רב בר שבא
מקום פעילות | בבל |
---|---|
תקופת הפעילות | הדור החמישי לאמוראי בבל. אמוראים |
בני דורו | רב כהנא מפום נהרא, רב פפא, רבינא |
רב בר שבא הוא אמורא בבלי בדור החמישי. נשא ונתן בהלכה עם רב כהנא מפום נהרא (רבו של רב אשי[1]) ועם רב פפא[2].
יחסיו עם שאר החכמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצעירותו זכה רב בר שבא לראות את רב נחמן ואף התארח בביתו. שם הגישו לו כבד שלוק, והוא לא הסכים לאכול אותו מטעמים הלכתיים. רב נחמן שסבר שרב בר שבא טועה, הכריח אותו לאכול והלעיט אותו את המאכל[3].
במסכת ברכות מסופר שרב בר שבא עבר לפני רבינא בעת שרבינא קרא את ההלל, והוא לא הפסיק לשאול בשלומו אף על פי שהיה זה יום שבו לא גומרים את ההלל, משום שלא היה חשוב לטעמו לשאול בשלומו[4]. יש גורסים שסיפור זה אירע עם רבא בר שבא תלמידו של רבינא[5].
הוא אמר שהברייתא האומרת "גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה", התכוונה שכבוד הבריות דוחה רק איסורים דרבנן, הנקראים מצוות לא תעשה משום שמקורם הוא הפסוק ”לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל” (דברים, י"ז, י"א). התלמידים בישיבה צחקו על דבריו, אך רב כהנא מחה בהם, וקרא לו "גברא רבה"[6].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי מרגליות (עורך), הערך "רב בר שבא", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 306.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "רב בר שבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ו, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ל"ג, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ד, עמוד א'
- ^ הרב אהרן הימן, "רב בר שבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ט, עמוד ב'