שיחה:חסידות חב"ד/ארכיון 11

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

איחוד?

נא להגיב בדיון שכאן בלבד. תודה. יוניון ג'ק - שיחה 11:16, 28 ביוני 2019 (IDT)

לדעתי יש להסיר הקטע הבא:

פשוט לא נכון. על פי ספרי טלפונים ורשימות של החסידות היו בשנת 2016 כ-16,800 בתי-אב השייכים לה{{הערה|Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018, עמ' 192–196.}} אבגד - שיחה 21:33, 4 ביולי 2019 (IDT)

ייתכן כמובן שלא נכון, אבל זה מה שאומר חוקר שבדק את הנושא. תוכל לפרט כמה משפחות יש בדיוק בספרי טלפונים ורשימות של החסידות לפי החשבון שלך? נרו יאיר • שיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ט • 13:08, 5 ביולי 2019 (IDT)

אין לי דרך לדעת כמות מדוייקת. אבל וודאי שלכל הפחות כפול ממה שכתוב שם. ואם קשה לדעת אז גם אם זה מישהו ברמה שלהם אמר משהו שהוא לא נכון אין צורך להביא את זה. וצריך להשמיט פרט הזוי זה גם אם מישהו מכובד אמר אותו. אבגד - שיחה 22:27, 9 ביולי 2019 (IDT)

אם אנחנו הולכים על נתונים של ספרי טלפונים. אז בספר הטלפונים של 2011 בארץ ישראל לבד יש 10,500 בתי אב. כאמור יש להסיר המשפט הזה מהערך. אבגד - שיחה 19:19, 17 ביולי 2019 (IDT)

בספר הטלפונים שקישקרת אליו יש 10.5K רשומות. דגש — 10:41, 18 ביולי 2019 (IDT)

יפה. וכמה בחו"ל? אוסיף עוד שעד לא מזמן הוזכרה בפתיח ערך הערכה של בין 50 אלף ל-200 אלף, וגם זה מלפני שנים. ההערכה הסופר-מנופחת הזאת לא הפריעה לאף אחד וגם לא טרחו להביא את ספר הטלפונים של 2011. גם חב"דניקים שמן הסתם קראו את הערך השאירו ככה, מה יש. עכשיו ברור שההערכה של וודזינסקי הרבה יותר קרובה לאמת. גם אם אולי פספס כמה אלפים - לא סוף העולם, כמו שקודם הצלחנו לשרוד. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ט • 17:35, 19 ביולי 2019 (IDT)

מבצע חילוץ אדמו"ר חב"ד מוורשה במלחמת עולם השנייה

כתבתי ערך על הקצין הנאצי היהודי למחצה ארנסט בלוך, שעמד בראש מבצע להצלת אדמו"ר חב"ד רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ) וחילוצו מוורשה. הערך עוסק באותו קצין, ולא במבצע ההצלה, שראוי לדעתי לערך מלא נפרד. אני קורא למי שהנושא מעניין אותו לכתוב את הערך. Amikamraz - שיחה 03:40, 23 ביולי 2019 (IDT)

תבנית שכתוב

האם התבנית שכתוב באמת נחוצה, והאם היא התבנית הרלוונטית? מי שרואה חוסר במקורות מחקריים מוזמן להוסיף, אבל מכאן ועד שכתוב הערך?Shaishyy - שיחה 01:20, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

לא חסרים מקורות אקדמיים בערך, נכון, אבל מה שכתוב *בערך* רחוק מלהיות מחקרי, וגובל באפולוגטיקה. דגש — 01:21, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

דגש חזק אתה מדבר על פסקאות ספציפיות? ואולי תבנית ויקיזציה יותר מתאים? Shaishyy - שיחה 02:12, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

מתייג את בעלי הידע ביהדות Shaishyy - שיחה 15:29, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

דגש די הבהיר את הבעיה. נרו יאיר • שיחה • ו' באב ה'תשע"ט • 20:28, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

מה הקשר ויקיזציה? הבעיה היא תוכנית ולא טכנית. דגש — 00:05, 8 באוגוסט 2019 (IDT)

דגש חזק האם אתה יכול להצביע על מקומות ספציפים או שיש צורך בכתיבת כל הערך מחדש ? Shaishyy - שיחה 02:07, 8 באוגוסט 2019 (IDT)

כפי שהגעתי להודעה הראשונה שלך בעניין, כך אראה את יתר ההודעות שלך בדף שיחה זה. תיוג חוזר ונשנה מציק לי, כך שהוא מיותר.

אני יכול להצביע על כמה פסקאות שהן "בסדר±". רובו המוחלט של הערך (פתיח, פסקאות 1–4 ו-6–7) צריך שכתוב מסיבי. דגש — 02:13, 8 באוגוסט 2019 (IDT)

צריך שיכתוב כי חסר מידע מחקרי או כי זה לא כתוב נכון? איזה וכמה מחקר אתה רוצה שיכנס בערך על חסידות? ● קער א וועלט • שיחה • י' בניסן ה'תש"ף • 02:16, 4 באפריל 2020 (IDT)

אני חושש שחסידים לא יאהבו ערך שיבוסס על המחקר האקדמי. נראה לי שמשתמש:AddMore-III יוכל לפרט. נרו יאיר • שיחה • י"א בניסן ה'תש"ף • 01:25, 5 באפריל 2020 (IDT)

לא שאלתי אם אני יאהב את זה או לא אלא כמה מחקר הוא רוצה להכניס לערך על החסידות? בסופו של דבר תפתח ערך על חסידות אחרת ותגיד לי כמה מחקר יש שם והאם הוא יותר ממה שכבר יש כאן... ● קער א וועלט • שיחה • י"א בניסן ה'תש"ף • 09:11, 5 באפריל 2020 (IDT)

כשאין מחקר אין מה להכניס. על חב"ד יש לדעתי עשרות ספרים ומאות מאמרים אקדמיים. נחכה לאדמור. נרו יאיר • שיחה • י"א בניסן ה'תש"ף • 10:56, 5 באפריל 2020 (IDT)

מענין שכאן בויקיפדיה כל אחד ישחק בענין לטובתו, לגבי תבנית שיכתוב - חב"ד שונה מכל החסידויות כי יש עליהם הרבה מחקר (אגב, אני לא יודע כמה משמעותי ההבדל). לגבי יצירת ערכים חב"דיים - לחב"ד יש מספיק ערכים.. כאן זה לא חב"דפדיה.. (כאן שוכחים שהם באמת יותר משמעותיים). בקיצור, אם באמת יש כל כך הרבה מחקר על חב"ד שחייב להכניס אותו לערך אז למה שאנשים משמעותיים בחסידות או ערכים חב"דיים לא יקבלו ערך? ● קער א וועלט • שיחה • י"ב בניסן ה'תש"ף • 02:06, 6 באפריל 2020 (IDT)

אין ספק, יש יותר מידע על חב"ד מכל חסידות אחרת, ובהתאם יש גם יותר ערכים. אתם ממש לא מקופחים, להפך. אבל כמה? פי עשר? פי מאה? לדעתך כל שליח חב"ד צריך לקבל ערך, או שגם אתה מבין שצריך לשים גבול איפשהו? נרו יאיר • שיחה • י"ב בניסן ה'תש"ף • 19:48, 6 באפריל 2020 (IDT)

כמו דגש חזק. ואכן צריך למחוק חלק ניכר מהערכים על חב"ד, משהו שאני פועל לגביו מדי פעם. AddMore-III - שיחה 20:27, 6 באפריל 2020 (IDT)

הנה תראה את הזילזול. הוא לא יכתוב שצריך למחוק את כל הערכים הפחות חשובים בחב"ד אלא 'צריך למחוק חלק ניכר מהערכים על חב"ד' כאילו יש לו נגדם איזה משהו אידאולוגי. נרו יאיר, לגבי מה שכתבת שצריך לשים גבול, אני לא אומר שצריך לכתוב ערך על כל שליח - זה אפילו בחב"דפדיה אין (ע"פ המדיניות), אבל חסידים שבאמת משמעותיים בחב"ד הייתי מצפה שיהיה להם ערך גם כאן, לדוגמה הרב יוסף יצחק אופן אילו הוא היה בכל חסידות אחרת הוא היה מקבל ערך אבל בגלל שהוא בחסידות חב"ד אז אסור לתת לו כי 'צריך למחוק חלק ניכר מהערכים על חב"ד'... זה שיש לחב"ד יחסית הרבה ערכים (וזה עומד להיגמר בקצב הזה) זה כי באמת יש הרבה אנשים מוכרים ופעילים בחב"ד אודות לנשים וזה לא אומר שצריך להעלות להם את רמת החשיבות ● קער א וועלט • שיחה • ט"ו בניסן ה'תש"ף • 02:20, 9 באפריל 2020 (IDT)

אנחנו ממשיכים להסתובב סביב אותה נקודה. כמה זה "באמת משמעותיים"? מאה? אלף? חמשת אלפים? והאם באנציקלופדיה כללית ייקבע הדבר הזה על פי דעתם של חסידי חב"ד? אני מרשה לעצמי להעריך שבכל חסידות אחרת יש הרבה הרבה פחות ערכים, ולכן להטיל ספק בטענה שפלוני לא קיבל ערך בגלל שהוא חב"דניק ולא, נניח, בעלזער. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בניסן ה'תש"ף • 21:47, 9 באפריל 2020 (IDT)

לא ביקשתי שיתייחסו אליהם כיותר משאר החסידויות אלא כשווים מבלי להתחשב בכמות הערכים הקיימת כי זה לא נוגע לחשיבות האנציקלופדיה וכך עכ"פ נמנע טענות (כמו דברי אדמו"ר... או) כמו 'כאן זה לא חב"דפדיה' וכו' ● קער א וועלט • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ף • 09:13, 14 באפריל 2020 (IDT)

אנסה להסביר שוב: הם מקבלים הרבה יותר משאר החסידויות, לא רק בגלל שנכתב עליהם הרבה אלא גם בגלל שיש הרבה משתמשים שכותבים עליהם, כולל על דמויות לא בולטות. בשורה התחתונה חב"ד זוכה אצלנו ליחס טוב יותר משאר החסידויות, אבל גם לזה יש גבול. נרו יאיר • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ף • 17:48, 14 באפריל 2020 (IDT)

אז כמו שהתחלתי לכתוב: א. זה הולך להיפסק בקצב הזה. ב. שים לב שגם לטענתך זה לא שאינם ראויים לערך אלא שטכנית על חסידיות אחרות לא כותבים, ולכן ביקשתי שיפסיקו עם הסינונים הספציפיים האלו ויקבלו כל מי שראוי לערך ולא משנה כמה ערכים יש לחסידות שלו וכמה אין לחסידות לא שלו ● קער א וועלט • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ף • 09:42, 17 באפריל 2020 (IDT)

א. אם וכאשר יקרה נוכל לשקול שוב. ב. שים לב שבניגוד לדבריך טענתי פשוט הפוכה. נרו יאיר • שיחה • ג' באייר ה'תש"ף • 17:59, 27 באפריל 2020 (IDT)

הקריטריונים היחידים שקובעים האם הערך צריך להיכתב זה האם הוא ראוי או לא, ולא צריך להיות שום קשר לכמות הערכים שיש על אנשים מהחסידות שאליו היא משתייך יונתן770י - שיחה 10:53, 15 במאי 2020 (IDT).

צודק! נשאר לך רק לחפש מישהו שחושב אחרת. נרו יאיר • שיחה • כ"א באייר ה'תש"ף • 18:02, 15 במאי 2020 (IDT)

מיעוט שבמיעוט

בגוף הערך מצויין ש'חלק מאנשי הזרם המשיחי אינם עולים לקברו ובאים רק לבית מדרשו בברוקלין, ואף מאמינים שהוא ממשיך להגיע לתפילות שם ומחלק דולרים לצדקה מדי יום ראשון'. העובדה אינה נכונה. כל מי שיערוך בדיקה קצרה, יראה שרוב ניכר של אותם אלו שאינם עולים לקברו, אכן מאמינים שהוא ממשיך להגיע לתפילות וגם להתוועדויות [זה נחסר משום מה בגוף הערך, על אף שזה מקובל על כלל המשיחסטים], אך נוקטים בעמדה נחרצת נגד הטוענים שהרבי גם מחלק דולרים [וישנם על כך עד עצם היום הזה ויכוחים עזים בנושא וכן רוב ישיבות המשיחיסטים ומרבית משפיעי המשיחיסטים אוסרים לחניכיהם להשתתף במעמד חלוקת הדולרים וכך מחנכים את תלמידיהם].

