מלכי יהודה וישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מלכי ישראל)
המונח "מלכי ישראל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מלכי ישראל (פירושונים).
פסלי המלכים יהושפט וחזקיהו במנזר אל אסקוריאל.

על פי המתואר בספר שמואל, שבטי ישראל שבארץ ישראל התגבשו לממלכה אחת שעליה מלך תחילה שאול המלך ולאחריו דוד המלך. בספר מלכים ובדברי הימים מתואר כיצד לאחר מות שלמה, בנו של דוד, מתפצלת ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

ממלכת ישראל כללה את עשרת השבטים ומלכה הראשון היה ירבעם. ממלכת יהודה כללה את השבטים יהודה ובנימין ומלכה היה רחבעם בן שלמה. ממלכת ישראל כללה כמה שושלות, בעוד שושלת בית דוד לא פסקה עד לאובדן העצמאות והיציאה לגלות בבל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מוזכר במספר מקומות רצונם של בני ישראל להמליך עליהם מלך.[1]

בספר שופטים מסופר כי בני ישראל פנו אל גדעון בהצעה להיות מלכם אך הוא סירב וטען כי די בכך שאלוהים יהיה מלכם ואין צורך במלך אנושי. רצון זה התממש כמה עשרות שנים לאחר מכן בקרב אנשי שכם שהמליכו עליהם את אבימלך בן גדעון, אולם מלוכתו של זה הייתה מוגבלת בזמן ובמרחב. מלך לכלל ישראל נמשח לראשונה רק בימי שמואל הנביא. כאשר שמואל מינה את בניו לשופטים, הם לקחו שוחד והטו משפט ולכן נמצא צידוק לדרוש שינוי שיטת ממשל. שמואל ניסה להניא את העם משינוי זה בטענה שמדובר בכפירה במלכות האל, אולם העם התעקש ושמואל המליך את שאול.

כרונולוגיה של מלכי יהודה וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל התאריכים הם תאריכי מלוכה מלפני הספירה. התאריכים מבוססים על הקביעה שבית המקדש הראשון נחרב בשנת 586 לפני הספירה, וספירה אחורה בהתאם לכתוב בתנ"ך. התאריכים הם הערכות בלבד שכן יש שיטות שונות (לרוב עם הפרשים של שנים אחדות בלבד) לגבי הבנת התאריכים בתנ"ך, במיוחד לגבי מקרים של מלוכה משותפת. כאשר המלך ביהודה או בישראל הוא בנו של הקודם, הדבר יצוין בהערות.

ממלכת ישראל המאוחדת
שם שנות מלוכה הערות
שאול 1029–1004 הומלך על ידי שמואל
אשבעל (איש־בשת) 1004–1002 בן שאול, הומלך על ידי אבנר בן נר לאחר מות שאול ואחיו. מלך על ממלכת ישראל כאשר דוד מלך על שבט יהודה.
דוד 1004–965 הומלך על ידי שמואל
במשך שבע וחצי השנים הראשונות מלך על יהודה בלבד.
שלמה 965–928 בנו של דוד
שותף במלוכה 967–965
ממלכת יהודה
שם שנות מלוכה הערות
רחבעם 928–911 בנו של שלמה
אביה 911–908 בנו של רחבעם (מופיע בספר מלכים א' בשם 'אֲבִיָּם')
אסא 908–867 בנו של אביה
יהושפט 867–846 בנו של אסא. שותף במלוכה 870–867
יהורם 846–843 בנו של יהושפט. שותף במלוכה 851–846
אחזיה 843–842 בנו של יהורם
עתליה 842–836 בתו של אחאב, אמו של אחזיה ואשת יהורם. תפסה את השלטון בכח.
יהואש 836–798 בנו של אחזיה, מלך לאחר הפיכה שהובילו כהני המקדש
אמציה 798–769 בנו של יהואש
עוזיהו 769–733 בנו של אמציה. שותף במלוכה 785–769
יותם בנו של עוזיהו. שותף במלוכה 758–743
אחז 733–727 בנו של יותם. שותף במלוכה 743–733
חזקיהו 727–698 בנו של אחז
מנשה 698–642 בנו של חזקיהו
אמון 641–640 בנו של מנשה
יאשיהו 639–609 בנו של אמון
יהואחז 609 בנו של יאשיהו
יהויקים 608–598 בנו של יאשיהו, הומלך במקום אחיו על ידי מצרים.
יהויכין 597 בנו של יהויקים
צדקיהו 596–586 בנו של יאשיהו, דודו של יהויכין, הומלך על ידי בבל.
ממלכת ישראל
שם שנות מלוכה הערות
ירבעם בן נבט 928–907 הומלך על ידי שבטי ישראל במקום רחבעם
נדב 907–906 בנו של ירבעם
בעשא 906–883 הרג את נדב ומלך תחתיו
אלה 883–882 בנו של בעשא
זמרי 882/1 רצח את אלה ומלך תחתיו
תבני 882/1–878 מלך על חצי עם ונאבק עם עמרי
עמרי 882–871 רצח את זמרי וניצח במאבק את תבני
אחאב 871/0–852/1 בנו של עמרי, שותף במלוכה 873–871
אחזיהו 852/1–851/0 בנו של אחאב
יורם 851/0–842 בנו של אחאב, ירש את כס המלכות מאחיו
יהוא 842–814 רצח את יורם ומלך תחתיו בהוראת הנביא אלישע
יהואחז 814–800 בנו של יהוא, שותף במלוכה 817–814
יואש 800–784 בנו של יהואחז
ירבעם השני 784–748 בנו של יואש, שותף במלוכה 789–784
זכריה 748/7 בנו של ירבעם (השני)
שלוּם 748/7 רצח את זכריה ומלך תחתיו
מנחם 747/6–737/6 רצח את שלום ומלך תחתיו
פקחיה 737/6–735/4 בנו של מנחם
פקח 735/4–733/2 רצח את פקחיה ומלך תחתיו
הושע 733/2–724/3 מונה על ידי תיגלת־פלאסר ג' מלך אשור

