תמיכה חברתית
תמיכה חברתית מתרחשת בין אנשים החולקים את אותה רשת חברתית או אותה קבוצה חברתית, והיא נתפסת הן מצד הנותן והן מהצד המקבל כמשאב שנועד להגביר את טובתו ואת איכות חייו של המקבל מן ההיבט האינפורמטיבי (ידע), מן ההיבט הרגשי ומן ההיבט האינסטרומנטלי.[1]
גוף מחקר גדול מראה קשר שלילי עקבי בין תמיכה חברתית במצבי לחץ למצוקה נפשית, כלומר: ככל שהתמיכה החברתית גבוהה יותר, כל תחושות המצוקה והדחק נמוכות יותר. כמו כן, מחקרים רבים מראים שהתמיכה החברתית מהווה גורם התמודדות עם מצבי דחק, חרדה ודיכאון.[2] לבסוף, נמצא שתמיכה חברתית קשורה לרמות גבוהות יותר של סיכוי החלמה ממחלות ולתוחלת חיים גבוהה יותר[3].
לתמיכה החברתית שלושה רבדים עיקריים:
- (א) תמיכה חברתית מעשית, הקשורה לפעולות שאנשים עושים כדי לסייע לאחרים;
- (ב) הקשרים הקיימים בין הפרט לבין אנשים משמעותיים בסביבתו;
- (ג) התמיכה החברתית הנתפסת, המתוארת כהערכה קוגניטיבית של הפרט בנוגע לקשריו עם אחרים.[1]
הדרך שבה תמיכה חברתית מסייעת להתמודד עם מצבי דחק מחולקת לשני מודלים מקובלים: המודל הישיר והמודל העקיף.[2] על פי המודל הישיר, תמיכה חברתית מסייעת להימנע מלכתחילה ממצבי דחק ואי-ודאות בכך שהיא מספקת יציבות והכרה בערך העצמי, ומסייעת לצפות מראש מצבים מלחיצים. על פי המודל העקיף, תמיכה חברתית מספקת כוח בולם להתמודדות מיטבית עם מצבי לחץ או חוויות לחץ שכבר התרחשו, באמצעות גיוס משאבים פנימיים ובין-אישיים.[2]
מחקרים מצאו קשר בין תמיכה חברתית לבין בדידות[4]. במטא-אנליזה שפורסמה בשנת 2022 נמצא כי רמות גבוהות יותר של תמיכה חברתית נקשרו לרמות נמוכות יותר של בדידות. עוד נמצא כי הקשר בין תמיכה חברתית נתפסת לבין בדידות היה חזק יותר מהקשר שנמצא בצורות אחרות של תמיכה חברתית[4]. ממצאים אלה מצביעים על כך שלא רק קיומם של קשרים בין-אישיים חשוב, אלא גם האופן שבו הפרט תופס את זמינות התמיכה עבורו. סקירה שיטתית מצאה כי בדידות נקשרה גם לתוצאות שליליות יותר בתחום בריאות הנפש[5]. באותה סקירה נמצא כי תפיסה של תמיכה חברתית נמוכה יותר נקשרה גם לפגיעה בתפקוד חברתי ובאיכות חיים[5]. לעומת זאת, רמות גבוהות יותר של תמיכה חברתית נתפסת נקשרו בדרך כלל למצב נפשי טוב יותר ולרווחה נפשית גבוהה יותר. ממצאים אלה מצביעים על החשיבות של תמיכה חברתית ושל בדידות בהבנת היבטים שונים של בריאות הנפש ושל איכות חיים[6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רויטל אורדן, "אתגרים בשלבי החיים - מהי בדידות", באתר משרד הבריאות, 3 פברואר 2026
- World Health Organization, "Mental health", Site WHO, 8 October 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 Stevan E. Hobfoll, Social and Psychological Resources and Adaptation, Review of General Psychology 6, 2002-12, עמ' 307–324 doi: 10.1037/1089-2680.6.4.307
- 1 2 3 Sheldon Cohen, Thomas A. Wills, Stress, social support, and the buffering hypothesis., Psychological Bulletin 98, 1985-09, עמ' 310–357 doi: 10.1037/0033-2909.98.2.310
- ↑ Peggy A. Thoits, Mechanisms Linking Social Ties and Support to Physical and Mental Health, Journal of Health and Social Behavior 52, 2011-06, עמ' 145–161 doi: 10.1177/0022146510395592
- 1 2 Xing Zhang, Shenghong Dong, The relationships between social support and loneliness: A meta-analysis and review, Acta Psychologica, 2022
- 1 2 Jingyi Wang, Farhana Mann, Brynmor Lloyd-Evans, Ruimin Ma, Sonia Johnson, Associations between loneliness and perceived social support and outcomes of mental health problems: a systematic review, BMC Psychiatry 18, 2018-05-29, עמ' 156 doi: 10.1186/s12888-018-1736-5
- ↑ Tayebeh Fasihi Harandi, Maryam Mohammad Taghinasab, Tayebeh Dehghan Nayeri, The correlation of social support with mental health: A meta-analysis, Electronic Physician 9, 2017
