שיחת ויקיפדיה:מתן שם לערך/ארכיון 2א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


"פארק לאומי" או "הפארק הלאומי"[עריכת קוד מקור]

הועבר מהמזנון: חלק מהערכים מתחילים "פארק לאומי" וחלק עם ה"א. צריך לקבוע אחידות. הנה רשימת הערכים עם ה"א:מיוחד:דפים המתחילים ב/הפארק הלאומי והנה בלי:[1] (ללא האפורים). וראו השיחה כאן. יאירשיחה 03:57, 29 בנובמבר 2007 (IST)

הועבר משיחה:הפארק הלאומי ת'ינגווליר:

לפי המדיניות ולמען האחידות עדיף פארק לאומי ת'ינגווליר. דניאל ב. 03:08, 29 בנובמבר 2007 (IST)

למעשה, אני מציע להפוך את זה לדיון כללי על כל הדפים פה (בלי אפורים ובלי הפארק הלאומי (רמת גן)). דניאל ב. 03:13, 29 בנובמבר 2007 (IST)
שים לב כמה ערכים כאלה יש:[2]
סליחה, לא שמתי לב לקישור שלך. יאירשיחה 03:14, 29 בנובמבר 2007 (IST)
אין בעיה לקיים דיון כללי. אני בעד הפארק הלאומי בכל הערכים. זה שם עצם פרטי. כמו (העיר) תל אביב או (שכונת) רמת אביב. אבל לא זה המקום. ראוי אולי לפתוח דיון בצורה מסודרת איפשהו ולא בשיחת ערך ספציפי. ‏Ori~‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 03:50, 29 בנובמבר 2007 (IST)
במזנון, כמובן. אני מעביר את דעתך לשם. יאירשיחה 03:59, 29 בנובמבר 2007 (IST)

כמו ב"היסטוריה/גאוגרפיה/כלכלה של...", עדיף לא ליידע, למעט במקרים שבהם הכינוי המקובל של הפארק הוא מיודע (הפארק הלאומי ברמת גן הוא דוגמה אחת כזו, ודי נדירה). גם בשפת המקור אין שמות הפארקים מיודעים (Yosemite national park ולא The Yosemite national park). ‏odedee שיחה 08:13, 29 בנובמבר 2007 (IST)

אני בעד יידוע. כמו שאמר אורי, כפי שאין אומרים "עיר חיפה היא עיר יפה" אלא "העיר חיפה", כך אין לומר "פארק לאומי ת'ינווליר הוא פארק יפה". שם הערך צריך להיות בהתאם. דב ט. 12:47, 29 בנובמבר 2007 (IST)
אני לא רואה בעיה לומר: "פארק לאומי ת'ינווליר הוא פארק יפה" ואפילו להיפך. נגד יידוע. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 12:57, 29 בנובמבר 2007 (IST)
זו כנראה השפעה של אנגלית. הרי אתה לא אומר "עיר חיפה היא..." ואני משער שגם לא "נָהָר ירדן זורם" אלא "נהר הירדן". מה ההבדל? בטקסטים שעברו עריכה מיידעים את הפארק [3] [4]. דב ט. 13:05, 29 בנובמבר 2007 (IST)
בדיון זה יש בלבול בין שם הערך לבין שם נושאו. הערך חיפה נקרא כך, ולא העיר חיפה. משהוחלט לקרוא לפארקים בפורמט פארק לאומי יוסמיטי ולא יוסמיטי (פארק לאומי) (ושתי האפשרויות כשרות), אין מקום ליידוע שם הערך. מובן שבתוך הערך ההתייחסות היא מיודעת, אך אין לכך קשר לשם הערך. ‏odedee שיחה 19:53, 29 בנובמבר 2007 (IST)
"פארק לאומי יוסמיטי" אינו תקין בשום מצב. אין כאן בחירה בין צורה מיודעת ללא-מיודעת. דב ט. 22:10, 29 בנובמבר 2007 (IST)
אמנם אין העיר חיפה, אבל יש חצי האי קרים ולא חצי אי קרים. דב ט. 22:33, 29 בנובמבר 2007 (IST)
"פארק לאומי יוסמיטי" הוא שמו המדויק של הפארק. הוא תקין הן בעברית הן באנגלית. ‏odedee שיחה 00:31, 30 בנובמבר 2007 (IST)
סדר המילים וגם היידוע באנגלית שונה מאשר בעברית. "פארק לאומי יוסמיטי" כמוהו כ"אוניברסיטה בריגהאם יאנג", "מכון טכנולוגי של מסצ'וסטס" או "מעבדה לאומית לורנס ברקלי" (ולא המעבדה הלאומית לורנס ברקלי). בכל אלה אין the בשם האנגלי ויש ה"א הידיעה (או סמיכות) בעברי. דב ט. 00:42, 30 בנובמבר 2007 (IST)
הוא אכן שונה, אבל מהעובדה שיש בעברית מקרים שבהם השמות מיודעים, אין להכליל ולקבוע שחוסר יידוע הוא שגוי. ‏odedee שיחה 01:04, 30 בנובמבר 2007 (IST)
שני הסנטים שלי: אני עובד כמתרגם בהוצאה של ספרי טיולים, ואצלנו יש הוראה מטעם העורכת לכתוב 'הפארק הלאומי'. זה נראה לי עקבי עם העברית, שבה תמיד יש יידוע או סמיכות כאשר יש שם המורכב מסוג+שם - למשל נמל התעופה בן גוריון, אוניברסיטת בר אילן או שמורת תל דן . רונן א. קידר 13:44, 30 בנובמבר 2007 (IST)
הדוגמאות שהבאתי לא מקריות, יש היגיון מאחורי זה. בעברית, שאין בה תווית סותמת, מה שלא מיודע (או נסמך) הוא סתמי. דב ט. 00:43, 1 בדצמבר 2007 (IST)
אני בהחלט בעד יידוע, אנחנו מדברים עברית, ולא אנגלית מתורגמת. שם לב עודדי לדוגמא שהבאת על רמת גן, למה שם זה מיודע? בגלל שכך נהוג בעברית. תרגום שם לא צריך להיות מילה מילה, אלא ע"פ חוקי העברית. מה גם שבלי ידוע זה נשמע רע (לדעתי) נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 00:48, 1 בדצמבר 2007 (IST)
אז... אמממ... מה הוחלט? עם יידוע? בלי יידוע? כל מקרה לגופו? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:55, 3 בדצמבר 2007 (IST)
לדעתי כולם כאן בעד אחידות. בין מי שהביע את דעתו אם ליידע או לא, יש שלושה בעד "פארק לאומי יוסמיטי" לעומת ארבעה בעד "הפארק הלאומי...", בכלל זה רונן אלטמן קידר, שנתן זווית מקצועית לעניין. (זו לא רק העורכת שלו - כך כותבים באתר למטייל ובאתר מסע אחר, למשל).
אפשר לפנות לאקדמיה אם דעתו של עודדי לא נחה. דב ט. 23:42, 3 בדצמבר 2007 (IST)
Going once... Going twice... ‏Yonidebest Ω Talk‏ 12:45, 4 בדצמבר 2007 (IST)
אולי ניתן להסתפק בשם יוסמיטי. אנו לא חייבים לציין את היותו פארק לאומי בשם הערך. א&ג מלמד כץשיחה 15:40, 4 בדצמבר 2007 (IST)
עד כמה שידוע לי, "פארק לאומי" הוא חלק מהשם. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 18:30, 4 בדצמבר 2007 (IST)
למיטב ידיעתי נדרש הידוע בשפה העברית. דרור 18:39, 4 בדצמבר 2007 (IST)
אני מקבל את נימוקיו של דב ט.. דוד שי 08:02, 8 בדצמבר 2007 (IST)

