סומלילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפובליקת סומלילנד
Jamhuriyadda Somaliland
רפובליקת ארץ הסומלים
جمهورية أرض الصومال
Flag of Somaliland.svg Emblem of Somaliland.svg
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטוסווזילנדמוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניהאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהSomaliland on the globe (de-facto) (Africa centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי "צדק, שלום, חירות, דמוקרטיה והצלחה לכל"
המנון לאומי Saamo ku waar
יבשת אפריקה
שפה רשמית סומלית, ערבית
עיר בירה הרגייסה
9°33′N 44°03′E / 9.550°N 44.050°E / 9.550; 44.050
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
נשיא
אחמד מחמוד סילניו
הקמה
- עצמאות
- תאריך
18 במאי 1991
מבריטניה
28 ביוני 1960
שטח 
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
137,600 קמ"ר 
(ללא דירוג)
לא ידוע
אוכלוסייה 
(2005)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

3,500,000 נפש 
(ללא דירוג)
25 נפש לקמ"ר
(ללא דירוג)
מטבע שילינג סומלילנדי ‏ (SLSH)
אזור זמן UTC +3
סיומת אינטרנט .אין
קידומת בינלאומית 252
מפת סומליה עם חלוקה לאזורי שליטה נכון לאפריל 2017. הממשל המרכזי שולט אך ורק באזורים הצבועים בכחול
שטר של 100 שילינג של סומלילנד

סומלילנדסומלית: Soomaaliland; בערבית: أرض الصومال) היא ישות מדינית בחלקה הצפון-מערבי של קרן אפריקה, אשר מתפקדת דה פקטו כמדינה ריבונית, אך אינה מוכרת על ידי שום מדינה אחרת או ארגון בינלאומי כלשהו. הקהילה הבינלאומית רואה בסומלילנד חלק מסומליה. בחודש מאי 1991 הכריזו חלק מתושבי סומלילנד, בני שבט איסק, על עצמאות הרפובליקה של סומלילנד הטוענת לשליטה על חמישה משמונה-עשר מחוזותיה של מדינת סומליה וכן על מחוז חדש בשם סאקסיל. מאז פרישת החבל מסומליה, השלטון בסומלילנד יציב יחסית לשאר אזורי סומליה, עם מעט עימותים אלימים.

השטח שעליו טוענת סומלילנד לריבונות תואם באופן כללי לשטח החסות של סומלילנד הבריטית וגודלו כ-137,600 קמ"ר. אתיופיה, ג'יבוטי, מפרץ עדן וכן המחוז האוטונומי של פונטלנד שבסומליה, גובלים בשטחה של סומלילנד. בירת סומלילנד היא הרגייסה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סומלילנד נמצאת בחלקה המזרחי של קרן אפריקה בין קווי הרוחב 08°00' - 11°30' צפון וקווי האורך 42°30' - 49°00' מזרח. לסומלילנד גבול משותף עם ג'יבוטי למערבה, אתיופיה לדרומה ופונטלנד לצפונה ומזרחה וסומליה למזרחה. לסומלילנד קו חוף באורך כ-740 ק"מ לאורך הים האדום. שטחה של סומלילנד הוא 137,600 קמ"ר, מעט גדול מזה של אנגליה.

אקלימה של סומלילנד מעורב, גשום בחלקו ויבש בחלקו האחר. צפונה של הארץ הררי ובמקומות רבים גובה ההרים נע בין 900 ל-2,100 מטר מעל פני הים. הפסגה הגבוהה ביותר בסומלילנד היא בגובה 2,416 מטר מעל פני הים ושמה שימביר בריס (בסומלית "משכן הציפורים").

הודות למישורים הפוריים הקיימים בחלק מאזורי סומלילנד, קיימת אוכלוסיית חיות בר נודדות עשירה במדינה. רבות מהן חיות מרעה (כגון זברות) הרועות ומתרבות במישורי הסוונה. חלק מחיות הבר קיימות בסומלילנד דרך קבע, כגון הקודו, חזיר הבר, ערוד, חזיר יבלות, אנטילופת ביירה, דיקדיק, צבי ג'ירפי, כבש סומלי, עזי בר וגמלים. בסומלילנד אף מגוון ציפורי בר ודגה עשירה לחוף המדינה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלתה של סומלילנד נמצאת עדיין בשלבי התפתחות ראשוניים. אף על פי שהשילינג של סומלילנד הוא מטבע יציב לא נקבעים לו שערי המרה רשמיים אם כי ניתן להמיר בהרגייסה מט"ח לשילינגים בשער ידוע מראש. הבנק המרכזי של המדינה, הבנק של סומלילנד, נוסד מתוקף חוקתה של המדינה בשנת 1994.