בכתובות המלכותיות של אסרחדון, שחלש על ממלכת ישראל, מוזכר מלך בשם "אביבעל" שמלך על שומרון ("מלך שומרון" הוא התואר האשורי המוכר למלך ישראל).[2]

כרונולוגיה של מלכי יהודה וישראל לפי המסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרשי התנ"ך וכותבי הדורות מציינים, שישנם מלכים שמספרי שנות מלכותם (המוזכרים בתנ"ך) הם שנים "מקוטעות", כלומר, שישנם שנים שנמנו גם למלך הקודם וגם למלך הבא, כיוון שכל אחד מלך בחלק מאותה שנה. עקב כך, המפרשים נחלקו (בשינויים קלים) לגבי תאריכי שנות מלכותם. להלן מובאים תאריכי שנות מלכותם לפי הרב יחיאל הלפרין בספרו סדר הדורות.

ממלכת ישראל המאוחדת
שם מספר שנות מלכותם תאריכי שנות מלכותם לפי העברי תאריכי שנות מלכותם לפי הלועזי
שאול 25 שנים ב'תתפ"א–ב'תתפ"ג 879–878
איש בושת (אשבעל) לא מלך על יהודה 2 שנים ב'תתפ"ג–ב'תתפ"ה 877–876
דוד 40 שנה, מתוכם 7 שנים ביהודה בלבד ב'תתפ"ד–ב'תתקכ"ד 876–836
שלמה 40 שנה ב'תתקכ"ד–ב'תתקס"ד 836–796
ממלכת יהודה
שם מספר שנות מלכותם שנות מלכותם
לפי העברי
תאריכי שנות מלכותם
לפי הלועזי
רחבעם 17 שנה ב'תתקס"ד–ב'תתקפ"א 798–781
אביה קרוב ל־3 שנים[3] ב'תתקפ"א–ב'תתקפ"ג 781–779
אסא 41 שנה[4] ב'תתקפ"ג–ג'כ"ד 779–738
יהושפט 25 שנה[5] ג'כ"ד–ג'מ"ז[6] 738–715
יהורם 8 שנים[7] ג'מ"ז–ג'נ"ה 715–707
אחזיהו שנה אחת[8] ג'נ"ה–ג'נ"ו 707–706
עתליה קרוב ל־6 שנים[9] ג'נ"ו–ג'ס"א 706–701
יהואש 40 שנה[10] ג'ס"א–ג'ק"א 701–661
אמציה 14 שנה[11] ג'ק"א–ג'קט"ו 661–647
עוזיהו 52 שנה[12] ג'קט"ו–ג'קס"ז 647–595
יותם 16 שנה[13] ג'קס"ז–ג'קפ"ג 595–579
אחז 16 שנה[14] ג'קפ"ג–ג'קצ"ט 579–563
חזקיהו 29 שנה[15] ג'קצ"ט–ג'רכ"ח 563–533
מנשה 55 שנה[16] ג'רכ"ח–ג'רפ"ג 534–479
אמון 2 שנים[17] ג'רפ"ג–ג'רפ"ה 479–477
יאשיהו 31 שנה[18] ג'רפ"ה–ג'שט"ז 477–446
יהואחז 3 חודשים[19] ג'שט"ז 446
יהויקים 11 שנה[20] ג'שט"ז–ג'שכ"ז 446–435
יהויכין 3 חודשים[21] ג'שכ"ז 435
צדקיהו 11 שנה[22] ג'שכ"ז–ג' של"ח 435–424
ממלכת ישראל
שם מספר שנות מלכותם שנות מלכותם
לפי העברי
תאריכי שנות מלכותם
לפי הלועזי
ירבעם בן נבט קרוב ל־22 שנים ב'תתקס"ד–ב'תתקפ"ה 798–777
נדב קרוב ל־2 שנים[23] ב'תתקפ"ה–ב'תתקפ"ו 777–776
בעשא קרוב ל־24 שנים[24] ב'תתקפ"ו–ג'ט 776–753
אלה 2 שנים[25] ג'ט–ג'י 753–752
זמרי 7 ימים[26] ג'י 752
תבני (עם עמרי) קרוב ל־5 שנים[27] ג'י–ג'י"ד 752–748
עמרי (לבד) 7 שנים[28] ג'י"ד–ג'כ"א 748–741
אחאב קרוב ל־22 שנה[29] ג'כ"א–ג'מ"ב 741–720
אחזיהו קרוב ל־2 שנים[30] ג'מ"ב–ג'מ"ג 720–719
יורם 12 שנה[31] ג'מ"ג–ג'נ"ה 719–707
יהוא 28 שנה[32] ג'נ"ה–ג'פ"ג 707–679
יהואחז קרוב ל־17 שנה[33] ג'פ"ג–ג'צ"ח 679–664
יואש 16 שנה[34] ג'צ"ח–ג'קי"ד 664–648
ירבעם השני 41 שנה[35] ג'קי"ד–ג'קנ"ג 648–609
זכריה 6 חודשים[36] ג'קנ"ג 609
שלוּם חודש אחד[37] ג'קנ"ג 609
מנחם 10 שנים[38] ג'קנ"ד–ג'קס"ד 608–598
פקחיה 2 שנים[39] ג'קס"ד–ג'קס"ו 598–596
פקח 20 שנה[40] ג'קס"ז–ג'קפ"ז 595–575
הושע 9 שנים[41] ג'קפ"ז–ג'ר"ה 575–557