שמות רחובות[עריכת קוד מקור]

הנוהג שהתקבל בוויקיפדיה העברית הוא לקרוא לערכים העוסקים ברחובות בשם הרחוב. כך שדרות רוטשילד, שדרות ארלוזורוב, או רחוב הנביאים. כל עוד המדובר בארצנו הקטנטונת העניין הוא על סף הנסבל. הרי רחוב הנביאים יש גם בחיפה וגם בירושלים, אך הערך על הרחוב החיפאי טרם נכתב. מן הסתם רחוב הרצל, דרך בגין, דרך רבין, או רחוב ירושלים יש בערים רבות, אך לעת עתה לא נוצרה חפיפה שתחייב הוספת שם העיר. להערכתי המצב הוא זמני בלבד. העניין הופך לבלתי נסבל כאשר הרחוב נמצא מחוץ לישראל. רחוב דובאל. מי מה למה וכמה? לכל המעוניינים זהו הרחוב הראשי בקי וסט אשר בפלורידה. מבלי להכנס לדיון בשאלת החשיבות, אני סבור שלהשאיר את שם הרחוב בלבד פוגע מאוד בערך. את כל הבעיות של מנוע החיפוש למיניהן אפשר לפתור באמצעות דף הפנייה או דף פירושונים, אבל להשאיר סתם את רחוב דובאל זרוק כך באמצע הוויקיפדיה, מבלי שניתן לדעת מכותרתו מיהו ומהו, נראה לי פשוט לא רציני. לסיכום - אני מציע להוסיף לכל ערכי הרחובות את שם העיר בה נמצא הרחוב. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 16:24, 1 בינואר 2008 (IST)

כך: רחוב האופרה, עפולה, או כך: רחוב האופרה (עפולה)? אני בעד האופציה הראשונה. ‏Gridge ۩ שיחה 16:28, 1 בינואר 2008 (IST).
לזה ידאגו כבר מומחי הלשון והניסוח. אני רק צריך לוודא שהרעיון הוא על דעת כולם כאן. עד כמה שאני זוכר היה על זה ויכוח מסויים בשיחה:שדרות שאול המלך בה העליתי את הבעייה לראשונה. רחוב דובאל הביא את העניין לאבסורד, לדעתי. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 16:29, 1 בינואר 2008 (IST)
האופציה הראשונה בניגוד לכללים (וגם השנייה למעשה). הכללים ברורים. היתה הצבעה בפרלמנט והעניין נדון. שם הערך לא בא לתאר אותו, ויש שמות סתומים אף יותר. כך למשל ספר יום הדין אינו ספר, ואינו קשור ליום הדין - אבל לא נחליף את שם הערך ל"ספר יום הדין (מפקד אוכלוסין וסקר קרקעות)" - אם יהיו יותר מרחוב דובל אחד הראויים לערך, נעשה דף פירושונים או נוסיף סוגריים לשמות שאינן הכי מקובלים. לי לא ידוע על אף רחוב אחר ברחבי העולם בשם זה הראוי לערך (וחיפשתי קצת בגוגל לבדוק את הנושא). משכך, לדעתי, אין בעיה עם השם. דרור 16:32, 1 בינואר 2008 (IST)
להערתו האחרונה של אלמוג אוסיף - יש הרבה רחובות עם שמות כאלה "השדרה החמישית" או "רחוב 42" לדוגמא (כאילו אין מאות כאלה בעולם) - אבל רק אחת ראוייה לערך. דרור 16:33, 1 בינואר 2008 (IST)
ההצבעה בפרלמנט אינה קשורה. איני מבקש ליצור ערך בשם דובאל (רחוב), אלא טוען שלכתוב "רחוב דובאל" בלי לציין "קי ווסט", מקביל ללקרוא לערך "שמעון" בלי לציין "פרס". הדרישה אינה להסברת מהות הערך, (ולכן הדוגמה של ספר יום הדין אינה ראויה) אלא המדובר בטענה שהשם פשוט אינו מלא, ושציון שם הרחוב מבלי לציין היכן הוא נמצא הוא חסר משמעות. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 16:38, 1 בינואר 2008 (IST)
אציין כי אין לי התנגדות עקרונית להצעה של אלמוג, וגם אני מקבל את טענתו לעניין ההצבעה הקודמת בפרלמנט, אולם יש לשמור על עקביות (למעט חריגים יחודיים) וכל שמות הרחובות (גם בישראל) וכן הכיכרות יצטרכו לקבל סיומת של שם העיר. כמו כן, לדעתי מדובר בשינוי מדיניות כוללת, ולכן אם תהיה התנגדות נדרש לרוב של 60% בפרלמנט (וכנראה אני אצביע בעד השינוי). דרור 16:56, 1 בינואר 2008 (IST)
טוב לראות שאתה חושב שיש רחובות שלא ראויים לערך בויקיפדיה. בהחלט תקדים מרענן... (-;
emanשיחה 16:59, 1 בינואר 2008 (IST)
אני מבין את אי הנחת, אבל אני לא חושב שזה פתרון טוב. אנחנ ודנו רבות בנושא השמות הסתומים, והמסקנה היתה שסוגריים ישמשו רק במקרה של אבחנה בין שמות זהים. גם פתרון עם פסיק הוא לא פתרון מקובל בעברית.
אני חושב שאי הנוחות היא מעצם קיום הערך, אבל בשביל זה לא צריך לשנות מדיניות, ולהתחיל עכשיו להוסיף כל מיני תוספות לשמות ערכים אחרים שאין ספק בקשר לקיומם.
אגב, דוקא המקרה של הרחוב הזה הוא מקרה בו אין סכנה של התנגשויות שמות, כי אפילו בויקיפדיה האנגלית זה הערך היחידי לרחוב דובאל כל שהוא. emanשיחה 16:59, 1 בינואר 2008 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: מסכים כעיקרון, אבל יש מקומות שיש להשאיר בלי שם העיר. אפילו אם יהיו לנו עוד עשרה ערכים על שדרות בשם שאנז אליזה, נראה לי שבערך העוסק בזו שבפאריס לא צריך לכתוב את שם העיר בשם הערך. כך גם ברודוויי, למשל, או כיכר רבין. עידושיחה 17:03, 1 בינואר 2008 (IST)
אני מסכימה עם אלמוג. נעה 17:15, 1 בינואר 2008 (IST)
בהמשך לשיחה בשדרות שאול המלך, אני חושב שדין רחוב כדין אישיות או כדין כל ערך אחר בוויקיפדיה. השימוש בסוגריים נועד להבדיל בין ערכים בשם דומה. כאשר יש רק רחוב אחד ידוע בשם זה, אין צורך בסוגריים. לגבי רחוב דובאל, אין כנראה לאף אחד מאיתנו יכולת לקבוע האם יש עוד רחוב ידוע בשם זה ולכן ראוי לשים סוגריים אפילו מחמת הספק (ושוב, בלי קשר לחשיבות עצמה).
עיקר השוני בין ערכי רחובות לערכים אחרים, שבגללו כנראה מתעורר הדיון הזה שוב, הוא שבעיקר בכל הנוגע לרחובות בישראל, שמותיהם חוזרים על עצמם מעיר לעיר - עבור כל אחד "רח' הרצל" סתם ככה מתייחס בדר"כ לרחוב הקרוב לביתו ולא תמיד ברור מי הוא הרחוב הידוע ביותר בשם זה. השמח בחלקו (-: 20:51, 1 בינואר 2008 (IST)
שמתם לב לחסרונו של רחוב בייקר 221ב? en:221B Baker Street דוד שי 21:43, 1 בינואר 2008 (IST)
כבר אינו חסר. חבל שלא ביקשת מיליון דולר. ‏Gridge ۩ שיחה 04:43, 2 בינואר 2008 (IST).
מה אעשה עם מיליון דולר? לחפש השקעה הנכונה, לבדוק כל ערב וכל בוקר את השערים, רק כאב ראש. ערך חדש ויפה, זה נחמד, זה כיף. תודה לברוקולי. דוד שי 08:00, 2 בינואר 2008 (IST)

בדיחה לברוקולי[עריכת קוד מקור]

הנה נודה לכותב הערך בבדיחה על הנושא:

הסיפור על שרלוק הולמס וד"ר ווטסון זכה להבחר ע'י אוניברסיטה בריטית כבדיחה הטובה ביותר המייצגת את ההומור האנגלי.

שרלוק הולמס וד"ר ווטסון יצאו לכמה ימי קמפינג. לאחר ארוחה דשנה ובקבוק יין טוב איחלו זה לזה לילה טוב ופרשו כל אחד לשק השינה שלו. כעבור כמה שעות שרלוק התעורר, העיר במרפק את חברו ואמר לו:

  • ווטסון, הבט לשמיים ואמור לי מה אתה רואה
  • מליוני כוכבים
  • ומה זה אומר לך, חזר ושאל הולמס
  • ווטסון חשב רגע ובמאמץ להרשים את חברו אמר
    • מבחינה אסטרונומית זה אומר שקיימים מליוני גלקסיות ופוטנציאלית ביליוני כוכבי לכת.
    • מבחינה כרונולוגית אני משער שאנו מתקרבים לשעה 3.15 אחר חצות
    • מבחינה תיאולוגית אני רואה שהקב"ה הוא כל יכול ואנחנו יצורים קטנטנים חסרי כל חשיבות
    • מבחינה מטאורולוגית אני משער שמחר נועד לנו יום יפה ושמש נוחה-מיטיבה

ומה זה אומר לך חברי הטוב שרלוק?

המתין הולמס דקה ואמר:

משעשע ביותר ותודה על המחמאות. אני מכיר את הבדיחה אך בגירסא קצת שונה. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:16, 2 בינואר 2008 (IST)
ולאחר שנכתב הערך, מתבקש ערך חדש, על רחוב בייקר. נוי 19:03, 2 בינואר 2008 (IST)
ראה רחוב בייקר 221 ב'. :-) . ‏Danny-w‏ 02:24, 3 בינואר 2008 (IST)

העלייה מרומניה, עלייה מרומניה או עליות מרומניה וכנ"ל מאתיופיה[עריכת קוד מקור]

ליז'אנסק ואני חושבים שהשם העלייה מרומניה אינו נכון. ה הידיעה מעידה שזה אירוע חד פעמי כמו "העלייה הראשונה" "העלייה השנייה" וכו' התחומים בזמן מוגדר או להבדיל ארוע חד-פעמי כמו "השואה". ארועים מתמשכים או ארועים שאינם מכוננים צריכים להיות ללא יידוע ולכן יש ערכים כמו "עליות חיסול גלויות" או אף עלייה מחבר העמים בשנות התשעים. יש התחלת דיון בדף שיחה:העלייה מרומניה ונשמח לשמוע דעות נוספות. חנה ק. - שיחה 22:59, 5 במרץ 2008 (IST)

מה ההגדרה לאירוע מתמשך? האם "נסיגת כיפות הקרח" היא אירוע מתמשך? האם נדידת העמים? השאלה צריכה להיות כיצד מתייחסים לאירוע בספרות המקצועית לדעתי. רק במידה ושם הדעות חלוקות באופן ניכר (כלומר, לא 10 תומכים בגרסה א' ורק שניים בגרסה ב') - סביר לפנות לבלשנים שבינינו עבור הכרעה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:28, 5 במרץ 2008 (IST)
כיפות הקרח זה בגלל שיש רק שתיים; הנסיגה שלהן היא (אולי) אירוע חד-פעמי. כנ"ל הנדידה (המסויימת, המיודעת) של העמים (המסויימים, המיודעים). לעומת זאת, העליה מרומניה מתייחסת לאירוע עליה מסויים, מיודע - ואם אין כזה, השם אינו מוצלח. עוזי ו. - שיחה 23:44, 5 במרץ 2008 (IST)
כפי שאני רואה זאת, "העלייה מרומניה" מתייחסת לכלל העולים שבאו מארץ זו לאורך השנים ולא לאירוע עליה מסוים. החלוקה לעלייה ראשונה, שנייה וכן הלאה מתייחסת רק לעליות שלפני קום המדינה. אחר כך יש או שמות מייחדים ("מרבד הקסמים", "מבצע משה", "מבצע שלמה") או שם כולל הנפרש על פני שנים, כמו העלייה מברית המועצות לשעבר או מחבר העמים, או העלייה מארצות המערב. אם ניקח נושא אחר לגמרי, כמו "המלחמה הקרה", למשל, הרי אין מדובר באירוע מסוים אלא בתהליך שנמשך שנים והשפיע על העולם כולו, ובכל זאת מצורפת לו ה"א הידיעה, שאחרת יהיה זה פשוט לוואי מיידע ותו לא - מלחמה (מאיזה סוג?) קרה. על כן, כשמדובר בעלייה מרומניה, אין מגדירים סוג עלייה אלא את האנשים שבאו בה בכל התקופות ובכל התנאים.שלומית קדם - שיחה 00:44, 6 במרץ 2008 (IST)
אני מסכים עם שלומית. גילגמש שיחה 00:52, 6 במרץ 2008 (IST)
גם אני. יוסאריאןשיחה 08:19, 6 במרץ 2008 (IST)
שלומית נתנה דוגמאות הסותרות את דבריה. "מרבד הקסמים", "מבצע משה", "מבצע שלמה" כולם ללא יידוע. גם עלייה מברית המועצות אצלנו בלי יידוע וזה בניגוד לשם של ערך אפשרי כמו "העלייה מרומניה אחרי מלחה"ע השנייה" (העלייה של סבתא שלי) המתייחסת לפרק זמן מוגדר. סופר מריו - שיחה 16:00, 6 במרץ 2008 (IST)
למה "מרבד הקסמים", "מבצע משה" ו"מבצע שלמה" אינם מיודעים? תומר - שיחה 16:04, 6 במרץ 2008 (IST)
תיקון טעות שלי, מרבד הקסמים אכן מיודע ומתייחס לפרק זמן מאד מוגדר. סופר מריו - שיחה 16:09, 6 במרץ 2008 (IST)
גם השאר מיודעים. ראה יידוע. תומר - שיחה 16:36, 6 במרץ 2008 (IST)
"מבצע משה" זה "המבצע של משה" והוא מיודע ועוד איך. שם הוא תחליף ליידועאיתןשיחה 17:57, 7 במרץ 2008 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: :::::::קודם כל צריך לדייק מבחינה היסטורית - "העלייה מרומניה אחרי מלחה"ע השנייה" כביכול, לא הייתה אירוע חד פעמי, מדובר במספר גלי עלייה, הראשון לפני התבססות השלטון הקומוניסטי, השני ב-1948-1949, השלישי ב-1950-1951, הרביעי בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים. רבותי, העלייה הראשונה וכו' אלה הגדרות שרירותיות, באו, לאחר מעשה וקבעו: משנה זו עד שנה זו זו העלייה הראשונה, משנה זו עד שנה זו, זו העלייה השנייה וכך הלאה. אין לגזור מכאן על אירועיים חד פעמיים. העלייה מרומניה או איך שתרצו לקרוא לה, מתיחסת לכלל העולים שהגיעו במשך השנים מרומניה לארץ ישראל, לא אירוע חד פעמי, אירוע מתמשך, אם כי מורכב מגלים, כמו העלייה הראשונה והעליות האחרות. לעומת העלייה מרומניה, המתמשכת, יש גלים בודדים שזכו לכינויים, כמו מבצע מרבד הקסמים, אך אם נתיחס לכל עולי תימן לארץ ישראל, מדובר ב"העלייה מתימן". בברכה. ליש - שיחה 16:14, 6 במרץ 2008 (IST)

