אבוה דשמואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אַבָּא בַּר אַבָּא, הידוע בכינויו אֲבוּהָּ דִּשְׁמוּאֵל, היה כהן ואמורא בבלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים. הוא נולד וגדל בנהרדעא ולמד שם אצל תנאים בבלים. לאחר שבגר עלה לארץ ישראל ולמד תורה אצל רבי יהודה הנשיא. לאחר מכן שב לבבל והוכר כתלמיד חכם גדול. חבריו ובני דורו היו לוי, רב ואחרים. עם תלמידיו נמנו שמואל בנו, מר עוקבא, ואף רבי יוחנן מצטט דברים שלמד ממנו.

לשמואל, בנו, היה אח בשם פנחס, לכאורה היה בנו של אבא בר אבא וגם בנות היו לו. מסתבר לכאורה כי גם רב שמן בר אבא היה בנו,מסכת כתובות דף כ"ג עמוד א'. הוא האריך ימים וחי עוד בימי רבי יהודה נשיאה הראשון, שרחש לו כבוד רב[1].

אבא בר אבא היה רב ודיין בנהרדעא[2], וגם מארץ ישראל נשלחו אליו אגרות שבהן שאלות הלכתיות. אף הוא נהג לשגר שאלות לארץ ישראל, אל רבי יהודה הנשיא. שימש גם גבאי צדקה ודאג לעניים במסירות יוצאת דופן[3].

זכה לגילוי שכינה בעת שהתפלל בבית הכנסת שף ויתיב[4].

פשר כינויו "אבוה דשמואל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינויו, "אבוה דשמואל", על שם בנו, אינו כינוי מקובל לאמוראים אחרים. האגדה מספרת, שפעם, בהיותו רחוק מביתו לרגל מסחרו, פגשה אותו אשה ממדי והפצירה בו שישכב עמה תמורת סכום כסף גדול. הוא התפלא על ההצעה, והיא השיבה לו, שנודע לה באמצעים מאגיים, שמהזרע שיצא ממנו באותו לילה יצא בן חכם מאוד. כאשר שמע את התשובה, הזכיר שם קדוש והגיע לעירו נהרדעא בקפיצת הדרך. באותו לילה שהה עם אשתו, ומכך נולד בנו שמואל. לפנות בוקר חזר אבא בר אבא למקומו הקודם. כשנולד שמואל טרם חזר אביו לנהרדעא, ובני העיר חשדו באשתו שבגדה בו. לאחר תקופה חזר האב לעירו וטיהר את שמה של אשתו. מאז והלאה, לשם הדגשת טהרת ייחוסו של שמואל, נקרא אביו "אבוה דשמואל"[5].

יש המבארים את כינויו בכך ששמואל בנו היה מהאמוראים החשובים והידועים ביותר, וכבוד הוא לו שנקרא על שם בנו. סיבה נוספת שנאמרה, שהשם "אבא" הוא שם נפוץ מאוד, וכדי לזהותו כינוהו "אבוה דשמואל"[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קט"ו עמוד ב'
  2. ^ כך עולה מהתלמוד הבבלי, מסכת ביצה, דף ט"ז עמוד ב'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ח עמוד ב'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ט עמוד א'
  5. ^ תוספות על מסכת קידושין דף ע"ג עמוד א', דיבור המתחיל מאי, בשם תלמוד ירושלמי; הלכות גדולות, סוף הלכות גיטין; תשובות הגאונים (מוסאפיה - ליק), סימן צ"ז
  6. ^ שתי סיבות אלו נכתבו בספר יוחסין השלם, סדר אמוראים, ערך אבא בר אבא הכהן