טענתם המרכזית של רוב המשיחיסטים היא שניתן לקבוע את הימצאות הרבי, רק במעמדות בהם נתן את האחריות לגבאי בית מדרשו [תפילות והתוועדויות], לעומת ה'דולרים' שאת זמנם ומיקומם החליט הרבי עצמו. בנוסף, מציינים הם, שלא ניתן לקבוע על דברים, שהרבי נותן למישהו חיצוני, מאחר שלא ניתן לראות את הרבי [רק על עובדת היותו קיים במעמדות שנתן את האחריות לגבאים, יש הסכמה כוללת אצל המשיחיסטים, אם כי לא על מיקומו המדוייק בבית המדרש, אלא בכללות]. --2A01:6500:A042:9FF2:4754:72A9:40BD:2E0F 11:54, 31 במרץ 2020 (IDT)

מחיקה

מחיקה (ב20.5.2020) של תוכן שגוי (אשר למרבה הפלא, שרד בויקיפדיה- על אף הריבוי (יחסית) של העורכים החבד"יים בה -במשך 13 (!) שנים!) שלום לכולם. מחקתי מהערך תוכן שגוי אשר מהווה טעות גסה בהבנת הכתוב במקור שציין כותב הטעות: הוא ציין ממגילת אסתר עם אוצר מנהגי חב"ד לאדר-פורים, אשר הרבי אסר על בחורים מתחת לגיל 18 לשתות משקה בכלל- דבר אשר לא היה ולא נברא! אני מחזיק את הספר אצלי (אני חב"דניק מהבית) והצילום שלו מובא בסוף הדיון. כל מי שגדל בחב"ד ולמד בתומכי תמימים יודע אשר הרבי מעולם לא אסר שישתו משקה, אלא כמו לכולם (עד גיל 40) - לא יותר מרביעית! פלא שהדברים שכתב מישהו עם הכינוי היהודי , שרדו כל כך הרבה זמן בויקיפדיה, מבלי אף חבדני"ק ישנה זאת. לא אתווכח עם הכותב, רק אצרף צילומים, וכל אחד יוכל לבחון בעצמו שהרבי מעולם לא אמר זאת (יש רק 2 עמודים בספר הנ"ל אשר מדברים על הנושא ומצולמים בסוף) וכל התמימים שבישיבות חב"ד, אשר נוהגים כן לשתות משקה בהתוועדויות (ואין אף גורם מהנהלות הישיבות המפריע לכך ולהפך)- אינם טועים(!). בברכה,מנדל אסולין - שיחה 21:10, 20 במאי 2020 (IDT) הצילומים המצורפים לדיון:
קובץ:היהודי-טעות3.jpeg

• 
  1
• 
  2
• 
  3

שלום רב. אני חושב שאתה טועה ובגדול. מביא ראשית ציטוט שמחקת: ”ועל מי שמשתכר גם מפחות מרביעת - נאסר לשתות כלל. גם על תלמידי ישיבות מתחת לגיל 18 אסר לשתות מכל וכל והעדיף שישתו "סודה" (מגילת אסתר ומנהגי חב"ד לפורים)”. שנית המושגים "כל מי שחבדניק יודע" לא רלוונטי פה. הציטוט מבוסס על "מגילת אסתר ומנהגי חב"ד לפורים" האם ראית אז זה לפני שמחקת את החומר? אני חושב שלא הכוונה כאן לאוצר מנהגי חב"ד, יש למצוא את הקובץ הזה. יש אגב קובץ שלם על גזירת המשקה , אינו תחת ידי, אבל זכור לי כן החומר הזה על סודה וכדומה. איך אתה שולל ככה בלי לדעת???? לדעתי תחזיר את זה עד שתמצא את המקור. אבגד - שיחה 02:42, 22 במאי 2020 (IDT)

מנדל אסולין - זה תגובה לך. אבגד - שיחה 04:41, 22 במאי 2020 (IDT)

אענה לדבריך משתמש:אבגד על ראשון-ראשון ואחרון-אחרון. רק אני מבקש שתשים לב לכל פרט שאכתוב:

1. ראשית, לא אני מחקתי את זה שמי שמשתכר בפחות מרביעית - אסור לו לשתות, זה נרו יאיר מחק (ותברר לפני שאתה מאשים אותי). הוספתי את זה בחזרה.
2. מה שטענתי "כל חבדניק יודע", זה טיעון אגבי (ולא עיקרי, כפי שהבנת בטעות מדבריי) לכך שמותר לבחורים לשתות 'משקה'. הטיעון העיקרי הוא שזה לא כתוב בספר שציטט הטועה (כדלקמן), ותתמקד בטיעון זה.
3. לא רק שראיתי את אוצר מנהגי חבד (ככה זה נקרא: מגילת אסתר עם ביאורי הרבי ואוצר מנהגי חבד לאדר-פורים) (שאכן מוזכר שם על משקה), אלא אפילו לא שמת לב שצילמתי אותו ופירסמתי בראשית הדיון! תסתכל, תפעיל את העיניים ותשומת הלב למה שאמרתי, 'לפני' שאתה מערער על דבריי (איך אתה מערער ככה בלי לחשוב?).
4. את הסודה אכן הרבי אמר, כפי שאראה לך בעצמי בצילום שבסוף התגובה שלי; הרבי אמר שאם משתכרים - שישתו סודה. וזה אגב לא במגילת אסתר הנ"ל אלא במקום אחר שצילמתי לך ואכניס בסיום התגובה.(ועוד אגב - שזה שזכור לך על הסודה אך אין לך מקור - לא אומר שצריך לכתוב בויקיפדיה מהזכרון שלך; זה לא מקור מוסמך. אך מאחר וכנ"ל יש לי מקור לסודה- אכניס אותו בערך כשאסיים להגיב לך פה.)

בכל אופן, מה שאמרתי שהרבי לא אמר במגילת אסתר הנ"ל, זה שבחורים מתחת ל18 שלא ישתו בכלל (אפילו אם הם לא משתכרים בפחות מרביעית); את זה הרבי ממש לא אמר שם כפי שתיכף אפרט לך, אך אוסיף שעושה רושם שבכלל לא "טרחת" להסתכל בצילום שהבאתי מהמגילת אסתר, וחבל, כי אני ביססתי את דבריי על זה בין השאר ואתה מתנגד לדבריי מבלי להסתכל במקור שממנו הבאתי את דבריי. אולנ לא שמת לב שצילמתי, או שהצילומים לא עבדו לך?

אחזור לעניינינו:את הסודה הרבי לא אמר על בחורים מתחת ל18, אלא על מי שמשתכר. והרבי מעולם לא הזכיר את גיל 18 כקובע לשתייה, אלא את גיל 20 (הכותב טעה בהבינו ש"בחורים" הכוונה ל"קטינים, ובאמת הכוונה לבחורי ישיבה, שזה עד לגיל 20), ולא כקובע לשתייה בכלל אלא רק בקשר להשתכרות בסעודת פורים (-"עד דלא ידע", שפירושו - בפשטות - השתכרות מוחלטת (עד שאין הבחנה בין ארור המן וכו')), שעל זה אמר הרבי שהרי"יץ, קודמו, לא גרס שיהיה בבחורי ישיבה את ההלכה עד דלא ידע.

אם כן, לסיכום, כותב הטעות ('היהודי') טעה ב3 דברים: 1. בחורים לא הכוונה לעד 18, קטינים, אלא עד 20. 2.טעות יותר גסה: לא מדובר על שתייה בכלל, אלא ספציפית על השתכרות מוחלטת בפורים. 3. טעות יותר שולית: לא מוזכר במגילת אסתר הנ"ל על הסודה, את זה הכותב רשם מהזיכרון שלו וזה לא מובא שם אלא במקום אחר (כדלקמן). כנ"ל- אכתוב את הסודה כשאסיים להגיב לך.

יש לי מקורות מוסמכים (2 קבצים) בנושא גזירת משקה, ואם תתן לי את המייל שלך, אשלח לך במייל. בכל אופן, אשלח כעת על הסודה:

(בברכה,מנדל אסולין -שיחה 05:03, 22 במאי 2020 (IDT))

לפני שאני עונה: מדוע תייגת? אבגד - שיחה 05:04, 22 במאי 2020 (IDT)

אני ראיתי שהגבת, פשוט הייתי באמצע להגיב על תגובתך מנדל אסולין - שיחה 05:05, 22 במאי 2020 (IDT)

תייגתי לפני שידעתי שהוספת לרשימת המעקב, סליחה מנדל אסולין - שיחה 05:06, 22 במאי 2020 (IDT)

לא הצלחתי להעלות את הקובץ של הסודה, אם תרצה אשלח לך במייל מנדל אסולין - שיחה 05:17, 22 במאי 2020 (IDT)

1) בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.. 3) הפעם כבר תקנתי את טעויות ההזחה שבטעות היה לך - להבא שים לב. זה ממש מבלבל 2) מה המראי מקום של הסודה? אבגד - שיחה 05:23, 22 במאי 2020 (IDT)

בקשר להזחה, צודק, אשתדל להקפיד להבא על סדר בתגובות. את הסודה תיכף אשלח, דף העלאת התמונות עושה לי כרגע בעיות. מנדל אסולין - שיחה 06:02, 22 במאי 2020 (IDT)

למה יש צורך לעלות לכאן אם אפשר להביא פשוט מראי מקום? אבגד - שיחה 05:37, 22 במאי 2020 (IDT)

המקור הוא גליון יא של התקשרות.בשם חסיד ששמע זאת מהרבי. מאחר וכבר העליתי לויקיפדיה, הנה זה:

מנדל אסולין - שיחה 06:02, 22 במאי 2020 (IDT)

שוב. מה המראי מקום. פעם האחרונה שאני שואל. אבגד - שיחה 06:40, 22 במאי 2020 (IDT)

רשמתי כבר את המראה מקום! אלא אם התקשרות גליון יא לא נחשב בעיניך למקור.. אין לי מקור אחר לזה. בכל אופן, העיקר הנוגע לעניינינו הוא שבמגילת אסתר עם האוצר מנהגים - לא מוזכר כלל על הסודה. כתבתי בערך (בהערה 46) שהמקור הוא מהתקשרות גליון יא, ואם זה לא נחשב למקור מוסמך, יש למחוק בכלל את נושא הסודה ולהסתפק במה שהיה כתוב קודם:"מי שמשתכר בפחות מרביעית- לא לשתות כלל משקה חריף", ותו לא. אם זה נחשב למוסמך, תשאיר את הסודה; אם לא, תמחוק. מנדל אסולין - שיחה 06:55, 22 במאי 2020 (IDT)

מקור מצויין. בהצלחה. אבגד - שיחה 06:57, 22 במאי 2020 (IDT)

השלמה דחופה בערך

שלום לכולם. חבל שמתמקדים בכל מיני פרטים שוליים שבערך (כמו מספר החסידים והמנהגים הטכניים - ולא התוכניים - שלהם), ולקטע הכי משקף של החסידות - כמעט ולא מתייחסים והוא עומד כבר זמן רב כדורש השלמה.

אני מדבר על הפסקה דרכי עבודת האל שבתוך הקטע מהות שיטת חב"ד. רשום על הקטע:"פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה."

ממש חבל שלא לוקחים (לי בכל אופן אין זמן בקרוב לעשות זאת והלוואי ומישהו יקדימני בזה) מהאתר חב"דפדיה את הקטע "עבודה והשכלה" שבערך "עבודת השם", ומשפצים אותו ומתאימים אותו לויקיפדיה. הוא כתוב שם בצורה מאוד מדוייקת ונעימה עם מקורות מפורטים בלי לחסר שום פרט נחוץ, אך לויקיפדיה נחוץ הרבה פחות מידע מהכתוב שם, רק את המידע הבסיסי ביותר שצריך לדעת מי שקורא בויקיפדיה על חב"ד. באם עוד הרבה זמן לא יגש מישהו לטפל בזה, אטפל בזה בעצמי אך בתקווה שמישהו יקדים אותי- פתחתי דיון זה. בהצלחה וכל טוב, מנדל אסולין - שיחה 22:18, 20 במאי 2020 (IDT)

אני לא מתנגד לזה, אבל באופן כללי כבר יש בערך הרבה מידע שכתבו חסידים, ופחות מידע שכתבו חוקרים. לא שהחוקרים תמיד צודקים, אבל גם החסידים לא תמיד. באופן כללי, הערך עוסק בחסידות חב"ד לדורותיה, מעל 200 שנה, לא בחוויה של החסידים היום. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באייר ה'תש"ף • 17:02, 21 במאי 2020 (IDT)

מה הקשר בין זה שהערך מדבר על חסידות חב"ד בכלל ולא על החוויה כיום (אף שזה לא נכון, מדובר בחב"ד אחת ומדובר בערך על שניהם), לבין זה שצריך לכתוב יותר מידע, אשר נחוץ והכרחי - על עבודה והשכלה? איפה ביקשתי יותר מידע על החוויה החסידית כיום?

