לדלג לתוכן

קן הקוקייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קן הקוקייה
One Flew Over the Cuckoo's Nest
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
מבוסס על קן הקוקייה עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי מילוש פורמן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סול זאנץ, מייקל דאגלס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט סיפור מקורי: קן קייזי
תסריט: לורנס האובן
בו גולדמן
עריכה ריצ'רד צ'ו
שלדון קאהן
לינזי קלינגמן
שחקנים ראשיים ג'ק ניקולסון
לואיז פלטשר
ויליאם רדפילד
בראד דוריף
ויל סמפסון
דני דה ויטו
כריסטופר לויד
מוזיקה ג'ק ניטשה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום הסקל וקסלר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Bryna Productions, Fantasy Films Productions עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס
Warner Home Video
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 19 בנובמבר 1975
משך הקרנה 133 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט כלא, דרמה רפואית, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 4,400,000 דולר
הכנסות 163,300,000 דולר
הכנסות באתר מוג'ו oneflewoverthecuckoosnest
פרסים 5 פרסי אוסקר
6 פרסי גלובוס הזהב
6 פרסי באפט"א
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קן הקוקייהאנגלית: One Flew Over the Cuckoo's Nest) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1975 בבימויו של מילוש פורמן ובכיכובם של ג'ק ניקולסון ולואיז פלטשר. הסרט מבוסס על ספר באותו שם שנכתב ב-1962 בידי קן קיזי, פעיל אנטי ממסדי בארצות הברית, וצולם בבית-חולים במדינת אורגון, במקום שעליו נכתבה עלילת הספר.

העלילה מתרחשת בבית חולים פסיכיאטרי ונסובה סביב אדם שאושפז לאבחון והסתכלות ופוקח את עיני המאושפזים האחרים לעוולות שמתבצעות בהם בשם הפסיכיאטריה. הסרט תוקף את הפרקטיקות הפסיכיאטריות, ומציג אותן ככלי ציני לדיכוי ואף לענישה. הסרט עורר תשומת לב רבה וגרם לשינוי מהותי ביחס הציבור כלפי נושאים הקשורים בפסיכיאטריה, כמו אשפוז כפוי, לובוטומיה וטיפול בנזע חשמלי.

הסרט הפך לסרט פולחן ונבחר בשנת 1998 לאחד ממאה הסרטים הטובים ביותר בתולדות הקולנוע האמריקאי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנדל פ. מק'מרפי (ג'ק ניקולסון), אסיר המרצה עונש קצר ב"חוות עונשין" על עבירת אונס קטינה, מתקשה לקבל מרות, ומסתבך בעבירות משמעת חוזרות. אף שאין בהתנהגותו סממני מחלת נפש.הוא מועבר להערכה ואבחון למוסד פסיכיאטרי בתקווה שכך יחמוק מהעבודה הקשה בחווה ויסיים את ריצוי עונשו בנינוחות בין כותלי מוסד רפואי.

האחות האחראית במחלקה היא מילדרד רטשד (לואיז פלטשר), אשת ברזל קשוחה ובלתי מתפשרת המשליטה בה את מרותה באמצעי טרור פסיכולוגי סמוי. מק'מרפי מתגלה שם כטיפוס מרדן שאינו מוכן לחיות לפי חוקי המוסד הקשוחים, ונכנס כך תכופות לעימותים עם רטשד. אינו נוטל את התרופות כשאר החולים, מארגן הימורים על סיגריות, ואף גונב את רכב המחלקה למסע דיג בחברתם. מק'מרפי מתיידד עם יליד אינדיאני גבה קומה ומרשים המאושפז במחלקה, "צ'יף", המתחזה שם לחרש-אילם, (דמות המספר בגרסת המקור) ומנסה לשכנע אותו לשחק כדורסל.