לדעתי, כל העליות מתימן הן "עליית יהודי תימן" סופר מריו - שיחה 16:28, 6 במרץ 2008 (IST)
"עליית יהודי מדינת Y" הוא שם לא נכון, כי יחד עם יהודי מדינות מסוימות עלו גם בני משפחה שלא היו יהודים ובמקומות, כמו אתיופיה, עלו גם קבוצות גדולות שיהדותן שנויה במחלוקת, לכן צריך להשתמש במונחים, כמו "העלייה מארץ Y" ולא כפי שכתבת. בברכה. ליש - שיחה 16:41, 6 במרץ 2008 (IST)
לא ייתכן שאיתם עלו גם לא יהודים, שכן על פי הערך עליה, עליה היא של יהודים. לירן (שיחה,תרומות) 16:56, 6 במרץ 2008 (IST)
המונח ההיסטורי "עלייה" מתיחס להגעת יושבי השפלה למקום גבוה, לירושלים, לכן גם לא יהודים יכולים לעלות לארץ ובמיוחד לירושלים - מדובר בעלייה לרגל. בברכה. ליש - שיחה 17:26, 6 במרץ 2008 (IST)
אני לא הולך להילחם על זה, כי בתוך עמי אני חי, אבל זו סיבה מצויינת לקרוא לערך 'הגירה מרומניה לישראל'. נדב - שיחה 08:50, 7 במרץ 2008 (IST)
נדב - אז נקרא לזה כבר "אימיגריישן מרומניה לישראל" כי "הגירה לישראל" זה לא עברית. לישראל עולים וממנה יורדים (בשפה העברית). דרור - שיחה 11:31, 7 במרץ 2008 (IST)
כשתושב בוקרשט, נוצרי מאמין, בא לעבוד בתל אביב, הוא עולה לארץ? חידשת לי. יש לך איזשהם סימוכין לטענה החריגה הזו? נדב - שיחה 11:38, 7 במרץ 2008 (IST)

"עם עולי הרגל מישראל נצטרפו נכרים יראי ה' שהיו באים להשתחוות לפני ה' ויש שהיו אף מתגיירים ומצטרפים בשלמות ליהדות בשעת כושר זו. נעלה מקור אחד כללי המדבר על עליה לרגל של נכרים וכמה מקורות השייכים לימי הפסח. בספרי דברים, פיסקא שנ"ד אנו שונים: "אתה אומר שהיו אומות העולם ומלכים מתכנסים ובאים לפרגמטיא של ארץ ישראל ומוצאים את כל ישראל בירושלים והם אומרים: הואיל ונצטערנו ובאנו לכאן נלך ונראה פרגמטיה של יהודים מה טיבה? ועולים לירושלים ורואים את ישראל שעובדים לאל אחד ואוכלים מאכל אחד... והם אומרים אין יפה להידבק אלא באומה זו. מנין אתה אומר שאין זזים משם עד שמתגיירים ובאים ומקריבים זבחים ועולות, תלמוד לומר: שם יזבחו זבחי צדק" (דברים ל"ג י"ט)."

ההדגשה שלי. יש עוד הרבה ציטוטים כאלה. בברכה. ליש - שיחה 12:30, 7 במרץ 2008 (IST)
השאלה (שלי) לא הייתה האם אפשר להגדיר הגירה של לא-יהודים לישראל כעלייה, אלא האם נכון להגיד שכל מעבר לישראל הוא עליה והמינוח 'הגירה' הוא טעות לשונית. אבל כמו שאמרתי, אין לי כוונה להמשיך להשתתף בדיון הזה, מכיוון שברור לי שדעתי לא תתקבל. נדב - שיחה 12:49, 7 במרץ 2008 (IST)
צר לי לומר, אך דבריך האחרונים רלבנטיים למונח "עלייה" בהקשר של "עליית יהודי רומניה" בערך כמו שהמונח עלייה רלבנטי ל"עליית על סולם" ול"עליית גג". עלייה לרגל היא ביקור זמני של המאמין באתר קדוש ולא שיבה של יהודי למולדתו. הערך הנקרא היום "העלייה מרומניה" אינו עוסק (עד כמה שיכולתי לראות) בתיירות הדתית מרומניה לאורך הדורות.
כאשר מדברים על עליית יהודי רומניה (שאף לדעתי הוא השם הנכון לערך הזה) מכוונים למושג עלייה במובן דומה לזה הנמצא בשימוש בחוק השבות, הקובע בסעיף 1: "כל יהודי זכאי לעלות ארצה." לעלות, במובן של חזרה קבועה של יהודי למולדתו, להבדיל מביקור זמני במקומות הקדושים.--‏Golf Bravo‏ 12:56, 7 במרץ 2008 (IST)
חוק השבות אמרת? הנה הוא:

