רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא
| מקום מגורים | נהרדעא |
|---|---|
| השתייכות | הדור השלישי או הרביעי לאמוראי בבל |
| תחומי עיסוק | אגדה, משיח |
| בני דורו | רב הונא?, אביי |
  | |
רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא (רב יהודה אחיו של רב סלא החסיד) היה אמורא בבלי. מוזכר מספר פעמים בתלמוד, בעיקר כשמוזכרים דברי אגדה ששמע מפי אליהו הנביא.
חייו וזמנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד[1] מסופר שפעם החמיצו לרב הונא 400 חביות יין, והוא סיפר על כך לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא[2] ולחכמים, והם הורו לו לפשפש במעשיו. רב הונא שאל אותם האם הם חושדים בו שנהג שלא כשורה, והם שאלוהו בתגובה האם הוא חושד שהקב"ה מעניש אותו לחינם.
הרב אהרן הימן מסיק ממעשה זה כי בדורו של רב הונא (המחצית השנייה של המאה השלישית, הדור השני לאמוראי בבל) היה רב יהודה כבר במעמד גבוה בקרב החכמים.
הרב הימן טוען, כי בעת שאירע מקרה זה היה רב יהודה צעיר ימים ואילו רב הונא היה זקן, שכן מצינו ששאל רב יהודה שאלה הלכתית את אביי[3], בן הדור הרביעי והמאה הרביעית. לעומתו, משה בר ומרדכי מרגליות דוחים את קישורו של רב יהודה לסיפור זה, ומעדיפים את הגרסה שרב הונא פנה לרב אדא בר אהבה.
שאלתו מאביי הייתה אודות טלטול זוג סנדלים המשמש לפעמים אותו ולפעמים את בנו, דבר המעיד כפי הנראה על עוני רב.
משה בר מסיק שעירו הייתה נהרדעא.
מהעובדה שרב יהודה מיוחס לאחיו רב סלא, ומכינויו של אחיו "חסידא", משמע שאחיו היה חכם חשוב בפני עצמו. עם זאת, אין בידינו שום מידע אודותיו, מלבד העובדה שבנו רב יוסף היה חכם בעצמו[4].
מאמרים שמסר לו אליהו הנביא
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לא תרתח ולא תחטי (=אל תכעס ולא תחטא), לא תרוי ולא תחטי (=אל תשתכר ולא תחטא), וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא (=לפני צאתך לדרך תאמר תפילת הדרך)[5].
- אמריתו אמאי לא אתי משיח (=אתם שואלים מדוע לא מגיע המשיח)? והא האידנא, יומא דכיפורי הוא, ואבעול כמה בתולות בנהרדעא (=והרי עכשיו, יום הכיפורים, וכמה בתולות נבעלות בנהרדעא)[6].
- אין העולם פחות משמונים וחמשה יובלות, וביובל האחרון בן דוד בא. אמר ליה (=אמר לו): בתחילתו או בסופו? אמר ליה: איני יודע. כלה או אינו כלה? – אמר ליה: איני יודע. רב אשי אמר: הכי אמר ליה (=כך אמר לו): עד הכא – לא תיסתכי ליה, מכאן ואילך – איסתכי ליה (עד כאן אל תצפה לו, מכאן ואילך תצפה לו[7].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 552, באתר היברובוקס
- משה בר, משהו על רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא, בתוך: חכמי המשנה והתלמוד: הגותם, פועלם ומנהיגותם, רמת-גן תשע"א, עמ' 27–30 (הספר לצפייה באתר 'כותר' למנויים בלבד).
- מרדכי מרגליות (עורך), אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, תשס"א, עמ' 165-164.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה', עמוד ב'
- ^ לפי גרסה אחרת בגמרא: רב אדא בר אהבה. ראה לקמן.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ב, עמוד ב'
- ^ ראו: הרב אהרן הימן, רב סלא חסידא, תולדות תנאים ואמוראים חלק ג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ט, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"ט, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד ב'