עיקר היצוא של סומלילנד הוא חיות משק (מספרן של חיות המשק בסומלילנד הוערך ב-24 מיליון). בשנת 1996 יצאה המדינה 3 מיליון חיות משק למזרח התיכון בלבד. ערב הסעודית אסרה על ייבוא בקר מסומלילנד. סומלילנד אף מייצאת עורות, מור ולבונה.

המכרות היחידים הפעילים במדינה הן מחצבות. במדינה זוהו מרבצי נפט, גז ומינרלים שונים, אף שאלה עדיין לא נוצלו.

ענף כלכלי הוא שוד ים. חופי הישות, כמו גם חופי האזור האוטונומי למחצה הסמוך, פונטלנד, מהווים מעגן לשודדי ים התוקפים את התעבורה הימית העוברת באזור, אם כי אינם תוקפים אניות היוצאות מנמל ברברה. השלטון מנסה להילחם בתופעה, בשלב זה (2009) ללא הצלחה.

מעמדה הבינלאומי של סומלילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלוקת בדבר מעמדה הבינלאומי של סומלילנד היא על הלגיטימיות של הישות המכונה סומלילנד לפעול כמדינה עצמאית בנפרד ממדינת סומליה. סומלילנד מוכרת כיום מבחינה חוקית ובינלאומית כמחוז אוטונומי הפועל בתוך הרפובליקה הסומלית, אולם אף לא מדינה אחת בעולם הכירה דה יורה בסומלילנד[1].

Pathway in old Erigavo.
Head details

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה ה-19, באמצעות רצף של הסכמים עם הממלכות המקומיות בקרן אפריקה, השיגו הבריטים והאיטלקים שליטה על חלקים של החוף הסומלי, והקימו את סומלילנד הבריטית סומלילנד האיטלקית כמדינות חסות. במהלך מלחמת העולם השנייה כבשו הבריטים את שטחה של סומלילנד האיטלקית ואיחדו אותה לסומלילנד, אשר תפקדה כישות מעין מדינית בעלת מוסדות ממלכתיים עצמאיים תחת הכתר הבריטי, עד אשר קיבלה את עצמאותה ב-1960 והוקמה כרפובליקה של סומליה[2]. הישות המדינית הבלתי מוכרת, סומלילנד, נמצאת כיום על שטחה של סומלילנד הבריטית ההיסטורית.

מעמדה הבינלאומי הנוכחי של סומלילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 על רקע מלחמת האזרחים בסומליה ותוך ניצול האנרכיה השוררת במדינה, הכריזה סומלילנד על היפרדותה כחבל ארץ מסומליה על הפיכתה למדינה עצמאית. בשנת 1993, ערך הממשל של סומלילנד משאל עם, בו הציעה הממשל מבנה ממשל שיהיה עצמאי לחלוטין מהרפובליקה של סומליה. משאל עם נוסף שהתרחש ב-2001 אישר ברוב של 97% את החוקה ואת הכרזת העצמאות של סומלילנד מ-1991. ב-2003 קוימו לראשונה בחירות דמוקרטיות לנשיאות וב-2005 לפרלמנט. ב-2010 התקיימו הבחירות השניות לנשיאות בהן זכתה האופוזיציה, והעברת השלטון התקיימה בצורה חלקה. בשנת 2001 פרסם הממשל בסומלילנד מאמר בינלאומי בו הוא מציג את הנימוקים לעצמאותה של סומלילנד, כאשר טיעונו המרכזי הוא הסתמכות על כך שסומלילנד זכאית להכרה מתוקף היותה טריטוריה של מיעוטים אתניים שהיו נתונים בשלטון קולוניאלי בריטי[3].

