על תבונה ורגישות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על תבונה ורגישות
Sense and Sensibility
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על הרומן "תבונה ורגישות" מאת ג'יין אוסטן
בימוי אנג לי
הופק בידי לורי בורג
לינדזי דורן
סידני פולאק
תסריט אמה תומפסון
עריכה טים סקוירס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אמה תומפסון
יו גרנט
קייט וינסלט
אלן ריקמן
גרג וייז
מוזיקה פטריק דויל
צילום מייקל קולטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Columbia Pictures
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 13 בדצמבר 1995
משך הקרנה 136 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט קומדיה, סרט רומנטי, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 16,000,000‏$
הכנסות 134,993,774‏$
הכנסות באתר מוג'ו senseandsensibility
פרסים פרס אוסקר לתסריט
שני פרסי גלובוס הזהב
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על תבונה ורגישותאנגלית: Sense and Sensibility) הוא סרט קולנוע בריטי-אמריקאי משנת 1995, שביים אנג לי ומבוסס על הרומן באותו שם מאת ג'יין אוסטן שיצא לאור ב-1811. השחקנית אמה תומפסון כתבה את התסריט ומככבת בסרט בתפקיד אלינור דשווד, וקייט וינסלט משחקת בתפקיד האחות הצעירה של אלינור, מריאן דשווד. הסרט מגולל את קורותיהן של האחיות לבית דשווד - אף על פי שהן גדלות במשפחה אמידה ושייכות למעמד האצולה הכפרית (Gentry) - הן נקלעות למצוקה כלכלית, והנסיבות מאלצות אותן לחפש ביטחון כלכלי בנישואים. השחקנים יו גרנט ואלן ריקמן משחקים בתפקידי המחזרים של שתי האחיות. הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-13 בדצמבר 1995, וב-23 בפברואר 1996 בבריטניה.

המפיקה לינדזי דוראן, שהייתה מעריצה ותיקה של הרומן, שכרה את שירותיה של אמה תומפסון לכתיבת התסריט. תומפסון הקדישה חמש שנים לכתיבה, כשהיא מכינה מספר רב של גרסאות, תוך כדי המשך עבודתה בצילומי סרטים אחרים. האולפנים חששו שתומפסון, הכותבת תסריט בפעם הראשונה, תופיע ברשימת הקרדיטים ככותבת. אבל לבסוף סרטי קולומביה הסכימו להפיץ את הסרט. בתחילה התכוונה תומפסון לתת את התפקיד של אלינור לשחקנית אחר, אך היא שוכנעה לבצע אותו בעצמה, למרות פער הגילים בינה לבין הדמות (אלינור היא בת 19 ברומן, ותומפסון הייתה בת 36 בעת צילומי הסרט).

תומפסון, בתסריט שלה, מגזימה בתיאור עושרם של בני משפחת דשווד, כדי שהסצינות המאוחרות יותר, שבהן בנות המשפחה שרויות בעוני יחסי, יהיו ברורות יותר לקהל המודרני. היא גם שינתה חלק מהתכונות של הדמויות הגבריות הראשיות, אדוארד וברנדון, כך שיהיו מושכים יותר בעיני הצופים. המאפיינים השונים של אלינור ומריאן הודגשו באמצעות דימויים וסצינות בדויות שלא מתוך הרומן. אנג לי נבחר כבמאי הסרט, בזכות עבודתו על הסרט "מסיבת החתונה" מ-1993, ומכיוון שדוראן חשה שהוא ימשוך לסרט קהל רחב יותר. בתקציב של 16 מיליון דולר, לי ניגש לצילומים מזוויות שונות מאלה של השחקנים וצוות ההפקה, עד שאנשי הצוות החלו לסמוך על האינסטינקטים שלו.

הסרט זכה להצלחה מסחרית, וגרף ביקורות חיוביות עם יציאתו לאקרנים. הסרט זכה לשבחים רבים כולל שלושה פרסים ו-11 מועמדויות בטקס פרסי באפט"א של שנת 1995. הוא קיבל שבע מועמדויות לפרס אוסקר כולל הסרט הטוב ביותר והשחקנית הטובה ביותר. תומפסון זכתה בפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר, ובכך הייתה ליחידה שזכתה באוסקר גם כתסריטאית וגם כשחקנית. "על תבונה ורגישות" תרם להתעוררות מחודשת בפופולריות של ג'יין אוסטן, והוביל להפקות רבות נוספות בז'אנרים דומים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכבו על ערש דווי מבקש מר דשווד (טום וילקינסון) מבנו הבכור מאשתו הראשונה, ג'ון (ג'יימס פליט), לדאוג לרווחתן של אשתו השנייה (ג'מה ג'ונס) ובנותיה, אלינור (אמה תומפסון), מריאן (קייט וינסלט) ומרגרט (אמילי פרנסואה) שיישארו חסרות כל אחרי מותו. אולם פאני (הארייט וולטר), אשתו החמדנית והסנובית של ג'ון, משכנעת אותו לא לתת להן אף פרוטה. ג'ון ופאני באים מיד להתגורר בבית האחוזה הגדול, ונשות משפחת דשווד נאלצות למצוא לעצמן מקום מגורים אחר. פאני מזמינה את אחיה אדוארד פררס (יו גרנט) להתארח אצלה. אלינור ואדוארד מתיידדים, למורת רוחה של פאני, הדואגת לספר לגברת דשווד שאם אדוארד ישא לאישה מישהי כה חסרת חשיבות וחסרת ממון כמו אלינור, הוא ינושל מירושתו. גברת דשווד מבינה היטב את כוונתה.

