קיד וקסידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קיד וקסידי
Butch Cassidy and the Sundance Kid
Butch sundance poster.jpg
כרזת הסרט
בימוי ג'ורג' רוי היל
הפקה ג'ון פורמן
תסריט ויליאם גולדמן
עריכה ג'ון האוורד
ריצ'רד מאייר
שחקנים ראשיים פול ניומן
רוברט רדפורד
קתרין רוס
מוזיקה ברט בכרך
האל דייוויד
צילום קונראד האל
מפיץ פוקס המאה ה-20
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 24 באוקטובר 1969
משך הקרנה 112 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט חבר'ה, דרמה קומית, מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 6.825 מיליון דולר
הכנסות 102,308,889 דולר
הכנסות באתר מוג'ו butchcassidyandthesundancekid
פרסים ארבעה פרסי אוסקר
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קיד וקסידיאנגלית: Butch Cassidy and the Sundance Kid) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת מערבון בבימויו של ג'ורג' רוי היל משנת 1969. תסריט הסרט נכתב על ידי ויליאם גולדמן והוא מבוסס על סיפורם של פורעי החוק בוץ' קסידי (פול ניומן) וסאנדנס קיד (רוברט רדפורד) הנמלטים מפני שלטונות החוק לבוליביה.

בשנת 2003 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית על ידי ספריית הקונגרס עקב תרומתו לקולנוע.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתרחש בסוף שנות ה-1890 בויומינג. בוץ' קסידי (פול ניומן) הוא מנהיגה של כנופיית החור בקיר. לאחר שהוא וחברו סאנדנס קיד (רוברט רדפורד) חוזרים מביצוע שוד הם מגלים שהארווי לוגן (טד קסידי) השתלט על הכנופיה וברצונו לשדוד פעמיים את אותה רכבת. הוא קורא תיגר על בוץ' והאחרון גובר עליו ומאמץ את רעיונו לשדוד את הרכבת פעמיים כדי להשיג את אפקט ההפתעה.

השוד הראשון מתבצע כהלכה. אך לאחר פיצוץ הכספת בשוד השני מגיעה רכבת נוספת וממנה יוצאים שישה אנשי חוק הרודפים אחר הכנופיה. וכך הכנופיה מתפזרת בעוד אנשי החוק רודפים דווקא אחרי בוץ' וקיד. במהלך מנוסתם בוץ' וקיד מזהים ששנים מאותם אנשי חוק הם לורד בולטימור, הגשש האינדיאני, והשריף ג'ו לאפורס.

בוץ' וקיד מצליחים להגיע לביתה של חברתם, אטה פלייס (קתרין רוס). היא מעדכנת אותם לגבי החדשות לגביהם שלכאורה הם נהרגו במהלך המרדף. בוץ', קיד ואטה מחליטים להגר לבוליביה כדי להימלט מאנשי החוק.

בוץ' וקיד ממשיכים לבצע מעשי שוד בעוד שאטה מחליטה לחזור לארצות הברית. לאחר מעשי שוד רבים הם הופכים להיות מבוקשים ולאחר שוד של שיירה מקומית הם מגיעים לעיירה ובה נער שקורא למשטרה לאחר שהוא מזהה כי הסוסים שלהם גנובים. לאחר קרב יריות ממושך עם המשטרה המקומית, מצטרפים עשרות אנשי צבא ומקיפים את מקום המסתור של בוץ' וקיד. הסרט מסתיים בפריים קפוא של ההסתערות שלהם לאחר שהם מחליטים לצאת מהמסתור ולפני שהם נורים על ידי הצבא.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסריט הסרט נרכש על ידי ריצ'רד זאנאק מאולפני פוקס המאה ה-20 במחיר כפול ממה שמנהלי האולפן אישרו. בהתחלה פול ניומן וסטיב מקווין לוהקו לתפקידים הראשיים, אך מקווין עזב את הפרויקט עקב מחלוקת לגבי משכורתו. התפקיד של סאנדנס קיד הוצע לג'ק למון שסירב לתפקיד כי לטענתו הוא גילם תפקידים דומים כאלה בעבר. התפקיד הוצע גם לוורן בייטי ולמרלון ברנדו, אך לבסוף רוברט רדפורד קיבל אותו למרות אנונימיותו היחסית (נוימן בהתחלה היה אמור לגלם את סאנדנס קיד ורדפורד היה אמור לגלם את בוץ' קסידי). אולפני פוקס המאה ה-20 לא רצו ללהק את רדפורד, אך הבמאי ג'ורג' רוי היל התעקש שהוא ילוהק. מאוחר יותר רדפורד טען שהסרט עזר לו לקריירת המשחק שלו להתפתח.

שמו האמיתי של כנופיתו של בוץ' קסידי היה "The Wild Bunch" (בעברית: חבורת הפראים), אך בסרט הם נקראו "The Hole-In-The-Wall Gang" (בעברית: כנופית החור בקיר) כדי שלא יווצר בלבול בין השם של הכנופיה לסרטו של סם פקינפה, "חבורת הפראים" שיצא באותה שנה.

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לציון "טרי" של 89% על פי האתר "Rotten Tomatoes". הופעתם המשותפת של פול ניומן ורוברט רדפורד זכתה לביקורות מהללות על הכימיה וההומור ביניהם.

למרות זאת מבקר הקולנוע רוג'ר איברט נתן לסרט ציון של 2.5 מתוך 4 כוכבים בטענה שהסרט התחיל טוב והסתיים בצורה מאכזבת וצפויה.

איגוד התסריטאים האמריקאי דירג את תסריט הסרט במקום ה-11 מתוך 101 ברשימת התסריטים הטובים ביותר בכל הזמנים.

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה שובר קופות והוא הכניס כ-102,308,889 בארצות הברית בלבד. בסיכומה של שנה הוא נהיה הסרט המכניס ביותר של שנת 1969. בנוסף הוא נכנס לרשימת 100 הסרטים המכניסים ביותר בכל הזמנים בהתאמת מחירי הכרטיסים לאינפלציה.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר; הצילום הטוב ביותר (עבור קונראד האל), הפסקול המקורי הטוב ביותר, השיר המקורי הטוב ביותר (עבור ברט בכרך והאל דייוויד) והתסריט המקורי הטוב ביותר (עבור ויליאם גולדמן). בנוסף הסרט היה מועמד לעוד שלושה פרסים; הסרט הטוב ביותר (עבור ג'ון פורמן), הבמאי הטוב ביותר (עבור ג'ורג' רוי היל) והסאונד הטוב ביותר.

הסרט זכה בכמה פרסי באפט"א; הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (עבור רוברט רדפורד, פול ניומן היה מועמד מולו באותה קטגורייה) והשחקנית הטובה ביותר (עבור קתרין רוס).

ויליאם גולדמן זכה בפרס איגוד התסריטאים האמריקאי לתסריט המקורי הטוב ביותר.

מכון הסרטים האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת השנים מכון הסרטים האמריקאי דירג הסרט בכמה מרשימותיו:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]