אולם עצמאותה והכרתה כמדינה ריבונית לא התקבלה מאז על ידי אף מדינה בעולם או ארגון בינלאומי, מתוך שמירה על היציבות וכיבוד עקרון השלמות טריטוריאלית של סומליה[4]. הזכות להגדרה עצמית של עמים אמנם מעוגנת באמנות רבות ואף בסעיף 2(1) למגילת האו"ם. אך, עקרון השלמות הטריטוריאלית הקבוע בסעיף 2(4) למגילת האו"ם לרוב גובר על כך ואוסר על פגיעה בשלמות הטריטוריאלית של מדינות קיימות לצורך הקמת מדינות חדשות ועל סיפוח שטח ללא הסכמה. בנוסף, הקהילה הבינלאומית רואה בקיומן של ישויות אלה הפרה של סעיף 4 לאמנת מונטווידאו. האמנה קובעת שהתנאים הבסיסים לקיומה של מדינה ריבונית הם אוכלוסייה קבועה, טריטוריה מוגדרת, ממשלה מתפקדת ויכולת לנהל יחסי חוץ עם מדינות אחרות. דו"ח של נציבות האו"ם לפליטים בנוגע לסומלילנד קבע שיש לה שליטה פונקציונלית על הצבא והמשטרה; קיומם של בתי משפט שאוכפים את החוק; קיומם של מכסים ומסים בנמלים; שני בתי מחוקקים; חלק מהשרים מנסים לפעול בתחומי אחריותם; לסומלילנד יש מטבע ודרכונים משל עצמה אשר מתקבלים בכמה ממדינות העולם[5]. על אף שנראה שסומלילנד עומדת בארבעת התנאים הבאים לידי ביטוי באמנת מונטווידאו, הגישה הקונסטיטוטיבית מחייבת הכרה של מדינות אחרות כתנאי נוסף לריבונותה של מדינה וכל עוד אף מדינה לא תכיר בריבונותה של סומלילנד, היא לא תזכה למעמד של מדינה.

הכרה בין לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מתפיסה של פתרון בעיית היציבות האזורית תחילה, ארצות הברית והאיחוד האירופאי הטילו את האחריות להכרה על סומלילנד על האיחוד האפריקאי (AU) בטרם הם ישקלו להכיר בה כמדינה. עקב כך, סומלילנד משקיעה כיום את מירב מאמציה להכרה בינלאומית באמצעות הכרה על ידי האיחוד האפריקאי. ב-2005 הגישה סומלילנד בקשה לחברות באיחוד האפריקאי, אך עד היום אין כל הכרעה בנושא, וזאת על אף שמשלחת של האיחוד האפריקאי המליצה בשנת 2006 בחיוב על קבלתה סומלילנד לארגון, תוך מציאת פתרון ביניים שיאפשר את חברותה בארגון ללא הכרה בעצמאותה[6]. בשנת 2007 פנתה סומלילנד בבקשה לקבלת מעמד של משקיפה בארגון חבר העמים הבריטי, אך גם בקשה זו טרם נענתה על ידי הארגון. במקביל לכך סומלילנד מנסה לפתח מערכות יחסים בינ"ל בניסיון לקבל הכרה, וזאת באמצעות הסכמים שונים כמו הסכמי שיתוף פעולה וסחר עם שכנתה אתיופיה. בנוסף הקימה משרדי קישור באתיופיה, ג'יבוטי, ארצות הברית ובריטניה. מכיוון שסומלילנד לא זכתה להכרה בינלאומית, היא חברה בארגון האומות והעמים הלא מיוצגים (UNPO)[7].

בטרם ניסתה לקבל הכרה מהאיחוד האפריקאי, ניסתה סומלילנד לקבל הכרה באמצעות מועצת הביטחון של האו"ם, אך ללא הצלחה. מדיניות מועצת הביטחון של האו"ם העדיפה לפתור את מצב הכאוס בסומליה על ידי תמיכה בממשל מרכזי אחד למדינה, ולכן הכירה רק בממשלת המעבר הזמנית (TFG) כנציגי סומליה באו"ם. על אף היעדר הכרה ממועצת הביטחון, ארגונים שונים מטעם האו"ם פועלים בסומלילנד כמו למשל נציבות האו"ם לפליטים, ארגון הבריאות העולמי, ארגון המזון העולמי ותוכנית הפיתוח של האו"ם אשר פועלים אל מול גורמים רשמיים בממשלת סומלילנד[8].