סר ג'ון מידלטון (רוברט הארדי), דודן של גברת דשווד, מציע לה קוטג' קטן באחוזתו "ברטון פארק" שבדבונשייר. היא ובנותיה עוברות לגור שם, ומתארחות לעיתים קרובות בבית האחוזה. בנות משפחת דשווד פוגשות את קולונל ברנדון (אלן ריקמן), חבר של סר ג'ון, אשר מתאהב ממבט ראשון במריאן. אבל מריאן רואה בו רווק זקן שאינו מסוגל לאהוב או לעורר אהבה.

אחר צהריים אחד כשמריאן יוצאת לטייל עם מרגרט, היא מחליקה ונופלת. צעיר בשם ג'ון וילובי (גרג וייז) נושא אותה אל ביתה, ומריאן מתאהבת בו. הם מבלים יחד זמן רב, אבל כאשר מריאן מצפה שווילובי יציע לה נישואים, הוא עוזב את ללא דיחוי ונוסע ללונדון. מתברר שווילובי הכניס להריון את בת חסותו של ברנדון, וכשגילתה זאת דודתו, ליידי אלן, היא נישלה אותו מהירושה. דברים אלה אינם ידועים לבנות משפחת דשווד.

גברת ג'נינגס (אליזבת ספריגס), חמותו של סר ג'ון, מזמינה את בתה שרלוט (אימלדה סטונטון ואת חתנה, מר פאלמר (יו לורי), להתארח בברטון פארק. אתם מגיעה לוסי סטיל (אימוג'ן סטאבס), קרובת משפחה ענייה. לוסי מגלה את לבה באוזני אלינור, ומספרת לה שמזה חמש שנים היא מאורסת לאדוארד, דבר שמנפץ את תקוותיה של אלינור לנישואים עם אדוארד. גברת ג'נינגס נוסעת לקראת החורף ללונדון ולוקחת אתה כבנות לוויה את אלינור, מריאן ולוסי. אלינור ומריאן פוגשות את וילובי בנשף. הוא מברך אותן בקרירות ובאי נוחות, וכמעט שאינו מכיר בקשר שהיה ביניהם. עד מהרה הן מגלות שווילובי מאורס למיס גריי העשירה מאוד. מריאן הפגועה ממאנת להינחם.

פאני שנמנעת להזמין לביתה את האחיות של בעלה (אלינור ומריאן), מזמינה ומארחת במקומן את לוסי סטיל. לוסי, שמאמינה בטעות שפאני מחבבת אותה, מגלה לה על אודות אירוסיה החשאיים לאדוארד. בתגובה פאני מסלקת אותה מיד מהבית. אמו של אדוארד דורשת ממנו לבטל את האירוסין, וכאשר הוא מסרב, היא מעבירה את הירושה שלו לאחיו הצעיר רוברט (ריצ'רד לומסדן). כשנודע הדבר לקולונל ברנדון, מתוך אהדה והערכה לאדוארד, הוא מציע לו את משרת כומר קהילה בתחומי אחוזתו.

בדרכן לביתן בדבונשייר, עוצרות אלינור ומריאן ללילה אחד באחוזה הכפרית של משפחת פאלמר, שנמצאת בקרבת מקום לאחוזתו של וילובי. מריאן אינה מצליחה להתאפק והולכת לראות את ביתו של וילובי. היא עולה במעלה הגבעה בגשם שוטף, עד שקולונל ברנדון מוצא אותה ומחזיר אותה לבית. מריאן נעשית חולה מאוד, אלינור נשארת לידה עד להחלמתה, ואחרי כן הן חוזרות לביתן. מריאן וקולונל ברנדון מתחילים לבלות זמן ביחד, ומריאן מתחילה להעריך אותו יותר. היא מודה באוזני אלינור שגם אם וילובי היה מתחתן איתה, היא אינה משוכנעת שאהבתה הייתה מספיקה לגרום לו אושר.

