רב יוסף בר אבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב יוסף בר אבא היה אמורא שלמד תורה מפי רבי יוחנן ושמואל.

מוזכר בתלמוד מספר פעמים. אחת מהם אודות דין קיום שטרות שלא בפני בעל דין, בה הוא מסביר את טעמו של רבי יוחנן בראיה ממקום אחר בה רואים כי התורה הקפידה שלא לקיים שום דין משפטי גם כזה העוסק בראיות בלבד, כאשר בעל הדין אינו נמצא, מציווי התורה "והועד בבעליו", ציווי העוסק בדין אדם שבעל חיים שברשותו הזיק אדם אחר, שאסור להעיד על כך ולהופכו לשור מועד שלא בנוכחות בעליו[1].

הוא היה בדורו של רבה בר ירמיה, דיון משותף שלהם כאשר רבה בר ירמיה הגיע לעירו של רב יוסף בר אבא מובא בתלמוד[2].

כמו כן למד תורה מפי רב יהודה[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]