א-סמוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
א-סמוע (כפר)
السموع
Samu 2007 (cropped).jpg
א-סמוע. 2007
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה נפת חברון
שטח 13.80 קמ"ר
גובה 696 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 18,000 (2006)
קואורדינטות 31°24′03″N 35°04′01″E / 31.4007916666667°N 35.067075°E / 31.4007916666667; 35.067075קואורדינטות: 31°24′03″N 35°04′01″E / 31.4007916666667°N 35.067075°E / 31.4007916666667; 35.067075
קבוצה יהודית מבקרת בבית הכנסת, 2009. על משקוף הפתח משמאל גרפיטי של צלב קרס. ברקע בתי הכפר א-סמוע
בית הכנסת 2009

אַ-סַּמוּעערבית: السموع) היא עיירה פלסטינית בדרום הר חברון. העיירה היא היישוב הדרומי ביותר בהר חברון, והיא מונה כ-18,000 תושבים. תושביה מעבדים כ-20 אלף דונם, ובכלל זה גידולי תבואה, ירקות ומעט מטעים. ענף גידול הצאן הוא מענפי הפרנסה העיקריים.

הכפר משמר את שמו של היישוב היהודי המקראי אשתמוע, ושוכן ככל הנראה באותו מקום. הזיהוי הוצע כבר בשנת 1860 על ידי אדוארד רובינסון[1].

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המקרא היה במקום יישוב כהנים בשם אשתמוע, המוזכר לראשונה בספר יהושע. אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 כותב על אשתמוע: "כפר גדול מאוד של יהודים בדרומא מצפון לענים בתחום אלויתרופוליס".

במאה ה-12 הוקמה במקום מצודה צלבנית, שהייתה חלק ממערך ההגנה על הדרך לעבר הירדן, אל המרכז הצלבני החשוב בקיר מואב (אל-כרכ).

על הכפר בתקופת שלטון העות'מאני כתב החיד"א (הרב חיים יוסף אזולאי) בספר "מעגל טוב", כי הוא עבר במקום בשנת תקל"ג (סוף שנת 1772) בדרכו מחברון לאל-עריש, וכי תושבי שמוע הטילו מס מיוחד (ג'אפר) על זרים שעברו בגבולם[2][דרושה הבהרה].

בכפר נתגלו שרידים רבים, המעידים על יישוב גדול ומבוסס בתקופת המשנה והתלמוד. החשוב שבהם הוא בית הכנסת הגדול, שנחשף במרכז הכפר ובחצרותיו נמצאו, בשימוש משני, שברים ארכיטקטוניים ובהם סמלים יהודיים אופייניים.

חפירות ארכאולוגיות נערכו במקום בשנת 1934 בידי החוקרים מאיר ורייפנברג. במקום נמצאו שרידי בית כנסת עם כתובת פסיפס ומטמון מטבעות גדול. החפירות נמשכו לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1969 הן הושלמו על ידי זאב ייבין. באותה שנה פונו הדיירים שגרו מעל המבנה ובית הכנסת הוכשר לביקורי הקהל[3].

בשנת 1970 סקר שמריהו גוטמן את בתי הכפר א-סמוע ומצא בהם פריטי אדריכלות יהודית: 15 משקופים מעוטרים, עם רוזטות אופייניות. על ארבעה משקופים נמצאו תאורי מנורת שבעת הקנים. בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שני משקופים הועברו למוזיאון רוקפלר ושלישי לכפר עציון.

היסטוריה מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר א-סמוע הוא היישוב הדרומי ביותר בהר חברון. תושבי הכפר מעבדים כ-20 אלף דונם, ובכלל זה גידולי תבואה, ירקות ומעט מטעים. ענף גידול הצאן הוא מענפי הפרנסה העיקריים.

ב-13 בנובמבר 1966 פשט צה"ל על הכפר בפעולת תגמול שנודעה כפעולת סמוע, בעקבות פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות. בפעולה פוצצו עשרות בתים. לירדנים היו 18 הרוגים, ולצה"ל הרוג אחד – מפקד גדוד צנחנים, סא"ל יואב שחם. מהפיצוץ במקום נפגע גם מבנה בית הכנסת העתיק במקום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא א-סמוע בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ E. Robinson, Biblical researches in Palestine, and in the adjacent regions, Volume I, p. 494. London 1856.
  2. ^ מקור:דוד עמית
  3. ^ היום הוא בתחומי השליטה של הרשות הפלסטינית.