בנות משפחת דשווד מגלות שמיס סטיל הייתה לגברת פררס, והן מניחות שהיא התחתנה עם אדוארד. מאוחר יותר אדוארד מבקר בביתן, ומתברר להן שלוסי נטשה את אדוארד לטובתו של אחיו רוברט. אם כך אדוארד חופשי לשאת את בחירת ליבו. אדוארד מציע נישואין לאלינור והם מתחתנים. הוא מקבל משרת ויקאר תחת חסותו של קולונל ברנדון. מריאן מתחתנת עם ברנדון, וביום נישואיהם רואים את וילובי משקיף עליהם בצער ממרחק, ואז רוכב לדרכו.

משתתפים בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס תאריך הטקס קטגוריה זוכים ומועמדים תוצאה
פרסי אוסקר 25 במרץ 1996 השחקנית הטובה ביותר אמה תומפסון מועמדות
הצילום הטוב ביותר מייקל קולטר (אנ') מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר ג'ני ביוואן (אנ') וג'ון ברייט (אנ') מועמדות
הפסקול המקורי הטוב ביותר פטריק דויל מועמדות
הסרט הטוב ביותר על תבונה ורגישות מועמדות
שחקנית המשנה הטובה ביותר קייט וינסלט מועמדות
התסריט המעובד הטוב ביותר אמה תומפסון זכייה
מכון הסרטים האמריקאי[1]

[2]

