליטרי שפעיל בעיקר בשעות הלילה, ומבלה את שעות היום בשינה בחללי עצים. הוא ניזון בעיקר מעלים, פירות, ניצנים ואבקנים. הקוסקוסית ממליטה גור יחיד לאחר תקופת היריון קצרה. לקוסקוס שטיין יש חפיפה בטווח התפוצה עם קוסקוס ההרים, קוסקוס המשי והקוסקוס הקרקעי שדומים לו בצבעי הפרווה הכהים.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שמגמת האוכלוסייה נמצאת בירידה, קוסקוס שטיין מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), נוכח תפוצתו הרחבה, אוכלוסייתו הגדולה, וגם מאחר שלא סביר שתתרחש ירידה בשיעור הנדרש להעפיל לקטגוריה מאוימת. עם זאת, שלושת תת-המינים שלו עשויים לייצג שלושה מינים נפרדים, ובמקרה שמצבם יוערך בנפרד סביר להניח שחלק מהם יסווגו בקטגוריה מאוימת.

בחלק מהאזורים שבהם קוסקוס שטיין נמצא הוא מאוים על ידי ציד למזון עבור התושבים המקומיים. הקוסקוס מצוי במספר אזורים מוגנים, ונדרשים מחקרים נוספים אודות הטקסונומיה של המין והאפשרות לפיצולו לשלושה מינים נפרדים.