באשר לטיעון שצריך יותר מחקרי, מסכים איתו וכן שאין צורך ליותר מידע מחסידי חב"ד.משתמש:נרו יאיר.מנדל אסולין - שיחה 20:57, 21 במאי 2020 (IDT)

כשאתה מרחיב את הערך עוד מחבדפדיה זה מבוסס מן הסתם על כותביה. אתה יכול להאמין לי, החוויה של חסיד חב"ד בזמן בעל התניא או הצמח צדק הייתה שונה מאוד. הערך הזה עוסק בחב"ד בכל התקופות, לא רק בעשורים האחרונים. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באייר ה'תש"ף • 21:01, 21 במאי 2020 (IDT)

סלח לי, אבל אני ממש לא מסכים איתך. המידע החבדפדי לא חייב להיות מבוסס על ראות עיני הכותב, ומבוסס שם - במקרה - על מקורות חסידיים עתיקים ואמינים. אני כבר אמרתי שאני מסכים עם הטיעון שלך (שצריך מחקרי יותר) אך לגבי מה שאמרת על חבדפדיה - לדעתי זה ממש לא נכון.מנדל אסולין - שיחה 21:11, 21 במאי 2020 (IDT)

זה לא מועיל לכלום להיות נעול על זה שמקור זה אינו מתאים וזה אינו מתאים; צריך לשקול כל מקור לגופו, ובמקרה של הערך "עבודת ה'" של חבדפדיה - הוא מבוסס שם כיאות. כך לדעתי מנדל אסולין - שיחה 21:13, 21 במאי 2020 (IDT)

אי אמירת תחנון

מנדל אסולין. צריכים לחשוב איפה בערך זה יהיה כתוב. או בחסידות חב"ד#ימי חב"ד או בחסידות חב"ד#מנהגים הלכתיים ייחודיים. לא בשניהם. אבגד - שיחה 01:43, 22 במאי 2020 (IDT)

לא אני כתבתי את שניהם, אבל אני כתבתי את השני לפני שביררתי שזה כבר היה כתוב, אז אני מצטער משתמש:אבגד (רק תגיד לי אם זה בסדר שאני מתייג אותך).מנדל אסולין - שיחה 02:24, 22 במאי 2020 (IDT)

כפי שכבר כתבתי לך במקום אחר, וגם נרו יאיר כתב לך - לא נהוג לתייג, אין צורך, זה לא מועיל. בבקשה אל תתייג אותי. תודהאבגד - שיחה 02:27, 22 במאי 2020 (IDT)

איפה כתבת לי בעבר לא לתייג? מלבד זה, זה שנרו יאיר לא רוצה שיתייגו אותו, זה לא אומר גם לגביך. משתמש אחד אומר לי לתייג, אחר אומר לי לא. איך אני יודע למי לשמוע?.. זה בכל אופן ברור לי שמה שכתבת שזה לא נהוג, זה לא נכון, וזה תלוי אם מי שמדברים עליו מעוניין בזה או שלא.. ואם זה כל כך לא מועיל, אז תסביר לי איך תדע שהשארתי לך הודעה?

וחוץ מזה, מדוע לך כן מותר לתייג אותי?? (עשית את זה בתחילת דיון זה). לא מפריע לי שתתייג אותי, אבל תהיה עיקבי.

בכל אופן, מאיפה לקחת את זה שבחלק מחגי הגאולה בלבד לא אומרים תחנון? במקור שבהערה מצויין שבכל חגי הגאולה לא אומרים. כתבתי את זה כבר לנרו (בדף השיחה שלו) וכנראה שלא שמת לב..מנדל אסולין - שיחה 02:37, 22 במאי 2020 (IDT)

אם יש דיון שאתה קשור אליו מטבע הדברים אתה אומר לעקוב אחריו, דרך מיוחד:רשימת המעקב שלי. לא מכיר את הדף? זה א ב של עריכות. אם מקבלים את זה גם משם וגם מתיוג ובכל הודעה זה תיוג נפרד תחשוב כמה שיגוע זה למשתמש השני. אבגד - שיחה 02:49, 22 במאי 2020 (IDT)

לא, לא הכרתי את הדף. אשתמש בו מהיום. תודה. מנדל אסולין - שיחה 03:05, 22 במאי 2020 (IDT)

בבקשה. אבגד - שיחה 03:18, 22 במאי 2020 (IDT)

משתמש:אבגד,מדוע כתבת שלא רלוונטי הפירוט של חגי הגאולה? הרי אין ערך בויקיפדיה על חגי הגאולה, המקום היחיד בויקיפדיה שהם מובאים זה בערך חסידות חב"ד. מה מפריע אם יהיה עוד חצי שורה בסוגריים על התאריכים? לא שיניתי עדיין, אני מתייעץ איתך קודם.(אגב,הייתי מוכרח לתייג הפעם, מאחר ואת הדיון על כפילות התחנון סיימנו, והתחלתי סוג של דיון חדש- על פירוט חגי הגאולה (אף שמאחר וזה באותו נושא של תחנון, כתבתי זאת בהמשך לדיון זה)).מנדל אסולין - שיחה 03:36, 22 במאי 2020 (IDT)

אגב, אחרי שלימדת אותי על דף המעקב אתה גם אותי לא צריך לתייג, אני יתעדכן בדף המעקב. ―מנדל אסולין (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה לא צריך לתייג אותי כי אני עוקב ברשימת המעקב. בקשר לחגי הגאולה. מדוע יש צורך לפרט? זה ספר מנהגים? אבגד - שיחה 04:39, 22 במאי 2020 (IDT)

טוב צודק.מנדל אסולין - שיחה 05:29, 22 במאי 2020 (IDT)

על ומתוך חסידות חב"ד נכתבו מאות ספרים ואלפי מאמרים. חלק זעיר מזה, אולי אלפית האחוז, צריך להיכנס לערך האנציקלופדי הנוכחי. כשאתה מכניס מידע חדש אתה צריך לשקול זה אכן נצרך. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באייר ה'תש"ף • 10:16, 22 במאי 2020 (IDT)

כפילות

מה הסיבה שב'מוסדות חב"ד' כתוב פעמיים את ישיבות תומכי תמימים? ● קער א וועלט • שיחה • 09:07 • א' בסיוון ה'תש"ף

בפסיקה הראשונה זה המוסדות הראשיים. ובפיסקה השנייה זה המוסדות בישראל. מצמצם שם המילים שלא יהיה כפילות. אבגד - שיחה 09:11, 24 במאי 2020 (IDT)

הוספה והרחבה

הדבר הבסיסי ביותר לא נכתב בערך: ההיסטוריה של חב"ד: היכן הוקמה, מדוע הוקמה, העיירות שבהם החלה את דרכה וכו'.. קיצ'ר: ב"ה לא חסר מה להוסיף. הפצצת המעיינות - שיחה 08:56, 7 ביוני 2020 (IDT)

החסידות הגדולה בישראל

בערך חסידות גור מובא שהיא "החסידות הגדולה בישראל" בעוד שלפי הרישומים שלה משנת 2018 מס' משפחות גור בכל העולם מונה כ10,500 מש'. אך בעיון קצר אפשר לגלות שחב"ד מנתה כבר ב2011 כ10,500 משפחות וזה בישראל בלבד. (ובכמעט 10 שנים שחלפו מאז אם דמיוני אינו מטעה אותי נוספו מס' לא קטן של מש' אל חב"ד) כך שאיך שלא מסתכלים על זה - חב"ד היא החסידות הגדולה בישראל.

ובשביל לא לעורר כל מיני תקריות מביכות ומוזרות אני מציע את כתיבת המציעות הזאת בערך להצבעה, מי בעד הוספת הדבר שחב"ד היא החסידות הגדולה בישראל, ומי נגד. הפצצת המעיינות - שיחה 14:33, 7 ביוני 2020 (IDT)

דף שיחה לא נועד להצבעות. להצבעות מגיעים כמוצא אחרון, אחרי שלא מצליחים להגיע להבנה/בוררות. אני לא יודע על אילו "תקריות מביכות ומוזרות" אתה מדבר. נא להביא מקור אמין למספרים (ולא פרסום של col על ספר טלפונים כלשהו). דגש חזק - שיחה 14:36, 7 ביוני 2020 (IDT)

דגש חזק 1: אני חולק עליך בעניין שCOL זה לא מקור אמין, גם המקור שחסידות גור הייתה החסידות הגדולה בישראל הובא מתוך החסידות עצמה. 2: עכשיו זה נראה לי חלק מאותו "מוצא אחרון" שעליו אתה מדבר. אך בכל זאת:

תשכחו רגע מההצבעה, רק תביעו את דעתכם מה אומרים המשתמשים היקרים שליט"א על העניין הנ"ל. הפצצת המעיינות - שיחה 14:39, 7 ביוני 2020 (IDT)

ראה דיון קודם בתחילת דף השיחה. צר לי לאכזב. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תש"ף • 14:46, 7 ביוני 2020 (IDT)

נרו יאיר, הדיון הקודן הקודם והדיון הזה הם אמנם על אותו מקור, אך לא על אותו נושא: הדיון הקודם דיבר על להסיר משפט, הדיון הזה רוצה להוסיף משפט ולתקן טעות שחסידות גור היא כביכול החסידות הגדולה בישראל, בעוד שהמציאות מראה שחב"ד בארץ - גדולה יותר מגור בעולם. אז נתחיל בדיון? הפצצת המעיינות - שיחה 14:49, 7 ביוני 2020 (IDT)

אם היית קורא את הדיון הקודם בעיון היית רואה מה הבעיה עם המקור הזה. וגם בלי אותה בעיה (ההבדל בין רשומות ובין משפחות), מה שאמר פעם מישהו עוד לא מספיק להפוך ל"מציאות". אחרת - כל אחד יוכל להכריז כאן אחרת ולדרוש שתראה את המציאות (שקבע רגע קודם). כל זה מצטרף לכך שלא בטוח שאפשר להשוות חסידות עם חצר מסודרת ורבי לקבוצה חסידית מפולגת כמו חב"ד. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תש"ף • 14:55, 7 ביוני 2020 (IDT)

חב"ד אינה מפולגת, יש בה מגוון רחב של דעות - אך בפועל - בין אדם לחברו - אין פילוג. ה"פילוג" המדובר נמצא רק בחלק מהמוסדות - על מגוון דעותיהם ממניעים של כבוד אישי ולא ממניעים עקרוניים. אך בפועל כולם חיים עם כולם בשלום, יש לי הרבה ידידים משתי "צדדי המתרס", וכך גם לכל שאר החסידים. הפצצת המעיינות - שיחה 15:00, 7 ביוני 2020 (IDT)

אני לא בטוח, וחב"דניקים חיים בשלום אפילו עם גויים, אבל זה לא הקריטריון. בכל מקרה אין צורך כאן להתווכח על זה. מלבד מה שכתבתי, המקור שלך (אדם פרטי) אינו באותה רמה של חוקר אקדמי. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תש"ף • 15:04, 7 ביוני 2020 (IDT)

"חב"דניקים חיים בשלום גם עם גויים".. וזה הסיבה לכך שהם הראשונים שיצאו להפגנות נגד גירוש גוש קטיף, זה הסיבה שבגללה עשרות רבנים חב"דיים נעצרו ב"אשמת הסתה ועידוד חיילים לסירוב פקודה", וזה הסיבה שחב"ד מתנגדת בכל תוקף למסירת סנטימטר אדמה מארץ ישראל לטרוריסטים.. הפצצת המעיינות - שיחה 15:07, 7 ביוני 2020 (IDT)

או אולי לחילופין אתה מתכוון לשבע מצוות בני נח שחב"ד מפעילה בקרב האכלוסיה הדרוזית והערבית.. אז מעכשיו אני קורה להם להפסיק לעודד את הערבים על שמירת שבע מוות בני נח ולהתחיל לעודד אותם לבצע פיגועים טרור וגניבות נגד היהודים.. בכל מקרה גם אני חושב שהארת את עייני בנוגע למקור, אך לא בנוגע למציאות (אם אתה רוצה הוכחות יותר מוצקות דבר איתי בדף המשתמש שלי). בכל מקרה הדיון לדעתי הסתיים ללא תוצאות ברורות.. אחזור אליו מתי שיהיו לו מקורות יותר ברורים. הפצצת המעיינות - שיחה 15:13, 7 ביוני 2020 (IDT)

אפשר לכתוב שהיא מהחסידויות הגדולות בישראל. הדירוג המדוייק אינו נצרך וקשה מאוד לבירור. עדירל - שיחה 16:02, 7 ביוני 2020 (IDT)

גם אם נחבר את הפלגים יחד לא בטוח אפילו שהיא אחת מהשלוש הכי גדולות. מכתב את משתמש:AddMore-III שהכניס את הנתונים המספריים לפי מקור אקדמי. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תש"ף • 17:29, 7 ביוני 2020 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ אני חולק עליך, אבל אולי באמת מי שיכניס את המספרים יודע אם אותו חוקר אקדמי, פירסם מאז 2011 מחקר חדש בכמויות לחיים • ט"ו בסיוון ה'תש"ף 17:59, 7 ביוני 2020 (IDT)

מניח שרוב החבדניקים יחשבו שהמספר גבוה יותר, רק לא בטוח שיש להם מקור מוצק לסמוך עליו. כמו שכתוב בערך, פרופ' וודזינסקי מדבר על שנת 2016. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תש"ף • 18:25, 7 ביוני 2020 (IDT)

נרו יאיר האם ההשוואה של משתמש הפצצת, היא רלוונטית? שחבד בישראל יותר גדולה מגור? ביחס ספציפי למקור בערך כאן והמקור בערך שם. אבגד - שיחה 18:47, 7 ביוני 2020 (IDT)

עניתי, גם אם נחבר את הפלגים יחד (ולא ברור לי שזה נכון, כפי שנימקתי) גור פשוט גדולה יותר בישראל. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תש"ף • 18:56, 7 ביוני 2020 (IDT)

נרו יאיר: לחץ כאן ותבין הכל.. הפצצת המעיינות - שיחה 18:59, 7 ביוני 2020 (IDT)

אם לפי המקורות [המוזכרים בשני הערכים. (אכן כך?)] גור יותר גדולה בישראל אז אני מושך את ידי. אבגד - שיחה 19:01, 7 ביוני 2020 (IDT)

הפצצת המעיינות, עם כל הכבוד לחב"דפדיה, היא לא מקור מספיק עבורנו. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תש"ף • 19:02, 7 ביוני 2020 (IDT)

נרו יאיר, כל מקור שאני יבא לא יהיה מספק עבורך?? הפצצת המעיינות - שיחה 19:03, 7 ביוני 2020 (IDT)

נשמע לי כמה כשל לוגי. חב"דפדיה בטח לא, לא עבורי ולא אף אחד רציני כאן. אילו עוד מקורות באמתחתך? ונא לא לתייג אותי בשיחה שוטפת. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תש"ף • 19:05, 7 ביוני 2020 (IDT)

מדוע מפחיתים את כמות בתי האב בחב"ד?