AFI's 100 Years of Film Scores Sense and Sensibility מועמדות
מאה שנים... מאה סרטים Sense and Sensibility מועמדות
AFI's 100 Years...100 Passions על תבונה ורגישות Included
פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין[3][4] 26 בפברואר 1996 דוב הזהב על תבונה ורגישות זכייה
איגוד מבקרי הקולנוע של בוסטון[5] 17 בדצמבר 1995 הבמאי הטוב ביותר אנג לי זכייה
הסרט הטוב ביותר על תבונה ורגישות זכייה
התסריט הטוב ביותר אמה תומפסון זכייה
פרס באפט"א לקולנוע[6][7] 23 באפריל 1996 השחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי אמה תומפסון זכייה
השחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה אלן ריקמן מועמדות
השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה קייט וינסלט זכייה
אליזבת ספריגס מועמדות
התסריט המעובד הטוב ביותר אמה תומפסון מועמדות
הצילום הטוב ביותר מייקל קולטר מועמדות
עיצוב תלבושות הטוב ביותר ג'ני ביוואן וג'ון ברייט מועמדות
הבימוי הטוב ביותר אנג לי מועמדות
סרט הקולנוע הטוב ביותר על תבונה ורגישות זכייה
המוזיקה הטובה ביותר בסרט פטריק דויל מועמדות
איפור ועיצוב שיער הטובים ביותר מורג רוס, ג'אן ארצ'יבאלדד מועמדות
עיצוב הפקה הטוב ביותר לוצ'יאנה אריגי מועמדות
איגוד הצלמים הבריטי (אנ')[8] 1995 פרס הצילום הטוב ביותר מייקל קולטר מועמדות
פרס בחירת המבקרים (אנ')[9] 22 בינואר 1996 הסרט הטוב ביותר על תבונה ורגישות זכייה
התסריט הטוב ביותר אמה תומפסון זכייה
Deutscher Filmpreis (אנ')[10] 6 ביוני 1997 הסרט הזר הטוב ביותר אנג לי זכייה
גילדת הבמאים של אמריקה[11][12] 2 במרץ 1996 בימוי מצוין של סרט קולנוע אנג לי מועמדות
פרסי הקולנוע הבריטי של איבנינג סטנדרד (אנ')[13][14] 2 בפברואר 1997 השחקנית הטובה ביותר קייט וינסלט עבור "ג'וד" ועבור "על תבונה ורגישות" זכייה
התסריט הטוב ביותר אמה תומפסון יחד עם ג'ון הודג' עבור "טריינספוטינג" זכייה
פרס גלובוס הזהב[15][16] 21 בינואר 1996 השחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה אמה תומפסון מועמדות
הבמאי הטוב ביותר - סרט קולנוע אנג לי מועמדות
הסרט הטוב ביותר - דרמה על תבונה ורגישות זכייה
הפסקול המקורי הטוב ביותר פטריק דויל מועמדות
התסריט הטוב ביותר אמה תומפסון זכייה
שחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע קייט וינסלט מועמדות
חוג מבקרי הקולנוע של לונדון (אנ')[17] 2 במרץ 1997 התסריטאי הבריטי של השנה אמה תומפסון זכייה
איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס (אנ')[18] 16 בדצמבר 1995 התסריט הטוב ביותר אמה תומפסון זכייה
פרס National Board of Review (אנ')[19] 26 בפברואר 1996 השחקנית הטובה ביותר אמה תומפסון עבור "על תבונה ורגישות" ועבור "קרינגטון" זכייה
הבמאי הטוב ביותר אנג לי זכייה
Top Ten Films על תבונה ורגישות זכייה
חוג מבקרי הקולנוע של ניו יורק (אנ')[20][21] 7 בינואר 1996 הבמאי הטוב ביותר אנג לי זכייה
התסריט הטוב ביותר אמה תומפסון זכייה
פרס סטלייט[22] ינואר 1996 ה-DVD הקלאסי הטוב ביותר על תבונה ורגישות עבור סט DVD הכולל את "על תבונה ורגישות, "אהבה כמוסה" ו"נשים קטנות" מועמדות
פרס גילדת שחקני המסך[23] 24 בפברואר 1996 צוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע יו גרנט, אלן ריקמן, אמה תומפסון, קייט וינסלט מועמדות
השחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע אמה תומפסון מועמדות
שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט קולנוע קייט וינסלט זכייה
פרס איגוד מבקרי הקולנוע של טקסס (אנ')[24] 28 בדצמבר 1995 השחקנית הטובה ביותר אמה תומפסון עבור "על תבונה ורגישות" ועבור "קרינגטון" זכייה
התסריט המעובד הטוב ביותר אמה תומפסון זכייה
פרס תסריטאי USC(אנ')[25] 1996 פרס תסריטאי USC אמה תומפסון זכייה
פרס גילדת הכותבים של אמריקה[26][27] 17 במרץ 1996 התסריט הטוב ביותר המבוסס על יצירה שפורסמה אמה תומפסון זכייה
גילדת הכותבים בבריטניה הגדולה (אנ')[17] 1996 תסריט לסרט קולנוע אמה תומפסון זכייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא על תבונה ורגישות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Casablanca Tops the American Film Institute's List of the 100 Greatest Love Stories of All Time". American Film Institute. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "America's Greatest Movies" (PDF). American Film Institute. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "1996 Prizes & Honours". Berlin International Film Festival. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "'Sensibility' Wins Award". Orlando Sentinel. 28 בפברואר 1996. נבדק ב-16 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "BSFC Past Winners". Boston Society of Film Critics. אורכב מ-המקור ב-2011-07-28. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Awards Database". British Academy of Film and Television Arts. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Macdonald, Marianne (22 באפריל 1996). "Emma Thompson adds Bafta to Oscar trophies". The Independent. UK. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "BSC Best Cinematography Award". British Society of Cinematographers. אורכב מ-המקור ב-2011-05-14. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "'Sense and Sensibility' is best-film pick". Bangor Daily News. Associated Press. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Deutsche Filmpreise von 1951 bis heute" (בגרמנית). Deutscher Filmpreis. אורכב מ-המקור ב-2011-09-28. נבדק ב-18 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "BSC Best Cinematography Award". Directors Guild of America. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Puig, Claudia (23 בינואר 1996). "Directors Guild Gives a Nod to 'Il Postino'". Los Angeles Times. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Evening Standard British Film Awards 1990–2001". London Evening Standard. 10 בינואר 2003. אורכב מ-המקור ב-2011-06-06. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Lister, David (3 בפברואר 1997). "Neeson wins best actor for `Michael Collins'". The Independent. UK. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "HFPA – Awards Search". Hollywood Foreign Press Association. ארכיון מ-2011-08-11. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Golden Globe Awards closes gala event with some "Sense and Sensibility"". Sarasota Herald-Tribune. 22 בינואר 1996. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 "Emma Thompson". Hamilton Hodell Talent Management. נבדק ב-17 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "21st Annual Los Angeles Film Critics Association Awards". Los Angeles Film Critics Association. אורכב מ-המקור ב-2013-06-13. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Awards for 1995". National Board of Review of Motion Pictures. אורכב מ-המקור ב-2010-11-25. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "1995 Awards". New York Film Critics Circle. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Maslin, Janet (15 בדצמבר 1995). "Leaving Las Vegas' Is Voted Best Film by Critics Circle". The New York Times. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Nominees and Winners – New Media". International Press Academy. אורכב מ-המקור ב-2011-08-09. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "The 2nd Annual Screen Actors Guild Awards". Screen Actors Guild. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "The Society of Texas Film Critics 1995 Awards". The Austin Chronicle. 5 בינואר 1996. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Past Scripter Awards – 1996". University of Southern California. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Writers Guild Awards". Writers Guild of America. אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2012. נבדק ב-13 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Welkos, Robert W. (19 במרץ 1996). "WGA Members Prize 'Sensibility' and 'Braveheart'". Los Angeles Times. נבדק ב-16 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)