מהלכים דיפלומטיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות מתחילים להישמע קולות נוספים לגבי שינוי במעמדה הבינ"ל של סומלילנד. כאמור, הממשל בסומלילנד החל לתקשר באופן לא מוכרז עם ממשלות נוספות. ממשלת אתיופיה נחשבת לממשלה המרחיקה ביותר ביחסיה עם סומלילנד ואף הביעה תמיכה במתן עצמאות למדינה, בנימוקים הבאים: ראשית, היותה של סומלילנד מדינה ששואפת לדמוקרטיה, שלווה ואינה מהווה איום. שנית, פיצולה של סומליה יחליש אותה, וכך ביטחונה של אתיופיה גובר[9]. שלישית, אינטרס ביחסים דיפלומטיים בשל רצועת הים הרחבה של סומלילנד. בינתיים, נראה כי אתיופיה מחכה לאישורו של האיחוד האפריקאי, אולם עשויה להכיר בה באופן עצמאי אם הדבר לא יקרה בשנים הקרובות.

גם מדינות המערב מתחילות להכיר באופן לא פורמלי בהקמתה. דיפלומט בכיר בממשלת צרפת אשר נפגש על ראש ממשלת סומלילנד, ציין כי המקרה מזכיר את קבלת עצמאותן של בוסניה, קרואטיה וסלובניה מיוגוסלביה[10]. במקרה נוסף, מועצת העיר של העיר שפילד בבריטניה הצביעה באפריל 2014 עבור הכרה בזכות להגדרה עצמית של סומלילנד, עם זאת ההכרה המחווה הייתה טקסית בלבד ולא נשאה שום משקל חוקי. בצעד דומה, כשנה לאחר מחווה זו גם מועצת העיר של קארדיף בבריטניה הצביעה עבור הכרה בעצמאותה של סומלילנד. עם זאת, ממשלת בריטניה השמרנית מכירה באופן רשמי בסומלילנד כאזור אוטונומי של סומליה[11].

ההשלכות שנובעות מאי ההכרה בסומלילנד מתבטאות בעיקר בהיעדר יכולת לקבל סיוע כלכלי בינ"ל מארגונים בינ"ל דוגמת קרן המטבע הבינלאומית. בנוסף, אי הכרתה כמדינה מונע ממנה לבצע סחר בינלאומי, ומאלץ את סומלילנד לספק את צרכיה הפנימיים בעצמה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  •      Eggers, A. K. (2007). When is a state a state the case for recognition of Somaliland. Boston College International and Comparative Law Review 30(1), 211-222.
  •      Poore, B. (2009). Somaliland: Shackled to failed state. Stanford Journal of International Law 45(1), 117-150.
  •      Farley, B. R. (2010). Calling a State a State: Somaliland and International. Emory International Law Review 24(2), 777-820.
  •      Arieff, A. (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs 3(2), 60-79.
  •      Kibble, S. (2001). Somaliland: Surviving without Recognition; Somalia: Recognized but Failing? International Relations, 15(5), 5-25.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.      Benjamin, Farley (2010) Calling a State a State: Somaliland and International Recognition. Emory International Law Review. pp. 777-778.
  2. ^ Alison, Eggers K. (2007). When is a state a state: the case for recognition of Somaliland. Boston College International and Comparative Law Review. pp. 212.
  3. ^ 1.      Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 64-67
  4. ^ Alison, Eggers K. (2007). When is a state a state: the case for recognition of Somaliland. Boston College International and Comparative Law Review. pp. 215.
  5. ^ 1.      Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 66.
  6. ^ 1.      "Somaliland: AU Mission to Somaliland Says Recognition Overdue". UNPO. Retrieved 1 March 2006.
  7. ^ "Somaliland". UNPO. Retrieved 1 February 2017.
  8. ^ 1.      Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 69.
  9. ^ Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 70.
  10. ^ 1.      Benjamin, Farley (2010) Calling a State a State: Somaliland and International Recognition. Emory International Law Review. pp. 812.
  11. ^ 1.      Mosalski, Ruth (26 March 2015). "Cardiff becomes only second UK council to recognize the Republic of Somaliland". walesonline.co.uk. Retrieved 21 March 2017.