חוק השבות (תיקון מס' 2), תש"ל - 1970 *

בחוק השבות תש"י - 1950[1], אחרי סעיף 4 יבוא: 1. הוספת סעיפים 4א ו-4ב 4א. (א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב - 1952 [2], וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

ההדגשה שלי. בברכה. ליש - שיחה 13:12, 7 במרץ 2008 (IST)
מכאן, שהמינוח עלייה כיום אינו מתייחס לעליי לרגל אלא לעלייה לישראל. ולכן גם גוי או גוי למחצה הבא על סמך חוק השבות הוא עולה. מלכת אסתר - שיחה 13:16, 7 במרץ 2008 (IST)
נכון מאוד לגבי מי שבא על פי חוק השבות, אך נכון גם לגבי מי שעולה לרגל לירושלים, בין אם הוא יהודי רבני או קראי או שומרוני או מהכתות של יהודים חובבי ישו למיניהם או נוצרי ואפילו מוסלמי. בברכה. ליש - שיחה 13:19, 7 במרץ 2008 (IST)
היכן בערך הזה אתה עוסק עוסק בעלייה של מי שאינם יהודים ארצה? המקום היחיד שיש איזכור לעלייה של לא יהודים ארצה הוא במשפט: "בנוסף ליהודים, "הועלו" מרומניה לישראל, במהלך השנים, יותר מ-3,000 ספרי תורה מבתי הכנסת שהתרוקנו ממתפללים", שממנו ברור כי "בנוסף ליהודים" שבעלייתם עוסק הערך, הוא אינו עוסק בעלייתם של "בני משפחה של יהודים" (שהיא דרך אגב הכותרת של סעיף 4א, המסבירה מה הוא עושה בחוק השבות). זהו ערך על "עליית יהודי רומניה" ולכל היותר "עליית יהודי רומניה וספרי התורה שלהם".--‏Golf Bravo‏ 14:03, 7 במרץ 2008 (IST)
אני מסכים עם GB. יחסיות האמת • א' באדר ב' ה'תשס"ח 02:49:01
כמה נקודות:
  1. הייתי מצפה שקודם כל תסכים שהטיעון הקודם שהעלת היה שגוי.
  2. הדיון הזה הוא לא על הערך שאני כתבתי, אלא על דרך כתיבת שמות כל העליות.
בברכה. ליש - שיחה 14:13, 7 במרץ 2008 (IST)

הערך מוקדש לעליית יהודים מרומניה ואם מוזכרים בו מהגרים נוספים, הרי שאינם מהווים את העיקר. "העלייה מרומניה" יכול להיות מוצלח רק אם הוא התקבע בתור מונח שגור. "עליית יהודי רומניה" נשמע כמו שם אנציקלופדי יותר. מלמד כץשיחה 14:40, 7 במרץ 2008 (IST)

רבותי, אתם לא בדיון הנכון - אם היה דיון על הערך "העלייה מרומניה" הוא היה מתנהל בדף השיחה שלו. הדיון כאן הוא על שמות כל העליות, אז נא לא להתעסק עם שמו של ערך בודד - מי שיש לו מה להגיד שיתיחס לכל המערך. בברכה. ליש - שיחה 14:43, 7 במרץ 2008 (IST)
בעד "עליית יהודי ..." מלמד כץשיחה 14:45, 7 במרץ 2008 (IST)
גם לגבי העלייה מאתיופיה? כולל הפלשמורה או בלעדיהם? והעלייה מחבל המדינות (אחוזים גבוהים של לא יהודים)? בברכה. ליש - שיחה 14:54, 7 במרץ 2008 (IST)
כן, אנו סוברים שכך יש לנהוג בכול הערכים הרלוונטיים היות שהנושא העיקרי בהם הוא עליית היהודים. בערך עצמו צריך להסביר גם לגבי לא-יהודים שהגיעו לישראל. אם הגירת הלא-יהודים מארץ מסוימת מהווה גורם משמעותי שהשפיע על החברה בישראל, יש להקדיש לנושא ערך נפרד משום שהוא כבר לא עוסק בעלייה אלא בהגירה של קבוצת אוכלוסייה מסוימת. מלמד כץשיחה 15:17, 7 במרץ 2008 (IST)
ואיך בדיוק תעשו תפרידו בין היהודים והלא יהודים ששייכים לאותן משפחות? אני חושב שעדיף להיות חכמים ולא פיקחים ולא להתחיל עם סיווגים כאלה. בברכה. ליש - שיחה 15:25, 7 במרץ 2008 (IST)
ועוד משהו, אנחנו נכנסים כאן לתסבוכת של מיהו יהודי?, איך תגדירו את עליית יהודי קוצ'ין? לפי איזה רבנים? בברכה. ליש - שיחה 15:32, 7 במרץ 2008 (IST)

העלייה מרומניה נראה לי ביותר. גם "עליית יהודי רומניה". לחלוטין לא נראה ולא נשמע "עלייה מרומניה". אפשר ליידע גם תהליך מתמשך ולא רק אירוע חד פעמי איתןשיחה 17:53, 7 במרץ 2008 (IST)

מסכים עם איתן. שימו לב ש'עליית יהודי רומניה' זה גם מיודע (הה"א לא מופיעה כי רומניה היא שם). ואם הבעיה היא שהערך מכסה יותר מ'עלייה' אחת, מה דעתכם על העליות מרומניה? רונן א. קידר - שיחה 09:26, 8 במרץ 2008 (IST)
צריך להתייחס לעובדה שלעלייה יש כמה פירושים:(לפחות שלושה)
  • עלייה של יחיד ("עשה עלייה")
  • עלייה כתהליך (המוסד לעלייה ב', עלייה וקליטה)
  • עלייה כתקופה מוגדרת של עלייה לארץ (העלייה הראשונה)

העלייה מרומניה סבה סביב ההגדרה השנייה. מאחר שאין מדובר בכך שהיו "עליות" מרומניה, במובן של תקופות הסטוריות, הערך צריך להישאר בלשון יחיד מיודעת איתןשיחה 13:05, 8 במרץ 2008 (IST)

בין יוצאי רומניה יש מובן נוסף, "העלייה מרומניה" הם כלל יוצאי רומניה בישראל. מקובל להגיד "בן העלייה הרומנית", יצאו מקרב "העלייה מרומניה" וכו'. בברכה. ליש - שיחה 16:54, 8 במרץ 2008 (IST)
נכון. אך הערך אינו דן בזאת, ואם היה, היה שמו "יוצאי רומניה בישראל" או "עולי רומניה בישראל" או משהו בסגנון זה(קודם צריך לבקש אישור מהליברלים העצמאיים) איתןשיחה 18:30, 8 במרץ 2008 (IST)
דרך אגב, הליברלים העצמאיים לא היו כל כך עצמאיים, הם היו גרורה של מפא"י ולרומנים לא הייתה בלעדיות על המפלגה, הם חיו בה בסימביוזה עם הייקים. בברכה. ליש - שיחה 22:32, 8 במרץ 2008 (IST)

שמות[עריכת קוד מקור]

