קוסקוס נמרי אדמירלתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקוסקוס נמרי אדמירלתי
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
קרוב לסיכון (NT)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: קנגוראים
תת־סדרה: דמויי-קוסקוס
משפחה: קוסקוסיים
סוג: קוסקוס נמרי
מין: קוסקוס נמרי אדמירלתי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Spilocuscus kraemeri
שוורץ, 1910
תחום תפוצה
Admiralty Island Cuscus area.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוסקוס נמרי אדמירלתי או קוסקוס איי האדמירליות (שם מדעי: Spilocuscus kraemeri), הוא מין כיסאי קטן דמוי קוף בסוג קוסקוס נמרי שאנדמי לאיי האדמירליות בצפון גינאה החדשה. הוא תואר מדעית בשנת 1910 על ידי הזואולוג הגרמני ארנסט שוורץ (אנ'), והוא בין המינים הקטנים בסוגו.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוסקוס האדמירלתי הוא המין הקטן ביותר בסוג לאחר קוסקוס נמרי ביאק; אורך ראשו וגופו 31–57 סנטימטרים, אורך זנבו 25–59 סנטימטרים ומשקלו 2.2-1.9 קילוגרם. הנקבות גדולות וכבדות יותר מן הזכרים והפרווה שלהן חסרת כתמים. מבנה גופו של הקוסקוס האדמירלתי קומפקטי וגוצי וראשו העגול מתאפיין בגולגולת קצרה ורחבה. אוזניו עגלגלות וזעירות וכמעט שאינן נראות, חוטמו צר ומוקף בזיפים לבנים ועיניו החומות גדולות ובולטות עם אישונים אנכיים דמויי חתול. לקוסקוס זנב ארוך, שרירי וגמיש שמסוגל ללפות ענפים בחוזקה, ובכפות ידיו טפרים מעוקלים וכריות הצמדה המסייעות לו בטיפוס.

הפרווה של הקוסקוס האדמירלתי קצרה, צפופה וגסה. צבעה הכללי כהה ונע בין חום אפרורי לחום שוקולד, חום סגלגל או חום ערמוני, בעוד שהבטן, החזה, הגרון והסנטר בצבע לבן בוהק או צהבהב. הזנב, הפנים, האוזניים, הידיים והרגליים נוטים להיות אדמוניים בדרך כלל. החלקים החשופים בגוף דוגמת העיניים, החוטם, קצה הזנב ותחתית הכפות בצבע כתמתם או ורוד. בעוד שהנקבות כהות למדי ואחידות בצבען, הזכרים נבדלים מהן בכך שפרוותם לבנה-קרמית כולה ומנומרת בחברבורות, רוזטות וסדרות כתמים חומים או אדמוניים. במקרים מסוימים, פרוות הזכר תהיה אף היא כהה ברובה אך מנומרת בחברבורות לבנות.

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שמרמז שמו, הקוסקוס האדמירלתי אנדמי לאיי האדמירליות בארכיפלג ביסמרק השייכים לפפואה (תחת פרובינציית מאנוס) ונמצאים בתוך ים ביסמרק צפונית לגינאה החדשה ומזרחית לאירלנד החדשה. האי העיקרי שבו המין נפוץ הוא מאנוס - הגדול שבאיי האדמירליות (2,100 קילומטרים רבועים); איים אחרים הם: לוס נגרו, ובולו, לו ולוף ואולי גם ניניגו, ובעבר גם באי בלואן עד שנכחד ממנו כתוצאה מציד.

הקוסקוס האדמירלתי תועד רק פעמיים באי בריטניה החדשה וכנראה נדיר בו יותר, אולם ייתכן גם שמדובר בפרטים שהובאו אליו ממאנוס ולא בתפוצה טבעית של המין. על פי מפת התפוצה של IUCN, הקוסקוס עשוי להיום קיים גם על אטולים רבים באיי האדמירליות שבהם אין נוכחות אנושית.

בית הגידול של הקוסקוס האדמירלתי מורכב מיער גשם טרופי בשפלה, בחופים ועל מורדות ההרים, ומכורח התפוצה המצומצמת הוא נמצא גם ביערות משניים, במטעים ובאזורי הכפרים. התזונה שלו טרם נחקרה, אך כוללת כנראה פירות ועלים. הקוסקוס פעיל בשעות היום, ולמרות יכולת הטיפוס שלו הוא מעדיף להישאר קרוב לאדמה - תכונה המקלה על ציידים. הרבייה מתרחשת לאורך השנה ללא עונה קבועה, אך יש שיאי לידות ביולי ואוגוסט. לאחר תקופת התפתחות בכיס, הגור עובר לרכב על גבה של האם עד לגמילה. הגור הופך לעצמאי מעט לפני גיל שנה.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוסקוס האדמירלתי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור קרוב לסיכון (NT), שכן למרות היותו נפוץ למדי, שטח התפוסה הכולל קטן מ-2,000 קילומטרים רבועים עם 5 איים משמעותיים לכל היותר, וקיימת ירידה מתמשכת באיכות סביבת המחיה ובמספרם של הקוסקוסים הבוגרים באי המרכזי - מאנוס כתוצאה מגידול באוכלוסייה האנושית.

הקוסקוס מסתגל אמנם לחיים ביערות משניים שמופרעים על ידי האדם ובאזורים כפריים, אך רמות הציד ההולכות וגוברות באזורים הללו מקשה עליו להתקיים בהם לאורך זמן (המין ניצוד בעיקר לבשרו, לצריכה מקומית או מסחרית). תוחלת החיים הנמוכה של המין מקשה גם היא על גידול האוכלוסייה.

על האי מאנוס יש אזור שימור רשמי שנחשב כלא פעיל. מאידך יש באיים תוכניות של שיתוף הקהילות המקומיות ביצירת אזורים בטוחים קטנים (30-10 דונם) שבהם הציד אסור, והם עשויים לאפשר לקוסקוס להתקיים חרף רמות הציד הגבוהות. קיימת תוכנית ניטור ומעקב אחר האוכלוסיות באיים. הקוסקוס האדמירלתי מופיע בנספח ב' של אמנת CITES המאפשר סחר במין ובמוצריו רק בפיקוח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pine, Ronald H., Andrew L. Mack, and Robert M. Timm. "Marsupials and Rodents of the Admiralty Islands, Papua New Guinea." (2017).
  • Lamaris, John, and Nathan Whitmore. "Forest connectivity is important for sustaining Admiralty cuscus (Spilocuscus kraemeri) in traditional terrestrial no-take areas on Manus Island, Papua New Guinea." Pacific Conservation Biology 24.1 (2018): 55-62.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קוסקוס נמרי אדמירלתי באתר הרשימה האדומה של IUCN