מדוע מפחיתים את כמות בתי האב בחב"ד? זה ממש לא מקצועי להביא אומדן מלפני שש שנים שגם הוא מבוסס על ספר טלפונים... כמי שנמצא בחסידות שנים רבות (קצת יותר משש שנים...) אעדכן אותכם שספרי טלפונים אף פעם לא שקפו ולו במעט את כמות הבתי אב ישנם רבים שביקשו שלא להכניס את שמם כיון שספר טלפונים הוא משמש בעיקר כספר התרמה... וד"ל... אז נא לשנות זאת לכפי שאני כתבתי: "וכיום בשנת 2020 עומדת על-סך עשרות אלפי בתי אב, תוך שהכפילה ושילשה עצמה גם ממסדית וגם משפחתית מאז שנת 1994, האומדן קשה כיון שאין לחסידות מאגר רשמי, בשנת 2016 היו ששיערו שכמות בתי-אב עומד על כ- 16,800 משפחות." בענקע - שיחה 23:29, 27 ביוני 2020 (IDT)

משום שהאומדן שלך הוא טענתך האישית, וויקיפדיה מתבססת על מקורות. דגש חזק - שיחה 23:36, 27 ביוני 2020 (IDT)

ייתכן שהגיע הזמן להסיר את זה. זה היה מספיק זמן. אבגד - שיחה 07:29, 28 ביוני 2020 (IDT)

כאן כתוב שיש כרגע כ-8,000 משפחות בישראל. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תש"ף • 12:09, 28 ביוני 2020 (IDT)

אתה בעד להסיר? אבגד - שיחה 11:09, 9 ביולי 2020 (IDT)

קישורים חיצוניים

אני מנסה להבין למה בערך חב"דפדיה חשוב להדגיש שלוש פעמים שהאתר משתייך לזרם המשיחי, ובערך הזה כשמביאים קישור לאתר שמשתייך לזזרם המתון הס מלהזכיר את השתייכתו לזרם המתון, וכן אסור להביא קישור נוסף ששיך לרם המשיחי. תסבירו לי ידידי המלומדים.--יאללה בלגן - שיחה 17:26, 24 ביולי 2020 (IDT)

תתרגל ● קער א וועלט • שיחה • 23:44 • ד' באב ה'תש"ף

תסביר את כוונתך--יאללה בלגן - שיחה 23:47, 25 ביולי 2020 (IDT)

כמה משתמשים שמנסים להציג את הזרם המתון כמתון ועיקרי בחב"ד וכל השאר נספחים ובמילא צריך להזכיר שהם נספחים בכל מקום שהם כתובים ● קער א וועלט • שיחה • 23:50 • ד' באב ה'תש"ף

ומה עם שאר העורכים הניטרליים פה באתר?--יאללה בלגן - שיחה 23:52, 25 ביולי 2020 (IDT)

אין מספיק בנושא הזה ● קער א וועלט • שיחה • 23:53 • ד' באב ה'תש"ף

אז בוא נייצר... אגב משתמש:אבגדאבגד אני מחכה לתשובה ממך מדוע ביטלת העריכה שלי--יאללה בלגן - שיחה 23:55, 25 ביולי 2020 (IDT)

הגבתי כבר בדף של חבדפדיה. רגע כבר יש ערך חבדפדיה. אז לא צריך אזכור כאן בא נסיר זאת פה. אבגד - שיחה 09:03, 26 ביולי 2020 (IDT)

על מה הגבת לי בערך של חבדפדיה? למה כאן בפסקה של קישורים חיצוניים בקישור הראשון אסור לציין שהוא שייך לזרם המתון ובקישור על חב"דפדיה חייבים לציין זאת שהוא שייך לזרם המשחיסטי?--יאללה בלגן - שיחה 10:57, 26 ביולי 2020 (IDT)

אם מי ששינה את העריכה שלי לא מוכן לענות לי למה. מותר להחזיר את העריכה?--יאללה בלגן - שיחה 19:48, 26 ביולי 2020 (IDT)

כשתענה לי - אני יענה לך. אבגד - שיחה 19:50, 26 ביולי 2020 (IDT)

מה שאלת?--יאללה בלגן - שיחה 20:02, 26 ביולי 2020 (IDT)

מה הנוהל אם מישהו משחזר עריכה בלי להסביר למה. מותר להחזיר בחזרה את העריכה שלי?--יאללה בלגן - שיחה 14:47, 27 ביולי 2020 (IDT)

אכתוב שוב. אני מציע להסיר מפה את השורה של חבדפדיה מכיוון שיש כבר על זה ערך. אבגד - שיחה 17:00, 27 ביולי 2020 (IDT)

מה זה שקור לעריכה שעשית? אם אתה רוצה להוריד זה דיון אחר וזכותך. תענה מדוע ביצעת את העריכה על כך שהאתר הראשון שייל לזרם המתון בחב"ד--יאללה בלגן - שיחה 17:34, 27 ביולי 2020 (IDT)

מה לעשות שהמוסדות הרשמיים שהרבי מינה מחזיקים את האתר הרשמי. אני מבין שזה קשה לך. אבגד - שיחה 17:41, 27 ביולי 2020 (IDT)

והם שייכים לזרם המתון בחבד. אלה העובדות. כמו שבערך הישיבת בצפת כתוב ששיכים לזרם המשיחיסטי בחבד אל אף שזה ישיבה רישמית ומה שאתה רוצה אותו דבכר כאן. אני מבקש שתחזיר את הפרט הזה לערך--יאללה בלגן - שיחה 17:45, 27 ביולי 2020 (IDT)

תרגע בבקשה אחרת אני לא אמשיך הדיון. תודה. אבגד - שיחה 17:57, 27 ביולי 2020 (IDT)

אני רגוע לגמרי. כתבתי תשובה למה שטענת וביקשתי שתחזיר את העריכה. מה לא רגוע?--יאללה בלגן - שיחה 17:59, 27 ביולי 2020 (IDT)

האתר לא צריך בכלל להופיע בערך, ובטח לא כקישור ראשון. זהו לא האתר הרשמי של החסידות, אלא של אחד הגופים שלה המרכז לענייני חינוך (ומיד ניתן לראות בערך שזהו גוף בחסידות חב"ד שאין לו בעלות ואחריות על החסידות), זהו גם אתר באגלית, וגם אתר שלא מספק כל ערך מוסף. כשבודקים מי הוסיף אותו לערך, מגלים דוגמה קלאסית של פעולה של בוט שנדרש לתקן אותה ידנית. (נ.ב. אם זה לא מספיק ברור, 'המרכז' אמנם גוף מרכזי וחשוב, אבל לא אחראי ולא מייצג את כל החסידות, לדוגמה, הוא אינו אחראי ומייצג על ישיבות ומוסדות החינוך של חב"ד בארץ ובעולם). --שיע • (שיחה) • ז' באב ה'תש"ף • 02:30, 28 ביולי 2020 (IDT)

אני כן חושב שזה האתר הרשמי ואתה חושב שלא אבל זה לא נוגע מה אנחנו חושבים. אם הבוט הכניס את זה עדיף שהבוט יסיר. עשיתי פעולות כדי שהבוט יסיר ביום יומיים הקרובים (אם נסיר ידינית - הבוט יחזיר, לכן יש לחכות לבוט). והנה קיבלתם ויתור מצידי. ובא לציון גואל ונאמר אמן. אבגד - שיחה 03:39, 28 ביולי 2020 (IDT)

ישר כח. --שיע • (שיחה) • ז' באב ה'תש"ף • 03:49, 28 ביולי 2020 (IDT)

שיע זה בסדר שהסרת אבל ייתכן שהבוט יחזיר אל אתל תסיר עד שהבוט יסיר לבד. אבגד - שיחה 01:25, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

הסרתי כי הקישור היה שבור, חשבתי שהבוט הסיר רק את הקישור והשאיר את הכיתוב, בכל אופן אם הבוט יחזיר אמתין לו. תודה. שיע • (שיחה) • י"ט באב ה'תש"ף • 18:26, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

קפוטה או פראק?

חסר תקנה. דעתך? קפוטה או פראק. אבגד - שיחה 04:33, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

יש לי תשובה. אני קורא כעת את זה מעיתון בקהילה, שם הוא אומר שבעבר היה קאפוטה והחליפו לסרטוק, אצטט משם: "אך גם הקפוטה לא הצליחה להחזיק מעמד בחב"ד. בהמשך היא הוחלפה ב'סירטוק', שמזכיר יותר את הפראק". כדאי שתקרא הכתבה מאוד יפה. אבגד - שיחה 04:47, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

כיום הם לובשים פראק (אני לא יודע עד כמה אפשר לסמוך על עיתון בקהילה, אנסה לברר). חסר תקנה :-) • שיחה • י"ט באב ה'תש"ף • 17:36, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

חסידי חב"ד קוראים לזה סירטוק. אבגד, מה ההבדל בין זה ובין פראק? נרו יאיר • שיחה • י"ט באב ה'תש"ף • 17:46, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

אין הבדל, שתי שמות לאותו בגד. שיע • (שיחה) • י"ט באב ה'תש"ף • 18:25, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

לא נכון שאין הבדל, בחב"ד זה אכן נקרא אותו דבר (קאפוטה וסרטוק) אך קפוטה היה בחב"ד בעבר, כעת בחב"ד זה פארק (שבחב"ד קוראים לפארק סירוטק).
פארק חתוך מאחורה, קאפוטה לא חתוך מאחורה. קאפוטה מאוד מבריק בשונה מסרטוק. קאפוטה זה אצל שאר החסידים/חסידויות.
הבדלים בין פראק ליטאי לסרטוק חבד"י: בסירטוק אחד מצדדי הכנף האחורי הוא וודאי עגול בשונה מהליטאים (תקנו אותי אם אני טועה ביחס לליטאים), בסרטוק על הכפתורים יש בד כמו הסרטוק עצמו בשונה מפראק ועוד אי אלו הבדלים
נגיש שוב, יש לנו שלושה דברים: קאפוטה, פראק, סרטוק. פארק וסרטוק זה מאוד דומה. בחבד קוראים ל"סרטוק" גם סרטוק וגם קאפוטה למרות שזה שונה
ציטוטים:
* מתוך פראק#לבוש חרדי: "אצל חסידי חב"ד מכונה הפראק בשמו הרוסי - "סירטוק". חסידי חב"ד נהוגים ללבוש סירטוק בשבתות ומועדי ישראל וכן בשמחות ואירועים מיוחדים וחלק מעדיפים סירטוק עשוי ממשי. לעיתים, רבנים ומכובדים אחרים לובשים את הסירטוק גם בימות החול."
* מתוך: לבוש חרדי#סירטוק: "סירטוק הוא מעיל עליון המשמש את חסידי חב"ד הנשואים בשבתות ובחגים. רבים משלוחי חב"ד, רבנים ועוד נוהגים ללובשו גם בימות החול. הסירטוק דומה במאפייניו לפראק, אולם הוא מעט קצר יותר ומגיע עד הברך. הוא עשוי ממשי ולעיתים גם מצמר או מעורב."
אבגד - שיחה 19:49, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

קאפוטה יש הרבה סוגים, הדיון הוא לגבי פראק. נרו יאיר • שיחה • י"ט באב ה'תש"ף • 20:24, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

אבגד, יש כאלו שקוראים לסירטוק קפוטה?. חסר תקנה :-) • שיחה • כ' באב ה'תש"ף • 20:27, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

נרו: הסברתי קצת. חסר תקנה: כן בתוך חב"ד. אבגד - שיחה 20:55, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

שרויה

ניסיתי לבדוק בהיסטוריה, ולא הצלחתי להבין למה הושמט הקטע הבא? מישהו יכול לעזור לי?

