רב שילא
| פטירה |
המאה ה־2  |
|---|---|
| מקום פעילות | בעיקר בבל (כנראה גם ארץ ישראל). |
| תקופת פעילות | הדור הראשון לאמוראי בבל. סוף תקופת התנאים, תחילת תקופת האמוראים. |
| השתייכות | ישיבת סידרא (שנקראה בהמשך ישיבת נהרדעא). |
| תלמידיו | רב חסדא |
  | |
רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא. כנראה שאת רוב תורתו למד בארץ ישראל ולאחר מכן עבר לבבל, בבבל עמד בראש הישיבה ("סידרא") בנהרדעא.
רב חסדא מביא בגמרא מאמר בשם רב שילא ומכנה אותו "גברא רבה" בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד א'.
מסופר בגמרא שפעם טעה רב שילא בפסק הלכה, ובעקבות זאת רב רצה לנדותו אך שמואל מנע זאת ובירר עם רב שילא את העניין. רב שילא הודה בטעותו ולא נודה.
לדעת הרב אהרן היימן יש להבחין בין האמורא רב שילא לבין התנא רבי שילא, שעליו מסופר בתלמוד הבבלי[1] שקיבל מהמלכות רשות לדון ולהעניש, ולבסוף הרג אדם שהיה לו דין רודף. לדעת יעקב ניוזנר מדובר בו.[2]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך), הערך "ר' שילא", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 322.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך "רב שילא", באתר המכלול
- רב שילא, בספר תולדות תנאים ואמוראים, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד א'
- ^ לניתוח הסיפור ראו: יונה פרנקל, מעשה בר' שילא (בבלי ברכות נח ע"א), תרביץ מ, תשל"א, עמ' 33-40 (מידע בקטלוג רמב"י) (נוסח חדש פורסם בתוך קבץ מאמריו "סיפור האגדה - אחדות של תוכן וצורה" (2001)). דעתו של ניוזנר מוזכרת בהע' 2 שם.
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |