איו (אמורא)
אַיּוֹ היה אמורא בבלי בדור המעבר מדור האמוראים לדור התנאים. בש"ס מובא בשמו מאמר אחד שהבוא בשמו על ידי האמורא רב.[1]
שמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב ראובן מרגליות טען שמכיוון שאמורא בשם זה לא מוזכר בש"ס בשום מקום, כנראה ששמו לא נודע וכונה "איו" על שם השמועה שפרסם שצריך לברר איו (היכן) החכם האם במזרח או במערב, פירושו זה הוא חלק ממחקרו על פסדבונים בתלמוד.[2]
מאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]איו שנה משנה של רבי יהודה בענייני עירוב, שמועתו זו מובאת ארבע פעמים בש"ס,[3] בסוגיית ברירה:
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב אהרן הימן, "איו", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט; הרב יהודה אדרי, "אַיּוֹ", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 54, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ הרב ראובן מרגליות, לחקר שמות וכינויים בתלמוד, מוסד הרב קוק ירושלים תש"ך, עמ' ח – ט, באתר היברובוקס, ושוב: "ציונים והארות לסדר הדורות", עמ' שז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ל"ו, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ"ו, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ז, עמוד ב'