הועבר מהמזנון: נהוג לרוב להתשמש בשם המלא של אישיות או, בשם המשפחה בלבד. אולם מה דינם של כינויים? ומה בדבר אנשים כמו ג'אזיסטים שנהוג להתייחס אליהם גם בשמם הפרטי בילבד, למשל "מיילס" במקום "מיילס דייוויס". האם יש איזשהי בעיה עקרונית נגד זה? (איני מביע דעה, אני באמת תוהה). נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 22:53, 9 במרץ 2008 (IST)

יש כבר כמה כאלו: שר, מדונה. מוטי - שיחה 23:02, 9 במרץ 2008 (IST)
שר ומדונה הן שונות, משום שהן בכוונה השמיטו את שם המשפחה שלהן ואילו מיילס דייוויס הוציא עשרות אלבומים תחת שמו המלא. כשאמרת מיילס אני דווקא חשבתי על שחקן הפורטלנד טרייל בלייזרס דריוס מיילס ולא על מיילס דייוויס. אם זו הייתה התהיה, אני לא חושבת שכדאי ליצור את מיילס כהפניה לערך על דייוויס. אליזבט שיחה 23:35, 9 במרץ 2008 (IST)
לדעתי לא ניתן. זה בערך כמו לקרוא "בית"ר" לבית"ר ירושלים. יש רחוב ויש אנציקלופדיה. לכל אחד יש את יתרונותיו וחסרונותיו, אבל כדאי לנסות ולשמור על ההבדל ביניהם.אודי - שיחה 09:49, 10 במרץ 2008 (IST)
לא ברור אם אתה מתכוון לקביעת הכינוי כשם הערך, או ליצירת הפניה. לגבי שם הערך, זה הולם רק כשאיש אינו משתמש בשם המלא. זה ודאי אינו המקרה במיילס דייוויס. לגבי הפניות, יש לכך בהחלט מקום, אם מדובר בשם או כינוי נפוץ מאוד, למשל אלוויס. ‏odedee שיחה 11:04, 10 במרץ 2008 (IST)
הכוונה היא קודם כל בגוף הערך, האם להשתמש בשמות הללו תוך כדי כתיבה? מובן שלא התכוונתי להעביר את הערך למיילס. דוד נ. דוד (שיחה | תרומות) 13:12, 10 במרץ 2008 (IST) נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 13:14, 10 במרץ 2008 (IST)

ובהקשר לכינויים ושמות אני רוצה להפנותכם לדיון קשור שהתנהל לא מזמן בשיחה:צ'אבי. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:08, 10 במרץ 2008 (IST)

נינצ'ה, לדעתי אין מניעה להתייחס למוסיקאי בכינוייו בגוף הערך, כל עוד סגנון הכתיבה מאופק וקל להבנה. השאלה שהצגת נושקת לבעיית ההנגשה הקיימת בערכים על מוסיקאים: כשאדם רוכש ספר, הוא מוצא על העטיפה את שם הסופר ושם הספר בעברית ובשפת המקור. לעומת זאת, כשאדם רוכש אלבום מוסיקה, הוא מוצא על העטיפה את שם האמן ושם האלבום רק באנגלית ובשפת המקור. אם הוא מריץ חיפוש בגוגל על שם האמן, הוא יגיע לערך בוויקיפדיה האנגלית. אם הוא מזין את שמו לשורת הכתובת אצלנו, הוא מגיע לערך שאינו קיים. יש שלוש שיטות משלימות להתמודדות עם הבעיה:

  • להקפיד על ציון שם האמן בשפת המקור בפתיח של הערך - כך שמנוע החיפוש המזופת שלנו ימצא את הערך. שיטה זו אינה שנויה במחלוקת ותואמת את ההיגיון הבריא. היא מסייעת גם עם כינויים מוסיקליים - גוגל יודע למצוא את סצ'מו גם בלי הפניה.
  • ליצור הפניה משם האמן בשפת המקור לערך על האמן בשפה העברית. לפיתרון זה מתנגד (או לפחות התנגד) דוד שי, שמחק הפניות כאלה בטענה שאינן סבירות.
  • להוסיף מנגנון סאונדקס לחיפוש של ויקיפדיה, כפי שהציע גיא לפני שמונה חודשים בדיוק.

אולי יש שיטות נוספות להתמודדות עם הבעיה. ליאור ޖޭ 19:53, 10 במרץ 2008 (IST)

מונחים עבריים[עריכת קוד מקור]

העברה מהמזנון: שלום לכולם. ראיתי שישנן מלים עבריות חדשות שנטבעו על ידי האקדמיה ללשון עברית ואומצו כאן (כגון חמרמורת וזמריר), בעוד שישנם ערכים הנצמדים למינוח הלועזי (לדוגמא לוגו). איני מכיר את כל ארכיבי ויקיפדיה ולכן ייתכן שכבר נערך על כך דיון, אך אם לא - יש לקבוע מדיניות כללית בנידון. זמריר הוא מונח שהשימוש בו נפוץ הרבה פחות מסמליל. האחרון משמש בכתיבה המדעית העברית (תוכלו לבדוק זאת בנקל), ואילו הראשון פחות. נדמה לי שגם מידת ההיכרות של הציבור עם המונח השני רבה יותר מן ההיכרות עם הראשון (אם כי טענה זו אינטואיטיבית ואיני יכול לבססה). כך או כך, מצב שבו קיים ערך זמריר ולא קיים ערך סמליל, או לחלופין - מצב שבו קיים ערך לוגו ולא קיים ערך ג'ינגל - הוא מצב בעייתי. יש לקבוע אמות מידה ברורות לשימוש בטרמינולוגיה לועזית. בברכה, ‏ PRRP שו"ת 22:01, 12 במרץ 2008 (IST)

הדבר נדון. למיטב הבנתי ההחלטה הייתה - כל מיקרה לגופו. אני אישית חושב שהנושא לא כל כך גורלי כל עוד יש הפניות. בסך הכל, זהו לא מילון, התוכן קובע ולא השם. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 22:15, 12 במרץ 2008 (IST)
אכן, גם למיטב זכרוני - כל מקרה לגופו. אלדדשיחה 22:19, 12 במרץ 2008 (IST)
אמת המידה שנקבעה היא שימוש בשם המוכר והנפוץ בציבור. בכל מקרה לגופו יש דיון (ולעתים וויכוח ותגרת ידיים) בקשר ל"מה מוכר ונפוץ בציבור", וראה בדפי השיחה של הערכים שהזכרת. דניאל צבישיחה 22:54, ה' באדר ב' ה'תשס"ח (12.03.08)

שינוי שמות הערכים לשם הרשמי[עריכת קוד מקור]

הועבר מ-ויקיפדיה:מזנון:

לדעתי יש וצריך לשנות את שמות הערכים לשם הרשמי של אותו ערך לדוגמא:מקדוניה תהפוך ל"רפובליקה היגוסלבית לשעבר של מקדוניה" וארצות הבריל ל"ארצות הברית של אמריקה" וכך אלה... אני מתכוון להציע את ההצעה שלי בפני הפרלמנט.--R.E.B - שיחה 09:59, 25 במאי 2008 (IDT)

