ראבוד
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,987[1] (2016) |
| קואורדינטות | 31°26′00″N 35°01′00″E / 31.43333333°N 35.01666667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
ראבּוּד (בערבית: رابود) הוא כפר פלסטיני בנפת חברון בדרום חבל יהודה, השוכן סמוך לתל דביר (בערבית "חירבת ראבוד") הממוקם 13 ק"מ דרומית מערבית לחברון, וכ -5 ק"מ צפונית מערבית לא-סמוע. ראבוד מנה 2,987 תושבים במפקד 2016 שנערך על ידי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה.[1]
בשנת 1983 הוקמה, בצמוד לכפר מצפון, ההתנחלות עתניאל.
לפי פאלמר, ראבוד פירושו "מאורה".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מחקר של מכון המחקר היישומי - ירושלים (ARIJ), ההיסטוריה של ראבוּד מתוארכת לתקופה הכנענית בארץ ישראל, ותושבי הכפר המודרניים היגרו מחצי האי ערב.
סמוך לכניסה לכפר נמצאת "ח'ירבת ראבוד", אתר העיר הכנענית העתיקה דביר.
בשנת 1863 מצא ויקטור גרן באזור הכפר "מערות ובורות שנחפרו בסלע... בתים קטנים הרוסים, ובנקודה הגבוהה ביותר, שרידים של מגדל". מצפון ומדרום-מזרח למקום הכפר היו שני קירות מנוקבים, עם חורים רבים. גרן קרא להם "חורקן בני חסן".
בשנת 1883, "סקר ארץ ישראל המערבית" מצא במקום "קירות, בורות ומערות קבורה".
במפקד 1931 של ארץ ישראל נכתב כי היישוב בנפת חברון הידוע בכינויו דורא הוא אוסף של יישובים סמוכים, אשר אחד מהם היה ח'ירבת ראבוד. דורא כללה בסך הכל 70 מקומות יישוב, בהם ח'ירבת ראבוד, ובכל היישובים אלו היו 1,538 בתים מאוכלסים בכ-7,255 מוסלמים[2].
בעקבות מלחמת השחרור, ולאחר הסכמי שביתת-הנשק של 1949, עבר ראבוד לשליטה ירדנית. ב-1961, אוכלוסיית ראבוד הייתה 206 נפש.
לאחר 1967
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז מלחמת ששת הימים נמצא הכפר תחת שליטה ישראלית. המועצה הארצית שהוקמה ב-1993 על ידי הרש"פ, מנהלת את ענייניה האזרחיים של רבוד ומספקת שירותים עירוניים. בשנת 1982 הוציא צה"ל צווי תפיסה, שמכוחם תפס עשרות דונמים של אדמות פרטיות משטחי הכפר. הקרקע שנתפסה הוכרזה כאדמת מדינה.[3]
בהסכם אוסלו ב' סווגו השטח הבנוי של הכפר כשטח B ו-30% מהקרקעות החקלאיות שלו כשטח C. המועצה המקומית שהוקמה ב-1993 על ידי הרשות הפלסטינית מנהלת את ענייניה האזרחיים של ראבוד ומספקת שירותים עירוניים.
בשנת 2005, בדו"ח שהכין ברוך שפיגל[4], נמצאו חריגות בנייה מחוץ לתחום אדמות המדינה אל תוך קרקעות פרטיות של תושבי הכפר לצורך הרחבת ההתנחלות עתניאל.[5]
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראבוד בית ספר אחד, שבו לומדים מכיתה א' עד ט'. לאחר מכן עוברים לבית ספר התיכון האזורי בכפר דורא, עד כיתה י"ב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Survey of Western Palestine, Map 21: IAA, Wikimedia commons
- Rabud village (fact sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Rabud village profile, ARIJ
- Rabud aerial photo, ARIJ
- The priorities and needs for development in Rabud village based on the community and local authorities’ assessment, ARIJ
- Rabud, google-map
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ Mills, 1932, pp. Preface, 28–32
- ^ נולדו בחטא: הקמת התנחלויות על קרקע פרטית בצו תפיסה צבאי
- ^ אורי בלאו, איור: דוד פולונסקי, חשיפה: הדו"ח הסודי של מערכת הביטחון על הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
- ^ כל האמצעים כשרים: מדיניות ההתנחלות בגדה מערבית יולי 2010
 | ||
|---|---|---|
| ערים | חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה | 
|
| מועצות מקומיות | בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח | |
| כפרים | אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ג'בעה • ח'ירבת כרמה • אל-כרמל • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • ח'ירבת סאפא • ח'רבת זנוטה • ח'ירבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה | |
| מחנות פליטים | אל-ערוב • אל-פוואר | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