חסידי חב"ד מחמירים מאוד שלא להשרות מצה עם מים בחג הפסח וחלקם אוחזים את המצה בעת אכילתה בתוך שקית כדי למנוע נפילת פירורים למים ולאוכל שעל גבי השולחן. באחרון של פסח (בחוץ לארץ) מקפידים חסידי חב"ד כן לאכול מצה שרויה

סוף ציטוט. שיע • (שיחה) • י"ט באב ה'תש"ף • 18:24, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

אני הסרתי. זה ממש לא ייחודי לחב"ד. חסר תקנה :-) • שיחה • כ' באב ה'תש"ף • 20:22, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

אני מניח שהם לא היחידים, אבל לדעתי הם הכי בולטים בזה. נרו יאיר • שיחה • כ"א באב ה'תש"ף • 12:46, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

בקהילות מסוימות באירופה נהגו להחמיר בשרויה. החסידים של היום לא ממש נזהרים בשרויה. זאת אומרת שרובם ככולם לא אוכלים קניידלעך או עוגות מקמח מצה, וחלק גדול גם לא מורח בידיים דברים על המצה. נדיר למצוא מישהו שמקפיד לנקות את הצלחת משיירי מצה לפני ששוטפים אותה במים או שלא יהיה מגע של חלקיק מצה עם לחות כלשהי. ההקפדה של חב"ד בעניין ראויה לציון, ללא ספק. דגש חזק - שיחה 13:21, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

אני מכיר רבים וטובים שאינם חסידי חב"ד שנוהגים כך (מה אומר מש:גיברס). חסר תקנה :-) • שיחה • ה' באלול ה'תש"ף • 09:11, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חסיד ויז'ניץ, ובכל המשפחות שאני מכיר (אבי, חמי, אחיי וגיסיי) נהוג ממש כך. אוכלים מצה בתוך שקית, בקבוקי השתיה נמצאים על מגש מיוחד ולא על השולחן ישירות וכדו'. בברכה, גיברס - שיחה 12:23, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

גזרת או גזירת

דגש חזק. האם גזירות תתנ"ו גזירות הלבוש באימפריה העות'מאנית לא רלוונטי לעניניו? מדוע גזרת ולא גזירת? זה חשוב כדי להבדיל בין "גזרת לבוש" - גזרת לבוש, סגנון. לבין "גזירת הלבוש" גזירה של השלטונות. איך נבדיל אם לא עם היוד? אבגד - שיחה 21:00, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

אז כדאי לתקן את שמות הערכים הנ"ל. בעברית כותבים "גזרה", "גזרת" ו"גזרות". עם י' זה גזִירָה. דגש חזק - שיחה 20:39, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

גזירת הלבוש. 174.197.149.239

לקריאה נוספת

אבגד, הוזזתי את אחד המקורות בכדי לסדר לפי סדר השנים וביטלת, כתבת שזה מדבר על הגאולה ולא הבנתי מה הקשר, תוכל להסביר את עצמך? ● קער א וועלט • שיחה • 22:20 • כ"ו באב ה'תש"ף

לדעתי בכלל צריך להסיר זאת זה ספר שעוסק בגאולה ולא בחסידות חב"ד. הנושא פה זה חסידות חב"ד. אבגד - שיחה 00:31, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

בערך כמו שפניני התניא הוא בנושא הגאולה... הספר מסכם את נושא תורת החסידות בכלל וחב"ד בפרט וכמובן מכניס הרבה ענייני משיח וגאולה. שם הספר הוא כי יצא בתשנ"ב ● קער א וועלט • שיחה • 05:57 • כ"ז באב ה'תש"ף

אתה חולק על זה שכל הסט בנושא הגאולה? (הערת ביניים: כרך אחד בטח לא בנושא חבד אלא רק בנושא אמונה שמדובר בפולמוס המשיחיות בחב"ד.) אבגד - שיחה 07:47, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חולק ע"ז שלא מוסבר בו על חסידות חב"ד ● קער א וועלט • שיחה • 07:57 • כ"ז באב ה'תש"ף

רוב הספר עוסק בחסידות חב"ד ולא במשיח? או הפוך? אבגד - שיחה 07:58, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

זה מגיע ביחד, מה שבטוח (לכל הדעות) זה שהשיחזור לא יותר טוב מלפניו ● קער א וועלט • שיחה • 02:26 • כ"ח באב ה'תש"ף

תקשיב. הספר הוא כתוב על משיח. לא שכנעת אותי שזה על חסידות חב"ד. אם המצב ישאר כך אסיר את זה מהערך שעוסק בחבד ולא במשיח. אבגד - שיחה 06:48, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

אתה שמת מטרה ואח"כ בנית בנין. אין הגיון בשחזור אף שקשה לך לומר את זה. הספר מרחיב ומספר הרבה על חסידות חב"ד ומתאים מאוד לפסקה אף אם מדבר גם על משיח ● קער א וועלט • שיחה • 07:57 • כ"ח באב ה'תש"ף

דבר איתי ענינית: האם הרוב זה משיח או לא? אבגד - שיחה 07:59, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

זה מגיע ביחד, זה לא רוב לכאן או לכאן ● קער א וועלט • שיחה • 08:14 • כ"ח באב ה'תש"ף

תראה, אין לי שום עניין נגד הספר, אם זה מתאים לכאן אהלן וסהלהן, אם לא - אז ביי ביי. מאוד פשוט. אז כבר נשמע ממך שחמישים אחזוז זה על משיח. באמת בא תהיה כנה. אם זה מתאים נשאיר ואם לא - נסיר. ממה שאני התרשמתי עד עכשיו זה לא מתאים לכאן. אבגד - שיחה 08:31, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

אז כתבתי מפורש שזה מתאים כי מוסבר שם הרבה על חסידות חב"ד. בין אם זה נשאר ובין אם לא, לא היה מתאים השיחזור שלך, הרי במילא לא מחקת את זה ● קער א וועלט • שיחה • 16:34 • כ"ח באב ה'תש"ף

כעת אני מדבר נטו אם להשאיר בערך או להסיר. כשנסיים את זה ונניח נחליט להשאיר אז תשים איפה שאתה רוצה. לענינינו: לא כל ספר שעוסק הרבה על החסידות חב"ד נביא פה, אתה בטח מבין זאת. אבגד - שיחה 16:38, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

יותר קשור לערך מ"ליובאוויטש וחייליה", חלק מספרי תולדות חב"ד ולפחות חלק מספרי ר' זושא וולף ● קער א וועלט • שיחה • 18:53 • כ"ח באב ה'תש"ף

איזה ספרי וולף לא? מה שמובא פה עוסק בחב"ד. אבגד - שיחה 19:29, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ לא כתבתי שהם לא אלא שהם פחות מהספר הזה. הם מדברים אודות תקופה מסוימת בחסידות והוא מדבר באופן כללי יותר מכל התקופות ● קער א וועלט • שיחה • 19:55 • כ"ח באב ה'תש"ף

טוב. אצטרך לעבור על הספר מלמעלה ומשיך אז. תשנה בתוך הערך ואם זה לא יתאים - נסיר. אבגד - שיחה 20:27, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

לבוש

נוסח נוכחי

"בשונה מהמקובל בשאר החסידויות בישראל, בהן אין רואים בעין יפה מי שאינו מקפיד על הלבוש השחור-לבן ומשכך רוב היוצאים לעבוד מקפידים לשמור על לבוש שחור-לבן גם בעבודה, בקרב חסידי חב"ד לא ניתן משקל רב לסגנון הלבוש, ובקרב חלק מהיוצאים לעבוד מקובל יותר להחליף את הלבוש בלבוש צבעוני." יש פה למישהו מקור לזה?--יאללה בלגן • שיחה • ד' באלול ה'תש"ף 16:43, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

מן הסתם יש גם מקורות, אבל פשוט שזה נכון. רבים בחב"ד הולכים ביום יום עם חולצה שאינה לבנה או עם סוודר. נרו יאיר • שיחה • ד' באלול ה'תש"ף • 16:45, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

"רבים בחב"ד הולכים ביום יום עם חולצה שאינה לבנה" לר נכון

"עם סוודר" בכל העולם כשלאנשים קר לובשים סוודר, אז צריך להוריד עד שיהיה מקור כל שהוא--יאללה בלגן • שיחה • ד' באלול ה'תש"ף 16:49, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. מעולם לא ראיתי חסיד גור או בעלז או ויז'ניץ או סאטמר עם סוודר. ג. גם עניין החולצה לבדו מספיק. נרו יאיר • שיחה • ד' באלול ה'תש"ף • 16:51, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

"מעולם לא ראיתי חסיד גור או בעלז או ויז'ניץ או סאטמר עם סוודר" בתור תושב השכונות החרדיות ראיתי המון, אתה גר באיזורים האלו? ובקשר לחולצה, זה לא נכון--יאללה בלגן • שיחה • ד' באלול ה'תש"ף 16:57, 24 באוגוסט 2020 (IDT)-

אני חושב שצריך למחוק פסקה זו, ומצטרף ליאללה בלגן. לבוש צבעוני קיים אצל אנשים עובדים, גם בחסידויות אחרות וגם במגזרים ליטאים או ספרדים. אין בחב"ד משהו יוצא דופן בקטע הזה. נפתלי • שיחה • ד' באלול ה'תש"ף 17:00, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

בין אם יש בחב"ד שוני ביחס ללבישת בגדים שאינם שחורים-לבנים-מחוייטים, או שאין, בכל מקרה ההיגד "לא ניתן משקל רב לסגנון הלבוש" הוא היגד שגוי. כי גם המצב הקיים הוא תחת הגדרה של כן נתינת משקל לסגנון הלבוש ולכן ראוי לשנות את הניסוח. מי-נהר - שיחה 17:59, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

יש בזה משהו, אם כי הם אכן מקפידים פחות בענייני לבוש. לכן הרבי האחרון עבר משטריימל לקנייטש. נרו יאיר • שיחה • ד' באלול ה'תש"ף • 18:04, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

נותן משקל לדברי שני קודמי. שינית קצת בהתאם. דעתכם?. אבגד - שיחה 18:21, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

אינני רואה הבדל משמעותי בין הגרסאות המשמעות נשארה לענ"ד שגויה. סבורני שצריך לכתוב משהו בסגנון הבא: על אף שגם בחסידות חב"ד מקפידים על סגנון הלבוש, ולרוב מופיעים בלבוש... ניתן לראותם לעיתים רבות גם בלבוש..." ואם תשאלוני וכי למאי נפקא מינה אשיב 1. לייצוגיות 2. לדבר שבקדושה, 3. גם כאשר הינם בלבוש חול לא יהיה נכון לומר שאין להם בכלל הקפדה על אופי לבושם כגון מצד ההופעה הדתית והצניעות. ולכן היגד האומר שאינם מקפידים על לבושם הוא מטעה. מי-נהר - שיחה 18:59, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

צריך להשמיט לגמרי את הפסקה הזו, אין שום דבר מיוחד בחסידות חב"ד בקטע הזה, אלא אם כן למישהו מהציבור החרדי יש ענין אישי להשמיץ אותם. נפתלי • שיחה • ד' באלול ה'תש"ף 19:26, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מי נהר, דעתך על זה. כמו כן דעת נרו יאיר וחסר תקנה. אבגד - שיחה 19:47, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

נתחיל עם מי-נהר שהציע הנוסח. דעתך? אבגד - שיחה 20:54, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

הקודם שלך היה עדיף. הצעתי עכשיו ניסוח נוסף. נרו יאיר • שיחה • ד' באלול ה'תש"ף • 21:20, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

נרו, בכללות העריכה טובה. אבל אני חושב אבל שיש לך טעות קטנה. שטריימל בחבד לבשו רק האדמורים. החסידים היו לובשים כובע רוסי דומה, לא שטריימל אולי מזכיר. החסידים ברוסיה לא לבשו שטריימל מעולם. החסידים בארץ ישראל קהילת חב"ד בחברון והישוב החבדי בירושלים - לבשו שטריימל. אבגד - שיחה 21:46, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

גם אדמורי חב"ד עצמם בחלק מהמקרים לא היה שטריימל אלא קולפיק. אבגד - שיחה 21:57, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

נרו ואחרים, מה אומרים על זה? אבגד - שיחה 22:43, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

אני דווקא סבור שההיגד הזה אינו שגוי (בהשוואה לחסידויות אחרות, למשל גור, אם מישהו מחליף את הביגוד המסורתי הוא הוציא את עצמו מן הכלל, ובמילים אחרות "ישנו משקל רב לסגנון הלבוש"), מה גם שבנוסח הנוכחי אין התייחסות למכנס. חסר תקנה :-) • שיחה • ה' באלול ה'תש"ף • 09:18, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

איזה התייחסות למכנס היה בניסוח הקודם? אבגד - שיחה 09:28, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

לשנות מה'שחור-לבן'. חסר תקנה :-) • שיחה • ה' באלול ה'תש"ף • 09:31, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

בתור אחד שחי באיזורים חרדיים, בשונה (נראה לי לפחות)מרוב הנוכחים בדיון, אני אציין שאין שום שוני בכלל הציבור החרדי למגזר החב"די בתחום הזה, אצל כולם הקצת יותר מודרניים לובשים צבעוני והרוב הגדול שחור לבן. כל השאר שטות גמורה--יאללה בלגן • שיחה • ה' באלול ה'תש"ף 11:25, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

חסר תקנה. אני לא חושב שמשנים ממכניסים שחורות. זה נשאר שחור. אבגד - שיחה 21:16, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

דווקא אני מכיר כאלו עם אפור או ג'ינס (בכל אופן, לא קריטי, אם הנוסח של נרו יאיר מוסכם על כולם שיהא כך). חסר תקנה :-) • שיחה • ו' באלול ה'תש"ף • 21:37, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

טוב זה נדיר יותר. העיקר שהגענו לנוסח מוסכם. אבגד - שיחה 22:07, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

מי נהר כבר כתבתי זאת אבל אני לא מוצא זאת בכל זאת אסביר: בניו יורק ומקומות אחרים בעולם מצוי יותר שחסידים משנים בעבודה את החולצה וכדומה לכן המדד פה הוא ישראל. יש? אבגד - שיחה 03:17, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

