מר זוטרא
 | |
| לידה |
המאה ה־4  |
|---|---|
| פטירה |
417 |
| תקופת הפעילות | דור שישי לאמוראי בבלי |
| השתייכות | ישיבת פומבדיתא |
| רבותיו | רב פפא ורב פפי |
| בני דורו | אמימר, רב אשי |
  | |
מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי. היה חברם הקרוב של אמימר ושל רב אשי.
מר זוטרא היה ראש ישיבת פומבדיתא, לפי הספר הקדום "סדר תנאים ואמוראים", לפני רב אחא בריה דרבא. באיגרת רב שרירא גאון (נוסח צרפת) אינו מוזכר כראש ישיבה, אך במקורות מאוחרים יותר מוזכר מר זוטרא כראש ישיבה.
חבריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מר זוטרא למד אצל רב פפא ואצל רב פפי[1]. מסר גם הלכות שקיבל בשמם של חכמים מדורות קודמים לו, כרב הונא, רב חסדא ורב ששת[2].
חבריו היו אמימר ורב אשי. השלושה מוזכרים יחד בלימודם, בסעודות שסעדו יחד וגם בהיותם בחצרו של המלך יזדגרד הראשון[3].
כן נמצא מר זוטרא נושא ונותן בהלכה עם חכמי דורו, כמרימר, רב יימר בר שלמיא ורבינא[4].
אחיו של מר זוטרא היה רב אדא סבא.
למר זוטרא היו שני בנים שנמנו אף הם על החכמים, נתן והונא[5].
מתורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מר זוטרא קשר הלכה למעשה בין הזלזול בחומר ההשתמשות בממון החבר, לבין המעשה החמור של גניבה, והוא קבע כי אדם שרואים בו שאינו נזהר מלהשתמש בבגד של אדם אחר, חשוד הוא גם על גניבה, פשוטו כשמשמעו. כך למשל, כאשר התגלתה באכסניה שבה התאכסן גניבה של גביע כסף, הוא הורה לכפות את אחד מתלמידיו שאותו ראה, באותו יום, מנגב את ידיו במעיל של חבירו, ואכן כאשר אסרו את התלמיד והכריחו אותו להודות במעשה, הוא הוציא מכיסו את גביע הכסף הגנוב[6].
ממידותיו והנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בעלותו על מיטתו, לפני השינה, היה אומר: אני מוחל לכל מי שציער אותי, ומכאן הנוסח שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה "הריני מוחל וסולח..."[7].
- חיבר "ברכת אבלים", בשעת ניחום אבלים אצל חברו, רב אשי: "אל אמת, דיין אמת, שופט בצדק, לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים"[8].
- "אגרא דתעניתא - צדקה". עיקר השכר על קיום תענית הוא על הצדקה שניתנת ביום התענית[9].
- מובא שהיה אומר לעצמו את הפסוק "לא לעולם חוסן" כאשר היה זוכה לכבוד גדול[10].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "מר זוטרא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמודים 384-382, באתר HebrewBooks
- מר זוטרא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ג, עמוד א'; מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"א, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ד, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף כ"ז, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ג, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ד, עמוד ב', נ ע"ב; פסחים קג ע"ב; כתובות סא ע"א
- ^ ברכות נג ע"ב, ל ע"א; בבא בתרא סא ע"א.
- ^ בשמו של נתן מופיע בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ט, עמוד א' הביטוי סהדי שקרי אאוגרייהו זילי, והונא מופיע במסכת בבא בתרא, דף פ"ו, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ד, עמוד א'. ראו מאמרו של עו"ד אברהם וינרוט על הגניבה והגזילה ומה שביניהן, באתר משרד המשפטים
- ^ בבלי, מגילה כח ע"א.
- ^ ברכות מו ע"ב.
- ^ ברכות ו ע"ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ז', עמוד ב'