זה לא מצחיק (מה גם שזה ממש לא קשור לדיון בפרלמנט). יש דף מוגדר בשם ויקיפדיה:מתן שם לערך בו מופיעים הכללים למתן שמות. בכל מקרה של דיון פרטני (ומדובר בשני דיונים ספציפיים, לא בדיון מדיניות) המקום לעשות אותו הוא בדף השיחה של הערך המתאים, לא כאן. ‏DGtal‏ 10:04, 25 במאי 2008 (IDT)
ההצעה מבוססת על חוסר הבנה של המושג "שם רשמי". השם הרשמי מתאר כיצד הגוף קורא לעצמו במסמכים ומצבים רשמיים. הוא אינו קשור לשאלה איך קוראים לו. אנציקלופדיה סוקרת את הגופים מבחוץ, ואינה מחוייבת להחלטות שלהם. עוזי ו. - שיחה 10:06, 25 במאי 2008 (IDT)
להמחשה: שם הערך ג'ורג' החמישי ישונה לג'ורג' פרדריק ארנסט אלברט סקסה-קובורג-גותה מלך הממלכה המאוחדת ומושבות חבר העמים הבריטי וקיסר הודו יורם שורק - שיחה 15:03, 25 במאי 2008 (IDT)
האם תוכל להמחיש ולאיית לי בבקשה את ארבעים שמותיו של מובוטו ססה סקו?Eddau - שיחה 01:40, 27 במאי 2008 (IDT)

שמות ביולוגיים בעברית[עריכת קוד מקור]

פתחתי דיון בעניין זה בשיחה:ציפור לאומית לפני ימים אחדים, אבל לדעתי הוא נוגע לעוד ערכים רבים מתחום הביולוגיה, ובמיוחד ערכי טקסונומיה למיניהם, ולכן אני מעדיף להעלות אותו כאן (וחלק מועתק משם מילה במילה). לא אחת אני נתקל בשמות עבריים של מיני צמחים ובעלי חיים, שנראים כמו תרגום עצמאי של השמות (בדרך כלל מאנגלית), שאין לו סימוכין בספרות המדעית. אם אני מבין נכון את "מה ויקיפדיה איננה", המצאת שמות עבריים למינים ביולוגיים כמוה כיצירת ידע, ולדעתי מקבילה למה שמוגדר "מחקר ראשוני", ואילו ויקיפדיה צריכה להציג את הידע הקיים, ולא ליצור ידע חדש.

הרי היום ניתן כאן שם עברי לציפור מהחצי השני של כדור הארץ, מחר ייתן לה עורך באנציקלופדיה אחרת שם שונה, ומחרתיים היא תקבל שם שלישי בפורום כלשהו - ובמקום להסביר נמצאנו מטעים את הקוראים. דווקא משום שהיום רבים נוהגים להעתיק פסקאות מוויקיפדיה ללא בדיקה (הרגל שאיני תומך בו, אבל עובדה) עלינו להיזהר שבעתיים מכתיבת נתונים שאין להם די ביסוס. חוקרים העוסקים בתחום מתלבטים לא מעט בטרם יקבעו שם חדש ליצור כלשהו, ואצלנו יכול ויקיפד אלמוני ליצור בהינף מקלדת שלושה ערכים על חפרפרת כוכבת חוטם (עברית משובשת בעליל, והשוו לכאן - "חפרפרת אף-כוכב" - מה עדיף?), נחש מעופף וסרטן היטי (3 מופעים בגוגל, אף אחד לא מדעי) - ותוך שבועיים יצטטו אותנו תלמידי טבע בבתי הספר, והנה יצרנו מציאות.

אני אישית איני סבור שכל יצור בטובאלו או באיי הבתולה הבריטיים צריך שם עברי, ואפשר להסתפק בתעתיק של השם המדעי או השם המקובל בשפה מקומית באזור התפוצה שלו. אם בכל זאת רוצים לתת שמות עבריים, יש לעשות זאת בהתייעצות עם מומחים לדבר, הן בעניין השמות עצמם והן בעניין אופן הפיכתם ל"רשמיים".

הערות והצעות לגיבוש מדיניות מנחה יתקבלו בברכה. שבת שלום. אמנון שביטשיחה 19:31, 13 ביוני 2008 (IDT)

