מבצע ליידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע ליידי
מלחמה: מלחמת יום הכיפורים
"חזיר" של שייטת 13

כלי שיט תת-מיימי מסוג "חזיר"
תאריך התחלה: 16 באוקטובר 1973
תאריך סיום: 17 באוקטובר 1973
משך הסכסוך: יומיים
מקום: פורט סעיד
תוצאה: ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים
מפקדים

סא"ל שאול זיו

?

כוחות

ארבעה לוחמי שייטת 13 בשני חזירים
שלוש סירות גומי מדגם מרק 5 ובהן תשעה לוחמים
נט"ק P-63 אח"י אשקלון
שתי סנוניות לחילוץ
שני ספינות דבור לחילוץ ואבטחה

שני סטי"לים מדגם אוסה
שני סט"רים
שני נט"קים
חמישה כלי שיט אחרים
סוללות תותחים 130 ו- 100 מ"מ
זקיפים ושומרים

אבידות

חיל וקצין הרוגים שמקום קבורתם לא נודע

הוטבעו סטי"ל, נחתת, טרפדת וספינת משמר

מבצע ליידי הוא פשיטה שביצעה שייטת 13 של חיל הים הישראלי על נמל פורט סעיד במהלך מלחמת יום הכיפורים בלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר 1973. בפעולה הוטבעו ארבעה כלי שיט מצרים. שני לוחמים של שייטת 13 הוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, נחלו ספינות הטילים של חיל הים הישראלי הצלחות מול חיל הים המצרי והטביעו, במהלך קרב פורט סעיד וקרב דמייט ארבע ספינות טילים מצריות. בעקבות כך החל הצי המצרי בים התיכון להסתגר בנמליו. במטה חיל הים הוחלט לתקוף את האויב בתוך בסיסו בפורט סעיד. מעגן זה, בכניסה הצפונית לתעלת סואץ, היה בסיס קדמי לצי המצרי בים התיכון. במעגן שהו שני סטי"לים מדגם אוסה, שני סט"רים, שני נט"קים (נחתות טנקים) וחמישה כלים אחרים.

הגנת הנמל כללה סוללות תותחים 130 מ"מ מכווני מכ"ם, תותחי 100 מ"מ, טילים נגד מטוסים, רשת פלדה נגד צוללים שהותקנה בפתחו, סיורים תכופים, ופצצות עומק.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחתת הטנקים אח"י "אשקלון" ועליה מפקד שייטת 13 סא"ל שאול זיו שפיקד על המבצע, מלווה בשתי סירות דבור נעו מערבה והגיעו לנקודת ההורדה בחוף רומני באזור ימת ברדוויל בשעה 19:27.

מהנחתת הורדו למים שתי סירות גומי, שאליהן נרתמו שני כלי שיט תת-ימיים מסוג "חזיר". גרירת החזירים לנמל החלה בשעה 22:00 לערך. בסמוך לנמל שוחררו החזירים והחלו בתנועה עצמאית לתוך הנמל בשעה 23:52 כשעליהם ארבעה לוחמי שייטת: מפקד כוח הפשיטה - סרן עודד אמיר, רב סמל עלי קמחי, סרן בועז שקדי ושי ברוש. הכוח חדר מבעד לרשת הפלדה שבפתח הנמל, והתפצל לכיוון שני מעגנים שונים. מרגע הכניסה לנמל התמודדו שתי החוליות עם פיצוצים מתמידים של פצצות עומק. אחת החוליות, שיועדה להטביע נט"קים, גילתה שטעתה בניווט בתוך הנמל, חזרה לפתחו ומצאה את דרכה מחדש. משהגיעה אליהם גילתה כי המדחפים של הנט"קים פועלים וכתוצאה מכך הנט"קים נעו וקשה היה להצמיד אליהם את מוקשי העלוקה. לאחר מאמצים הצליחה החוליה להצמיד את שני מטעני העלוקה לנט"ק אחד ועשתה את דרכה בחזרה לנקודת האיסוף. בדרכה חזרה נתקלה בפצצות עומק שהתפוצצו. החוליה האחרת הצמידה מוקש עלוקה אחד לסטי"ל אוסה ועלוקה נוספת לסט"ר חוליה זו לא שבה לנקודת האיסוף ולא ידוע מה עלה בגורלה.

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מפיצוץ מוקשי העלוקה הוטבעו ארבעה כלי שיט מצרים: נחתת טנקים מדגם "וידרה", ספינת משמר נושאת מטל"רים, טרפדת מדגם P-138, וספינת טילים מדגם "אוסה". שני לוחמים - סרן עודד אמיר ורב סמל עלי קמחי, נפגעו ככל נראה מהשלכת מטעני העומק בדרכם חזרה בתוך הנמל. הם לא הגיעו לנקודת החבירה והוכרזו כנעדרים. כבר במהלך המלחמה נעשו מאמצים תחת אש לאתר את גופותיהם, אך הם לא אותרו עד היום והם הוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע.

עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעת הלוחמים שחדרו לנמל עוטרו בעיטורי צה"ל:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]