רב חנא בגדתאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב חנא בגדתאה
מקום פעילות בגדאד, בבל
תקופת הפעילות המאה השלישית. הדור השני לתקופה
השתייכות אמוראים
רבותיו שמואל
בני דורו רב יהודה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רב חנא בגדתאה הוא אמורא בבלי. הוא חי במאה השלישית בבגדאד שבבבל והיה בן הדור השני של האמוראים.

רבו היה שמואל ובדרך כלל הוא אף מסר מאמרים בשמו.[1]

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"י על התלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ד, עמוד ב' טוען ששמו מגיע משם עירו, בגדאד שבבבל.[2][3] אולם רש"י בתלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ז, עמוד א' כתב שהדבר על שם שהיה בעל אגדה.

עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה בקי באדמה, ששיבח בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י', עמוד ב' את התמרים "משחנן (מחממות), משבען (משביעות), משלשלן (משלשלות), מאשרן (נותנות כח) ולא מפנקן (מקלות על הלב)". הוא גם אמר שם שמטר של גשם משקה, מרווה, מזבל את הארץ, מעדן אותה ונותן עדנה וזיו בפירות.

פעם אחת מכל התלמוד בבלי מובא שאלתו על רב מני בלשון "מתקיף", בתלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ט', עמוד א'.

מאמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיטתו בשם רבו שמואל שמותר להחזיר שבר כלי למקומו בשבת.[4]
  • לדעת רב חנא בגדתאה המילה אלמנה הגיע מלשון מנה, כיוון שאם באה לינשא אחרי שנתאלמנה בעלה חייב לכתוב בכתובתה רק מנה, במקום השתיים שבתולה מקבלת. ואף אשה שנתאלמנה מאורסת נקראת כך, אף על פי שהיא כן מקבלת בכתובה שתי מנים אגב נשואה. לשיטתו זו אף על פי שגם בתורה כתוב את המילה אלמנה, זה על שם העתיד שחז"ל יתקנו שבתולה מקבלת אחד ואלמנה שתיים, והראיה שהתורה מתייחסת לעתיד היא מהפסוק "ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור" אף על פי שבבריאת העולם לא היה את ממלכת אשור.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]