אני מסכים, ומוסיף שהדבר תקף לגבי כל דבר שלא תורגם באופן רשמי לעברית, כגון שמות ספרים, סרטי קולנוע וכן הלאה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:36, 13 ביוני 2008 (IDT)
וכן מושגים מתחום החברה כגון רגשנות שבאה פרופסורית ומחליטה על דעת עצמה לתרגם מונח לועזי למילה עברית המביעה את ההפך ממה שהמונח האקדמי מנסה לתאר, והופ נוצרה מציאות חדשה.אודי - שיחה 23:17, 13 ביוני 2008 (IDT)
מצאתי דרך גוגל שהמין נקרא גם "חפרפרת ככובת אף, כך עפ"י וואלה.
לגבי מדיניות, אני מקווה שלא מאוחר מידי (לגבי אלפי עריכות שנעשו). הדבר ה"מדעי" הטוב ביותר הוא לחדול מהתרגמת ולדבוק בשמות הלטיניים באותיות הלועזיות, גם כשמות ערכים. לכל תירגום של מין יצטרך להיות מצורף סימוכין מדעי מתקבל על הדעת (כדאי גם לקבוע מדיניות מה הכוונה - האם עיתון מדע פופולארי (נשיונל גיאוגרפיק, כהגדרתו) יכול להוות סימוכין?). מצד שני, וצריך לחשוב האם זה לא מתנגש במטרה אחרת של הויקיפדיה, האנגלוז של שמות עשוי להרחיק קהל קוראים צעירים עבריים, או עשוי להקשות עליהם את ההתמצאות בויקיפדיה במידה ניכרת. כדאי לחשוב גם על זה. דליק כלבלב - שיחה 18:24, 14 ביוני 2008 (IDT)
מסכים, אם אין שם עברי רשמי ליצור, יש לקרוא לערכים בשם הלטיני. דב ט. - שיחה 19:03, 14 ביוני 2008 (IDT)
נגד. אם אין שם עברי רשמי אפשר להשתמש במבחן גוגל. גם ל- Empire State Building אין שם עברי רשמי. אנו כותבים את ויקיפדיה העברית, ולכל ערך צריך להיות שם עברי (או אם אין שם מוסכם, לפי הנהלים שלנו כותבים שם בלעזית אך יש הפניה מכל האפשרויות העבריות). ההצעה לעיל מנוגדת למדיניות הקבועה שלנו, וסותרת את כל השמות הניתנים - דרך אגב, גם לחלק מבירות העולם אין שם עברי רשמי, ואף למדינה הקרובה ביותר ששלטה כאן באזור - תורכיה - אין שם רשמי (וראה הדיון לקביעת התעתיק אצלנו אם טורקיה או תורכיה). דרור - שיחה 19:10, 14 ביוני 2008 (IDT)
אתה משווה חפרפרות וארמונות, אבל זה שונה. לאף בניין בעולם אין שם עברי רשמי, ואילו לבעלי חיים וצמחים לעתים יש. לאף בניין בעולם אין שם מדעי רשמי, ואילו לבעלי חיים וצמחים יש - השם הלטיני. בניינים (או ערים) ממוקמים במדינה מסוימת ולכן בררת המחדל היא לקרוא להם בתעתיק של שמם בשפת המקום, לא כך היצורים בטבע שאין להם דרכונים.
מעבר לכך אין מה להוסיף לנימוקיו הנכונים של אמנון שביט. דב ט. - שיחה 19:17, 14 ביוני 2008 (IDT)
מסכים עם אמנון שביט - יש לחפש את השם הרשמי של בעל החיים או הצמח (וכמעט תמיד יש אחד כזה, ואם אין - אפשר לפנות לאקדמיה ולבקש). לא מסכים עם זהר. דרור - שיחה 20:08, 14 ביוני 2008 (IDT)
קיימת מדיניות האומרת שיש לאמת מידע הכתוב כאן באמצעות מקורות חיצוניים מהימנים - הדבר נוגע לכל תוכן, הכולל בתוכו גם את שם הערך והמילים הראשונות שמופיעות בהדגשה. כך הנוהל שאמנון שביט מציע כבר קיים במדיניות - רק צריך להוציא אותו אל הפועל בערכים בתחום זה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 20:36, 14 ביוני 2008 (IDT)
אני מסכים עם האומרים שעלינו לחפש אחרי שם עברי, ואם אין כזה - להשתמש בשם הלטיני. אבל, במידה ויש שם אחד שנפוץ מאוד, גם אם אינו השם "הרשמי", לדעתי עלינו להשתמש בו. בנוסף, במקרים מסוימים אפשר להשתמש בשם של המין בשפה המקומית (לדוגמה, קקפו), אם השימוש בשם הזה מקובל. ‏pacman - שיחה 21:19, 14 ביוני 2008 (IDT)
לדרור - באומרך "כמעט תמיד יש אחד כזה" למה אתה מתכוון?, אתה מודע לכמות האורגניזמים בעולם ביחס לאלו שתורגמו לעברית בידי האקדמיה? מהזה שם רשמי???, האין זה השם הלטיני ב98% מהמקרים?
לכל יכול - הטיעון שכתבת יכול לסתום דיונים רבים אבל לטעמי יש לקבוע ולרשום נוהל מסודר, על מנת שתהיה אחידות. חוסר אחידות בצורת הכתיבה של ערכי זואולוגיה היא רבה, למרות שהכותבים הם מצוינים (אני ביניהם). האם יש בעיה עם לכתוב נוהל כזה שיצביעו אליו? דליק כלבלב - שיחה 21:23, 14 ביוני 2008 (IDT)
אני לא יודע מה תהיה השורה התחתונה של הדיון הזה, אבל אני יודע איפה היא תתועד. ערן - שיחה 21:29, 14 ביוני 2008 (IDT)
אני מסכים עם פקמן. זה הנוהל הקיים - אם יש שם רשמי להשתמש בו. אם אין - בשם המקובל. ורק אם אין - בשם הלעזי (כאשר רצוי תעתיק לעברית אם הוא קיים - מה שלא הדבר בשמות לטיניים של אורגניזמים). דרור - שיחה 21:31, 14 ביוני 2008 (IDT)
פאקמן - איך לדעתך יש להשתמש בשם הלטיני? באותיות לעז או בתעתיק עברי? דליק כלבלב - שיחה 21:39, 14 ביוני 2008 (IDT)
"שם מקובל" הוא אפשרות סבירה, אם אפשר לקבוע בבירור שהוא אכן מקובל, ולא שנוצר פעם ע"י כותב יצירתי (בוויקיפדיה, למשל) ומאז שוכפל באינטרנט - ויש כאלו. חשוב לבדוק לא רק בגוגל, אלא בספרים וכתבי עת, וכן, במידת האפשר, עם אנשי מקצוע בגנים זואולוגיים (הספארי, גני חיות וכו'). בעיקר צריך לוודא שיש ביקורת פנימית שלנו על ערכים ורשימות שנכתבים כאן, ואם מישהו יוצר כאלו, לברר על מה הסתמך אם השתמש בשם עברי.
יש לא מעט מקרים שבהם לסוג יש שם עברי, אבל לא לכל המינים שלו. במקרה כזה חשוב להשתמש בשם הסוג בעברית, כדי להבהיר את הקשר למינים אחרים. זה מקובל בענף השתלנות, בו מאקלמים בארץ עוד ועוד מיני צמחים, ולא תמיד נותנים להם שמות עבריים (למשל "אזובית דיקטמנוס"). אמנון שביטשיחה 00:19, 15 ביוני 2008 (IDT)
לדליק - באותיול לועזיות, ואפשר ליצור הפנייה מהכתיב העברי. ‏pacman - שיחה 09:29, 15 ביוני 2008 (IDT)

הופניתי הנה על ידי אמנון שביט, בעקבות דיון באותו נושא בדף שיחתי. אני בעד נתינת שמות עבריים במידת האפשר, תוך ניכוס שם שצוין במקום אחר ברשת, בתנאי ואין שם עברי רשמי וככל הנראה לעולם לא יהיה. כפי שנאמר כאן בבירור, האקדמיה ללשון העברית היא הגורם הרשמי, אך היא מוציאה עדכונים בוטניים מדי עשור ולפעמים 20 שנה, ואלו לעולם אינם מכסים את המגוון הבלתי נדלה הקיים בארץ. אל תקטינו ראש בנושא תוך תיאור מין של חיה או פרח שנמצאים אי שם בהמיספירה הרחוקה מאיתנו - גם המינים שכל אחד יפגוש בגינתו הפרטית אינם בעלי שם רשמי. זה יוצר צוואר בקבוק בלתי אפשרי בוויקיפדיה, בו המשתמשים נאלצים למנוע מידע מהקהל בגלל שאין להם שם רשמי לרשום. כפי שוויקיפדיה תמיד יכולה לתקן מידע במידה ומגיע מידע מהימן חדש (למשל גילויים מדעיים הסותרים או מרחיבים תזה קיימת) ניתן תמיד להסיט את שם הערך לשם הרשמי, אם אי פעם יהיה אחד. הסיכון, או החוצפה, שבכתיבת ערך מדויק לחלוטין תחת שם עברי משוער קטן מהתועלת שהוא מציג לקורא, והרבגוניות שהוא מוסיף לוויקיפדיה. איננו מטעים איש, איננו בלתי-מדויקים; אם אין שם, אז כל שם הוא שם. Assafsh - שיחה 15:52, 15 ביוני 2008 (IDT)

מסכים עם פקמן ודרור - אם אין שם רשמי אז שם מקובל ואם גם אותו אין אז שם מדעי בכתיב לטיני. הבלבול בתחום הוא נורא ואל לנו להוסיף עליו. לדעתי כדי לקבוע ששם הוא "מקובל" אפשר להסתפק בכמה תוצאות חיפוש בלתי-תלויות בגוגל, מאתרים שעוסקים בתחום. גידי פ. - שיחה 00:18, 16 ביוני 2008 (IDT)