ביקורת תמונת הכרונולוגיה של יהודה וישראל על פי חקר המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים ויכוח בחקר המקרא לגבי האמת ההיסטורית בתיאורי הכרונולוגיה של מלכי יהודה וישראל כפי שהיא מופיעה במקרא. מצדדי "הכרונולוגיה הנמוכה", שהציע ישראל פינקלשטיין, מצביעים על היעדר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את קיומה של ממלכה מאוחדת בימי שאול, דוד ושלמה. לפי שיטה זו, לא התקיימה בימי בית ראשון ממלכה מאוחדת ושאול מלך על ברית שבטים צפונית, שקדמה לממלכת ישראל, ואילו דוד ושלמה שלטו בממלכה קטנה סביב ירושלים[42]. פינקלשטיין מקבל את רוב הכרונולוגיה של ממלכת ישראל.[43]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר: מלכי יהודה וישראל
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמנון שפירא, דמוקרטיה ראשונית במקרא: יסודות קדומים של ערכים דמוקרטים, תל אביב: הילל בן חיים – הקיבוץ המאוחד, 2009.
  • זאב ויסמן, עם ומלך במשפט המקראי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1991.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלכי יהודה וישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר שופטים, פרק ח', פסוק כ"ב; פרק ט', פסוק ו'; ספר שמואל א', פרק ח', פסוקים ד'ה', כ'
  2. ^ Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)
  3. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ב'; במקרא נמנו לו רק שנתיים, משום שלא מלך 3 שנים שלמות. וכן בהרבה מלכים (ובעיקר במלכי ישראל) צוין במקרא מספר הנמוך בשנה מהמספר האמיתי, כיוון שלא מלכו שנים שלמות.
  4. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ב'
  5. ^ ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק מ"ב
  6. ^ נמנו לשנותיו רק 23 שנה, כי יהורם בנו, מלך 2 שנים בחייו.
  7. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק י"ז
  8. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו
  9. ^ ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ג'
  10. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק ב'
  11. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק ב'. אחרים מונים 29 שנה למלכות אמציה.
  12. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ב'
  13. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ל"ג
  14. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוק א'
  15. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ב'
  16. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק א'
  17. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק י"ט
  18. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'
  19. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"א
  20. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו
  21. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק ח'
  22. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק י"ח
  23. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ה
  24. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ל"ג
  25. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים ח'י'
  26. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק ט"ו
  27. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"א
  28. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים כ"גכ"ט
  29. ^ 1ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"ט
  30. ^ ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק נ"ב
  31. ^ ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק א'
  32. ^ ספר מלכים ב', פרק י', פסוק ל"ו
  33. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק א'
  34. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק י'
  35. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק כ"ג
  36. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ח'
  37. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ג
  38. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ז
  39. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ג
  40. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ז
  41. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ז, פסוק א'
  42. ^ ישראל פינקלשטיין יחד עם ניל אשר סילברמן (2003) "ראשית ישראל: ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי", תל אביב תשס"ג.
  43. ^ יותם שטיינמן, ממלכת ישראל - הממלכה הנשכחת. אל-אל ישראל - חלק ב' (פרופ' ישראל פינקלשטיין), באתר עושים תנ"ך, רשת עושים היסטוריה

היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל
ב'תתפ"א-ג'של"ח - תקופת המלכים