שאו שערים
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם הוא שיר בליטורגיה היהודית. מקור המילים בתהילים כ"ד; "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה".[1] נהוג לשיר את השיר בעיקר בזמן הוצאת והכנסת ספרי התורה בשמחת תורה, בקבלת פני רב חשוב, או במעמד הכנסת ספר תורה.
מקור ופרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תהילים כ"ד
מקור המילים הוא בספר תהילים מזמור כ"ד. לפי אגדה המובאת בתלמוד בבלי המילים נאמרו על ידי שלמה המלך בעת שביקש להכניס את ארון הברית לקודש הקודשים. שערי המקדש דבקו זה לזה והוא קרא להם להיפתח כדי שיוכל להכניס את הארון.[2]
לחנים וביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלחנים הידועים של השיר הם לחן של אלי ליפסקר,[3] של חסידות חב"ד,[4] ולחן נוסף של חסידות סערט ויז'ניץ.[5] בנוסף קיימים לחנים מאת פרחי לונדון,[6] לואי לבנדובסקי,[7] עוזי חיטמן,[8] שייקה פייקוב,[9] וקטע חזנות מאת שמואל נאומבורג.[10]
בקבלת פני רבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נהוג לשיר את השיר בזמן קבלת פני רבנים. תיעוד למנהג קיים עוד משנות ה-30 של המאה ה-20.[11] גם בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל התקבלו הרבנים בשירת "שאו שערים".[12] לעיתים הושר השיר גם לכבוד אישי ציבור שאינם רבנים כמו ראש ממשלת ישראל יצחק רבין,[13] וראש עיריית ירושלים טדי קולק.[14] יש שציינו כמקור למנהג, את אגדת חז"ל שלפיה העזרה צווחה "שאו שערים" לכבוד ישמעאל בן פיאבי ויוחנן בן נדבאי.[15]
יש שהסתייגו משירת השיר כלפי אנשים, כיוון שבמקור הביטוי "מלך הכבוד" נאמר על אלוהים.[16] חלק מפוסקי ההלכה הכריעו להקל בזה, מכיוון שבהמשך השיר מיד מפרשים "מי הוא זה מלך הכבוד – ה' צבאות", וכן שהכוונה יכולה להתפרש על השכינה שמלווה את הרב או בדרך מליצה.[17]
על פי המסופר בעיתון יתד נאמן, בעקבות הסתייגותם של הרב שך והרב מבריסק משירת "שאו שערים" לרבנים, מארגני כינוס היסוד של דגל התורה ב-1988 החליטו לקבל את הרבנים בשירת ימים על ימי מלך במקום "שאו שערים", ומאז הפך השיר "ימים" להמנון הנפוץ לקבלת רבנים, בעיקר במגזר הליטאי, במקום "שאו שערים".[18]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "שאו שערים" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "שאו שערים" והאזנה לו, באתר זמרשת
- מידע על שאו שערים בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר תהילים, פרק כ"ד, פסוקים ז'–י'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל', עמוד א'
- ^ שאו שערים ליפסקר
- ^ שאו שערים חב"ד
- ^ מחרוזת שאו שערים, באתר קול הלשון מתוך האלבום שמחת המלכות 2 של חיים בנט
- ^ שאו שערים פרחי לונדון, באתר קול הלשון
- ^ שאו שערים, באתר הספרייה הלאומית
- ^
שאו שערים עוזי חיטמן, סרטון באתר יוטיוב
- ^ שאו שערים לחן שייקה פייקוב בביצוע איתן מסורי, סרטון באתר יוטיוב
- ^ מילות השיר "שאו שערים" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ הגדה של פסח פרעשבורג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ איש חי רב פעלים, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ עיתון הצופה 4 בדצמבר 1990
- ^ החומה גיליון כט', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ז, עמוד א'
- ^ ראו למשל שריה דבליצקי, קיצור הלכות מועדים - סוכות, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ הרב עובדיה יוסף שו"ת יחווה דעת חלק ג' סימן ע"ז, והרב חיים קניבסקי מובא בספר דרך שיחה עמוד תקע"ט
- ^ מוסף שבת קודש התשע"ב גיליון 7, באתר אוצר החכמה
