רב קטינא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב קטינא היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל. מוסרים בשמו רבה בר רב הונא[1] ורב חסדא[2].

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב קטינא התייחס למשך זמן קיום העולם. לדעתו, העולם יהיה קיים ששה אלפי שנה, ובאלף השביעי יהא חרב, כנלמד מהפסוק "וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא" (ישעיהו ב יא). אביי חלק עליו וסבר כי העולם יהא חרב במשך אלפיים שנה, שנאמר "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו" (הושע ו, ב.). בתלמוד הובאה ראיה תומכת בדברי רב קטינא מברייתא האומרת: "כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ואומר[3] מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת יום שכולו שבת ואומר[4] כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר"[5].

בגמרא במסכת מנחות מסופר כי הרב קטינא היה לבוש בסדין (בגד פשתן) הפטור מציצית. "אמר לו מלאך: קטינא, קטינא, ציצית מה תהא עליה. המלאך הסביר לו שלמרות שהבגד שלבש אין בו חובת ציצית (והרי ציצית היא חובת הבגד ולא חובת האיש), קיימת טענה עליו בדין שמים מדוע הוא מחפש דרכים לפטור את עצמו ממצוות ציצית. שאל אותו רב קטינא: האם אתם עונשים על ביטול מצוות עשה? ענה לו המלאך, שבזמן בו מתעוררת מידת הדין בשמים "עידנא דריתחא" עונשים גם על ביטול מצוות עשה כמו אי לבישת ציצית, למרות שלא חייבים בה מעיקר הדין.[6]

רב קטינא החמיר בביטול תלמוד תורה והוא קבע[7] כי אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה שנאמר[8] "בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה", - בשביל עצלות שהיה בישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה (לשון נקייה על הקב"ה) מך, ואין מך אלא עני שנאמר[9] וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן. ואין 'מקרה' אלא הקב"ה שנאמר[10] הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. עוד אמר כי ליצנות גורמת למיעוט פרנסה ברווח: כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטין שנאמר[11] מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים[12].

רב קטינא סיפר על האהבה הגדולה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל שניכרה בזמן שבית המקדש היה קיים: בשעה שהיו ישראל עולין לרגל, מגללין להם את ההפרוכת ומראין להם את כרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בכורות מד ב
  2. ^ בבא מציעא עט א
  3. ^ תהלים צב, א.
  4. ^ תהלים צ, ד.
  5. ^ ראש השנה לא א
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"א, עמוד א'.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ז', עמוד ב'.
  8. ^ קהלת י, יח.
  9. ^ ויקרא כז, ח.
  10. ^ תהלים קד, ג.
  11. ^ הושע ז ה
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, עמוד ב'.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ"ד, עמוד א'.