לדלג לתוכן

הקיסר האחרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקיסר האחרון
The Last Emperor
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על The First Half of My Life עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ברנרדו ברטולוצ'י עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'רמי תומאס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט מארק פפלו
ברנרדו ברטולוצ'י
עריכה גבריאלה כריסטיאני עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ון לון
ג'ואן צ'ן
פיטר או'טול
מוזיקה דייוויד ביירן
ריושי סקאמוטו
קונג סו
צילום ויטוריו סטוררו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה העממית של סין, איטליה, הממלכה המאוחדת, צרפת, הונג קונג הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Recorded Picture Company עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי קולומביה
שיטת הפצה הפצה לאולמות הקולנוע, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 18 בנובמבר 1987
משך הקרנה 165 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט היסטורי, סרט אפי, סרט ביוגרפי, סרט שמבוסס על ספרים, דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 25 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו lastemperor
פרסים תשעה פרסי אוסקר
ארבעה פרסי גלובוס הזהב
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקיסר האחרוןאנגלית: The Last Emperor) הוא סרט דרמה ביוגרפי משנת 1987 בבימוי ברנרדו ברטולוצ'י, ובכיכובם של ג'ון לון, ג'ואן צ'ן (אנ') ופיטר או'טול. הסרט זכה בתשעה פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר, ובארבעה פרסי גלובוס הזהב[1].

העלילה מתרחשת בסין, ומתארת את חייו של פויי (ג'ון לון), הקיסר האחרון של סין מילדותו בתחילת המאה ה-20, דרך התבגרותו ונישואיו, ועד למאסרו באשמת פשעי מלחמה וחייו בסין הקומוניסטית.

הסרט נפתח בשנת 1950, עם הגעתו של פויי לכלא פושון ברפובליקה העממית אשר הוקמה לאחרונה, כאסיר פוליטי ופושע מלחמה, לאחר שנתפס על ידי הצבא האדום כשברית המועצות נכנסה למלחמה באוקיינוס השקט בשנת 1945. זמן קצר לפני הגעתו לכלא ביצע ניסיון התאבדות.

כעת אנחנו חוזרים בפלאשבק לשנת 1908, כאשר פויי (אז ילד בן 3) מזומן לעיר האסורה, ושם פוגש את הקיסרית הגוססת צה שי, אשר מודיעה לו שהוא יהיה הקיסר הבא. לאחר הכתרתו, פויי מתקשה להתרגל לסביבתו המלכותית, ומבטא את רצונו לחזור הביתה פעמים רבות.

בחלק הבא של הסרט, אנו רואים את חייו של פויי - חלקים מילדותו ומנעוריו, תחת הדרכתו של מורהו, רג'ינלד ג'ונסטון (פיטר או'טול). חלק אחר הוא תקופתו כמלך בוגר יותר, המתאר את שלטונו במדינת הבובות היפנית מנצ'וקוו. בנוסף, אנו רואים חלקים מתקופת השבי של פויי בשלטון הקומוניסטי (שם הוא עובר תוכנית של "חינוך מחדש") עד אשר הוא משתחרר בשנת 1958.

החלק האחרון של הסרט מתרחש באמצע שנות ה-60, בשנות המהפכה התרבותית. בשנה זו פויי הוא גנן בעיר הבירה. לאחר יום עבודה, הוא מבקר בעיר האסורה כתייר רגיל ומבקר בארמון. לאחר מכן אנו רואים קבוצת תיירים עוברת בארמון. מדריכת הקבוצה מדברת על חייו של פויי בכמה משפטים קצרים ואומרת שמת בשנת 1967.

שחקן תפקיד
ג'ון לון פויי הבוגר
ג'ואן צ'ן ואן רונג
פיטר או'טול רג'ינלד ג'ונסטון
יינג רוצ'נג המושל
ויקטור וונג צ'ן פאוצ'ן
דניס דאן לי
ריושי סקאמוטו אמקאסו מסאהיקו
מגי האן קוואשימה יושיקו
ריק יאנג חוקר
ויוויאן וו ואן קשיו

הסרט הופק על ידי ג'רמי תומאס, וצולם בסין (לרבות בעיר האסורה - שם ניתן להפקה חופש אומנותי מוחלט) ובאיטליה בתקציב של 25 מיליון דולר. הוא היה הסרט המערבי הראשון שצולם בסין[2].

הכנסות והפצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקרן לראשונה ב-18 בנובמבר 1987, והכנסותיו בכל העולם עד פברואר 2007 הן מעל 44 מיליון דולר. בשנת 2009 יצאה גרסת Blu-ray לסרט.

הסרט זכה להצלחה גדולה בטאיוואן והוא הוצג במקביל בעשרים בתי־קולנוע בבירה, טאיפיי. הקרנת "הקיסר האחרון" חייבה אישור מיוחד מן הצנזורה הטאיוואנית, שכן בדרך־כלל היו אסורים במדינה סרטים שצולמו ברפובליקה העממית של סין, אויבתה של טאיוואן. בגרסתו הטאיוואנית קוצצו מן הסרט קטע בן שלושים שניות, שבו שרים האסירים במחנה החינוך מחדש את השיר "המזרח הוא אדום", וכן סצנה שבה נראים הקיסר ושתי נערות במיטה[3].

את פסקול הסרט הלחינו ריואיצ'י סקמוטו ודייוויד ברן והוא יצא לאור גם כאלבום[4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקיסר האחרון בוויקישיתוף

ביקורות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]