שכחתי לתייג מי-נהר. אבגד - שיחה 03:18, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

אבגד הנכבד, תודה על התיוג ועל סבלנותך להסביר בדף השיחה. אני מתנצל שביצעתי פעולת עריכה שמסתבר שאינה מוסכמת על משתתפי הדיון בהכרח. אין בכוונתי לעסוק בכך ואני משאיר לכם לעשות כהבנתכם. בהצלחה. מי-נהר - שיחה 04:13, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

מי-נהר דווקה זה יפה שנוגע לך שיהיה מדוייק. אינך צריך להתנצל. סך הכל כולנו מנסים להגיע לניסוח מדוייק וחף מטעויות. אבגד - שיחה 06:54, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

ידידי אבגד, שתף אותי מתי הוסכם על הניסוח הנ"ל? כי אני לא מסכים לכך בכלל!, בנוסף לזה כמה זמן המשפט הזה עומד בערך? כי נראה לי זה לא נחשב גרסה יציבה ואז זה אמור לרת עד שמסכימים על ניסוח ברור--יאללה בלגן • שיחה • ו' באלול ה'תש"ף 08:06, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

ימין על שמאל

לגבי ההוספה: "חסידי חב׳׳ד נוהגים לתפור כפתור פנימי בזק׳ט באופן שיהיה הצד הימני גובר על הצד השמאלי וכן נוהגים ללבוש גארטל דקיק מעל הציצית." אני חושב שזה פרטני מידי. לגבי הגומי על הציצית בכלל לא נראה לי יש צורך להכניס ולגבי הכפתור הפנימי אולי להזכיר בקצרה ואולי להזכיר רק בערך לבוש חרדי. אבגד - שיחה 18:21, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

לגבי בגד ימין על שמאל. אם נכנס תוך העניין, זה לא משהו של חסידי חב"ד זה כתוב באחרונים (אין לי מראי מקום כרגע) והרבה חסידים נוהגם כך. כך שכל ההוספה לא רלוונטית. אבגד - שיחה 18:26, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

לדעתי אפשר להכניס את שני הפרטים. הם לא נהוגים בחסידויות השונות והרבי מאוד הקפיד על זה ● קער א וועלט • שיחה • 01:21 • ה' באלול ה'תש"ף

כשאתה כותב שהם לא נהוגים בחסידויות שונות יש לך מקור או שאתה ממציא מהבטן? כי אם אתה ממציא מהבטן אז אספר לך שאני מכיר אישית הרבה חסידים וחסידות לא חב"ד שמקפידם על זה. ובהמקום הנכון שבסיסיו בכפר חבד עושה את זה אפילו על חולצות ולא בגלל הביקוש בחבד אלא בגלל הביקוש אצל החסידים לא חבד. בכל אופן לענינינו לא נכניס את כל מה שהרבי הקפיד. הכנסתי זאת באגב במקום שכתוב על סירטוק. אבגד - שיחה 03:46, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

הרחבתי על זה בלבוש חרדי#סירטוק שיש כאן הפניה לשם. אבגד - שיחה 04:22, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

האמת שאני לא מכיר מבפנים אלא מבחוץ אבל לא נראה לי (ותתקן אותי) שיש חסידים שהולכים לתופר שיחליף להם את הצד של הכפתורים.. הרבי ביקש מכמה לעשות את זה ואני מכיר המון חסידי חב"ד שעושים את זה באופן קבוע. לגבי גומי החסידויות השונים הולכים עם ציצית על החולצה ואף פעם לא ראיתי שם גומי או גרטל ● קער א וועלט • שיחה • 14:57 • ה' באלול ה'תש"ף

לא הולכים לתופר, כמו שחב"דניקים לא הולכים אליו. חסידים פשוט קונים מלכתחילה בגדים כאלה, ויש. נרו יאיר • שיחה • ה' באלול ה'תש"ף • 16:03, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא מכיר חנות שמוכרת חליפות ימין על שמאל (מלבד דאבל שחסידים לא הולכים איתם), בשונה מזה אני מכיר חב"דניקים רבים שהולכים עם החליפה/מעיל לתופר כדי להחליף צד ● קער א וועלט • שיחה • 16:36 • ז' באלול ה'תש"ף

לגבי הימין על שמאל, קודם אתה צריך להבין שגם אם אתה לא יודע, חב"ד הם לא היחידים. הסיבה שחב"ד צריכים ללכת לתופר - כי הולכים עם ז'קט קצר רגיל שלא מייצרים מיוחד בשבלהם, בעולם החסידי שזה ארוך כל השבוע וזה בגד מיוחד שתופרים מיוחד בשבילם לכתחילה (כל חסידיות לפי הלבושים שלה) וזה לא משהו באופנה בעולם - זה לכתחילה מגיע ימין על שמאל. אבגד - שיחה 19:49, 27 באוגוסט 2020 (IDT)

חבדניקים צריכים ללכת לתופר בשביל זה? ומה עושים עם הלולאות? הן נשארות בצד ההפוך? נרו יאיר • שיחה • ז' באלול ה'תש"ף • 20:13, 27 באוגוסט 2020 (IDT)

כן. לא יודע מה זה לולאות ● קער א וועלט • שיחה • 20:17 • ז' באלול ה'תש"ף

לגבי חליפה רגילה הרבה סוגרים אותה הפוך (פשוט מקפלים את החליפה - דבר שראיתי רק בחב"ד), חלקם תופרים כפתור גם מהצד השני. לגבי חליפת דאבל, טאורתית יש אפשרות לסגור אותה גם ימין על שמאל אבל בצד הזה יש פחות חור (רק חור אחד במקום שנים כבצד השני) ופחות כפתור ויצא לי לראות הרבה חב"דניקים שהולכים למתפרה כדי לעשות חור וכפתור בצד השני ● קער א וועלט • שיחה • 20:21 • ז' באלול ה'תש"ף

שחיטת ליובאוויטש

אני מוכן לשלם לאדם שיסביר לי את ההקשר של הפסקה הזאת. בקרב חב"ד יש המהדרים לקנות ולאכול את כל סוגי הבשרים רק מהשחיטה של חב"ד שנקראת "שחיטת ליובאוויטש" כלומר, שוחט שהוא חסיד, המגדל זקן מלא, טובל במקווה, ולומד מתורת חסידות חב"ד[60]. אחד מיסודות מנהגי חב"ד נגזר ממאמר הגמרא "רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא [כלומר, רב אחא הידר לברך על הדס שנחלקו עליו אמוראים אם הוא כשר - כיון שהזכירו רב כהנא ככשר]" מה הקשר בין הגמרא לבין השחיטה--יאללה בלגן • שיחה • ה' באלול ה'תש"ף 12:10, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

כמה אתה מוכן לשלם? חסר תקנה :-) • שיחה • ה' באלול ה'תש"ף • 14:18, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא יגנוב את השכר של חסר תקנה ● קער א וועלט • שיחה • 14:53 • ה' באלול ה'תש"ף

כמה אתה רוצה? ועכשיו ברצינות...--יאללה בלגן • שיחה • ה' באלול ה'תש"ף 16:04, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

לא יודע מה חשב מי שהכניס את המשפט. יאללה צודק שכפי שהוא כרגע הוא חסר פשר ולכן הורדתי אותו. נרו יאיר • שיחה • ה' באלול ה'תש"ף • 16:11, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

איני יודע למה התכוון המשתמש שהכניס את המשפט הזה, אך אני סבור ניתן להבינו כך: שמדברי הגמרא הללו ניתן ללמוד שיש לשמר הנהגה שיצאה מאת הרב למרות שאין לה מקור וטעם (נניח לגבי השחיטה, הרי אין שום עניין הלכתי בכך שהשוחט יטבול במקווה קודם לשחיטה, אך הואיל ואחד האדמו"רים נהג כך, יש לנהוג כך אחריו). חסר תקנה :-) • שיחה • ו' באלול ה'תש"ף • 21:35, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

גם אם נניח שאתה צודק: א. זה נכון לגבי חסידים בכלל. ב. ספק עד כמה השימוש במקור הספציפי כה בולט בחב"ד, עד כדי חשיבות להכניס לערך זה. נרו יאיר • שיחה • ו' באלול ה'תש"ף • 01:14, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

ובהוספה על דברי נרו יאיר, אין לזה שום מקור מאחד מהאדמו"רי חב"ד, אאבל את הכסף תקבל(לא יודע איך עושים סמיילי)--יאללה בלגן • שיחה • ו' באלול ה'תש"ף 08:03, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

בכל לא משנה לי כך או כך. אבל בלאגן: תמהתי איך אתה כף בהינף יד יכול להגיד כזה דבר. אתה בקי בכל תורת אדמורי חבד. אני סובר להניח שאתה יודע את הגודל של תורת אדמורי חבד. איך אתה ככה מוציא כזה משפט מהפה שאין את זה בכל תורת אדמורי חבד. אבגד - שיחה 09:19, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

אז אפשר להוריד כבר את תבנית השכתוב?

הדיון הקודם בנושא עבר "מעניין לעניין באותו עניין" ולא חזר בחזרה למקורו. במקרה הטוב אפשר להוסיף על המקורות הקיימים מקורות נוספים, ובמקרה הרע - מאחר והערך כמעט ולא עוסק בביוגרפיה - אין צורך לשכתב כלום. פשוט אין צורך במקורות אקדמיים על מהות השיטה, ספריה, מאפייניה ועוד, הספרות הפנימית (לא גיוגרפיה) פשוט עושה את העבודה מצויין. YoniSch • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 02:54, 22 באוקטובר 2020 (IDT)

🤦‍♂️ הצורב - שיחה 03:05, 22 באוקטובר 2020 (IDT)

הצורב ??? YoniSch • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 16:10, 22 באוקטובר 2020 (IDT)

אם אין התנגדות אני מוחק את התבנית. YoniSch • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 23:48, 22 באוקטובר 2020 (IDT)

כשאני קורא בערך מילים כמו "פיתח מאוד את פעילות שליחיו" או כשאני רואה שתי פסקאות סמוכות המדברות על ספר התניא או "עם ספרי חב"ד נמנים מאות ספרים" ללא מקורות וביסוס, אני חושב שיש לשכתב את הערך על ידי אדם שאינו מוטה. דרדק • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשפ"א • 17:46, 7 בדצמבר 2020 (IST)

בעלי הידע ביהדות בעלי הידע בחרדים ‏ דרדק • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשפ"א • 17:47, 7 בדצמבר 2020 (IST)

התכוונתי לבטאות את מבוכתי מקריאת משפט כמו "אין צורך במקורות אקדמיים על מהות השיטה, ספריה, מאפייניה ועוד". הצורב - שיחה 18:20, 7 בדצמבר 2020 (IST)

מדוע אתה חושב שהנקודה הטעונה שיפור שכתבת - שתי פסקאות שחוזרות על עצמן (אני חושב כמוך שצריך לתקן אותה), נוצרה ע"י אדם מוטה? זה נראה לי כמו בעיית ניסוח וכתיבה, לא קשור לדעה. לגבי כמות הספרים שיצאו לאור מתורת חסידות חב"ד - נראה שאין לך מושג על מה אתה מדבר. לא צריך להביא מקור לעובדה בשטח, כנס לחנות ספרים מתמחה (או באינטרנט) ותראה לבד. והעיקר - בעיות כאלה לא דורשות שיכתוב, מספיק לתקן אותם כל מקרה לגופו. YoniSch • כ"א בכסלו ה'תשפ"א • 20:38, 7 בדצמבר 2020 (IST)

העלתי נקודות שראיתי ברפרוף של כמה שניות, יש יותר. בכל אופן נראה לי שלא אתנגד נחרצות להחלפת תבנית השכתוב בתבנית השלמה על ה"צורך במקורות אקדמיים על מהות השיטה, ספריה, מאפייניה ועוד". דרדק • שיחה • כ"ג בכסלו ה'תשפ"א • 00:19, 9 בדצמבר 2020 (IST)

יוני, מה בעצם השתנה מהדיון הקודם? אפשר להדגים כמה שינויים משמעותיים שעונים על מה שנטען שם? מתייג את משתמש:דגש חזק ומשתמש:addmore שתמכו שם בתבנית. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בכסלו ה'תשפ"א • 19:02, 9 בדצמבר 2020 (IST)

התכוונתי כמובן למשתמש:AddMore-III. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בכסלו ה'תשפ"א • 19:03, 9 בדצמבר 2020 (IST)

התבנית נועדה לקרוא לכתיבה של ערך נאות, וגם להזהיר את הקורא התמים שמדובר בהגיוגרפיה. מלבד זה שחסרים למשל בערך המחקרים על כיצד הם עובדים את הרמ"ש, שהוא אלוה ולמעלה מזה והרבה דברים נוספים, גם מה שקיים לא אנציקלופדי ובעייתי. לא השתנה דבר בערך, והוא זקוק לשכתוב ולא להשלמה. ועל ההצהרה של הפעיל החב"די אין לי אלא להחרות להחזיק אחר הצורב. AddMore-III - שיחה 19:17, 9 בדצמבר 2020 (IST)

לא. דגש חזק - שיחה 00:38, 14 בדצמבר 2020 (IST)

