פרנצווארוש (רובע 9)

פרנצווארוש (רובע 9)
Ferencváros
Budapest IX. kerülete
מידע כללי
סוג רובע בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1792
תאריך פתיחה רשמי 1792 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 12.53 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 47°28′00″N 19°05′00″E / 47.466666666667°N 19.083333333333°E / 47.466666666667; 19.083333333333
www.ferencvaros.hu
(למפת בודפשט רגילה)
 
פרנצווארוש
פרנצווארוש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בניין המוזיאון לאמנויות שימושיות
כנסיית פרנצ'סקו הקדוש מאסיזי בפרנצווארוש ב-Bakáts tér
הפסל הניצב בצד שמאל של השער הראשי של ה-Közvágóhíd. הפסל הברלינאי ריינהולד בגאס ייצר אותו במקור מאבן, שנוצקה בארד ב-1937 [1]

פרנצווארוש או רובע 9 של בודפשטהונגרית: Budapest IX. kerülete) הוא אחד הרבעים של בירת הונגריה בצד של פשט. שמו ההיסטורי המסכם היה אכן Ferencváros (העיר של פרנץ), המשמש גם את עיריית הרובע. הרובע קיבל את השם הזה בשנת 1792 לרגל עלייתו לכס המלכות של פרנץ הראשון, מלך הונגריה הלא הוא פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבולותיו הרובע מצפון מערב, רובע 5. מצפון מזרח, רובע 8, מדרום מזרח, רובע 10 וגם רבעים 19 ו-20. שכנתה הדרומית מעבר לענף הדנובה של ראצקווה היא רובע 21, צ'פל, ובמערב מעבר לדנובה (בצד של בודה) הוא רובע 11.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנצווארוש יכול להביט אחורה למאות רבות של היסטוריה. המקורות הארכאולוגיים והכתובים העדכניים ביותר מוכיחים שבאזור התחום על ידי גשר החירות של היום, גשר פטפי ושדרת פרנץ שהיא קטע של השדרה הגדולה, היה יישוב כבר במאה ה-13 מתקופת בית ארפאד של ממלכת הונגריה הראשונה שנקרא Szenterzsésébetfalva (בקיצור Szentfalva). ליישוב היה כבר כנסייה עצמאית. ב-19 בספטמבר 1526, הצבא הטורקי שניצח בקרב מוהאץ חצה לאחר מכן לגדה השמאלית של הדנובה והצית את העיר פשט. אז כנראה גם היישוב סנטפלבה נהרס. במהלך המאה וחמישים שנות כיבוש טורקי (הונגריה העות'מאנית), האזור התרוקן, האוכלוסייה ברחה ולא שבה. רק לאחר כיבושה מחדש של בודה ב-1686, החל אכלוס מחדש של הפרבריים הדרומיים של פשט.

הפיתוח של הפרנצווארוש הפנימי של היום החל באמצע שנות המאה ה-18, עם ההתיישבות ההדרגתית. אורחים שהגיעו אל מול השער הדרומי המוקף חומה של העיר פשט, עצרו מול שער קצ'קמט. היו אלה סוחרי בקר ופרשיהם שהגיעו מטרנסילבניה (היה חלק מהונגריה במשך 900 שנה) ומהמישור ההונגרי הגדול, כדי למכור את הבקר שלהם בירידים של פשט. בכיכר קאלווין, אז שוק סנה, היה המקום שבו יכלו בעלי החיים שלהם וגם הם עצמם לנוח בפעם הראשונה כשהגיעו לפשט. בעלי הפונדקים ובעלי הטברנות ששירתו אותם בנו באופן הגיוני למדי את הפונדקים והטברנות על החלקות הקרובות לשוק סנה. הפרק הראשון של העיור קשור אפוא לסחר בבעלי חיים מחד גיסא, ולתעשיית ההסעדה מאידך גיסא.

בשנת 1792 נפטר לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, (גם מלך הונגריה). כיורשו עלה לכס המלכות פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. אזרחי החלק הזה המתפתח של העיר חשבו שהגיע הזמן שהאזור יקבל שם נפרד, בדיוק כמו פרברי פשט האחרים, טרזווארוש (רובע 6), ליפוטווארוש, ויוז'פווארוש (רובע 8). הם שלחו עצומה למועצת העיר כדי שתעביר את בקשתם לרישום למועצת המושלים ולמלך. הפלטין שאנדור ליפוט בתמליל שלו מ-4 בדצמבר 1792 הודיע לכותבים על המענה לבקשה, שהמלך נתן לה את הסכמתו והאזור שמדרום לפשט יכול להיקרא פרנצווארוש.

בשנת 1806 נערך מפקד אוכלוסין בהונגריה, נספרו בפרנצווארוש 1831 תושבים ו-220 מבנים. בשלב זה, התעצב פרנצווארוש הפנימי של היום, נבנה ונוצרו קוי הרחובות. מידת העיור מוכחת על ידי העובדה שכבר בסוף המאה ה-18 פעל ברחוב ראדאי של היום בית ספר יסודי בשפה הגרמנית, ומשנת 1803 התקיים חינוך גם בשפה ההונגרית בבית הספר בכיכר סנה.

שנת 1896 התבררה כשנה חשובה ביותר לא רק עבור הונגריה ובודפשט (חגיגות ה-1000 שנה - המילניום - של התיישבות המדיארים במרכז אירופה), אלא גם עבור פרנצווארוש. כתוצאה מסדרת חגיגות המילניום, הרובע התעשר במספר מבני ציבור שקיימים עד היום. בשנה זו נמסר גשר פרנץ יוז'ף (גשר החירות של היום), שהבטיח את החיבור בין פשט לבין בודה כגשר הדרכים השלישי בבודפשט אחרי גשר השלשלאות וגשר מרגיט. המוזיאון לאמנויות שימושיות נחנך באוקטובר אותה שנה, שהפך בצדק לאחד מסמליה של הבירה עם המורשת האדריכלית הייחודית שלה. גם השוק המרכזי של בודפשט הושלם ב-1896, ועם מסירתו הרשמית של קטע שדרת פרנץ, נפתחה גם השדרה הגדולה לכל אורכה. בתחילת המאה, פרנצווארוש, שנקראה גם "הקיבה של בודפשט" בגלל יחידות תעשיית המזון שלה, הגיעה לאותה נקודה שהייתה המפותחת ביותר בתולדותיה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תושבים
שנה אוכלוסייה
1870 21,189
1880 30,284
1890 42,647
1900 70,343
1910 88,035
1920 91,128
1930 98,861
1941 109,817
1949 93,975
1960 94,717
1970 109,810
1980 90,095
1990 78,422
2001 62,995
2011 61,553
2022 59,244

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מאגודות הספורט הגדולות במדינה, ה-FTC, פועלת כאן, ואצטדיון הכדורגל שלה, Groupama Aréna, ממוקם בדרך אילאי.

אזורים ציבוריים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היכל מכרזי שלטונות המס
  • לוחות זיכרון ברובע 9 של בודפשט
  • מכללת מאטה זלקה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון שמות הרחובות המלא של בודפשט (ספרינטר הוצאה לאור, 2003)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנצווארוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Közvágóhíd". אורכב מ-המקור ב-2020-08-28. נבדק ב-2011-06-05.