ממוריאל
פעילות |
תיעוד והנצחת פשעי המשטר הסובייטי פיקוח על זכויות אדם |
---|---|
התאגדות | ארגון ללא מטרות רווח |
תחום | international activities |
שפה רשמית | רוסית |
מדינה | רוסיה |
מטה הארגון | מוסקבה, Karetniy Riad Street |
מקום פעילות | חבר המדינות |
מייסדים | אנדריי סחרוב |
תקופת הפעילות | 28 בינואר 1989 – הווה (35 שנים) |
פרסים והוקרה |
|
www | |
ממוריאל (ברוסית: Мемориал; באופן מילולי: "אנדרטה") הוא ארגון הנצחה וזכויות אדם שפועל במדינות ברית המועצות הסובייטית לשעבר. הארגון עוסק בתיעוד, מחקר והנצחה של פשעי המשטר הסובייטי הטוטליטרי, וכן בפיקוח על זכויות אדם. לאחר פירוקו ברוסיה, זכה הארגון בפרס נובל לשלום לשנת 2022.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון נוסד ברוסיה בשלהי התקופה הסובייטית, עם ההקלה היחסית של פיקוח השלטון על החברה (הפרסטרויקה) ונחשב לאחד מארגוני החברה האזרחית הראשונים בברית המועצות.
בסוף שנות ה-80 החלו פעילי זכויות האדם ברוסיה לקדם הקמה של מפעל הנצחה לקורבנות הרדיפות הפוליטיות של סטלין. מטרתם הראשונית הייתה להקים אנדרטה, מוזיאון, ארכיון וספרייה. הם פנו בעצומה לוועידה של המפלגה הסובייטית של ברית המועצות. הארגון הוקם בוועידה שנערכה במכון האווירונאוטי של מוסקבה בשנת בינואר 1989. בוועידה שנערכה ב-19 באפריל 1992 נרשם ממוריאל כארגון בינלאומי בשם "MEMORIAL Historical, Educational, Human Rights And Charitable Society". לאחר התפרקות ברית המועצות החל הארגון לפעול במדינות שונות שהיו תחת השלטון הסובייטי, בהן רוסיה, אוקראינה, קזחסטן, גאורגיה ולטביה.
בשנת 2004 זכה הארגון בפרס הקיום הנכון. בשנת 2009 היה הארגון בין הזוכים בפרס סחרוב לחופש המחשבה.
ב-28 בדצמבר 2021, הארגון נסגר בהחלטת בית המשפט העליון של הפדרציה הרוסית, בטענה שהארגון פועל לסילוף ההיסטוריה[1] ו"יוצר תדמית שקרית של ברית המועצות כמדינת טרור".[2]
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון קידם הקמה של אנדרטת זיכרון לקורבנות הגולאג, שהוקמה בשנת 1990 מול לוביאנקה, מטה המשטרה החשאית, הק.ג.ב., בכיכר לוביאנקה שבמוסקבה. הארגון קידם את ההחלטה, בשנת 1991, לקבוע את התאריך 30 באוקטובר כיום הזיכרון לקורבנות הדיכוי הפוליטי.
מטרות הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי אמנת הארגון, מטרותיו היו:
- לקדם חברה אזרחית בוגרת ודמוקרטיה המבוססת על שלטון החוק, ובכך למנוע חזרה למשטר טוטליטרי.
- לעזור לקדם תודעה ציבורית המבוססת על ערכי דמוקרטיה ושלטון החוק, להיפטר מדפוסי פעולה טוטליטארים, ולקדם זכויות אדם בפרקטיקות הפוליטיות ובחיים הציבוריים.
- לקדם את חשיפת האמת ההיסטורית ולהנציח את זכרונם של קורבנות דיכוי פוליטי במשטרים טוטליטריים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Nanci Adler, "Victims of Soviet Terror: The Story of the Memorial Movement", Praeger, Jan 1, 1993.
- Anne White, "The memorial society in the Russian provinces." Europe‐Asia Studies 47.8 (1995): 1343-1366.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ממוריאל (ברוסית ובאנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של ממוריאל (ברוסית ובאנגלית)
- ממוריאל, ברשת החברתית פייסבוק
- ממוריאל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ממוריאל, ביישום טלגרם
- ממוריאל, ברשת החברתית אינסטגרם
- ממוריאל, ברשת החברתית VK
- ממוריאל, סרטונים בערוץ היוטיוב
- ממוריאל, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אתר הארגון באנגלית
- ליזה רוזובסקי, מריאנה בננסון, פוטין מנסה למחוק את העבר, ונעזר לשם כך בהיסטוריון ישראלי, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2021
- ניו יורק טיימס, הארץ, בדרך לשכתוב ההיסטוריה, פוטין פועל למחוק את הארגון המנציח את נרדפי המשטר הסובייטי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2021
- "זו טרגדיה – עבורי, עבור רוסיה ועבור העולם", באתר ליברל, 7 באפריל 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוסים וסובייטים זוכי פרס נובל | ||
---|---|---|
פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה | איוואן פבלוב (1904) • איליה מצ'ניקוב (1908) • סלמן אברהם וקסמן (1952) | |
פרס נובל לפיזיקה | איגור תם, איליה פרנק ופאבל צ'רנקוב (1958) • לב לנדאו (1962) • ניקולאי באסוב ואלכסנדר פרוכורוב (1964) • פיוטר קפיצה (1978) • ז'ורס אלפרוב (2000) • אלכסיי אבריקוסוב וויטאלי גינזבורג (2003) • קונסטנטין נובוסלוב ואנדריי גיים (2010) | |
כלכלה | וסילי לאונטיף (1973) • לאוניד קנטורוביץ' (1975) | |
ספרות | איוואן בונין (1933) • בוריס פסטרנק (1958) • מיכאיל שולוחוב (1965) • אלכסנדר סולז'ניצין (1970) • יוסף ברודסקי (1987) | |
שלום | אנדריי סחרוב (1975) • מיכאיל גורבצ'וב (1990) • דמיטרי מוראטוב (2021) • ממוריאל (2022) | |
כימיה | ניקולאי סמיונוב (1956) • איליה פריגוז'ין (1977) |