רב עינא (אמורא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סבא דפומבדיתא
רב עינא
מקום פעילות פומבדיתא
תקופת הפעילות דור שני לאמוראי בבל
השתייכות ישיבת פומבדיתא
בני דורו רב יהודה, רב נחמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רב עינא היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל. חברו ובן-מחלוקתו של רב יהודה[1], אשר יחדיו נקראו בתלמוד "סבי דפומבדיתא" (זקני ישיבת פומבדיתא)[2]. מעמדו הרם ניכר גם מהעובדה כי היה דורש בפתחו של ראש הגולה[3].

אזכורים בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזכר מספר פעמים בתלמוד. נחלק עם רב יהודה האם החגיגה בבית המקדש בחג סוכות נקראה "שמחת בית השואבה" או "שמחת בית החשובה"[4].

בגמרא מוזכר חכם בשם "רב עינא סבא", שנשא ונתן עם רב נחמן[5]. ייתכן שהוא אותו רב עינא[6]. רב עינא סבא מסר שמועה בענייני אגדה:

שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נריה, ברוך ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלום

בתלמוד[3] מסופר, לאחר שדרש כי השוחט בשבת לחולה משום פיקוח נפש צריך לכסות את דמו, אמר רבה או רבינא[7] כי דבר זה הוא שיבוש, וכי יש "לישמטוה לאמוריה מיניה", כלומר לחתוך את לשונו שאמרה דבר זה[8]. הרב אהרן הימן מפקפק בכך שרבה או רבינא, שהיו צעירים מרב עינא בהרבה, יאמרו ביטוי כה חריף כלפיו, ולכן מעלה השערה שזו סוגיה סבוראית ומדובר ברב עינא הסבורא ובחברו רבינא בר אומציא[9].

נוסף למקומות אלו, נזכר רב עינא עוד פעמים נוספות בתלמוד כשהקשה קושיה[10], כשהביא אסמכתא מפסוק לדין[11], וככששאל שאלה בהלכות נזיקין שלא הוכרעה ונותרה ב"תיקו"[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו, עמוד ב',תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב', ותלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ', עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, עמוד ב'
  3. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ד, עמוד ב'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ', עמוד ב'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ח, עמוד א' ובציטוט ממסכת מגילה להלן
  6. ^ כך משער היימאן. השערה זו מקבלת חיזוק מהעובדה שדברי רב עינא סבא מוזכרים לצד דברי רב יהודה. ייתכן שהכינוי "סבא" נובע מכך שהוא היה בן דורו המבוגר של רב נחמן, ולכן ביחס אליו היה זקן, או בשל היותו מ"סבי דפומבדיתא"
  7. ^ בדפוסים הנוסח הוא רבה, אך בחלק מכתבי היד הנוסח הוא רבינא, ראו בדקדוקי סופרים במקום.
  8. ^ כך לפי פירוש רש"י. פירוש נוסף שהביא רש"י הוא שהכוונה היא להעביר את האמורא שלו שאמר את הדברים. הרב אהרן הימן פירש שהכוונה היא להחזיר, כלומר לתקן, את דברי רב עינא. הרב ראובן מרגליות מפרש שהכוונה היא להסיר ממנו את גלימת החכמים (מחקרים בדרכי התלמוד).
  9. ^ הרב אהרן הימן, "רב עינא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 982, באתר HebrewBooks.
  10. ^ למשל תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ז, עמוד א': "מתיב רב עינא..."
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ח, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"א, עמוד א'.
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף י"ט, עמוד ב'.