אהרן מסטרשלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהרן הלוי הורביץ מסטרשלה
רבי אהרן מסטרשלה
תאריך לידה תקכ"ו
מקום לידה אסבה
תאריך פטירה כ"ב בתשרי תקפ"ט (בגיל 62 בערך)
מקום פטירה סטרשלה
מקום קבורה סטרשלה
תאריך לידה לועזי 1766
תאריך פטירה לועזי 1828
תחילת כהונה תקע"ג
סיום כהונה תקפ"ט
רבותיו רבי שניאור זלמן מלאדי
חיבוריו שערי עבודה, עבודת הלוי, סוד קדושים
אב רבי משה הלוי הורביץ
ילדים רבי מיכאל דוד, רבי חיים רפאל

רבי אהרן הלוי הורביץ מסטרשלה (תקכ"ו, 1766 - שמיני עצרת, תקפ"ט, 1828) היה תלמידו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ואחד מממלאי מקומו. כתב פירוש לספר התניא.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לר' משה הלוי הורביץ, באסבה, שבמחוז ויטבסק. משפחתו מיוחסת לרב ישעיהו הלוי הורביץ (השל"ה)[1]. היה מבני ביתו ומתלמידיו המובהקים של רבי שניאור זלמן מלאדי, ושימש כמדריך לאברכים . כשנאסר רבו פעל לשחררו ואסף סכום של 60 אלף רובל תמורת שחרורו. היה חוזר חסידות יחד עם באורים משלו דבר שלא מצא חן בעיני הרב יהודה לייב מינוביטש (אחיו של רבי שניאור זלמן ומחבר הספר שארית יהודה) שהרבה לדייק בלשונו של אחיו וגרם לחיכוכים ביניהם[2], בשלב מסוים הורה לו רבו לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים[3], בתקופה זו התגורר בעיירה ארשע. חלק על שיטתו של רבי דובער שניאורי, בנו של רבי שניאור זלמן מלאדי, בהבנת "ספר התניא". בעקבות כך לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן מלאדי פרש והקים חצר משלו. עם זאת מופיעים כיום ניגוניו כחלק מניגוני חב"ד. בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים בתורת החסידות, המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ויראת ה'. ב-1826 נאסר עקב הלשנה עם רבי דובער שניאורי. נפטר בתקפ"ט (1828) בסטרשלה.

לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו רבי חיים רפאל. לאחר פטירת בנו, חלק מחסידיו חזרו לחב"ד-לובביץ', חלק פנו לרבי ישראל דב בער מווילעדניק, קבוצה גדולה העמיקה בכתביו ללא רבי ומורה דרך והשאר התפזרו בחסידויות האזור.

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אהרן סבר[4] שדברי התורה שמשמיע הרבי הבא אינם חייבים להיות צמודים וכפופים לדבריו של האדמו"ר הזקן אלא רק מיוסדים עליהם בהוספת ביאורים וחידושים שחורגים מהכללים ומהנושאים שנדונו במשנתו של הרבי הקודם, לעומתו רבי דובער סבר כי דרושי החסידות מוכרחים להישמר בתוך המסגרת שנקבעה בתורת חב"ד על ידי הרבי הראשון.

כן סבר רבי אהרון שהמרכז בחייו של האדם אינו האדמו"ר אלא התורה אותה הוא מעביר לתלמידיו לכן אין צורך לדבוק באורחות חייו של הרב אלא מספיק ללמוד את תורתו, לעומתו רבי דובער החשיב את הרבי למרכז בחיי החסיד ואת החובה להתקשר אליו ולדבוק בדרכיו ואת תורתו של הצדיק ראה כ"גילוי" של הצדיק.

נושא נוסף בו חלקו הוא נושא ההתפעלות, לדעת רבי אהרן התפעלות מעניין אלוהי צריכה להתבטא כלפי חוץ בתפילה בקול ותנועות רבות. לעומתו, רבי דובער בקונטרס ההתפעלות סבר כי ההתפעלות צריכה להיות "התפעלות אלוקית" כלומר: שההתפעלות תהיה רק בנפש פנימה ואינה צריכה להראות כלפי חוץ והתפילה צריכה להיות בשקט וללא תנועות, את דעתו של רבי אהרן כינה "התפעלות חיי בשר" כלומר שההתפעלות הינה חיצונית בלבד ואינה פועלת מאומה באדם עצמו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו לא נדפסו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והיו לנדירים, אולם מאז שנות השבעים, הם נדפסו במהדורות רבות, ובהפצה נרחבת, על ידי אברהם משה קרויס, חסיד תולדות אהרן. בנוסף, ברשות ספריית חב"ד שבניו-יורק מצויים כתבי יד רבים מתורותיו, מאמריו ומכתביו שלא ראו אור.

היחס בין תורתו לבין תורת רבו, בעל התניא, ושל בנו, הרב דובער, העסיק חוקרים והוגים רבים, מתוך ומחוץ לחסידות. בין השאר, הנושא נחקר בהרחבה על ידי רחל אליאור בספרה "תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד", ירושלים ה'תשמ"ב. המחלוקת בין ר' אהרן לר' דובער נחקרה במאמר של רחל אליאור, "המחלוקת על מורשת חב"ד", תש"ם.

תקופת חייו של הרב אהרן מסטרשלה על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונאי מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין) היה נכדו. הרב אליהו קלצקין נישא לנינתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלפסי, החסידות מדור לדור, עמוד 234, בית רבי, עמ' 111-112
  2. ^ לפי הרבי מחב"ד-לובביץ', הרב מנחם מנדל שניאורסון, רשימות היומן, קה"ת, תשס"ט, עמ' שס"ז.
  3. ^ בספר בית רבי (חלק ב' עמ' ד' הערה א') מצוין שמאז שעזב את ליאדי החל הפילוג בינו לבין רבי דובער.
  4. ^ על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז.
  5. ^ קישור לספר
  6. ^ קישור
  7. ^ קישור לספר
  8. ^ ‫עבודת הלוי, חלק א, וחלק ב