מנהטן (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנהטן
Manhattan
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי וודי אלן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי צ'ארלס ג'ופה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט וודי אלן, מרשל בריקמן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה סוזן מורס
שחקנים ראשיים וודי אלן
דיאן קיטון
מייקל מרפי
מריאל המינגוויי
מריל סטריפ
מוזיקה ג'ורג' גרשווין
זובין מהטה
מייקל טילסון תומאס
צילום גורדון ויליס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Jack Rollins & Charles H. Joffe Productions עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס, נטפליקס, FandangoNow עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 באפריל 1979
משך הקרנה 96 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה רומנטית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 39,946,780 דולר
הכנסות באתר מוג'ו manhattan
פרסים שני פרסי באפט"א
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנהטןאנגלית: Manhattan) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת קומדיה רומנטית בבימויו של וודי אלן משנת 1979. תסריט הסרט נכתב על ידי אלן ומרשל בריקמן. הסרט הופק על ידי צ'ארלס ג'ופה. הסרט מספר את סיפורו של גבר בשנות ה-40 לחייו היוצא עם נערה בת 17, אך הוא מתאהב באהובה של חברו. בסרט משחקים אלן, דיאן קיטון, מייקל מרפי, מריאל המינגוויי, מריל סטריפ ואן בירן.

על הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם בניו יורק בשחור-לבן למרות שבתקופה הזאת היה מקובל לצלם בצבע. נעימות הסרט הולחנו על ידי ג'ורג' גרשווין ואף יצירתו "רפסודיה בכחול" נוגנה בסרט. אלן תיאר את הסרט כשילוב של שני סרטיו הקודמים "הרומן שלי עם אנני" ו"רגשות".

הסרט זכה לביקורות מהללות ולשתי מועמדויות לפרס אוסקר; פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר עבור המינגוויי ופרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר עבור אלן. בשנת 2001 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית על ידי ספריית הקונגרס עקב תרומתו לקולנוע.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מגולל את סיפורו של אייזק דייוויס (וודי אלן), תסריטאי לתוכניות טלוויזיה בן 42. דייוויס התגרש פעמים ועדיין נשארו לו משקעים מנישואיו האחרונים לג'ייל (מריל סטריפ) שעזבה אותו לטובת אישה אחרת. אייזק יוצא עם טרייסי (מריאל המינגוויי), תלמידת תיכון בת 17, שרואה את מערכת יחסיהם כרצינית בניגוד אליו. חברו הטוב, ייל פולאק (מייקל מרפי), שנשוי לאמילי (אן בירן) יוצא בסתר עם מארי ווילקי (דיאן קיטון) שמודעת לזה שייל נשוי.

כשאייזק, ייל, מארי וטרייסי נפגשים אייזק ומארי מתווכחים אחד עם השני ונוצרת ביניהם איבה מסוימת. טרייסי מנסה לשכנע את אייזק שייקח אותה ברצינות והיא שוקלת לוותר בשבילו על לימודי משחק בלונדון. כשאייזק ומארי נפגשים שנית הם מתיידדים למרות הרושם הראשוני.

במהלך הסרט אייזק ומארי מתאהבים אך הם מחליטים לא לצאת אחד עם השני בגלל בני זוגם. כשייל נפרד ממארי אייזק נפרד מטרייסי. למרות שמארי עזבה את ייל היא עדיין מאוהבת בו ולבסוף היא מחליטה לשוב אליו. לאחר הפרידה אייזק מחפש את טרייסי והוא מוצא אותה רגע לפני שהיא טסה ללונדון. הוא מנסה להציע לה לשוב למערכת יחסים והסרט נגמר בסוף לא ברור.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא ב-29 אולמות קולנוע ב-25 באפריל 1979. הסרט גרף כ-485,734 דולר בסוף השבוע הראשון להקרנתו. בסיכום הכנסות הסרט הוא גרף כ-39.9 מיליון דולר והפך הסרט ה-17 המכניס ביותר לשנת 1979. הסרט התחרה בפסטיבל הקולנוע בקאן במאי באותה שנה. בהתאמת מחירי הכרטיסים לאינפלציה הסרט הכניס 127,638,700 דולר והפך לסרט השני הכי מכניס של וודי אלן בארצות הברית אחרי "הרומן שלי עם אנני".

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות מהללות עם ציון "טרי" של 98% על פי האתר "Rotten Tomatoes". המבקר רוג'ר איברט ציין לטובה את הופעתן של דיאן קיטון ומריאל המינגוויי. הוא אף החשיב את הסרט כאחד הטובים ביותר בכל הזמנים. מבקרים רבים היללו את הכימיה בין השחקנים. בנוסף רבים שיבחו את אלן על שיפור פני העיר ניו יורק בסרטו.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וודי אלן זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר מאיגוד מבקרי הסרטים של ניו יורק. בנוסף הוא קיבל ביחד עם רוברט בנטון מהסרט "קרמר נגד קרמר" את פרס איגוד המבקרים האמריקני לבמאי הטוב יותר. הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר; פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר עבור מריאל המינגוויי ופרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר עבור אלן. הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה. הסרט זכה בשני פרסי באפט"א; הסרט הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר. המגזין "אמפייר" דירג את הסרט במקום ה-76 מתוך 500 ברשימת הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים.

מכון הסרטים האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת השנים מכון הסרטים האמריקאי דירג הסרט בכמה מרשימותיו:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]