אני חושב שאפשר להוריד יאללה בלגן • שיחה • ב' בטבת ה'תשפ"א 04:34, 17 בדצמבר 2020 (IST)

נרו יאיר לא עקבתי, אבל כנראה שלא השתנה הרבה מאז הדין הקודם. וזו הנקודה, בדיון הקודם לא ראיתי תשובות לשאלות ששאל קער א וועלט, כך שהדיון הזה, בתור המשך לדיון שלמעלה, דורש תשובות מהתומכים בתבנית ולא הפוך: א. האם נדרש שכתוב מפני שהערך מבוסס על ספרות חב"ד הפנימית, או שאפשר ממש להצביע על טעויות? ב. AddMore-III האם תוכל להצביע על 3 קטעים בערך שהם "לא אנציקלופדיים ובעייתיים"? (אשמח אם בתשובות תתייחסו אליי כחבר בקהילה שרוצה לעזור בשיפור הערך ומחפש מידע בדף השיחה, מפני שזה המצב.) ו-ג. ממתי משמשת תבנית השכתוב כאזהרה מפני היגיוגרפיה? הנשמע כדבר הזה בערך אחר בויקי? ערב נפלא וחנוכה שמח. YoniSch • אנו רוצים משיח עכשיו! • ב' בטבת ה'תשפ"א • 18:46, 17 בדצמבר 2020 (IST)

תראה בדף תבנית:שכתוב, אחד הסיבות להצבתה הוא חוסר ניטרליות. דרדק • שיחה • ג' בטבת ה'תשפ"א • 19:33, 17 בדצמבר 2020 (IST)

יוני, כן, מספיק שהערך מסתמך על מקורות פנימיים במקום על מקורות אקדמיים (שקיימים בשפע) כדי להציב תבנית כזאת, שאם תרצה תוכל להגדירה כאזהרה. נשמע גם נשמע, שום דבר מיוחד. ונא לא לתייג אותי בדיון שוטף, אלא אם לא עניתי כעבור יומיים. תודה. נרו יאיר • שיחה • ב' בטבת ה'תשפ"א • 21:30, 17 בדצמבר 2020 (IST)

נרו אתה מזכיר לי שאלה נוספת: יש לך דוגמאות למקורות האקדמאים המדוברים? אני משער שהקורא התמים שרוצה לשפר את הערך ישמח לדעת מהם (במאמר מוסגר, לא אני הגדרתי את התבנית כאזהרה, ראה למעלה). YoniSch • אנו רוצים משיח עכשיו! • ב' בטבת ה'תשפ"א • 21:42, 17 בדצמבר 2020 (IST)

כן. ראה את המקורות שתחת הכותרת "לקריאה נוספת". משום מה רוב האסמכתאות המצוינות בהערות השוליים מפנות לליקוטי שיחות או משהו אחר בפוזיציה דומה. דגש חזק - שיחה 22:01, 17 בדצמבר 2020 (IST)

מחכה לתשובות על שאר השאלות שלי. YoniSch • אנו רוצים משיח עכשיו! • ה' בטבת ה'תשפ"א • 03:21, 20 בדצמבר 2020 (IST)

אני מוצא רק שאלה אחת שלא נענתה, הפנייה שלך לאדמור, אבל ממילא אין בה נפקא מינה, הערך בעייתי מהסיבות שנזכרו, בין אם יטרח לציין פסקאות ספציפיות ובין אם לאו. נרו יאיר • שיחה • ה' בטבת ה'תשפ"א • 23:40, 20 בדצמבר 2020 (IST)

דף השיחה מלא בדוגמאות. מאחר שנראה שאף עורך ראוי אינו מתעתד לשכתב מן היסוד את הערך (וגם שכתוב הפתיח שערכתי אני נפגם וכורסם, ולא נותר הימנו כדי שיעור), ידע הציבור וייזהר. AddMore-III - שיחה 18:25, 21 בדצמבר 2020 (IST)

בנוגע לפסקה "קהילות"

נרו יאיר, למה מחקת את מה שהוספתי?? בכל חסידות נרשם הקהילות בארץ ובחו"ל ששם יש את החסידים, למה חב"ד שונה בכך? אשמח לתשובה. שטעטל - שיחה 14:42, 23 באוקטובר 2020 (IDT)

כבר מוזכרות קהילות רבות. חב"ד נוכחת במאות או אלפי ערים בעולם, וברובן יש לה בתי כנסת חב"ד, איני חושב שיש צורך להתחיל לפרט את הקהילות האלה. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשפ"א • 19:42, 24 באוקטובר 2020 (IDT)

זה לא מקומות שיש בהם בתי חב"ד, זה מקומות שבהם יש קהילה מאורגנת של חב"ד וללא קשר לבתי חב"ד. בדיוק כמו שלגור ולבעלז יש קהילות משלהם בערים שנות בעולם - ככה גם לחב"ד, והמקומות שהזכרתי זה מקומות שבהם יש קהילות מאורגנות של חסידי חב"ד. שטעטל - שיחה 19:51, 24 באוקטובר 2020 (IDT)

קשה להאמין שהקהילות האלה לא מתפקדות גם כבתי חב"ד (המאורגנים גם הם), ולכן זה שונה. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשפ"א • 19:53, 24 באוקטובר 2020 (IDT)

נרו יאיר היקר, אותם קהילות הם קהילות בדיוק כמו קהילת חב"ד ברמת שלמה ביורשלים שכותבה בערך, בדיוק כמו קהילת חב"ד בקריית מלאכי שכתובה בערך, בדיוק כמון קהילת חב"ד בלוד שכתובה בערך.. אני לא רואה סיבה שלא לכתוב את זה.באמת שמעניין אותי למה אתה מתנגד כל כך חזק שאני יוסיף את זה.. בברכה, שטעטל - שיחה 22:02, 17 בנובמבר 2020 (IST)

הייתי מוותר גם על החלוקה הזאת בארץ, אבל על גביה באת והוספת עוד פסקה על חו"ל. אפשר להמשיך הלאה לעשות עוד כל מיני חיתוכים. למשל: קהילות שרובן חב"דניקים מבית לעומת קהילות של חוזרים בתשובה; קהילות של מתונים לעומת קהילות של משיחיסטים; ועוד ועוד, השמים הם הגבול עבור כותבים יצירתיים, אבל זה לא נראה לי בעל חשיבות אנציקלופדית. אם תרצה להוסיף בפסקה הקיימת שתי דוגמאות מחו"ל - מילא, רואה שזה ממש חשוב לך. נרו יאיר • שיחה • א' בכסלו ה'תשפ"א • 22:19, 17 בנובמבר 2020 (IST)

סתם התעניינתי מה מפריע לך בזה.. חשבתי שזה יכול להוסיף לפסקה נפך.. אני מציע לעשות הצבעה אם להוסיף את זה או לא, זה אמנם שתי שורות בלבד אבל הם מוספים הרבה לערך. מה אתה אומר? שטעטל - שיחה 20:33, 18 בנובמבר 2020 (IST)

צריך סיבה טובה כדי להוסיף משהו, לא כדי להסיר. מה שלא חשוב דיו ממילא אין לו מקום. זה נראה לי עניין זניח להטריח עבורו את הקהילה, בפרט שכבר התפשרתי קצת, אבל לא אעמוד בדרכך לפתוח הצבעה אם כל כך "מפריע לך" שהתוכן שבמחלוקת לא ייכנס לערך. נרו יאיר • שיחה • ב' בכסלו ה'תשפ"א • 21:30, 18 בנובמבר 2020 (IST)

עריכה שטחית, מתעלמת מחוקרים מרכזיים, רצופה שגיאות יסודיות, חסרת ידיעות בסיסיות בתולדות חסידות חב"ד בדורות הקודמים, וכתוצאה מזה, צמצום דרסטי של סיקור תולדות חב"ד והתמקדות מופרזת בתיאור חיי החסידים כיום

מצורפת בזה גם דעתי הברורה להשאיר את 'תבנית השכתוב' ואת האזהרה כי יש בערך זה הרבה פרקים שצריכים תיקון. חלקם, צריכים תיקון מן היסוד. חלקם, נפלו בהם שגיאות רבות.

גם מבט שטחי על הערך כפי שהוא כתוב כיום, מלמד על עריכה שטחית, חסרת ידיעות בסיסיות בתולדות חסידות חב"ד בדורות הקודמים, וכתוצאה מזה, צמצום דרסטי של סיקור תולדות חב"ד והתמקדות מופרזת בתיאור חיי החסידים כיום. כך לדוגמה, מקבלת המחלוקת בין אדמו"ר האמצעי לבין הרה"ק אהרן מסטרושילא סיקור של שורות ספורות, בעוד פרטי-פרטים על נוהגים שהתפתחו כיום בין החסידים, מקבלים פרקים שלמים. כך, באופן פרדוקסלי (אשר מסגיר לחלוטין את המגמתיות של הכותבים) נפתח הערך המתאר את "חסידות חב"ד" במילים "חסידות חב"ד ליובאוויטש"... בעוד, חסידות חב"ד נוסדה ע"י אדמו"ר הזקן בליאזני, ושנות התבססות הייסוד היו בליאדי, אשר על שמה נקרא אדמו"ר הזקן.

בשבועות הקרובים, אני מתכוון להעלות כאן את הפרקים אשר צריכים תיקון. די אם אציין, בינתיים, דוגמה אחת בולטת, שממנה ניתן ללמוד על השאר. אנו מוצאים כאן, שילוב של פרשנות תמוהה של דברי אדמו"ר הריי"צ והרבי, הסתמכות חד צדדית על מקורות נוחים, תוך התעלמות מופגנת מדבריהם של חוקרים מרכזיים, והעלאת דרגתם של 'פשקווילים' לכדי 'צוואה מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק'. המדובר, הוא על 'התפצלות חסידות חב"ד בשנת תרכ"ו' ולאחריה ל-4 ענפים שונים: ענף מהרי"ל שהמשיך את קיום חצרו בעיירה קופוסט, ענף מהרש"ז שהיה אדמו"ר בלובביץ' לצד המהר"ש, משך 3 שנים, ולאחר מכן המשיך את קיום חצרו בליאדי, ענף מהרי"נ, שבמשך כמה שנים לא היה אדמו"ר עד שנסע לניעזין והקים בה את חצרו, וענף מהר"ש שנותר להתגורר בלובביץ' וקיים בה את חצרו. המהר"ש נשאר בלובביץ' ולא הקים את חצרו בעיר אחרת, רק בגלל שכבר התגורר כצעיר הבנים עם אשתו וילדיו בבית אביו משך 32 שנה, ולכן אין למשמעות קיום החצר בעיירה לובביץ' כל הוכחה על כך ש'חצר' זו נחשבת כ'רשמית' ו'ממשיכה אותנטית' יותר משאר החצרות. כך, גם אין לראות את חצרו של המהרש"ז כאותנטית יותר מחצר המהרי"ל, בשל כך שהמהרש"ז היה אדמו"ר בלובביץ' משך 3 השנים הראשונות לאחר פטירת ה'צמח צדק'. כך, גם אין לראות את אדמו"ר הרש"ב כמי שהפסיק להיות 'אדמו"ר אותנטי' לאחר שהעביר את חצרו לרוסטוב.

יש להעיר כמובן על השמטת העובדה כי רוב ניכר של חסידי חב"ד הלכו לחצר קופוסט, מיעוט לליאדי ומיעוט יותר ללובביץ'. גם "חורבן ליובאוויטש" (כלשון אדמו"ר הריי"צ) בשנות תרמ"ג-תרנ"ג, והתמנות אדמו"ר הרש"ב רק בשנת תרנ"ג לאחר סיום תקופת "חורבן ליובאוויטש", לא מוזכרת כלל.

הרבה יש להאריך בעניין זה, אבל כבר כעת, יש לציין, כי מה שכתוב כיום בערך בפרק "הדור הרביעי והחמישי" כי לפי דברי אדמו"ר הריי"צ מונה בית דין שקבע כי המהר"ש יהיה ממשיך השושלת, אינו נכון בעליל, ומופרך גם מדברי הרבי ב'רשימות' (חוברת קמ' עמוד 5) בשם אדמו"ר הריי"צ ש"בצואת הצ"צ היה שכל בניו יהיו שוה בשוה".

בהמשך, בפרק "רשימת אדמו"רי חב"ד", אנו רואים פיצול בין האדמו"רים ה'צדדיים' לבין 'שושלת חב"ד ליובאוויטש' שמתחילה באדמו"ר הזקן (שמעולם לא קבע את מושבו בלובביץ' וספק רב אם אי פעם היה בה..). ה'קביעה' בהמשך כי המהר"ש "היה הממשיך הרשמי של החסידות, וזאת על פי צוואת האב", נסמכת על 'פשקוויל' שצילום ממנו מופיע בספר "עדה ומדינה". ה'צוואה' נחשבת כמזויפת בעיני חוקרים. במחקרו על ר' משה (בן אדמו"ר הזקן) 'מומר או קדוש' בעמוד (39) בהערה 116 (כאן בקישור הזה) קובע חוקר החסידות הבכיר דוד אסף כי "מוהר"ש גם היה מעורב בפרסום צוואת אביו, שנחשבה מזויפת וחוללה סערה קשה". אני אמנם מביע הסתייגות מהלשון המחקרית כלפי אדמו"ר מהר"ש, אבל הקביעה באשר ל'פשקוויל הצוואה' שנחשבה כבר אז למזויפת, היא ברורה.