בהמשך דורש מק'מרפי מהאחות רטשד לשנות את לוח הזמנים כדי שהחולים יוכלו לצפות ב-סיריס בייסבול, וכשהיא מסרבת, לשנות את הנהלים, מק'מרפי "משדר" כביכול את המשחק לחבריו, כאילו הוא צופה בו בטלוויזיה. באחד הכינוסים של המחלקה לדיון קבוצתי, המנוהלים בידי רטשד, אחד המאושפזים, צ'סוויק, מקבל התמוטטות עצבים בגלל הגבלת הסיגריות מצידה. מק'מרפי שובר את חלון חדר האחות ולוקח חבילה של קופסאות סיגריות עבורו כדי להרגיעו. צ'סוויק נלקח לאגף אחר, ומק'מרפי מכה את אחד הסניטרים בגלל היחס כלפי צ'סוויק. הסניטר משתלט עליו, אך אז בא הצ'יף לעזרת מק'מרפי. השלושה מועברים יחד לטיפול ב-נזע חשמלי, ובעודם בחדר ההמתנה מגלה מק'מרפי כי הצ'יף שומע ואינו אילם אלא מעמיד פנים. שניהם מתכננים בריחה לקנדה.

בהמשך מזמין מק'מרפי למחלקה את חברתו קנדי (כנראה פרוצה) כדי שתעזור לו לברוח. הם משחדים את השומר, משכרים אותו ועורכים מסיבה במחלקה, שבה משתתפים כל החולים. לוקחים את המפתחות מהשומר, פותחים את החלון, אך ברגע האחרון, מחליט מק'מרפי לסייע לבילי לשכב בפעם הראשונה, עם קנדי. מק'מרפי נרדם, במקום לברוח כמתוכנן, ובבוקר מגיעה האחות רטשד למחלקה "ההפוכה" ומוצאת שם את בילי במיטה עם קנדי. רטשד מאיימת על בילי שתספר על המקרה לאמו, "והילד" בתגובה נכנס להתקף חרדה ומתאבד. רטשד מנסה לחזור לשגרה, אך אז מתנפל עליה מק'מרפי בזעם ומנסה לחנוק אותה. ברגע האחרון משתלטים על מק'מרפי, עובדי המחלקה, מצילים את רטשד מידיו, ומעבירים אותו לאגף אחר.

הצ'יף ממתין בינתיים למק'מרפי במחלקה, לבריחה כמתוכנן אך כשזה חוזר, מגלה הצ'יף שהאיש כבר אינו האדם שהכיר, כיוון שעבר בינתיים לובוטומיה והפך ל-"צמח" חסר תגובה. הצ'יף לא מוכן להשאיר במחלקה במצב כזה, ואז חונק אותו למוות בכרית, עוקר מהרצפה את מערכת המים הקרים מנפץ עמה את החלון ונמלט לבדו מבית החולים, לקול תרועת המאושפזים הנלהבים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"קן הקוקייה", זכה ב-5 פרסי אוסקר, עבור הסרט, השחקן, השחקנית, הבמאי והתסריט המעובד הטובים ביותר; בכך, הפך הסרט לשני בתולדות פרס אוסקר שזוכה בכל חמשת הפרסים הגדולים. קדם לו רק "זה קרה לילה אחד" (1934), ולאחריו הגיע להישג דומה רק "שתיקת הכבשים" (1991).

כמו כן, הסרט זכה בשישה פרסי גלובוס הזהב והוא הסרט הראשון בתולדות גלובוס הזהב, שזוכה בכל 5 הקטגוריות הנחשבות ביותר - (הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר, התסריט הטוב ביותר).

בנוסף, הסרט זכה בשישה פרסי באפט"א.

השפעה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1993 הוכר הסרט כבעל השפעה תרבותית, היסטורית ואסתטית בספריית הקונגרס האמריקאית, וזאת בשל הסערה והביקורת שהוא עורר בתחום הפסיכיאטריה. מתנגדיה נסמכים על ההצגה הרודנית והמתנשאת של העולם הרפואי הבאה לידי ביטוי בסרט בדמותה של האחות האחראית ומנהל המחלקה, ורואים בה כמייצגת את מגבלותיה וחסרונותיה באופן כללי. הספר והסרט שנעשה לפיו נחשבים כמייצגים מובהקים של גישת האנטי-פסיכיאטריה שרווחה בארצות הברית בשנות ה-60.
  • סדרת פריקוויל בשם "ראצ'ד" נוצרה בשנת 2020 ע"י רשת הזרמת המדיה "נטפליקס". הסדרה מספרת את קורותיה של האחות מילדרד רטשד טרם עלילת הסרט. את דמותה של רטשד גילמה השחקנית שרה פולסון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קן הקוקייה בוויקישיתוף
פרסים