כאן בערך מופיעות, הן הפרשנות המסולפת בדברי אדמו"ר הריי"צ והן 'פשקוויל הצוואה' כאמיתות ברורות, וכותב הערך גם נסמך עליהם, בבואו לקבוע את חצר אדמו"ר המהר"ש כ'ממשיכה רשמית' תוך דחיקה משפילה של החצרות האחרות אל שולי השוליים, בנפרד משלושת האבות המייסדים, האדמו"ר הזקן, האדמו"ר האמצעי והצמח צדק, ואיזכור אפסי של דמותם, פועלם וספריהם. ידך-הגדושה - שיחה 15:33, 13 בינואר 2021 (IST)

יפה, אם יש לך מקורות אמינים אכן צריך לתקן. אני שוב מדגיש את עניין המקורות, בלעדיהם תתקשה לשנות משהו. ואם יש מקורות אמינים - לא צריך להאריך כל כך בדף השיחה, וגם לא צריך להשתמש בכל כך הרבה הדגשות. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשפ"א • 17:08, 13 בינואר 2021 (IST)

אכן, אתה צודק בערך בכל במה שאמרת, אין צורך בכ"כ הרבה מלל בדף השיחה. כל מה שאתה צריך הם מקורות אקדמיים טובים. AddMore-III - שיחה 19:55, 13 בינואר 2021 (IST)

טעות בידך. ללא קשר עכשיו לצוואה של אדמו"ר הצמח צדק לאחר הסתלקותו אמרו כל בניו חסידות בליובאוויטש, לאחרי שראו שיש מחלוקות בין החסידים בעצתו של המהרי"ל (מייסד קאפוסט) עשו דין תורה מי מבין בני הצ"צ ירש אותו בהנהגת חב"ד, רבני הבי"ד היו הרב פרץ חן, הרב שניאור זלמן פרדקין, והרב יוסף תומרקין. לאחר שהרבנים בחנו את כל בניו של הצמח צדק הם פסקו שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את שושלת חסידות חב"ד. ולהעיר שיש זכרון בכתב יש מהדיין שניאור זלמן פרדקין שלכל הדעות הוא לא מזויף שם הוא מזכיר את החלטת בית הדין לטובת אדמו"ר המהר"ש. כך שליובאוויטש היא חב"ד הרשמית. בברכה, שטעטל - שיחה 22:56, 6 בפברואר 2021 (IST)

הוספת כל כך הרבה הדגשות שהן גורמות להתנגדות מידית לכל מה שאמרת. לא טרחתי, אמנם, לקרוא את דבריך אך אני חש צורך להתנגד להם בגלל הצורה שבה בחרת לכתוב אותם עם ההדגשות הרבות והמיותרות. גילגמש • שיחה 11:34, 7 בפברואר 2021 (IST)

ידך הגדושה הדגיש מילים במקום להביא מקורות מצד אחד, ושטעטל הדגיש מילים במקום להביא מקורות מהצד השני. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשפ"א • 16:18, 7 בפברואר 2021 (IST)

מאפייני חסידות חב"ד

מפני שבערך זה משתמשים שהנם חסידי חב"ד מוחקים משפטים בערך שלא עולים לרוחם, יש כמה מאפיינים המוסכמים המאפיינים את חסידות חב"ד משאר החרדים בכלל ובפרט משאר החסידים ואני רוצה להציג אותם שתהייה עליהם הסכמה גם מצד החב"דניקים:

• לרוב חסידי חב"ד יש טלפונים חכמים, משתמשים באינטרנט שאינו כשר, וכתוצאה מכך הם מעורים בתרבות המערבית משאר החרדים.
• בגלל הקשר הרב שלהם לעולם החיצון רמת השליטה שלהם בשפות זרות תהייה גבוה יותר. כך למשל רמת האנגלית של החסידים בארצות הברית תהייה גבוהה יותר מאלה של חסידי סאטמר.
• הרחבה על הלבוש הליטאי של חסידי חב"ד, הכולל שימוש בעניבות, ובחליפות ממותגות מרשתות בינלאומיות. מאפיין של הליטאים ולא של חסידים.
• גם אצל הלבוש הנשי, יש עליו פחות הגבלות משל שאר החרדים. כמובן ההיתר לפאה נכרית, שלא מקובל אצל רוב החסידויות. אך גם ההיתר ללבוש בגדי נשים צמודים יחסית ובצבעים "נועזים", כמו אדום. אפשר לסכם שהלכות הצניעות של נשות חב"ד הן הכי פחות מחמירות מכלל החסידויות.
• לנשות חב"ד מותר לנהוג: אצל רוב החרדים האשכנזיים נהיגת אישה ברכב נחשב למעשה לא צנוע. נשות חב"ד חריגות בכך.

מה שחסר בערך הוא החינוך של חסידי חב"ד, האם ובמה הוא שונה מהחינוך החרדי הקלאסי?

בברכה --HofEz96 - שיחה 18:03, 1 במרץ 2021 (IST).

על מה אתה מתבסס שהם משתמשים באינטרנט לא כשר וכו'? לדעתי הלבוש מוזכר בערך. אתה מגזים בעניין נהיגת נשים. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר ה'תשפ"א • 18:14, 1 במרץ 2021 (IST)

לגבי שליטה בשפות זרות רק חבדניקים תושבי ארצות הברית (רלוונטי לערך בעברית?) כי בארץ לא יודעים כמעט אנגלית. אבגד - שיחה 19:18, 1 במרץ 2021 (IST)

יש מאמר של תמר אלמוג (מ-2008) שהקישור אליו נשבר, שמדבר על זה שהם מכירים את התרבות המערבית ויש להם חשיפה גבוהה לאינטרנט. ומספיק לראות את הפעילות הערה של חסידי חב"ד בויקיפדיה. לא תראה את חסידי גור שבישראל יותר גדולים מחב"ד, כל כך פעילים באינטרנט הישראלי כמו החבדניקים. לגבי נהיגת נשים, המידע שיש לי היא מכתבה של אמנון לוי מלפני כמעט 10 שנים. --HofEz96 - שיחה 21:52, 1 במרץ 2021 (IST)

תודה על ההערה אבגד. זה קשור לנושא שאותו רציתי לעלות עד כמה חסידי חב"ד נחשפים ללימודי חו"ל. אני בטוח שחסידים הנמצאים בשליחויות, או לפחות כאלו שטסים לעיתים קרובות לניו יורק, כן יודעים אנגלית. אבל גם על החסידים בארץ, הייתי אומר שהם יודעים לדבר יותר "ישראלית" מחרדים אשכנזים אחרים. --HofEz96 - שיחה 21:52, 1 במרץ 2021 (IST)

אם אלמוג חקרה את זה (לא רושם כללי) ואלה המסקנות צריך להכניס. אינטרנט לא חייב להיות לא כשר. אין חשיבות בזה שחבדניקים יודעים קצת יותר אנגלית מחסידי גור כי הם נמצאים שנה בארה"ב. נרו יאיר • שיחה • י"ח באדר ה'תשפ"א • 10:08, 2 במרץ 2021 (IST)

במקור היה רשום משהו בסגנון: "חסידי חב"ד מדברים בשפת המקום, עברית או אנגלית ולא יידיש". מכאן אפשר להבין שבגלל פתיחותם היחסית, הם שולטים טוב יותר בשפת המקום בו הם גרים, מאשר קהילות חסידיות אחרות. --HofEz96 - שיחה 15:44, 2 במרץ 2021 (IST)

על פי הוראת רבני חב"ד החבדניקים משתמשים באינטרנט מסונן Arieltaizi770 - שיחה 13:45, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

שיפוץ דחוף לערך

לידיעת העורכים הנכבדים, לערך הזה חסר תוכן מהותי ביותר, או שהניסוח בו בעייתי. 1) לדוגמה הפתיח ארוך מידי, יש לכתוב שם בקצרה מהי חסידות חב"ד ועוד פרטים קטנים (נתן להשוות בפתיח של שאר החסידויות) 2: חסר תוכן מהותי, בקושי ונכתב משהו על ההיסטוריה של חסידות חב"ד - איך הוקמה, היכן, העובדה שהייתה בתחילה חסידות כללית וכו'. וכן פירוט (כמו בשאר הערכים על שאר החסידויות) מה היה איתה בתקופת השואה, מה לאחרי השואה - והיד עוד ארוכה..

בתור התחלה הייתי מציע לכתוב פסקה על ההיסטוריה של החסידות, אני יכול לכתוב אך אין לי גישה למקורות מידע ובזה אבקש את עזרת העורכים הנכבדים. בכבוד רב, שטעטל - שיחה 23:51, 5 באפריל 2021 (IDT)

לגבי 1 אני חולק עליך. לגבי 2 אדרבה. אבגד - שיחה 02:42, 6 באפריל 2021 (IDT)

אם תוכל לתקן אשמח

בהליכות כתבת שבחב"ד נוהגים להתבונן בגדלות הקב"ה ובאפסיות האדם זה לא בדיוק נכון בחב"ד נוהגים לומר שכל בן אדם הוא חלק אלוהה ממעל ממש שזה אומר שכל יהודי הוא חשוב כמו עולם ומלואו וממש לא אפסי אם תוכל לתקן אשמח הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A047:EAE9:5278:C644:4D26:A39F 11:12, 11 ביוני 2021 (IDT)

זה שני דברים שונים ואין לערבב אבגד - שיחה 03:09, 14 ביוני 2021 (IDT)

עד כמה מודגש עניין ההתבוננות הנ"ל? נרו יאיר • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"א • 20:29, 14 ביוני 2021 (IDT)

הדברים לא סותרים, כמובן, ואדרבה: ככל שהאדם שפל בעיני עצמו כך נשמתו מתגלית יותר. תיאוריית שתי הנפשות (אלקית ובהמית) היא בבסיס התאולוגיה החב"דית. הצורב - שיחה 19:36, 15 ביוני 2021 (IDT)

לא סותרים. אשאל גם אותך: עד כמה זה מודגש? אומרים את זה לתלמידים לפני כל תפילה? פעם בשבוע? פעם בשנה? נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשפ"א • 00:37, 16 ביוני 2021 (IDT)

בחב"ד אכן נוהגים להתבונן בגדלות הקב"ה ובכך שהעולם כולו, כולל האדם, מקבל את כל חיותו ועצם קיומו (הוייה מאין ליש) מהקב"ה. מאידך, ובהמשך לנ"ל, יש דגש על כך שהאדם הוא חלק אלוה ממעל ממש, ועד כמה גדולה האהבה של הקב"ה אליו, עד כדי צמצום האור האין סופי של הקב"ה אל תוך גדרי העולם (אהבת עולם) בכדי להאיר את נשמת האדם. צודק הצורב שהדברים לא סותרים, אבל חשוב להבהיר למה האדם שפל בעיני עצמו. לגבי שאלתך מר נרו יאיר, ברור שזה חלק בלתי נפרד מההתבוננות לפני כל תפילה ובמהלכהּ. זה נֶאֶמר לתלמידים באופן מפורש במהלך התוועדויות חסידיות.

לסיכום, הערך אכן צריך תיקון. "גדלות הקב"ה ואפסות האדם" (בלא הבהרה נוספת) נתפסת יותר כשיטת המוסר של נובהרדוק, בעוד בחב"ד מודגש מאוד היוקר והחשיבות של האדם בהיותו חלק אלוה ממעל וביכולתו להאיר את העולם. • ידך-הגדושה - שיחה 09:26, 16 ביוני 2021 (IDT)

גדלות הקב"ה היא עניין מרכזי בלשון התפילה מיד בתחילתה ("הגדול הגיבור והנורא"), וזה נכון ביחס לכל חלקי היהדות. אם אתה יורד מ"אפסיות האדם" אין מה לציין ביחס לחב"ד דווקא. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשפ"א • 23:34, 16 ביוני 2021 (IDT)

גם המחשבה על גדלות הקב"ה וגם המחשבה על שפלות האדם לפני התפלה, שייכות לכל חלקי היהדות ולא דווקא לחב"ד. הרמ"א כותב כך בשולחן ערוך סימן צח סעיף א: ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם. לכן בכלל, לא נכון לשים על זה את הדגש בקשר לחב"ד. המיוחד בחב"ד זה לימוד החסידות קודם התפילה, וכן ההתבוננות לפני התפילה וגם במהלכהּ ברוממות האל ושפלות האדם על פי דרך החסידות. • ידך-הגדושה - שיחה 01:22, 17 ביוני 2021 (IDT)

אניח את זה כאן

[1] אבגד - שיחה 08:41, 15 ביוני 2021 (IDT)

תבנית חדשה - דתות וזרמים

@אבגד קצת סבלנות. אנחנו מנסים ליצור תבנית כללית שתענה על הדרישות של כל הדתות והזרמים השונים. לשם כך התבנית מושמת זמנית בכמה ערכים מתחומים שונים בכדי לבדוק את כל החריגות. במקום להסיר את התבנית אתה מוזמן להעיר את הערותיך. אפי ב. 00:24, 15 באפריל 2022 (IDT)